פורסם ב-13 במאי 2013

 13.05.2013 מאת: רוני לינדר-גנץ

כיום ניתנים טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 12 ■ ביטול הרחבת טיפולי השיניים לילדים עד גיל 14 אמור לחסוך למדינה 80 מיליון שקל בשנה

האם הגזירה של ביטול הרחבת טיפולי השיניים לילדים עד גיל 14 היא הבאה בתור להתבטל? ל-TheMarker נודע כי בשעות אלה מתנהלים דיונים קדחתניים בנוגע לסעיף זה בחוק ההסדרים,  שאמור לחסוך למדינה 80 מיליון שקל בשנה, וכי גם אם הסעיף כולו לא יבוטל – ייכנסו בו שינויים והקלות.

על פי הסעיף שעורר את חמתם של ארגונים חברתיים ורבים במערכת הבריאות, תבוטל הרחבת טיפולי השינייים לילדים עד גיל 14 שהיתה אמורה להיכנס לתוקף ביולי השנה. כיום ניתנים טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 12 – ולמשרד הבריאות יש הסכם חתום עם משרד האוצר על הרחבת השירות לגיל 14 ביולי 2013 – הסכם שחוק ההסדרים הנוכחי למעשה מבטל.

טיפולי השיניים חינם לילדים הם תוצאה של רפורמה גדולה שיזם סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, הנחשבת להצלחה בריאותית וחברתית גדולה: בשנת 2012, למשל השתמשו בה 500 אלף ילדים.

לשם השוואה, לפני הרפורמה העלה סקר של משרד הבריאות כי 60% מהעניים מוותרים על טיפולי שיניים לילדיהם בגלל עלותם. בניגוד להאשמה שנשמעה כלפי ליצמן בעבר מצד גורמים שונים, כאילו כל הרפורמה היא ניסיון לדאוג לטיפולי שיניים לילדי החרדים – הרי שכל הציבור, כולל העשירונים העליונים, משתמש בהטבה הזו, שימוש אינטנסיבי ויעיל. גם התועלת הכלכלית עצומה: הקופות מצליחות לספק את השירות במחירים נמוכים בעד מאות אחוזים מהשוק הפרטי, והרפואה המונעת שכל ילד מקבל מונעת הסתבכות וטיפולים יקרים יותר בעתיד.

העלאת ההשתתפות העצמית כמוה הטלת "מס מחלה"; 6 הערות על הגזירות בבריאות
17:07 07.05.2013 מאת: רוני לינדר-גנץ הוסף תגובה 2

1. אם קיר הפייסבוק של יאיר לפיד הוא הססמוגרף הלאומי – הרי שהציבור כועס. כועס מאוד. אינספור הודעות תלויות על הקיר שלו, החל מתזכורות לדברים שאמר בעבר וכלה בקללות ממש, כשהשורה התחתונה של רובם המכריע: איכזבת. אך זה לא מתרחש רק על העמוד של לפיד: הרשתות החברתיות כולן רועשות וגועשות, הגולשים מלקטים עוד פרט ועוד גזרה, וההכרה כי ישראל עומדת למעשה בפני סוג של משטר צנע מתחילה לחלחל ולהכות גלים. 

ההלם, אגב, הוא לא רק נחלתם של הגולשים והציבור הרחב: גם במשרדי הממשלה נדהמו הבוקר לקום ולגלות שלאחר שעסקו שם בשבועות האחרונים בטיוטות שונות של חוק ההסדרים, חישבו והתדיינו על כל סעיף ותת סעיף, פתאום הם קמים בבוקר לשורה של גזירות חדשות שהוסתרו מהם במשך כל הזמן, קשות יותר מאלה שנידונו עד כה.

לא משנה כמה שנים מתעסקים במשרדי הממשלה בחוק ההסדרים, כמה מכירים את הטריקים של האוצר בחוק ההסדרים שכולל הסתרה של סעיפים ושליפתם מהכובע ברגע האחרון – עדיין היו שם הבוקר בהלם לגלות את הגזירות החדשות ש"נולדו" הלילה.

