יוזמת "רשת ביטחון חברתי" – מסמך הקמה
הרי הבסיס הרעיוני והמעשי של יוזמת "רשת בטחון חברתי", הנמצאת עכשיו בשלבי גיבוש והתחלת פעולה. הרשומה "צו גיוס לצבא החברתי הראשון" בבלוג היא פנייה לציבור כצעד ראשון למימוש היוזמה
א. החזון
- הצתתו העצמית של משה סילמן ז"ל חשפה את העובדה שישנם מאות, ואולי אלפים, שנפגעו מן 'השיטה' החברתית–כלכלית הדורסנית ונאבקים בתנאיחיים בלתי-אפשריים ומסוכנים. אנשים אלו זקוקים לסיוע בממדי החיים השונים. מטרתנו היא ליצור "רשת בטחון חברתי" אשר תגיש סיוע זה למי שזקוקים לו. בשונה מצורות סיוע אחרות, הרשת לא תספק למדינה דרך קלה לפטור את עצמה מאחריותה לנפגעים, כי אם תהווה חלק מן המאבק החברתי בישראל, ואיתו תחתור לכך שהמדינה תחזור ותיטול אחריות כלכלית וחברתית על אזרחיה.
- הרעיון המרכזי: להקים "רשת בטחון חברתי" בדמות קבוצות תמיכה ומאבק בפרישה ארצית, שתספק תמיכה סולידרית כוללנית לנפגעי 'השיטה'. הרשת תפעל, ככל האפשר, על בסיס ארגוני-מאבק מקומיים ותתבסס על מלווים ומתנדבים מומחים במקצועות-הסיוע השונים ועל שיתופי פעולה עם גופי סיוע אחרים. הקבוצות המקומיות יפעלו בזיקת-גומלין עם מערכת מרכזית ארצית אשר תסייע להן להגיע למתנדבים, לבנות תורות-פעולה, להכשיר צוותים חדשים, לגייס משאבים, ולקדם את שילובן במאבק החברתי בישובים השונים ובישראל כולה.
- הנחת היסוד העומדת בבסיס היוזמה להצעה זו היא, שמצוקתם של רוב נפגעי 'השיטה' היא מצוקה רב ממדית וכי לכן גם הסיוע הנדרש הוא רב ממדי: נפגעי 'השיטה' סובלים, בתמהילים שונים, ממצוקה כלכלית, חברתית, משפטית, ארגונית ונפשית. שום מענה מקצועי יחיד, טוב ככל שיהיה, אינו יכול לענות על הפנים השונות של המצוקה. סיוע הוליסטי יעיל מחייב פעולתם של צוותי-מתנדבים רב מקצועיים: בריאות הנפש, מנחי קבוצות, משפטנים, עובדים סוציאליים ואנשי רווחה, יועצים כלכליים ומלווים אישיים. הסוכן המרכזי בתחום בריאות הנפש הוא פריצת מעגל הבדידות ויצירת קהילה.
