"אם לא נהיה תלויים האחד בשני-נהיה תלויים אחד ליד השני": מדוע שיתופי פעולה הם חיוניים למאבק?
- מדוע להשקיע בשיתופי פעולה? מהפכות רבות, ובהן גם גדולות וחזקות מאיתנו, נכשלו בגלל פיצול כוחות ובגלל אי היכולת להסכים על שיתופי פעולה. ההצלחות המרשימות של כמה מן המאבקים הירוקים בישראל נובעות, בין היתר, משיתופי פעולה נרחבים בין תנועות שונות זו מזו, כשכל תנועה נאבקת בדרכה אבל ביחד עם האחרות. את הכישלונות המהדהדים בגלל אי-שיתופי פעולה אפשר לראות, בין היתר, בחולשה הכרונית של תנועות השלום, ובהפגנות מתחרות של תנועות מחאה בשנה שעברה, שגרמו לשיתוק הדדי.
- מדוע שיתופי-פעולה הם חיוניים למאבק? משום שאנו מנסים לשנות סדר חברתי-כלכלי-פוליטי קיים, שכוחות חזקים מאד תומכים בו ומנסים לשמר אותו. הכוחות הללו, ובהם השלטון, חלקים גדולים מן העולם העיסקי , המינהל הציבורי והתקשורת, הם גדולים, עתירי משאבים וכוח, מאורגנים היטב ומתואמים להפליא (מה שקרוי "הון-שלטון-עיתון"). בידיהם הרוב בכנסת ובשלטון המקומי, הביורוקרטיה על משאביה והמידע שבידה, התקציבים, הכוח התקשורתי, המשטרה. מבחינתם, חלק מפעולותינו הן בגדר "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". גם אם הצדק הוא לצידנו, כדי להשליט אותו נחוץ כוח מול כוח. אכן, קיימות בישראל מאות קבוצות מלאות להט, רצון טוב ונחישות, אבל בלי מקורות כוח אלטרנטיביים לא נוכל לשנות את שדה הכוחות. שיתוף פעולה, ולעתים אף פעולה משותפת, הם המנוף שבלעדיו נישאר צודקים אבל חלשים.
- מדוע איננו משתפים פעולה? קבוצות מאבק, בארץ ובעולם, לוקות בכמה אמונות שגויות המונעות מהן לפעול יחד. למשל, הן מאמינות ש: א. כדי לפעול יחד חייבים להסכים על מטרות יסוד, אידיאולוגיה ודרכי פעולה. ב. שיתוף פעולה עם אחרים ימחק את ייחודנו ודרכנו הבלעדית. ג. שיתוף פעולה עם מי שאינו חושב כמונו מדלל את המאבק ופוגע בנחישותו. ד. שיתוף פעולה אד-הוק הוא אופורטוניזם, שמקומו לא יכירנו אצלנו, לוחמי הצדק. ה.. שיתוף פעולה דורש מן השותפים לוותר על דרכם העצמאית. ו. כדי שהמאבק ילך 'נכון', אנחנו צריכים להיות המובילים.
- מה שגוי פה? א. אפשר לפעול יחד ביעילות מבלי להסכים על מטרות יסוד, אלא רק על שדות פעולה מוסכמים. למשל, קבוצות שונות יכולות להלחם על שינוי פני השלטון המקומי בבחירות הקרובות על ידי בחירת שדה הפעולה המוסכם, במקרה זה-עידוד הצבעה והשתתפות הבוחרים ברשימות המועמדים, מבלי להסכים על מפלגה או רשימה ספציפית . במסגרת ההסכמה על השדה המשותף, תפעל כל תנועה בדרכה שלה. פעולות מסוימות יעשו בתיאום, למזל כדי למנוע קיום אירועים מתחרים באותו הזמן, פעולות אחרות יעשו בשיתוף פעולה כגון פעולות בו –זמניות של כל התנועות השותפות, ולעתים אף בפעולה משותפת, כגון עצרת משותפת לכל הנאבקים. ב. מחיר השמירה על הייחוד ועל הטוהר האידיאולוגי בכל מחיר, הוא השפעה מוגבלת והיקף מצומצם יחסית. להגדיל את כוחנו והשפעתנו, גם במחיר של ויתור על הטוהר האידיאולוגי וטוהר המטרות? אם נבחר באופציה הראשונה, כפי שעשינו עד כה, נישאר צודקים אבל לא-חכמים. יתר על כן: כדי לשתף פעולה אין צורך לוותר על הייחוד: צריך רק להשתחרר המחשבה השגויה ששיתוף פעולה הוא אפשרי רק עם אלו שדומים לנו. ג. שיתוף פעולה, לעתים רק אד-הוק ולזמן מוגבל, עדיין מאפשר לכל תנועה ללכת בדרכה. שיתוף פעולה יוצא דופן התקיים בישראל בין שתי תנועות שלכאורה לא תיתכן כל הידברות ביניהן: האנרכיסטים נגד הגדר , מתנגדי כל צבאיות, מצד אחד, והתנועה לשלום וביטחון, שחבריה הם קצינים בכירים לשעבר.שתי התנועות חברו יחדיו למאבק משפטי על הגדר באיזור גבעת הראדאר, עתרו במשותף לבג"צ והשיגו את המטרה המשותפת, מבלי שניסו כלל להגיע להסכמה מהותית יותר. ז. אין צורך להסכים על מנהיגות אחת, או אף על מנהיגות משותפת. המנהיגות צומחת בהדרגה אם היא טובה, ויכולה לפעול אד-הוק ובמשותף.
- מה צריך כדי לשתף פעולה? א. להשתחרר מן ההנחות השגויות הנ"ל. ב. להשקיע בהבנת השותפים, מטרותיהם, הבנתם את המצב, כוחותיהם ומגבלותיהם, מה חשוב להם, מה האסטרטגיות שלהם וכו'. ג. להתחיל בקטן ובמוגבל כדי ללמוד איך עובדים יחד, ולצבור אמון. ד. להיות מוכנים לתקלות, מריבות, אי הבנות ושיבושים, ולקבל אותם מבלי לתת להם לפרק את הניסיון. ה. לוותר על דרישות מוקדמות כגון "אני אדבר רק עם מי שלא יעלה את הרעיון של מנהיגות היררכית" וכו'. ו. לא להיבהל מזה שיש כאלו שלא מצטרפים, וכאלו שנושרים. אם נפעל נכון, יבואו יותר וינשרו פחות במשך הזמן. זהו תהליך ארוך! ז. לקבל שיכולתנו לדעת מה נכון ולאן הולכים היא מוגבלת, שאין לדעת לאן יתפתח העתיד,ושיתכן שהקבוצה הקטנה שזה עתה פסלתי בליבי תהיה עוד שנה מובילת המאבק משום שהיא קוראת את המפה טוב ממני או שגילתה משאב שלא גיליתי. ח. ובעיקר, לקבל שגם לשותפים האחרים יש תבונה ורצון טוב, שיש הגיון גם בדרכם, שיש לי גם מה ללמוד מהם, ושכולנו מרכיבים קטנים יחסית במאבק שהוא גדול מכל אחד מאיתנו: בקצרה, צניעות והערכה. ממילא, לא בידינו לקבוע מה יהיה, והמנהיגות והעתיד של שיתופי הפעולה, ושל תנועת המאבק כולה, יתהוו בהדרגה, תוך ניסוי וטעייה, כשכל אחד מאיתנו תורם חלק צנוע בלבד.
פורסם בקטגוריה
Uncategorized. אפשר להגיע לכאן
עם קישור ישיר.
