כאמור, בקרוב אמורות להיכנס לתוקף תקנות המים החדשות עליהן חתמה שרת הבריאות יעל גרמן לפני יותר משנה, כשנכנסה לתפקידה, ולפיהן תבוטל חובת הפלרת המים בישראל. תקנות המים החדשות אמורות היו לקבוע כי לא ניתן יהיה להוסיף יותר את הפלואור למי השתייה, ובלשכת גרמן מבהירים כבר תקופה ארוכה כי השרה, שהתנגדה להפלרה גם כששימשה כראש עיריית הרצליה, חתמה עליהן כדי לא לעכב את יציאתן לדרך. בתגובת השרה, שניתנה אתמול ל-ynet, נאמר כי "התקנות המתינו חודשים ארוכים לחתימת שר, זאת לאחר שאושרו בוועדות הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אחד מסעיפי התקנות, שאמורות להבטיח את השמירה על איכות מי השתייה בישראל, מתייחס לנושא ההפלרה ועליו נסובה אז מחלוקת. השרה קיימה התייעצות עם אנשי המקצוע במשרד ומחוצה לו, שמעה את מכלול עמדות והחליטה כי יש לחתום על תקנות המים במיידית והן אינן יכולות לשמש 'בנות ערובה' לסעיף ההפלרה".

מחיר הפלואור, שעומד כיום על כ-20 מיליון שקל בשנה, מגולגל על הצרכנים במחירי המים. על מנת לאפשר לרשויות מקומיות שכן מעוניינות להמשיך את ההפלרה, במשרד הבריאות מגבשים כעת מנגנון שיתיר את המשך ההפלרה, אולם עדיין לא הוחלט על קריטריונים בעניין.

 החלטה לבטל את חובת ההפלרה גרמה לביקורת על השרה ולחשש שהדבר יגרום לפגיעה בבריאות השן של תושבים מהשכבות החלשות, שלא מסוגלים לרכוש טיפולי שיניים יקרים. "בעיקר ילדים מהשכבות החלשות חולים בעששת, ובכל שנה מתאשפזים למעלה מ-500 ילדים בישראל כתוצאה מסיבוכי עששת", הבהיר בוועדה יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' אלי סומך. "הפלרה היא האמצעי היעיל, הבדוק והזול ביותר במניעת עששת. באזורים לא מופלרים מתאשפזים כפול ילדים".

ועדת הבריאות דנה בנושא בעקבות הצעה לסדר היום של הח"כים יעקב מרגי, חנא סוויד וסגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן,

 כבר יותר מעשור שמשרד הבריאות מחייב את ספקי המים בישראל להוסיף פלואור למים במטרה למנוע עששת. במשרד הבריאות דווקא תומכים בהמשך ההפלרה, כמו גם איגוד רופאי הילדים ומומחים לבריאות השן, אלא ששרת הבריאות החליטה לבטל זאת מחשש לנזקים בריאותיים שהפלואור עלול לגרום. קיימת מחלוקת בקרב המומחים בנוגע לנזקים האפשריים בהתחשב בכמויות שמוכנסות למים ולתקן בו הפלואור אמור לעמוד.

 מהנדס משרד הבריאות לשעבר, אהוד לשם, שהתבטא כבר בעבר נגד הפלרת המים, אמר בדיון כי "הוספת הפלואור זה כמו לחזור 60 שנה אחורה ולעשות הקרנות נגד גזזת".

 גם ח"כים ממפלגת "יש עתיד", מפלגתה של גרמן, תמכו בביטול ההפלרה. "חבל על הכסף", אמרה רות קלדרון, ורינה פרנקל הוסיפה: "ברור שחשוב לשמור על השיניים, אך אם זה גורם לנזק בשאר חלקי הגוף יש להימנע מכך".

רגע לפני שהפסקת הפלרת מי השתייה בישראל נכנסת לתוקף, קוראים מומחים לבריאות הציבור והשן וראשי רשויות לשרת הבריאות לחזור בה מההחלטה – לפני שיהיה מאוחר מדי."פרשנות מגמתית ואימוץ חלקי של ממצאי 'ועדת עדין', הפיכת החלטת שרים וח"כים קודמים במשרד הבריאות על בסיס פוליטי וסקטוריאלי, מביאים אותנו לכתיבת מכתב מחאה זה", כתבו לגרמן קבוצת פרופסורים מתחום רפואת השיניים. "התנהלותך בנושא זה עוררה בנו תחושת אי נוחות חריגה. נוכחנו לראות כי החלטותייך נלקחות על בסיס 'עובדות מדעיות', הנסמכות על מחקרים זניחים, כתחליף לקבלת החלטות על סמך עובדות מדעיות מקיפות ואיכותיות".

