רשימה זו מכוונת להציע לתנועות שלום בישראל קווים מנחים להעמקת השפעתן על המתרחש ביחסים שבין ישראל לבין הפלסטינים.
הנחות יסוד:
- עוצמת הכוחות הפועלים כנגד השלום מאיימת למוסס אותו, ואולי אף למוטטו. הכוח הפוליטי והמעשי שבידיהם עולה לאין שיעור על כוחותינו. השפעתם בתקשורת וציבור גדולה הודות לאסטרטגית ההפחדה וההאשמה, והודות לשימוש בכלי- חבלה המצויים בשליטתם כגון מכרזים לבנייה בעיתוי קריטי. הכוחות הללו הצליחו לשכנע ציבורים גדולים באמיתות השקפותיהם על אודות השלום: השלום איננו סיכוי חדש כי אם סיכון קיומי. בהעדר תחושת איום מיידית, רבים בישראל, ובייחוד הצעירים יותר, אינם רואים את הכדאיות שבשלום. הפחד מפני הפלסטינים והזלזול בהם גורמים לכך שהנכונות לראות את הדברים מנקודת מבטם נמוכה מאד. ומול כוחות אלו, השפעתנו הציבורית קטנה , קולנו רפה ואין אנו מציבים בפני הציבור ראייה מתחרה אודות השלום..
- החדשים הקרובים יהיו קריטיים באשר לגורל השלום ולכן לגורל המדינה. בתקופה זו עלינו להפעיל מאמצי-על כדי לתפוס מחדש עמדת השפעה בתודעת הציבור בישראל, בפלסטין ובעולם, וכן בתודעת מעצבי דעת קהל ומקבלי החלטות באזורנו ובעולם. יש לנו הפוטנציאל לעשות כן אם ננצל אותו נכונה.
הפוטנציאל שיש בידינו:
- בשטח פועלים עשרות ארגונים ועמותות שלום וזכויות אדם, ואיתם אזרחים ואזרחיות שההתקדמות לקראת קץ הכיבוש והסכם עם הפלסטינים נתפסים בעיניהם כקריטיים לעתידה של מדינת ישראל. כל אחד ואחת מאלה עושה מלאכת קודש בתחומו ובמגזר אליו מכוונים מאמציו. גיוון הארגונים והפעולות הוא יתרון אדיר. במקביל, בתהליכים הפרלמנטריים, הציבוריים והמשפטיים פועלים עשרות אנשי ציבור בכיוונים דומים. נסיונות ראשונים בשיתופי פעולה מצביעים על הפוטנציאל הבלתי-מנוצל בתחום זה. יש במחננו מומחים מובילים בכל התחומים בהם נדרשת עשייה. מגוון העשייה במחנה מקיף תחומים נרחבים , הן בציבור היהודי, הן הפלסטיני-ישראלי , והן הבינלאומי, ובהם: א. שיח עם פוליטיקאים ומפלגות. ב. פעולה במישור המשפטי. ג. הפגנות ופעולות המוניות אחרות. ד. פעולה בתקשורת. ה. פעולה חינוכית. ו. מחקר ומעקב בשטח ודיווח. ז. הידברות ודיאלוג, "אדם עם אדם". ח. ארגון סיורים והיכרות עם השטח. ט. כתיבה ופרסום הצעות לפתרון. י. סיוע לקרבנות הסכסוך ושת"פ עם פלסטינים למניעת פגיעה בהם ובזכויותיהם. יא. קשר ושיתוף פעולה עם תנועות שלום פלסטיניות. יב. קשר עם ארגונים תומכי-שלום בעולם. הארגונים הפועלים כל אחד בתחום מומחיותו צברו ניסיון וידע עצומים.
מה נדרש לשם מיצוי הפוטנציאל?
לפני כל מאמץ נוסף להגדלת כוחנו, האמצעי המכריע למיצוי הפוטנציאל הקיים הוא קידום ויצירה של שיתופי פעולה בין הכוחות השונים במחנה, לאור חשיבה אסטרטגית משותפת – תוך כדי שמירה על הייחודיות, המומחיות והעצמאות של כל ארגון. "ריבוי כלים , אחדות מטרת-על" או "אם נשתף פעולה, אחד ועוד אחד שווה שלוש".
כיווני פעולה עיקריים:
עלינו לגבש את הכלים הללו החל ממחר, וליישם אותם במסגרת "ניסוי כלים" במסגרת תכנית-אב משותפת בחדשים הקרובים.
