למה הובסנו?
- כי גם כשראינו מה שלא בסדר, לא היו לנו התבונה, האומץ והשכל הישר להגיד "עד כאן!".
- כי גם כשאמרנו "עד כאן!" חשבנו שעצם האמירה תשנה את המציאות , בלי שנתעייף ובלי שנסתכן.
- כי חשבנו ש"כלכלה היא עניין למקצוענים" וסירבנו להבין שהיא ענייננו, ושעובדים עלינו בעינים.
- כי האמנו ש"יפרחו אלף פרחים": אם רק כל אחד יפעל בעניין הקרוב לליבו, המציאות כולה תשתנה.
- כי לא הסכמנו לשתף פעולה עם מי ששונה מאתנו בהשקפותיו או בדרכו.
- כי בזנו לפוליטיקה ולא רצינו ללכלך בה את ידינו.
- כי חשבנו שהפגנות ועצרות הן הדרך לשנות את המציאות.
- כי האמנו למי שאמרו ש"אי -אפשר להניף באותו הזמן את דגל הביטחון והדגל החברתי", ושמטנו את הדגל החברתי והפכנו את עצמנו לבלתי רלבנטיים בחברה בישראל.
- כי כשמנהיגים ומומחים צעדו, מהופנטים, בעקבות הקפיטליזם החזירי, הלכנו בעקבותיהם.
- כי האמנו לאלו שאמרו לנו שהפערים הנוראים בקרבנו הם מחיר זמני של הצמיחה, ושבבוא היום העושר המופלג שצוברים המעטים יתחלק בצדק בין כ-ו-ו-ו-לם.
- כי מחאנו כפיים לויקי כנפו-מרחוק.
- כי כשידענו שיש בישראל אפליה, ניצול ומחסור אמרנו לעצמנו, בלב פנימה, "זה יעצור בסוף, ולא יגיע אלינו!"
- כי הדלקנו נרות בכיכר וחשבנו שהנרות יבלמו את הצונאמי.
- כי צעקנו "הפשיזם לא יעבור", אבל כשהגיע פינינו לו את הדרך .
- כי כשראינו סירה מתהפכת בירקון עודדנו, יבשים, את האמיץ היחיד שקפץ למים.
- כי לא ידענו לפעול כפי שפעלו אלו שכנגדם מחינו לשווא, ולא חשבנו שראוי ללמוד מהם.
- כי הסתפקנו במחאה ולא המשכנו במאבק.
ואיך גברו עלינו?
- כי בעוד אנו מוחים, האחרים פעלו:
- כי "הימין הכלכלי" צבר כוח על ידי כך שחיבר בין אידיאולוגיה לאינטרסים, בין שלטון להון, ואת הברית הזו ביצר בממון וטיפח באמצעות שלוחיו בתקשורת ובכנסת .
- כי הוא השתמש בכוחו ובמומחיו כדי להסוות את התיחמונים, הקומבינות והדילים, ואנו לא בדקנו.
- כי הוא חבר לכוחות הבינלאומיים הגדולים של הגלובליזציה ושל כלכלת השוק החופשי.
- כי "הימין המדיני" צבר כוח בכך שבחר באסטרטגיה לטווח ארוך, של "עוד דונם ועוד עז" ומימש אותה בעקביות, כשהוא נעזר באנשי הביצוע של השלטון.
- כי הוא פעל בעת ובעונה אחת במישורי המעשה, הכנסת ובתי המשפט.
- כי השכיל לצבור משאבי ממון, אדם, ארגון וניהול, ולהשתמש בהם ביעילות.
- כי השכיל להקים מפעל חינוכי ולהעמיד דורות המשך מסורים.
- כי השכיל לחקור לעומק את יריביו ולהיאבק בהם בצורה נקודתית.
- כי פעיליו פועלים איש –איש בתחומו, ועם זאת הם משתפים פעולה למטרות-על משותפות ומתוך קירבה אידיאולוגית.