2. בתחום הבריאות הופיעו שתי גזירות חדשות וקשות מאד: הראשונה היא הקפאת הרחבת טיפולי השיניים לילדים שהיו אמורים ביולי הקרוב להתרחב עד גיל 14, והשנייה היא העלאת ההשתתפויות העצמיות של הציבור בטיפולים שבסל הבריאות. למעשה, הקפאת טיפולי השיניים היא לא רק גזרה אלא גם הפרת הסכם חתום בין משרד האוצר למשרד הבריאותבריאות שמתחייב להרחבת התכנית עד גיל 14 ביולי 2013. בפעם הבאה שקבוצות שונות יפגינו חוסר אמון מול האוצר – אפשר להזכיר להם גם את המקרה הזה.

אבל זאת רק הערת שוליים, הקפאת טיפולי השיניים לילדים היא קטיעה אכזרית של אחת הרפורמות החברתיות המצליחות והאפקטיביות ביותר במערכת הבריאות: בשנת 2012, למשל, השתמשו בה 500 אלף ילדים. לשם השוואה, לפני הרפורמה העלה סקר של משרד הבריאותכי 60% מהעניים מוותרים על טיפולי שיניים לילדיהם בגלל עלותם. בניגוד להאשמה המרושעת שנשמעה כלפי ליצמן בעבר, כאילו כל הרפורמה היא ניסיון לדאוג לטיפולי שיניים לילדי החרדים – הרי שכל הציבור, כולל העשירונים העליונים, משתמש בהטבה הזו, שימוש אינטנסיבי ויעיל. וכי למה לא? מרפאות השיניים של הקופות הן בזמינות מצוינת ובאיכות גבוהה – רפואה ציבורית טובה וחשובה, ממש לא "רפואה לעניים בלבד".

גם התועלת הכלכלית עצומה: הקופות מצליחות לספק את השירות במחירים נמוכים עד מאות אחוזים מהשוק הפרטי, והרפואה המונעת שכל ילד מקבל מונעת הסתבכות וטיפולים יקרים יותר בעתיד. במילים אחרות, כל שקל שמושקע בסבסוד טיפולי השיניים לילדים הוא שקל חכם, משתלם וצודק – ולכן ההחלטה לקטוע את ההישג מקוממת וקשה כל כך.

עוד כתבות בנושא ההשתתפות העצמית בבריאות תעלה: הקופות יגבו תשלום על רופאי ילדים, נשים ומשפחה07.05.2013 | 12:54
3. כך מסבירים אנשי האוצר את החלטתם להעלות את ההשתתפות העצמית על ביקור אצל רופא משפחה, ילדים, מיון, מכשירי שמיעה וחבישות שונות: "קיומה של השתתפות עצמית נמוכה עלולה להביא לגידול לא מבוקר של הכמויות בשל חוסר בהפנמת העלויות על ידי המבוטחים". במילים אחרות, באוצר טוענים כי ההשתתפות העצמית הקיימת היום נמוכה מדי, עד כדי כך נמוכה עד שהיא עלולה לגרום לשימוש יתר של הציבור בשירותי בריאות.

אלא שזוהי אמירה צינית מאין כמוה: כבר היום תושבי ישראל, משלמי מס הבריאות, הם פרה חולבת של תשלומי השתתפות עצמית – תשלום שהוא המס הרגרסיבי ביותר במערכת המסים, גרוע אפילו ממע"מ: לא רק שכולם משלמים אותו במידה שווה – גם ריקי כהן מחדרה, גם לאה שנירר מסביון וגם שרה ישראלי מעיירת פיתוח בדרום, אלא שהוא מכביד יותר ככל שאדם חולה יותר. במילים אחרות, זהו מס מחלה לכל דבר: חלית ? נפצעת? שילמת.

4. טיפת היסטוריה על רגל אחת: תשלומי ההשתתפות אכן החלו את דרכם בשנות ה-90 ככלי לריסון מסוים של הביקוש לשירותי בריאות, אך עם השנים הפכו למכשיר שמחליף את הממשלה בסגירת הגרעונות של קופות החולים. ביד אחת, המדינה ממשיכה לשחוק עוד ועוד את קופות החולים בדרכים שונות, כפי שקבע גם בג"צ, וביד השנייה היא מאשרת להן להעלות עוד ועוד את דמי ההשתתפות העצמית כדי לצמצם את הגירעון. כך, עלו תשלומי ההשתתפות העצמית בעשרות אחוזים עם השנים והגיעו עד ל-3 מיליארד שקל בשנת 2011 – הכל מהכיס שלנו.