- מטרות הסיוע: בשונה מצורות אחרות של סיוע, כגון סיוע נפשי ממוקד או סיוע צדקה, הסיוע הנדרש צריך לקדם בעת ובעונה אחת באופן כוללני את המטרות הבאות:
א. לספק לנפגעים "רשת ביטחון חברתי" שתכלול:
- ליווי אישי מתמשך לכל נפגע/ת על-ידי אדם שיכיר את המקרה לעומק וירכז את הטיפול בו בתחומי הסיוע הספציפיים הנדרשים וכן בסיוע בהתמודדות קונקרטית ומשא ומתן עם המוסדות והרשויות. מלווה יכול להיות כל אדם בעל הכישורים הבאים: מי שיש לו את הכישורים הבאים:
יכולת הקשבה
סבלנות
נחישות ועקשנות
יכולת ניסוח בעברית
ייצוגיות בליווי הפונה מול הרשויות
כ-3 שעות פנויות בשבוע, למשך כחצי שנה מי שיש לו את הכישורים הבאים:
יכולת הקשבה
סבלנות
נחישות ועקשנות
יכולת ניסוח בעברית
ייצוגיות בליווי הפונה מול הרשויות
כ-3 שעות פנויות בשבוע, למשך כחצי שנהיכולת הקשבה, סבלנות, נחישות וייצוגיות בליווי המסתייע מול הרשויות, ושיכול להקדיש לעניין כשלוש שעות שבועיות, לתקופת התחייבות של חצי שנה. - · קהילת סיוע ומאבק של נפגעים ומסייעים, המבוססת על עקרון העזרה העצמית, והפועלת בנוסח "קבוצת רכבת" שהמשתתפים (נפגעים ומסייעים כאחד) יהיו רשאים לעלות עליה ולרדת ממנה על פי צרכיהם ויכולותיהם. הקבוצה היא בעת ובעונה אחת קבוצת תמיכה וקבוצת מאבק. הנחיית הקבוצה תהיה בידי אנשי מקצוע מוסמכים.
- · סיוע מקצועי ממוקד על פי הצורך. רוב הנפגעים יהיו זקוקים לסיוע משפטי, כלכלי, מינהלי ונפשי. אנשי מקצוע מתנדבים בתחומים אלו יהיו חברים במעגל שני של הצוות המקצועי, ויסייעו למשתתפים בין אם על ידי יעוץ אישי ובין אם על ידי הנחיית המלווים. השאיפה היא כי אנשי מקצוע יועצים אלה ישתלבו ויהיו חלק בלתי נפרד מקהילת הסיוע והמאבק.
ב. לסייע לנפגעים להיאבק בצורה יעילה יותר על ענייניהם האישיים.
ג. להרחיב ולהעמיק את בסיס הסולידריות החברתית ואת שיתוף הפעולה בין נפגעים מוחלשים לבין אנשים בעלי עוצמה, משאבים ורצון טוב מהמעמדות השונים ולגייס את הכוח הסולידרי שייווצר, כדי לקדם את המאבק הציבורי הרחב החותר לפתרונות-עומק.
- ככל מאבק ציבורי, גם מאבק זה חותר לכמה יעדים משלימים:
א. להביא לשינוים במדיניות השלטון ולנטילה מחודשת של אחריותו כלפי הנפגעים המוחלשים בפרט והציבור בכלל.
ב. לקדם שיתוף פעולה מיטיב בין "רשת ביטחון חברתי" לבין רשויות השלטון כגון הביטוח הלאומי, שירותי הרווחה וכו', ולבין מוסדות החברה האזרחית; זאת, כדי לקדם טיפול משותף ולהגיע לפתרון מוסכם של בעיות העומק שאף צד לא יוכל לפתור בנפרד.
ג. לקדם ערבות הדדית וחיי קהילה, על ידי כך שהנפגע הופך בעצמו למסייע לנפגעים חדשים.
ב. מבנה "רשת ביטחון חברתי": קבוצות תמיכה ומאבק מקומי וצוות היגוי ארצי.
1. קבוצות תמיכה ומאבק מקומי – בכל יישוב בו יימצאו לפחות מנחה קבוצה מוסמך/ת, עו"ד מייעץ ומספר מלווים/ות, יעברו אנשי הצוות המקומי הכשרה על-ידי נציגים של צוות ההיגוי הארצי והצוות המקומי יחל לפעול. אנשי הצוות יזכו לליווי מתמשך, הדרכה וסיוע הן מבחינה מקצועית והן בהתארגנות הלוגיסטית, על-ידי צוות ההיגוי הארצי.
מאפייני עבודת הקבוצות המקומיות:
א. הקמה ביוזמה מקומית: צוותי "רשת ביטחון חברתי" יקימו את עצמם ביוזמות מקומיות "מלמטה" על-ידי אנשי מקצוע ופעילים מתנדבים, ולא ביוזמה "מלמעלה". לצד זאת, צוות ההיגוי הארצי יסייע ככל יכולתו בכל מה שיידרש לתפקוד המיטבי של הקבוצות המקומיות הן מבחינה מקצועית והן מבחינה לוגיסטית.
