- כיבוש הכנסת הוא אחת הדרכים לבנות את כוחנו במאבק. התקווה לשנות יחסי כוחות בדרכי-נועם של שכנוע ומחאה היא תקוות -שווא. שינוי חברתי יקרה רק אם ישתנו יחסי- הכוחות המשמרים את המצב הקיים. דרישה לשינוי מעוררת בעלי -אינטרסים להפעיל כוח כדי למנוע אותו. נטרולם דורש כוח-נגדי. הפגנות אינן משנות יחסי -כוחות לאורך זמן, משום שכוחן חולף: כמו זיקוקי דינור, הן דרמתיות אך בנות חלוף.
כדי ליצור כוח של ממש צריך שהעוצמה האזרחית תבוא לידי ביטוי לאורך זמן בשדה הכוחות החברתי, הכלכלי והפוליטי. בחברה האזרחית טמונה אנרגיה אדירה הנובעת מהתמרמרות אישית ומוסרית, ויש בה מאגרי אומץ, יצירתיות , אורך רוח ונכונות להקרבה; אבל האנרגיה השתתקה והפכה לקבלה כנועה של המצב. כשהיא מופעלת פה ושם, היא מתפזרת במאמצים קטנים ואובדת, מכיוון שאזרחים מתקשים להגדיר לאן הולכים ואיך יוצרים במשותף שינוי.
בניית כוח דורשת הנהגה ואסטרטגיה. רק הנהגה שיש לה תמונה ברורה של אלו, דהיינו הנהגה שגיבשה אסטרטגיה חכמה וסוחפת, יכולה לשחרר את האנרגיה הגדולה הזו; למאבק עממי נדרשת אסטרטגיה יצירתית, מעודדת ומטפחת, שמתווה תמונה כוללת ובו בזמן מעודדת בגמישות פעולות עצמאיות וייחודיות ושיתופי- פעולה מקוריים: "כל אחד הוא נר קטן/ וכולנו אור איתן". האסטרטגיה צריכה להיות מציאותית אך מעוררת השראה, מובנת לכל נפש אך יצירתית, מעשית אך מצביעה על האופק הרחוק, מפוכחת אך ספוגה בלהט ובאמונה, נשמרת מפני שחיקה אך דוחפת למאמץ מתמשך. לא פשוט! אבל לא בלתי אפשרי.
"לכבוש את הכנסת" היא הצעה לאסטרטגיה כזו, שתשתלב בעתיד באסטרטגיה רחבה יותר.. .
- מדוע "לכבוש את הכנסת?"
שדה- הכוחות החברתי והכלכלי מתבטא, בין היתר ,בהחלטות הממשלה והכנסת , בחוקים ובתקציבים. לכן, שינוי -עומק ביחסי הכוחות דורש גם שינוי בשדה הפוליטי. מאבקנו אינו מאבק מפלגתי אלא מאבק חוצה -מפלגות. שוחרי הצדק החברתי בכנסת אינם מרוכזים במפלגה מסוימת, אלא משתייכים למחנה מטושטש גבולות וחוצה –מפלגות, וכך גם המחנה הנגדי של מעדיפי -מיוחסים. כיוצא בזה, מחנה שוחרי הדמוקרטיה-של-צדק הוא חוצה מפלגות, וכמוהו גם מחנה שוחרי הדמוקרטיה-של-מיוחסים. לכן המאבק על שינוי פני הכנסת איננו מפלגתי אלא על-מפלגתי.
מטרה אחת, דרכים רבות. מטרתנו היא להביא לכך שבכנסת הבאה יקטן כוחם של יחידים ושל גופים המקדמים חלוקה בלתי שוויונית ודמוקרטיה-של-מיוחסים, ויגבר כוחם של המחנות הקשובים לקולות השונים של הציבור ובכללם הקבוצות החלשות.
לשם כך על מאבקנו להתחיל את מערכת הבחירות כבר היום , ולהתמיד בה עד למחרת הבחירות לכנסת הבאה. אחר כך נחשוב לאן ממשיכים.
2. שאלה: איך עושים את זה? תשובה: על ידי הפעולות הבאות או חלקן.
על ידי הצטרפות המונית למפלגות. התפקדות המונית למפלגות תיצור כוח שישפיע מבפנים על בחירת המועמדים בפריימריס, על בחירת הנהגת המפלגות ועל יצירת מצעי המפלגות. ההצטרפות למפלגות לא תהיה כוזבת ומניפולטיבית אלא תשקף את ההעדפה הפוליטית של המצטרף. כבר כיום יש תנועה העוסקת בכך, והיא יכולה להוות בסיס להמשך המוני.
- על ידי נטילה פעילה של תפקידים במפלגות. התנועה תעודד את המצטרפים ליטול חלק פעיל בעבודת המפלגה, להצטרף למרכזי המפלגות ואף להתמודד על חברות בכנסת. לא פשוט לעשות זאת לנוכח הסלידה מן הפוליטיקה, אבל אם נצטרף למפלגות באלפינו יתחולל שינוי במפלגות.
- דחיפה לדמוקרטיה השתתפותית במפלגות: המצטרפים החדשים יאבקו להעמקת הדמוקרטיה ההשתתפותית במפלגות על ידי קידום תהליכים כגון שולחנות עגולים בהשתתפות חברי המפלגה ונציגיהם בכנסת ובממשלה;
- "מדד הצדק החברתי." מתנדבים, חלקם אנשי מקצוע, יאספו בשיטתיות נתונים על קידום צדק וקידום אי-צדק בכנסת, על דילים , על קשרים בלתי -כשרים עם הון ושלטון וכו'. נציגי הציבור ילמדו ש"עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיהם בספר נכתבים". הערכת מדד הצדק תהיה מנותקת מהשתייכותם המפלגתית והפוליטית של הפוליטיקאים הנבדקים. ("המשמר החברתי" כבר עושה זאת ויוכל לשמש כבית גידול לציבור גדול שיעסוק בכך).