5. אלה לא רק ססמאות: ב-2009 ויתר 14% מהציבור (בערך אחד מכל 7 ישראלים) על תרופה או טיפול בסל בגלל עלותם. קשישים רבים מעידים כי הם נאלצים לבחור בין תרופה לבין אוכל, רבים מאד נוטלים פחות מכמות התרופות שהרופא רשם להם או לילדיהם – והכל, נזכיר, חל על תרופות וטיפולים שכבר נכנסו לסל הבריאות.

במקום חסם בפני טיפולי יתר הפכו ההשתתפויות העצמיות לחסם בפני בריאות. בשנים האחרונות עשה משרד הבריאות מאמצי על להחזיר קצת את הגלגל לאחור: בוטלה אגרתטיפת חלב שמנעה מהורים מסוימים לחסן את ילדיהם, ניתנו הנחות קלות בתרופות לקשישים ועוד – עתה מגיע האוצר ובבת אחת מחזיר את הגלגל לאחור.

6. השאלה הגדולה, שוב, היא האם זה טוב או רע למערכת הבריאות ששרת הבריאות – זו שאמורה להילחם כעת בכל הכוח בגזירות – היא חברתו למפלגה של שר האוצר. יעל גרמן לא מגיבה בינתיים, היא מוסרת באמצעות הדוברת שלה כי היא "לומדת את החומר". ייתכן כי היא מנהלת את מלחמתו של המשרד בחדרי חדרים, נזהרת בכבודו של שר האוצר מנהיג מפלגתה אך מפגינה תקיפות – הימים הקרובים יחשפו את יחסי הכוחות בציר הקריטי הזה. 

09/05/2013

התוכנית הכלכלית לשנים 2013-2014- לא לגזירות בתחום הבריאות

לכבוד

שר האוצר, שרת הבריאות, שר הרווחה והשירותים החברתיים, חברי הממשלה, חברי כנסת, נשיא המדינה

פעלו למנוע את הגזירה בדבר העלאת השתתפויות עצמיות על שירותי בריאות שבסל הבריאות

ובדבר הקפאת הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לילדים בגילאי 12-14

אם ברצונכם:    למנוע טיפולים חיוניים הכלולים בסל הבריאות מעניים, קשישים, ילדים, תושבי פריפריה וחולים כרונים;

להעמיק את הפערים בנגישות לשירותי בריאות ובבריאות,

להטיל עול תשלום נוסף על משקי הבית,

אזי תמכו בהצעות ל"התייעלות" בבריאות במסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2013-14.

אם ברצונכם:    לקדם שוויון בבריאות, לצמצם פערים חברתיים וכלכליים ולעמוד בהתחייבותכם לבוחרים לקידום חלוקה הוגנת יותר של משאבי העושר והקלת עומס התשלומים הישירים  על המעמד הבינוני והנמוך, אזי מחובתכם לפעול כדי להוציא את גזירות הבריאות מחוץ לספר התקציב. מימון אלטרנטיבי ושוויוני יותר ניתן להשיג באמצעות הסרת תקרת מס הבריאות המיטיבה עם העשירים ובאמצעות השתתפות המעסיקים בתשלום מס הבריאות.

1. הקפאת הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לשנתוני הגיל 12-14:

בשנת 2011 500 אלף ילדים עשו שימוש בסל שירותי השן. השירות הצטיין בהגעה לכל קצוות הארץ תודות לפרישתו השוויונית כמתחייב מהרגולציה. קודם לרפורמה, 60% מהעניים ויתרו על טיפולי שיניים לילדיהם בגלל עלותם ובקרב ילדים המתגוררים בערים עניות בישראל נמצאה תחלואה גבוהה עד פי 2.

הפרת ההסכם החתום משנת 2010 בין משרד האוצר לבריאות, אשר חייב הכללת טיפולים באופן הדרגתי עד ליולי 2013 לגילאים 0-14 והקפאת ההרחבה לשנתון האחרון (12-14), תוביל לויתור על שירותי חיוני זה בקרב חסרי אמצעים , להוצאה כבדה על המעמד הבינוני ולעליה בגין צרכיה של שירותים מורכבים ויקרים יותר בשל הסיכון למחלות לב וזיהומים מופשטים, כתוצאה מיצירת חסמים לצריכה של שירותי רפואת שן ראשוניים.