ב. גישה פרואקטיבית: "רשת ביטחון חברתי" תסייע לנפגעים שיפנו או יופנו אליה, אך גם תיפנה לנפגעים ביוזמתה.
ג. הערכת הנפגעים וצרכיהם: בסמוך למפגש של הנפגע/ת הפונה עם קבוצת הסיוע, יתקיים מפגש הערכה של הנפגע/ת עם המלווה, שיקבל הכשרה והדרכה מתאימה טרם המפגש. בעזרת מנחה הקבוצה ואנשי המקצוע המייעצים, תגובש הערכה של עומק הבעיה, רמת הסיכון בה נתון הנפגע, התמהיל של מרכיבי הבעיה (נפשי, משפטי, כספי, חברתי, מינהלי וכו') והאופי הנדרש לסיוע. לאור הערכת המצב ייקבעו על ידי הצוות והנפגע/ת כיווני פעולה, אופי הסיוע הנדרש והרכב צוות הסיוע האישי. ככל האפשר, ייטול הנפגע חלק הן בהערכת מצבו והן בבניית התכנית. השאיפה היא כי הקריטריון היחיד לקבלת סיוע של "רשת ביטחון חברתי" יהיה התחייבות של הנפגע/ת לסייע לאחרים במאבקם האישי או הקבוצתי-חברתי. ישימות קריטריון זה תיבחן בהמשך לאור הנעשה בשטח.
ד. סיוע אישי: לאחר שתיבנה תוכנית הסיוע האישית לכל נפגע/ת, המלווה, שירכז את המקרה, יפעל למימושה בסיועם של אנשי המקצוע היועצים והנפגע עצמו. לדוגמה, המלווה ייעזר במשפטן לטיפול בהסרת תביעות לתשלום חובות, בהסרת איום בפינוי מדירה וכדומה; באיש כספים לטיפול באיחוד תיקים בהוצאה לפועל, בניהול כלכלי של הבית כגון צמצום חובות, במיחזור משכנתאות וכו'; במומחים במיצוי זכויות, כדי להבין מול אילו מוסדות ורשויות יש לפעול וכדומה. ככל האפשר יובילו אנשי המקצוע את הנפגע לטפל בדברים בעצמו, תוך חתירה להפוך את עצמם למיותרים במהירות האפשרית.
ה. פעולת הקבוצות: הצוות יקיים קבוצה לעזרה-עצמית (בנוכחות של מנחה אך בהנחיה עצמית) מתמדת, בסגנון של "קבוצת רכבת". לכל קבוצה מקומית תהיה אוטונומיה לגבש את אופני הסיוע והמאבק המקומיים שיתאימו לצרכים ולשאיפות של חברי וחברות הקבוצה המסתייעים והמסייעים. במקביל, ייעשו מאמצים ליצור חיבורים בין קבוצות המאבק השונות על-מנת להעצים את כוחו של המאבק ולהרחיבו לרמה הארצית.
ו. תמורה: בתמורה לסיוע שיקבל הנפגע, הוא יתחייב לגמול בזמן-סיוע וכישורי סיוע לנפגעים אחרים או לצוות, באופן גמיש, שיותאם ליכולתו ולרמת המצוקה שבה הוא שרוי. לדוגמה, הוא יכול להתלוות לנפגעים אחרים כשהם באים להיאבק בעירייה, לתרום סיוע לוגיסטי לקבוצה המקומית או למנגנון הארצי כגון בתליית פוסטרים לפרסום וכדומה. השאיפה היא שהנתינה והקבלה יהיו פנים שונות של אותו התהליך, ויקרו מוקדם ככל האפשר.
