אחוזי ההצבעה לבחירות בישראל מצויים בצניחה מתמדת. מ87% בבחירות הרשמיות הראשונות עדיין לאסיפה המכוננת, לפני שנקראה הכנסת, בשנת 1949 ל-63% בבחירות 2008. זוהי הצטמצמות ממשית של קהל הבוחרים ולמדינה כמו ישראל, בה סוגיות היסוד עדיין לא הוכרעו ומצבה הגיאופוליטי לא ברור, אסור להשלים עם תופעה כזאת. הצטמקות ההשתתפות בבחירות נובעת ממספר סיבות, בין השאר חוסר האמון של בוחרות ובוחרים רבים שהצבעתם משנה משהו וגרוע מזה, לגיטימציה הולכת ופוחתת של קבוצות באוכלוסיה במערכת השילטונית בכלל. יתרה מזאת, גם בקרב מצביעים רבים שכן טורחים להגיע לקלפי, האתוס הדמוקרטי אינו קיים: הם מצביעים על פי צו של סמכות רוחנית, או הצבעת נגד המונעת על ידי מורת רוח וציניות. שיקול דעת אמיתי, כן ורחב יריעה בין אלטרנטיבות לא ממש מתרחש. זוהי סכנה קיומית לדמוקרטיה הישראלית שגם כך מתנשפת ומקרטעת אל מול המכשולים האימתניים הזרועים בדרכה.
יש כאלה שמפנים את גבם לא רק לבחירות אלא למעורבות ולהשתתפות הפוליטית כולה. אדישות וסרקאזם עוטף אותם והם מוותרים כליל על המאבק בתקווה שחלקת אלוהים הקטנה בה הם מצטנפים לא תופרע. מנטליות ההדחקה ודחיקת הקץ משמשת להם מפלט, לפחות לטווח המיידי. אחרים מוותאים על הבחירות על מנת להתפנות ולהתמקד בזירה החוץ פרלמנטרית ולעורר מחדש את המחאה החברתית כאנטי תיזה וכאתגר לפוליטיקה המסורתית. זוהי טעות מפני שמחאה חברתית אינה מחליפה הצבעה, היא משלימה, מגבה ונותנת לה משנה תוקף. אקטיביזם חברתי תפקידו לאותת לנציגי הציבור שאלה שהצביעו אינם מסתפקים בהשתתפות הפוליטית המינימלית והבסיסית הזאת אלא רואים את עיקר תפקידם בין לבין מערכות בחירות: להשגיח על אלה שנבחרו שלא יחרגו מסמכותיהם ולא ינצלו את עוצמתם לרעה או לדרבנם לשינוי חברתי. פעילות חברתית מעשירה הצבעה ומעניקה לה עוצמה וקונטקסט עכשווי ורלבנטי.
אקטיביזם חברתי ללא הצבעה בקלפי פירושו ויתור על הנתיב הברור והמיידי להשפיע על סדר היום הציבורי והתמקדות במימד החוץ פרלמנטרי שעלול להוליך להבאשת הלגיטימציה של המוחים על ידי שומרי הסדר הקיים ולשחיקת מאמץ המחאה לאורך זמן. הצבעה בקלפי ללא תימוכין של אקטיביזם חברתי פירושה הגמדת ניסיון ההשפעה לאקט הריטואלי והטקסי של ההליכה לקלפי, שלאחריו הופכים בעלי השררה אדונים לעצמם ללא הפיקוח העקבי של הפעילים החברתיים. מגיני הסטאטוס קוו מצפים ומקווים שקוראי התיגר על הקיים יימנעו מלהשתתף בבחירות. הם מייחלים לכך כדי שיוכלו אחר כך לגמד ולקעקע את המחאה החברתית בטיעון של השתמטות מהאחריות והחובה האזרחית להצביע וניסיון לטרפד את אושיות הדמוקרטיה מבחוץ. אסור לספק להם את הרציונאל הזה, מעוות ככל שיהיה. ההליכה לקלפי והצבעה ברורה וחד משמעית בעד שינוי היא אינה רק זכות ומותרות; היא חובה מוסרית ונקודת זינוק הכרחית לחידוש והמשך המחאה החברתית.