2. העלאת השתתפויות עצמיות על שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות הממלכתי (רופאים ראשונים, חבישה, מיון, מכשירי שמיעה):

כבר היום (ע"פ מחקר של מכון ברוקדייל) 14% מכלל הישראלים, 22% מהחמישון התחתון ו- 18% מקרב החולים הכרוניים מותרים על טיפולים או תרופות הכלולים בסל הבריאות בגלל עלות ההשתתפות העצמית. פגיעה בנגישות של אוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך לשירותים אמבולטוריים מביאה בסופו של דבר להחמרת מצבן ומגבירה את הצורך באשפוזים. עלות שרותי האשפוז עולה על החיסכון בשל וויתור על תרופות וטיפולים אמבולטוריים.

אלו שאינם מוותרים על הטיפול , יוותרו על הוצאות חשובות אחרות, כגון חינוך או ביגוד, ויתור שתורם לשכפול הבין-דורי של המצוקה. מחקר של מכון טאוב הראה כי ההוצאה הפרטית הכוללת על בריאות מורידה קרוב ל-20,000 נפשות מתחת לקו העוני (כ- 3000 משפחות- רק בשל ההוצאה על השתתפות עצמית).  סעיפי ההוצאה הפרטית משפיעים לא רק על הוספת נפשות למעגל העוני אלא אף על הרחבתו והעמקתו.

בניגוד להחלטת ממשלה מיולי 2007 לבחון את היקף ההשתתפויות העצמיות במטרה להפחיתן, ובניגוד לתוכנית האסטרטגית של משרד הבריאות לשנים 2011-2014 במסגרתה התחייב המשרד להוריד השתתפויות, מגיעה הצעה זו שמטרתה ניכוי סכום מתקציב המדינה בשיעור של 7% מעלות סל שירותי הבריאות לקופות (200 מיליון ₪), והטלתו כמס מחלה רגרסיבי על הציבור, שממילא מממן את השירותים באמצעות מס הבריאות וההכנסה. החלטה זו תוביל לויתור על שירותים חיוניים, לעלייה בהוצאה בגין צריכה של שירותים מורכבים ויקרים יותר בגלל הצבת חסמים בגישה לרפואה ראשונית, ותטיל תשלום נוסף על משק הבית הישראלי, שכבר היום משלם תשלומים גבוהים לעין שיעור בהשוואה לתושבי מדינות ה- OECD.

מחובתכם לפעול נגד גזירות אלה.

על החתום,

לפרטים:           שלומית אבני, רופאים לזכויות אדם טל' 054-6844496  /shlomit@phr.org.il/

רמי אדוט, האגודה לזכויות האזרח בישראל  טל' 054-9773257/ rami@acri.org.il

מידע נוסף על השתתפויות עצמיות כחסם לבריאות טובה ושוויונית: כאן/

מידע נוסף על טיפולי שינים לילדים שמיצר שוויון: כאן

 25 באפריל 2013

לכבוד

ח"כ יעל גרמן

שרת הבריאות

שלום רב,

הנדון: הכללת שירותי בריאות שן לקשישים בסל שירותי הבריאות

אנו פונים אלייך לבקשך לקדם, בין אם במסגרת תקציב המדינה המתגבש בימים אלו או בכל דרך חלופית אחרת, את שירותי בריאות השן לקשישים מעל גיל 65 כך שיכללו בסל שירותי הבריאות הממלכתי.

אנו, הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית המאגדת ארגונים חברתיים, אנשי אקדמיה ואנשי רפואה הרואים במדינה אחראית על בריאות הפה והשן של תושביה, אשר פועלת על מנת לקדם שירותי בריאות שן והפה (מניעה וטיפול) בסל הבריאות הממלכתי לכלל תושבי ישראל. אנו היינו אחד הגורמים המרכזיים שפעלו במסגרת החברה האזרחית למען קידום בריאות שיניים ציבורית לילדים וגיבוי המהלך שעשה משרד הבריאות. כעת, אנו מבקשים לפעול כדי לקדם את הכללתם של שירותי בריאות שן לקשישים.

