חנן כהן / מידע דיגיטאלי

INFO.ORG.IL - Home of Hanan Cohen
החיים באינטרנט :: חיפוש באינטרנט :: שאריות טעימות :: מי אני :: צרו קשר
מקלדת, מסך וקהילה: על ארגון קהילות וירטואליות
נכתב עבור, ופורסם לראשונה ב"שתיל שבכתב", גיליון 11 , יוני 2002

האינטרנט יצר מושג חדש: קהילות וירטואליות. מה מאפיין קהילות אלו, כיצד ניתן לארגן אותן, ומה צריך לדעת כשעושים זאת? חנן כהן, רכז האינטרנט של שתיל, מספר מניסיונו האישי.

כשהתחלתי לדבר עם אנשים דרך המחשב, עוד לא היה אינטרנט, לפחות לא בארץ. אני זוכר את עצמי יושב שעות במקלט בקיבוץ, מחייג ל BBS, לוח מודעות אלקטרוני שפעל באותם ימים, ומתכתב עם אנשים שלא ידעתי איך קוראים להם ואיך הם נראים. לאט לאט למדתי להכיר אותם, עם מי כדאי לשוחח ועם מי לא כדאי להיכנס לוויכוח. מתחת לאדמה, לילה מסביב, ואני מתכתב עם אנשים ללא פנים וללא שמות. את האנשים האלה לא בחרתי. התקבצנו ל"מום" הזה בגלל עניין משותף במחשים. מצאתי אנשים שאיתם אני יכול לדבר על דברים שמעניינים אותו ושעליהם לא יכולתי לדבר עם חברי הקיבוץ הקטן שלי. התחברנו אחד לשני על ידי חיוג למספר טלפון אחד, לתוכנת פורום אחת, וחלקנו אחד עם השני את הידע והניסיון שלנו. זו היתה הקהילה הוירטואלית הראשונה בה השתתפתי, ומה ש"ארגן" אותנו יחד היה תחום עניין משותף. אחרי שניתקתי את התקשורת, הקיום של האנשים האלה הפך להיות בשבילי רק אפשרות, ללא זהות ממשית. כשיצאתי מהמקלט וחזרתי הביתה לישון, חיכתה לי שם אישה ממשית שאיתה (עוד לא ידעתי אז) אגדל ביחד שלושה ילדים. בבוקר שלמחרת, הלכתי לעבודתי במטבח ובישלתי אוכל אמיתי לאנשים אמיתיים שאיתם חייתי. רובם אהבו את האוכל שבישלתי להם. אהבתי את התגובה המיידית ליצירה שלי. גם מחשבים מגיבים מייד.

עברו כמה שנים, עזבנו את הקיבוץ בערבה ועברנו לקיבוץ עירוני בבית שמש. החברה שבה עבדתי החליטה להיכנס לתחום האינטרנט. נתנו לי מספר טלפון, קוד כניסה וסיסמה ואמרו לי "תלמד". אז חייגתי למספר בירושלים, התחברתי לעולם הגדול והתחלתי ללמוד. וגם לעבוד. באתר הראשון שתכנתתי עשיתי כל דבר בפעם הראשונה וכמעט לא היו לי אנשים בסביבה שאיתם יכולתי להתייעץ. אחרי שנאבקתי קשות עם קו כחול קטן שהתעקש להיצמד לתמונה, שלחתי שאלה לקבוצת דיון. הקהילה הוירטואלית לי התגלתה, במקרה זה, כמו במקרים רבי אחרים, כגורם מסייע. מאז, כשמספרים לי על בעיה או שאלה קשה, אני שואל "חיפשת באינטרנט?".

אחד מתושבי בית-שמש הקים קבוצת דיון בדואר אלקטרוני לתושבי העיר. מטרת קבוצת הדיון להוות מעין "כיכר העיר" וירטואלית שבה יקנו וימכרו, ישאלו וישיבו, יצהירו ויתווכחו. בגלל מגבלות טכנולוגיות ידועות, השיחות מתקיימות באנגלית ועיקר המשתתפים הם התושבים האנגלוסקסיים של בית-שמש. לא במקרה, רובם דתיים אורתודוקסיים בעלי נטייה פוליטית ימנית לכל גווניה. הדעות שלי, השונות מאלה של רוב המשתתפים הפעילים לא ייאשו אותו והמשכתי להשתתף בדיונים, חלקם פוליטיים. האנונימיות שלי והעובדה שלא פגשתי את המשתתפים בבית הכנסת בשבת איפשרה לי להביע דעות שלא תמיד היו מקובלות.