ז. לוגיסטיקה ומימון: קבוצה מקומית תהיה זקוקה בהתחלה לחדר לקיום של המפגשים הקבוצתיים ובהמשך גם למימון של שכר דירה, הוצאות דיור, טלפונים, משרד, הדפסות, הוצאות נסיעה וכדומה. צוות ההיגוי הארצי יפעל לגיוס משאבים אלה ואחרים בהתאם לצרכים שיעלו מן השטח.
- צוות היגוי ארצי – ל"רשת ביטחון חברתי" צוות היגוי הפועל בהתנדבות. בצוות, המונה כ-12-14 חברות וחברים, ישנם נציגים מתחומי הסיוע השונים כגון עריכת-דין, מיצוי זכויות, תעסוקה, בריאות הנפש וכדומה וכן אנשי ניהול, דוברות ותקשורת, ניהול תוכן ועוד. בהמשך, צפויה "רשת ביטחון חברתי" לפעול תחת עמותה רשומה שתיוסד. חברי צוות ההיגוי יהיו בעלי התפקידים במוסדות העמותה המקובלות, על-פי כללי ניהול תקין. מטרות ותפקידי צוות ההיגוי:
א. בניית תשתית ארגונית להקמת הקבוצות המקומיות ברחבי הארץ .
ב. בניית תורת הכשרה והדרכה למסייעים.
ג. קידום ויצירת שיתופי פעולה ארציים עם ארגונים רלוונטיים ושילוב הרשת במאבק החברתי, שהחל בקיץ 2011.
ד. גיוס משאבים.
ה. קידום שיתופי פעולה בין הקבוצות המקומיות ויצירת גוף מאבק יעיל לשינוי המדיניות.
* הערה על מנהיגות ביוזמה המוצעת:
הכותבים סבורים כי ביוזמת "רשת ביטחון חברתי" יש פוטנציאל לשינוי מעשי משמעותי, הן בחיי כל אחת ואחד מהנפגעים והמסייעים והן במאבק החברתי בישראל. למשל, השינוי התודעתי שיתרחש בקרב פסיכותרפיסטים, עורכי דין ואנשי כספים שיעבדו על פרוייקט פרו-בנו, בלא שתהא קדימות לאחד מהם, הוא שינוי עומק ברמה כמעט חתרנית (ראה הפולמוס מן החודשים האחרונים בין פרופ' אווה אילוז לבין פסיכולוגים בכירים מעל דפי "הארץ"). בדרך כלל, שינויים מסוג זה מונהגים על ידי הדורות הצעירים יותר, כשהדור המבוגר נסוג ומפנה מקום.
אנו סבורים כי טוב יהיה אם בתמורה חברתית כזאת ייטלו חלק הדורות הצעירים והדורות המבוגרים יותר יחדיו. כך תתהווה דרך עבודה משותפת שבה הדור המבוגר נרתם לשירות הדור הצעיר ומשעשה את הדרוש, בלא התבטלות עצמית ובלא התנשאות, יפנה את מקומו בהדרגה. הדור הצעיר הוא המנהיגות העתידית, ביוזמה זו, כמו במאבק החברתי כולו. כדי למלא תפקיד זה בתבונה, שומה עליו לשלב את היצירתיות, המקצועיות, החדשנות והלהט שברשותו עם הניסיון, הראייה הרחבה והרשתות העומדים לרשות המבוגרים יותר. שילוב נכון יקרה כאשר שני הצדדים יוכלו לפעול כך בגילוי לב ובהידברות מתמדת. היוזמה הנוכחית מהווה דוגמה לשילוב כזה בין שני כותבים, ונשמח אם אחרים ילכו בעקבותינו וייצרו צוותים מעורבי גיל וניסיון.
בקבוצות להתנדבות והשתתפות אקטיבית במסגרת הרשת, כתבו ל: bhnetil@gmail.com
חפשו אותנו גם בפייסבוק בדף: רשת ביטחון חברתי.
ניב אגם ונחי אלון