יצוין, שראינו את הפרסומים בתקשורת לפיהם הינך מתכוונת לעסוק בנושא זה ולקדם טיפול לקשישים, אבל לא ברור מהפרסומים באיזה היקף ובאילו תנאים מדובר. בפרסום הוזכרו סכומי כסף קטנים יחסית (40 מליון ₪). אנו מקווים שהדבר אינו מעיד כי מדובר בתכנית סלקטיבית על בסיס מצב סוציו אקונומי או משהו דומה. אנו סבורים שתכניות מסוג זה הן בעייתיות, ראשית משום שלא יתנו מענה לאוכלוסייה רחבה של קשישים אשר עשויים להימצא מעל הקו שישורטט ועם זאת, הם סובלים מהזנחה ונמנעים מרכישת טיפולי שיניים בשל עלותם. שנית, תכנית סלקטיבית פוגעת לטווח הארוך באוניברסאליות ובערכי השוויון והצדק שבבסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי וסל הבריאות. אלו בדיוק הסיבות לחשיבות המהלך התקדימי של שירות שיניים אוניברסלי לילדים, ומה שנכון לילדים, נכון שבעתיים לקשישים. לפיכך, אנו מבקשים להביא בפנייך בנייר העמדה (המצ"ב) את הצעתנו כדלהלן:

הכללת שירותי בריאות שן לקשישים בסל הבריאות – צורך חיוני:

אוכלוסיית הקשישים בעולם עולה בהתמדה. לקשישים צרכים מיוחדים מבחינת בריאות הפה, הדורשים התייחסות מיוחדת מצד מקצועות הבריאות בכלל ובריאות השיניים בפרט. מאפייני בריאות הפה של אוכלוסיית הקשישים כוללים: ריבוי מחלות כלליות, שבחלקן קשורות גם לפה או מקשות על טיפולים (סכרת, יתר לחץ דם, בעיות לב); ריבוי תרופות הגורמות ליובש פה; תזונה לקויה – הן מסיבות הקשורות בשיניים (חוסר שיניים, תותבות לקויות) והן מסיבות אחרות (איבוד טעם, חולשת שרירי לעיסה, אין מי שיכין אוכל ועוד); ירידה בכמות ואיכות רוק – בגלל הגיל, בגלל לעיסה מופחתת, ובעיקר בגלל ריבוי התרופות; בעיות חניכיים שהסיבות העיקריות להימצאן הן עששת, היגיינה לקויה, ומיעוט רוק; אובדן שיניים – בעיקר עקב מחלות חניכיים, אך גם בגלל עששת שלא טופלה בזמן; תותבות לקויות הגורמות לנזקים מצטברים ברקמות הפה; ירידה ביכולת האכילה; סרטן הפה והלוע שהסיכון לחלות בו עולה עם הגיל.

לאוכלוסיית הקשישים יש גם מאפיינים חברתיים שונים, המדגישים עוד יותר את בעיות הבריאות , וגורמים להחמרות נוספת: לרובם יכולת מופחתת לשמור על היגיינה, עקב בעיות מנואליות וקוגניטיביות, מצב כלכלי בעייתי ובעיות נגישות לשירותים רפואיים ודנטאליים; הם חיים לבד בהרבה מקרים, ולחלקם יש בעיות תקשורת, שמיעה, ראייה ודיבור, וגישה מוגבלת למידע.

בישראל חיים מעל  700,000 קשישים (מעל גיל 65) , המהווים כ- 10% מהאוכלוסייה. מתוכם – כמעט חצי (333,000) הינם מעל גיל 75. מעט מידע קיים בארץ בנושא בריאות השן של קשישים והוא לקוח ברובו ברובו מסקרים מיושנים, שהקיפו נתח קטן בלבד מהאוכלוסייה. מה שכן ידוע הוא כי כ-60% מההזקנים בישראל סובלים מחוסר שיניים (52%  חוסר מוחלט, 45% חלקי), ולרובם יש שיניים תותבות (81%- 73%; אין נתונים מדויקים). 15%-30% מבעלי התותבות דיווחו על תותבת שמכאיבה ו/או לא נוחה, 10% התלוננו על פצעים שנגרמו משימוש בתותבת, ו 22-27% על כך שהיא מפריעה באכילה ודיבור.