עלינו לבנות לאלתר אסטרטגיה למיצוי הפוטנציאל תוך היעזרות במומחים ויוצרים מן המחנה, ואימוצה-בהסכמה (ואולי אף יצירת אמנה) על ידי התנועות השונות. האסטרטגיה תיבנה על יסוד שיתופי פעולה נרחבים, תהיה מתמשכת לאורך זמן, יוזמתית ולא תגובתית. היא תשלב באופן מושכל בין כיווני מאבק "בעד" (למשל "בעד מאמציו של ביבי" ו"בעד קבלת יוזמת השלום הערבית") ושל מאבקי "נגד" (למשל "נגד הגזענות" ). האסטרטגיה תפעל בשלושה כיוונים: א. הגברת כוח תנועת השלום. ב. עידוד הכוחות התומכים בתהליך השלום, ג. התנגדות לכוחות הבולמים את תהליך השלום.
יסודות לאסטרטגיה משותפת לארגוני השלום
- מטרותיה של האסטרטגיה וכליה העיקריים יהיו:
א. הגברת כוח תנועת השלום:
נמפה את הארגונים, מטרותיהם, מומחיותם, קהלי היעד, פעולות עיקריות . מיפוי זה יאפשר היווצרות 'אשכולות של ארגונים', ותכנון מושכל של פעולות בהיקף ארצי שבהן כל ארגון יעשה את שלו – אבל ביחד.
- נזהה בריתות אפשריות (למשל עם פלגים מהציבור החרדי, צעירים מציבור עולי רוסיה).
- נתווה את עיקרי הפעולות לגיבוש כוח התנועה, כולל גיוס משאבים כספים ולוגיסטיים, יצירת מסד נתונים 'מודיעיני' ותקשורתי הכשרה והדרכה של התנועות-החברות וחבריהם, יצירה וקידום של מערכת תקשורת בלתי תלויה המבוססת על האינטרנט ועל הרשות החברתיות.
ב. עידוד הכוחות התומכים בתהליך השלום (מסע "יש פרטנר").
- נזהה קהלי יעד בארץ , בפלסטין ובחו"ל, החל מ'צעירים יוצאי רוסיה ' ,וכלה בנשיא ארצות הברית.
- נכין מתווה למסע לשינוי ראיית השלום בציבורים שונים, תוך קידום ההבנה שהשלום הוא אינטרס מרכזי, ויצירת תקווה. בניגוד לעבר, הפעם נקפיד שדברינו יפנו גם אל הבלתי –משוכנעים, תוך התייחסות לרצונותיהם, ערכיהם,האינטרסים שלהם ושפתם. במיוחד נציע ראייה חלופית של 'מהו שלום' ו'מהו ביטחון'. לשם כך ניעזר גם במומחים שונים כולל מזרחנים, כלכלנים, מומחי תקשורת, פסיכולוגים פוליטיים , אנשי רוח וסופרים.
- נכין מתווה לגיוס הרוב הדומם, ובמיוחד: נוער, אנשי רוח וציבור, ארגונים מקצועיים, אנשי ביטחון, תוך פריסת אופציות הפעולה הנרחבות בארגונים השונים. נשים דגש מחודש על שיתוף פעולה עם הערבים הישראלים
- נקדם שיתוף פעולה עם מפלגות ועם חברי הכנסת – תוך הקפדה על עצמאות ואי-תלות שלמה של התנועה .
- עם שותפינו, נקדם רשת בטחון לממשלה אם תמשיך בתהליך.
ג. התנגדות לכוחות הבולמים את תהליך השלום (מסע "אין פרטנר"):
העמדת עמדה פעילה בכנסת, בבית המשפט, בציבור ובשטח כנגד מאמצי הבלימה של התהליך: פעולות "תג מחיר", פרובוקציות נוסח פרסום מכרזי בנייה, פעולות צבאיות בלתי שקולות וכו' .
ד. הערכת תרחישים צפויים והכנת תכניות מגירה.
לשם התקדמות במישורים הללו, טוב יהיה אם יקומו במקביל צוותים לתכנון אסטרטגי, ליצירת שיתופי פעולה ולתקשורת . הצוותים יכללו הן פעילים מתנועות שלום שונות והן מומחים. צוותים אלו יגבשו הצעות מעשיות מפורטות שיבואו לפני הארגונים השנים. פעולת תכנון זו לא תעכב את מה שעושים הארגונים, ולא תדרוש השעייה של פעולה כלשהי, ולכן אין לחשוש מתהליך תכנון עקר ומעכב. הדברים בידינו.
- א
- ב