- מתן פומבי למעשים בלתי-ראויים ולעושיהם. מסד-הנתונים הזה, וכן נתונים אודות התנהלותן של המפלגות שיאספו על ידי המתפקדים, יתפרסמו באופן תקופתי. הפרסום יוקיע את הראויים להוקעה וישבח את הראויים לשבח .
- "ממשלת צללים" ו"כנסת צללים". קבוצות מקצועיות יעקבו אחרי הסוגיות הנידונות בממשלה ובכנסת, ויגבשו בזמן אמיתי החלטות חלופיות המבוססות על שיקולי צדק חברתי ודמוקרטיה. אלו יפורסמו ברבים ויאפשרו לציבור לבחון את איכות החלטות השלטון, ומידת התבונה והצדק בהן.
- הצגת עמדות וחלופות לקראת חקיקה. "ממשלת הצללים " וגופים דומים יגישו ממצאים, עמדות והצעות לחקיקה לועדות הכנסת , באופן ישיר או באמצעות חברי כנסת מעוניינים. כך נוסיף למאבק נגד גם את ה'בעד'
- השפעה ישירה על חברי כנסת. התנועה תעודד את חבריה להשפיע על דרכם ועל החלטותיהם של חברי הכנסת . התקשורת האלקטרונית מאפשרת כיום גישה כמעט ישירה אליהם, לשם השמעת דעות, תמיכה בפעולות ספציפיות, וייזום של פעולות. אם נראה את חברי הכנסת כנציגינו האישיים נוכל לדחוף אותם לכך.
- אמנה בין -מפלגתית לקידום הצדק והדמוקרטיה. תנועת המאבק תזמין את המפלגות לקדם את אלו בתוכן פנימה, וכן ליצור קוד אתי מפלגתי ובין- מפלגתי לעבודת הכנסת ולתקופת הבחירות. מדד הצדק יבדוק גם את נכונותן של מפלגות לחתום על האמנה.
- תנועת המאבק תהווה , היא עצמה, דוגמה ומופת לדמוקרטיה השתתפותית. התנועה תתיעץ עם תומכיה בשולחנות עגולים ובמעין משאלי-עם בסוגיות מרכזיות, תאפשר ביטוי חפשי בפורומים וכיוצא בזה. תנהיג מעין משאל -עם בשאלות מפתח , ותפתח את טכניקת השולחנות העגולים ככלי להשתתפות בהחלטות. עבודה נכונה של ההנהגה תוכל לאזן בין הצורך בהחלטות מהירות ויעילות לבין הרצון לשיתוף רחב של רבים.
- יצירת קשר הון-התחדשות השלטון. לא ההון כשלעצמו הוא אויב הצדק, אלא השימוש הקלוקל בו. אנשי עסקים והון שוחרי-צדק יכולים לקחת חלק חשוב בפעילות התנועה, ובמציאת מענים חכמים לקשיים הסבוכים הניצבים לפני כולנו.
גיוס "מי שהיו".: אישים מרכזיים רבים במינהל הציבורי מתפכחים אחרי פרישתם ומגלים זוית ראייה רחבה יותר. אנשים כאלו יהיו משאב חיוני בלימוד שדה הכוחות ובשינויו. למשל, פורשי משרד האוצר יכולים לסייע להבין את שיטות האוצר במשא ומתן, ולמנוע את התופעה הנפוצה של נצחון במאבק ותבוסה במשא ומתן .
לכבוש את השלטון המקומי. באופן דומה נפעל בשלטון המקומי, שגם בו פועלים אינטרסים חזקים בולמי-צדק , ובמוסדות אחרים רלבנטיים. "המשמר המקומי" הוא בסיס אפשרי לפעילות זו. ומדוע לא במינהל מקרקעי ישראל, חברת החשמל וגופים דומים? השמיים הם הגבול.
- ערוץ תקשורת. כדי שנושאי המאבק יהפכו לנחלת הציבור הרחב לא די באתרי האינטרנט (החשובים עד מאד!) שיש כבר: צריך ערוצי רדיו וטלביזיה. לשם כך יוקמו תחנות קטנות דלות- תקציב ורבות השראה, כדוגמת תחנות דומות הקיימות בארץ.
- השראה למאבקים נוספים: בישראל מתקיימים מאבקים נוספים על זה של הצדק החברתי, בסוגיות כגון היחסים עם הפלסטינים, יחסי דתיים וחילוניים, התחום הסביבתי וכדומה. מאבקנו יעורר השראה במאבקים כאלו ויקדם תרבות של השפעה –על-ידי-מעורבות. בעניינים מסוימים אפשר יהיה לשתף פעולה עם מאבקים אחרי
3. מה המכשולים?
המכשול העיקרי הוא הסלידה המובנת מהעיסוק הפוליטי, וכן האמונה שהפוליטיקה תישחק את הטובים שיצטרפו אליה. אכן כך קרה בעבר, משום שהם היו מועטים. אם יצטרפו אלפים או רבבות קשה יהיה לשחוק אותם. הסולידריות היא המגן הגדול כנגד שחיקה, התעלמות או התקפה, והיא מקור הכוח הגדול שעל תנועת המאבק לטפח.