רשימה זו פונה למנהיגים ולפעילים במפלגות בישראל, וקוראת להם "לכבוש את העם" . "כיבוש העם" יקרה אם המפלגות יצליחו: לשתף פעולה ביניהן כדי לקדם ביחד בכנסת נושאים חברתיים משותפים; לעורר המוני פעילים בתנועות המחאה להצטרף בהמוניהם למפלגות; לפתח תרבות של דמוקרטיה השתתפותית במפלגות; לעודד את המצטרפים להיכנס לפעילות פוליטית ואף לקדמם כמועמדים לכנסת; להיחשף לביקורת ולמעקב של תנועות המחאה על התנהלותן בכנסת, ולפעול לתקן את הטעון תיקון; ולקדם תרבות-מאבק אחרת לקראת הבחירות הקרבות.
רשימה זו היא תמונת-ראי לרשימה קודמת, שבה הצעתי לאנשי המחאה "לכבוש את הכנסת" בבחירות הקרובות, כצעד אסטרטגי מרכזי . שינוי- עומק בשדה- הכוחות בישראל לא יוכל להתרחש בלא שינוי-עומק מקביל בכנסת, שהרי הכנסת מייצגת את שדה הכוחות הקיים (שאותו מנסה המאבק לשנות), ומשפיעה עליו בעת ובעונה אחת. הסיכוי לשינוי -עומק בחברה ובפוליטיקה יגדל מאד אם יתרחש במקביל ב'תנועת מלקחים': בעת שהעם ינסה לכבוש את הכנסת, ינסו מפלגות לכבוש את העם. 'כיבושים' אלו יהיו מתוך תום לב ובלא מניפולציה. צעדים אפשריים בכיוון זה יהיו:
א. "להקשיב לעם". מנהיגי המפלגות יכריזו לאלתר על רצונם להציע את המפלגה כבית לאותם האזרחים שאינם מקבלים את הסדר הקיים, ושמוכנים לרתום את האנרגיה, היצירתיות, הסולידריות והכאב לפעולה ציבורית ופוליטית. לשם כך יתחייבו "להקשיב לעם" באמצעות מפגשים עם יחידים ועם קבוצות וארגונים, במתכונת של "שולחנות עגולים". במפגשים אלו ילמדו נציגי המפלגות את הסוגיות המעסיקות את הצבורים השונים ויזמינו אותם להצטרף לפעילות המפלגתית, איש-איש למפלגה הקרובה לליבו.
א. עדכון מצעי המפלגות. ההבנות של המפגשים הללו יתורגמו למצעי המפלגה ולהתחייבויות לציבור להיאבק על נושאים מרכזיים בכנסת ובציבור.
ב. "בואו להשפיע". המפלגות יקראו לציבור להתפקד בהמוניו, ויזמינו את המתפקדים "לרוץ" למוסדות המפלגה, ולימים –גם למועמדות בכנסת. עד לתקופת הבחירות יוכלו המצטרפים להתוודע לעבודת המפלגות, ולאפשר למפלגות להכיר אותם ואת כישוריהם. המפלגות יתחייבו לשריין שיעור מסוים של המועמדים החדשים למקומות ריאליים ברשימת המועמדים של המפלגה.
ג. דמוקרטיה השתתפותית במפלגות. עד לתקופת הבחירות יבססו המפלגות עם מתפקדיהם תהליך של דמוקרטיה השתתפותית שקופה, שיחליף את התהליכים המפלגתיים הסמויים מן העין שהורגלנו אליהם. בניית השיטה תיעשה בהתייעצות הדדית ובסיוע מומחים, ותיעזר בניסיון אלף השולחנות ונסיונות דומים.
ד. בריתות עם מפלגות אחרות. המפלגות יתחייבו לשתף פעולה חוצת-גבולות עם מפלגות אחרות כדי לקדם נושאים חברתיים ואחרים אשר יקבעו במשותף .
ברוח השקיפות החדשה, הציבור יוכל לבחון את המפלגות השונות על פי נכונותן ללכת בכיוונים אלו: מפלגה שלא תלך בדרכים אלו תצהיר בכך על עצמה שאיננה מעוניינת בשינוי שהמחאה תבעה. ואילו מפלגה שתסכים להתחדש כך תצהיר בזאת על עצמה שלמדה מן המחאה והיא מוכנה להתעדכן. זה יהיה מידע רב -חשיבות בידי האזרח בבואו לשפוט אילו מפלגות הקשיבו לעם והפנימו את רצונותיו, ובאילו נתיבים יוכל לבחור כדי להשפיע.
הי נחי. כמו את כל הרשימות הקודמות, אני מעבירה גם את זאת לאתרים שבהם אני פעילה. אבל הפעם – אני לא יכולה שלא להגיב. אתה אדם מאושר אם בגילך ונסיונך ככה אתה רואה את פני הפוליטיקה. נכון שבכל אדם יש את הטוב , ואותו צריך "לגרות" ואז הוא ייצא. החיים שלנו מלאים בדוגמאות לכך. אבל פעילות פוליטית רבת שנים לימדה אותי שאלה שממשיכים עד לפסגה, הם דווקא אלה עם עור הפיל, כי ה"טובים" הם גם ה"רגישים" והפוליטיקה בלתי אפשרית להם. הנאיביות שלך היא החן שלך, אבל הפעם הלכת עם ציפיות מוגזמות. פניה לאנשים – כן, פניה למפלגות? – ממש לא. ומי שמנסה, שיכין כרית רכה לרגע שיפול על הפנים….. אפילו רצח רבין לא "הזיז" לפוליטיקאים. ראה את תוצאות הבחירות במאי 96. מצטערת, אפילו החוויה של קורס המטפלים של תורת הנפש הבודהיסטית – לא הביאה אותי כל כך רחוק לחלל שבו מרחפות תקוותיך ואמונותיך. נילי דיסקין