אפשר להגיד על האינטרנט מה שתמיד אומרים, על היכולת של הכלי הזה לקרב בין אנשים שנמצאים מעבר לים ומעבר לפינה או על היכולת לשפר תקשורת הין אנשים. אבל אפשר גם להגיד דברים אחרים. בכל התקופות שבהן הייתי שותף בקהילות וירטואליות הייתי גם שותף בקהילות אמיתיות שבהן אנשים חיים ביחד, פועלים ביחד ומנסים ליצור חיי שיתוף ושוויון. הפער בין שני סוגי הקהילות, הוירטואליות וה"אמיתיות", מבליט בשבילי כמה מגבלות של הקהילות הוירטואליות, וניתן להסיק מכך גם משהו עבור מי שרוצה לארגן קהילות כאלה:

תנאי ראשון לקיומה של קהילה, אמיתית או וירטואלית, הוא תחום עניין משותף. זהו המינימום הנדרש כדי להביא אנשים ממקומות שונים בעולם או בעלי דעות שונות מאותו מקום, לשיחה משותפת, שהיא היסוד של כל קהילה. עם זאת, הקהילה הוירטואלית מוגבלת להשתתפותם של מי שיודעים ואוהבים להשתמש בתקשורת טקסטואלית. העולם האמיתי מורכב מאנשים בעלי מגוון יכולות. לא כולם יכולים להתבטא בכתב באופן רהוט, עובדה המהווה סף כניסה גבוה ללא-מעט אנשים.

מעבר לכך, מה שמייחד את החיים בקהילה הוירטואלית, מאפשר לה לעתים לפרוח אך גם מהווה מגבלה על יכולת הפעולה שלה, היא התודעה המתמדת של חוסר מחוייבות המלווה את המשתתפים. צמצום מגוון המחוות האנושיות לתקשורת של מקלדת ומסך מקשה על תהליכי ה"חיזור" ויצירת הקשר המתמשך הכרוכים ביצירת ושימור קהילה. קיימת אימרה ידועה: "באינטרנט אף אחד לא יודע שאתה כלב". האנונימיות הזו מאפשרת לפעמים קיום שיחות או מפגשי דעות שלא היו קורות בעולם ה"אמיתי", והיא יכולה להיות גם כלי מעצים: אנשים התופסים את עצמם כסובלים מקושי מסויים הגורם להם אולי לבושה או צורך להסתגר יכולים "לצאת מן הארון" בקהילה הוירטואלית, לגלות את הדומים להם, להפסיק להתבייש, ולהתחזק בזהותם, מה שישפיע בודאי גם על חייהם בעולם האמיתי. ועם זאת, קהילה משמעותית לא יכולה להיווצר מקבוצה של אנשים אנונימיים. במקרים מסויימים, משתתפים קבועים בפורומים מחליטים להיפגש, להכיר, ולהתחיל לעבוד ביחד. בכך הם יוצאים ממסכי המחשב שלהם אל העולם האמיתי, אך אז הם גם מפסיקים להיות קהילה וירטואלי והופכים להיות קהילה ממשית.

לסיכום, קל מאד לשלוח מכתב בדואר אלקטרוני להמון אנשים בלחיצת כפתור. יותר קשה לעבור מדלת לדלת ולכנס את אותו מספר אנשים לשיחה בקבוצה, אבל יש כאן טעות אופטית. אם רוצים להגיע לתחושה של "קהילתיות" וירטואלית, צריך להשקיע בה לא פחות עבודה מאשר בארגון קהילה "ממשית".