שומר על השיניים או מזיק לבריאות? דילמת הפלואור

משנת 2002 מחייב משרד הבריאות את כל ספקי המים במדינה, ובראשם חברת "מקורות", להוסיף פלואוריד למי השתייה המגיעים לברזים בכל יישוב המונה מעל 5,000 נפש, כלומר ברוב שטח ישראל. לטענת משרד הבריאות, החומר מונע עששת, עומד בתקן ונבדק כל העת.

בשנת 2006 פרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (ה-NRC),

סקירה של אלף מחקרים בנושא שלפיה הגיעו למסקנה ברורה: פלואוריד המוחדר למים כדי למנוע עששת עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים. הוא מצטבר בעצמות ופוגע דווקא בשיניים, בעצמות השלד, המפרקים ועמוד השדרה. כמו כן, נגרמים נזקים הורמונליים שונים, ובהם ירידה בעמידות לאינסולין.

בדו"ח פורטו סכנות נוספות כמו בעיות התנהגות, ירידה ברמת ה-IQ אצל ילדים וספיגה מוגברת של אלומיניום העלולה לגרום לנזקים למערכת העצבים המרכזית. הדו"ח, שכלל 500 עמודים, הוביל לשינוי המלצות איגוד רופאי השיניים האמריקני לצריכת פלואוריד בקרב תינוקות, אך במשרד הבריאות הישראלי לא התייחסו אליו. בעוד שרוב מדינות המערב החליטו עד כה שלא להפליר את מי השתייה, ישראל ואירלנד הן היחידות המחייבות הפלרה של מי השתייה, ללא כל פרסום של הסיכונים האפשריים.

לפני חמש שנים המליצה ועדה שהקים משרד הבריאות, בראשותו של פרופ' אבנר עדין, לבטל את התקנות המחייבות את הרשויות המקומיות להוסיף פלואור למי השתייה. עם זאת, משרד הבריאות לא קיבל את ההמלצה. לפני כשנתיים חשף ynet כי אהוד לשם, מהנדס משרד הבריאות שפיקח במשך 30 שנה על הפלרת המים בישראל, אמר, בבג"צ שהוגש כנגד הפלרת המים, כי טעה בהחלטתו. "עשיתי כפי שרופאי השיניים המליצו ולא שאלתי שאלות. היום מחקרים מעידים על נזק לגוף – אבל בישראל מתעלמים", אמר.

לפני קצת יותר משנה, זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד,הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן כי חתמה על התקנות שמבטלות את חובת הפלרת המים בישראל. התקנות אמורות להיכנס לתוקף בעוד קצת יותר מחודש, ואמורות היו לשים סוף לוויכוח ארוך בנושא בין גורמי הבריאות השונים במדינת ישראל. חשוב לציין כי עוד כשהייתה ראשת עיריית הרצליה, התנגדה גרמן נחרצות להוספת פלואור למי השתיה בישראל ואף עתרה לבג"ץ נגד משרד הבריאות.

"החלטה נמהרת, מסוכנת ויקרה"

אך החלטתה של גרמן לבטל את הוספת הפלואור למים לא רק שלא הפסיקה את הוויכוח בין המומחים, אלא הפכה אותו לסוער עוד יותר. כעת, כשהם חשים שזהו הרגע האחרון בו ניתן לבטל את ההחלטה, פונים ראשי רשויות ומומחם בתחום בריאות השן לגרמן שוב, בתקווה שתבטל את ההחלטה.

"טובת הציבור לנגד עינינו, וביטול הכללת הפלואוריד במי הברז, לראשונה מזה ארבעים שנה,

תוך כדי יצירת דה לגיטימציה חסרת בסיס לפעולה זו, הינם בכייה לדורות", כותבים בכירי האקדמיה בתחום בריאות הציבור ורפואת השן משלל מוסדות ברחבי הארץ. בין המומחים פרופ׳ (אמריטוס) טד טולצ׳ינסקי מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יהונתן מן מנהל המחלקה לרפואת שיניים קהילתית, ז"ר חסן פחרי יו"ר העמותה של רופאי השיניים הערביים בישראל וד"ר אריקה עמיר מבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב.