- כי "הימין הדתי" , כמו הימין הפוליטי, הקים כוח פרלמנטרי משמעותי, והוא משתמש בו בתבונה.
- כי הוא השכיל לדאוג לאנשיו יותר מאשר דואגת להם המדינה, ורכש את מסירותם.
- כי גם הוא השכיל להקים מפעל חינוכי ולהעמיד דורות המשך.
ומה עלינו לעשות?
לא צריך להתעורר: כבר התעוררנו. אבל עלינו להחליף דיסקט.
- עלינו ללמוד מאלו שגברו עלינו משום שהבינו טוב מאתנו כיצד נאבקים.
- עלינו להבין שמול כוחות כאלו יש להעמיד כוח נגדי;
- עלינו לקבל שהכוח שנציב לא יוכל לפי שעה להשתוות לשלהם, אבל אם נעבוד נכון נוכל בהדרגה לבנות את כוחנו.
- עלינו לדאוג שכוחנו לא יבנה כתמונת ראי של הכוחות שממול, אלא ישקף את עוצמתנו וכשרונותינושלנו.
- עלינו לעבור מתגובות ליוזמות.
- עלינו לחדול מדבקותנו ב"כל קבוצה תיאבק את המאבק שלה", ולהקים בריתות מתרחבות והולכות עם מאבקים-אחים, גם במחיר של ויתור על הטוהר האידיאולוגי;
- עלינו לפתח סולידריות עם קבוצות נאבקות, ובמיוחד הדפוקות יותר, גם אם הן שונות מאיתנו.
- עלינו לעבור מחשיבה של "קמפיינים תקשורתיים " לחשיבה אסטרטגית לטווח הבינוני והרחוק .
יש לנו מודעות רבה, עוצמה גדולה להט, רצון לשנות, כישרונות מרובים, אכפתיות ויצירתיות. אם נשתמש בהם ונפעל נכון יצטרפו המאמצים המרובים שאנו עושים לכלל כוח שישפיע על מצב הדברים.
ואם לא נעשה כך, נמשיך להרגיש צודקים, אבל נראה בעיניים כלות כיצד הדברים ממשיכים לחמוק מידינו.
נחי יקר,
כשאתה כותב 'הובסנו' אתה מניח שקיימת קבוצה שונה מזו של הימין הישראלי הגזעני, שיש לה מכנה משותף אחר.
אכן יש קבוצות קטנות מאוד שאינן ציוניות, המפגינות באומץ נגד הגזענות וביטוייה. אבל לא אליהן התכוונת, משום שחברי הקבוצות האלו עושים בדיוק את מה שאתה מטיף לו כאן.
נראה לי שאין קבוצה אחרת של 'אנחנו' שמרגישה ש'הובסנו', ושרוב הישראלים, גם אלו המכנים עצמם 'שמאלנים', שותפים לתפיסה הציונית, ולתכניות ההפרדה השונות, שמעצם טיבן הן גזעניות ודוגלות באפרטהייד.
וזו אולי הסיבה שהמחאה החברתית הגדולה מצאה מכנה משותף במחיר הקוטג' ובשכר הדירה, והתעלמה מזכויות המיעוט ומן הכיבוש.
מה יקרה כשתגלה שלא קיימת קבוצה גדולה שאתה אתה יכול להזדהות, ושבעצם היחידים המסכימים אתך הם אלו הנחשבים לשוליים שמאלניים קיצוניים? האם תצטרף אליהם. האם אתה מאמין שהמאבק הלא-אלים שלהם יוביל לשינוי? האם באמת יש למיעוט זכות או יכולת לפעול נגד רוב, כאשר הרוב מבצע פעילות לא-מוסרית או פושעת?
האם לא מוטב למיעוט כזה להגר למקום אחר, כפי שנעשה בגרמניה בשנות השלושים של המאה הקודמת?
שלך,
דרור