כניסה למהלך של יצירת קהילה וירטואלית דורשת הגדרה מדוייקת של מטרותיה, הבנה של הקשיים הצפויים בדרך והקצאת זמן ואנשים שייקחו על עצמם את ההקמה וה"תחזוקה החברתית" של הקהילה. ניהול קהילה וירטואלית דורש ניסיון בהשתתפות פעילה בקהילה מסוג כזה. למנהלי קהילות וירטואליות דרושה הבנה של החוויות והתהליכים, האישיים והקבוצתיים, המתעוררים במפגש וירטואלי בין אנשים. יש צורך לזהות אילו שיחות ואיזה מידע מושך אנשים להצטרף, אילו שיחות יעודדו השתתפת ואילו התנהגויות יגרמו למשתתפים להפסיק לקרוא או לעזוב את הקהילה. החלפת מסרים תוקפניים בין משתתפים, לדוגמא, עשויה לדחות משם אנשים, ולעיתים מספיק מספר קטן של "קטטות מילוליות" בין מספר זעום של "משוחחים" כדי להפוך את האתר ללא אטרקטיבי. כדי להימנע ממצבים כאלו יש לקבוע תקנון, המגדיר למי מיועדת הקהילה, מה הם הנושאים שמומלץ, אפשר ואסור לדון עליהם, הנחיות לגבי אופי השיחה, סמכויות מנהלי הקהילה ועניינים חוקיים ומינהלתיים, כדון זכויות יוצרים, הגבלת אחריות של מנהלי הקהילה על תכנים שמפורסמים בה, הגבלת אחריות להמשכיות השירות וכו'. את התקנון יש לאכוף בגמישות המתאימה לאופי הקהילה, כשהכלים הנתונים בידיו של המנהל נעים בין אזהרה, פרטית או פומבית למי שחורג מן הכללים, לבין מניעת כניסתו של המשתמש החורג ומחיקת כל הודעותיו.

בישראל, הפורומים מהווים אבן שואבת לאתרים הגדולים, כגון נענע או תפוז, ויש גם קבוצות לשינוי חברתי, המנהלות חיי קהילה ערים מאד באינטרנט (ההומואים והלסביות ב gogay למשל). נראה שהישראלים אוהבים לדבר, ויש מקום "לנצל" את הנטייה הזאת גם להקמת קהילות וירטואליות בנושאים חברתיים.

תסתכלו מהחלון, הגראפיקה נפלאה.


מפת האתר
החיים באינטרנט
"לא רלוונטי" - מכתבי שרשרת ושמועות דואר אלקטרוני
איך לא לכתוב דואר זבל
קריאת בלוגים כמקור מידע מקצועי
ניקוי ערך מרשימה בטופס
זו היא לא התראה על וירוס
עולם של קצוות
חייל בצבא איקאה
מקלדת, מסך וקהילה: על ארגון קהילות וירטואליות
טיפול בטקסט בעברית מהאינטרנט והכנתו למעבד תמלילים.
The Cluetrain Manifesto מתורגם לעברית.
איך לא להתנהג כמו ווירוס.
איך להיפטר מפרסומות באינטרנט.
E-Commerce - לא משתלם להיות "ישראלי".
איך לא להראות טמבלים בעיני קרובים וידידים.
כדי לדעת צריך לקרוא.
איך לחזור לדף ששכחתם את הכתובת שלו.
מה עושים גולשים מתקדמים ?
חיפוש מידע באינטרנט
החבורה הצעירה - קישורי אינטרנט לילדי תמוז
חיפוש מידע תלוי הקשר.
איך למצוא דפים טובים באתרים גרועים.
חיפוש באינטרנט על ידי שימוש במילות מפתח.
איך להעזר באתרים קוראי מחשבות.
הכה את המומחה/אבא.
מה הכי קשה למצוא באינטרנט?
"האינטרנט הוא הספריה הגדולה ביותר בעולם שבה כל הספרים מפוזרים על הרצפה."
תשאלו אותי אני אנסה למצוא בשבילכם את מה שלא מצאתם לבד.
-->
קוראים לי חנן כהן
מי אני, מאין אני בא, ולאן אני הולך.
אפשר להגיד תודה
כל מיני שאריות טעימות
חוק ההסדרים
מחשבון החוצפה
מקדונלדס - מקטינופת
אני שונא מחשבים
הטקסט המלא והמנוקד של ההגדה של פסח.
שלושה טיפים לשימוש ב Office שלא כתובים בשום מקום.
"לנשק לאפריים בתחת"
האמת הצורבת - למה אין דבר כזה "לסגור את הבשר"
להתכונן להיות הורים
In English
99 Logos of Car Manufacturers
.Why I use Yahoo! Mail
.IMAP - the best-kept secret in electronic messaging
.MoveMail - Importing Email from one mail program to another
.RISKS, A matter of attitude
.Searching USEIT.COM