בסקר טלפוני שנערך ב 1996, דיווחו כ 75% מהקשישים המטופלים כי הם מטופלים במסגרת פרטית, וכ – 20% במרפאות של קופות חולים. מבחינת ניצול השירותים, כ 80% מדווחים כי אינם נוהגים כלל ללכת לרופא השיניים (בהשוואה ל 65% מהאוכלוסייה הכללית). התשלומים עבור הטיפולים הם לרוב מכיסם הפרטי של הקשישים, מאחר ולרוב הם אינם מבוטחים. סקר אחר מראה גם כי הסיבה העיקרית לאי השלמת טיפול (הכוונה לטיפול שהוצע לקשישים שהגיעו למרפאות, קיבלו הצעת טיפול אך מסיבות שונות לא מימשו את הטיפול) הייתה מחירי הטיפול.

הפתרון לבעיית בריאות השן של הקשישים:

להכליל סל שירותי טיפול ומניעה בסיסי בתחום בריאות השן לקשישים בסל הבריאות, כולל פיתרון לקשישים הנמצאים במסגרות ממוסדות (כ 5-6% בלבד) לצד הקשישים הנמצאים בקהילה. בהתאם לכך מוצע לקדם סל טיפולים שכולל את הטיפולים הבאים (כפי שהוכן ע"י מומחים בבריאות השן):  "למבוטחים בני 65 ומעלה: שירותי רפואת שיניים מונעת, משמרת ומשקמת להחזרת תפקוד, לרבות תותבות נשלפות חלקיות או שלמות הנתמכות על שני שתלים. לרבות שירות דנטלי נייד, לקשישים המרותקים לבית או למוסד."

כמה זה עולה ואיך ניתן לממן:

עלות הספקת שירותי שיניים לקשישים הידועה לנו היא נתון שאיננו בדוק במידה מיטבית שכן הוא מבוסס על הערכות מראש של משתנים כמו מידת השימוש והפניה לשירות, מידת הצורך בשיקום, מחירי השתלים שהקופות תשגנה מהספקים ועוד. היה בידנו חישוב שהעריך את העלות בכ-160 מיליון ש"ח בשנה, ולכן בזמנו הצענו להעלות את מס הבריאות ב- 0.05% בלבד. אם כיום קיימת הערכה אחרת, נשמח לקבלה. אנו מדגישים כי אנו מתייחסים לסל של שירותים מונעים ומשמרים הכולל רפואה שיקומית במינימום המתחייב כדי להחזיר לאדם את כבודו העצמי ולהחזירו לתפקוד גופני.

תמיכה ציבורית רחבה:

אנו סוברים שקיים פוטנציאל רב לתמיכה ציבורית רחבה לקידום נושא זה מחוץ לכנסת ואף בין כתלי הכנסת. ראי למשל, הצעת החוק להכללת טיפולי שיניים לקשישים בסל הבריאות, שנכתבה על ידינו בסיוע מומחי בריאות השן בהדסה ובמשרד הבריאות, שהוביל בכנסת הקודמת ח"כ חיים כץ, ואשר חתמו עליה 57 ח"כים מכל סיעות הבית, שרבים מהם מכהנים גם בכנסת הנוכחית.

 http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3534.rtf .

יש לציין, כי הצ"ח זו הונחה מחדש ע"י ח"כ כץ גם בכנסת הנוכחית.

לסיכום:

בהמשך לפעילות הממשלה הקודמת, בהובלת סגן שר הבריאות דאז, ח"כ הרב ליצמן, והכללת טיפולי שיניים לילדים בסל הבריאות, אנו מבקשים שהממשלה הנוכחית תפעל, בהובלתך, במסגרת תקציב 2013 או בכל דרך אחרת, להרחבת השירות החשוב הזה גם לקשישים.

הכללת שירותי בריאות שן משמרים ומשקמים לקשישים, הוא מהלך טבעי, ממשיך דרכו של הצעד החשוב של הכללת טיפולי שיניים לילדים בסל הבריאות הממלכתי. יש לראות בצעד זה מהלך משמעותי לצמצום אחד ממוקדי אי-הצדק הגדולים בבריאות.

ליצירת קשר: עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח  נחלת בנימין 75, תל אביב 052-8282444

בכבוד רב ובברכה,

הארגונים החברים בקואליציה לרפואת שיניים ציבורית

העתקים:

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות

ד"ר טוביה חורב, ראש אגף כלכלה

ד"ר שלמה זוסמן, ראש אגף בריאות השן