"העלות הזניחה של המדינה בשילוב פלואוריד במי הברז, לעומת הנזקים לשיני ילדי ישראל וההוצאות הכרוכות בכך זועקים למרחקים", מוסיפים המומחים. "השכבות הנמוכות ומעמד הביניים גם כך קורסים תחת יוקר המחייה בישראל והרעת בריאות השיניים תגרור מיליוני בתי אב להוצאות שאינן נדרשות כיום. זהו מס חדש המוטל על הציבור על ידי אותה נציגת ציבור שהבטיחה להפחית יוקר המחייה".

כאמור, גם ראשי הרשויות מצטרפים למחאה, ביניהם ראש עיריית דימונה בני ביטון. "הרשויות המקומיות, בעיקר בפריפריה, קורסות כלכלית ועכשיו השרה גרמן החליטה מסיבות לא ברורות, הבאות בסתירה להמלצת כל בכירי משרדה, להפסיק את תשלומי המדינה על הפלרת מי הברז ולהפיל את ההוצאות על הרשויות", אמר. |העובדה שמדינת ישראל כבר משנות ה-70 מעודדת ומממנת את ההפלרה על מנת לשמור על בריאות שיני הילדים הופך את החלטת השרה גרמן לנמהרת, מסוכנת ויקרה. אני קורה לשרה לחשוף באופן פומבי מי השפיע על החלטתה וכיצד היא מתעלמת מדעתם של הגורמים המקצועיים במשרדה וחוקרים בכירים מכל העולם?".

לקריאה הצטרפו גם ראשי רשויות מהמגזר הבדואי, שכתבו לגרמן כי "ההחלטה אינה

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אין ספק שפלואוריד חשוב למניעת עששת, אלא שרק 2% מהמים המופלרים בארץ מיועדים לשתייה. כלומר 98% מהמים המופלרים מגיעים למי התהום, למכונות הכביסה, לשירותים, למקלחות, לחקלאות, למכוני שטיפת מכוניות למדיח הכלים, לבישול ועוד.

צריכת פלואוריד לשם מניעת עששת, כאשר היא נעשית במינון ובשימוש יתר, עלולה לגרום לנזקים, בעיקר לקשישים, לסובלים מבעיות בבלוטת התריס, לנשים בהריון ולאחרים. צריכת הפלואוריד כיום בישראל היא במינון לא ידוע. אנו מקבלים פלואוריד באמצעות שתיית מים, אכילת ירקות ופירות המושקים בהם, אוכל מבושל, וכמובן משחות השיניים.

חשוב להזכיר עוד כי מלבד אירלנד וישראל אין עוד מדינה בעולם המחייבת הפלרת מים.

עם כניסתה של השרה לתפקיד, חיכו על שולחנה תקנות המים, שנוסחו על-ידי ועדה בראשות פרופ' עדין. התקנות המתינו חודשים ארוכים לחתימת שר, זאת לאחר שאושרו בועדות הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אחד מסעיפי התקנות, שאמורות להבטיח את השמירה על איכות מי השתייה בישראל, מתייחס לנושא ההפלרה ועליו נסובה אז מחלוקת.

השרה קיימה התייעצות עם אנשי המקצוע במשרד ומחוצה לו, שמעה את מכלול העמדות ובסופו של דבר החליטה כי בכל מקרה יש לחתום במיידית על תקנות המים והן אינן יכולות לשמש "בנות ערובה" לסעיף ההפלרה. כמו כן, השרה השתכנעה כי יש להפסיק את חובת ההפלרה בגלל הסיבות המנויות לעיל. במקביל יתקיימו תוכניות נקודתיות לחינוך לבריאות השן ומתן פלואוריד: התוכנית של חלופות להפלרה תתקיים בעיקרה באוכלוסיות הזקוקות ביותר לקידום בריאות השן ותכלול הדרכה במעונות וגנים בנוגע לשמירה על הגיינת הפה וצחצוח שיניים במשחות המכילות פלואוריד, תוכניות חינוך לבריאות השן בטיפות חלב ומריחת לק המכיל פלואוריד בטיפות חלב, במיוחד במגזרים בהם קיימת מועדות נמוכה לנושא. התוכניות נמצאות בשלב סיום פיילוט ויצאו לפועל בתחילת שנת הלימודים הבאה".