אימייל
עמוד 1 מתוך 1
אימייל לא שולחים. אימייל שומרים.
שימוש לא נכון במטאפורות מעוות את הצורה שבה אנחנו חושבים על נושאים מסויימים. התוצאה היא עיוות באופן שבו אנחנו מתמודדים עם הבעיות הקשורות לאותו נושא.
הדוגמא שאני רוצה להציג היום היא האימייל.
קצת היסטוריה
תוכנת האימייל הראשונה, SNDMSG (קיצור של Send Message), היתה קיימת בתקופה שבה מחשבים היו גדולים ויקרים והשתמשו בהם במקביל כמה משתמשים.
שליחת הודעה היתה למעשה הוספת טקסט לקובץ ייעודי שהיה שייך למשתמש אחר על אותו המחשב.
מהנדס בשם ריי טומלינסון קיבל משימה לאפשר לתוכנה לשלוח הודעה למשתמש שנמצא במחשב מרוחק המחובר למחשב השולח.
לתוכנת SNDMSG לא היתה אפשרות לחצות את גבולות המחשב היחיד. אבל טומלינסון הכיר תוכנה בשם CPYNET (קיצור של Copy Net) שמטרתה היתה להעביר קבצים בין מחשב למחשב המחוברים ביניהם. הוא לקח מ SNDMSG את הקוד שמוסיף טקסט לקובץ ושתל אותו לתוכנת CPYNET כך היא יכלה להוסיף את הטקסט לקובץ במחשב המרוחק.
(לקריאה נוספת The First Network Email)
היום
מאז השתנו התוכנות והפרוטוקולים ועברו אנלאיודעכמה מלאנתלפים אימיילים בחוטים ועדיין אנחנו קוראים לפעולה "לשלוח אימייל".
אבל, יותר משמעותית מפעולת השליחה היא פעולת השמירה.
האימייל מאפשר לנו לשמור ביטים במחשב שהוא לא שלנו.
או אפשר להגיד את זה אחרת.
האימייל מאפשר למחשבים שאנחנו לא מכירים לשמור ביטים - טקסט וקבצים - על המחשב שלנו, בלי לבקש רשות.
לא נשמע לכם קצת בעייתי?
כל בעיית הדואר האלקטרוני ללא רשות (מה שמכנים Spam) נובעת מפעולת השמירה של האימייל, יותר מפעולת השליחה.
למה זה חשוב?
כל התמודדות עקרונית וטכנולוגית עם בעיית הדואר האלקטרוני ללא רשות צריכה להיות בשלב השמירה ולא בשלב המעבר בחוטים.
כי שלב השמירה הוא הבעייתי בתהליך.
פורסם ב 4 ביוני 2006 14:06 תגובות נעולות | כלים
אל תעבירו
בזמן האחרון מסתובב מכתב עם סיפור ניסי שבו מלצרית במסעדת סבארו בירושלים "מגרשת" אנשים מהמסעדה הצפופה ומצילה אנשים ממוות. המלצרית נפצעת ואחת הנשים שלא נפגעו גומלת לה. אפשר לקרוא את הסיפור באתר לא רלוונטי - סיפור אמיתי (המלצרית מסבארו והמלאך השומר שלה)
כשפרסמתי את הסיפור בלא רלוונטי נתתי לו את ההמלצה "לכאן ולכאן" כי אי אפשר באמת לבדוק סיפור כזה אבל יש אנשים שעושה להם טוב לקרוא ולהעביר סיפורים כאלה.
היום קיבלתי את המכתב הבא:
שמי אוריאל מעוז אח שכול של תהילה מעוז הקופאית ואחראית המשמרת שנהרגה במסעדת סבארו בירושלים ב9/8/2001.
ראשית רציתי להפנות את תשומת ליבך לכך שהתאומים קרסו חודש ויומיים לאחר הפיגוע בסבארו ב11/9/2001 ולא כעבור מספר שנים כפי שמצויין בסיפור הזוועתי הזה, כך שאכן הסיפור מצוץ ממקלדתו של אדם חולה נפש.
לאחרונה נתקלתי בסיפור המגעיל הזה בלא מעט אתרים, אתרי קודש ללימוד ניסים, אתרי ניו אייג' ללימוד "רוחניות" על מלאך שומר או קשר בין נשמות ועוד. אני פשוט מזועזע עד כמה אנשים יכולים לנצל את הדם השפוך של קורבנות הטרור לקידום ענייניהם או תורתם.
אני מבקש ממך ומתחנן אם אתה יכול לפרסם באתרך גינוי חריף ואזהרה חמורה לא להפיץ את המייל עם הסיפור הזה תוך אפילו ציון כי קיבלת מייל מהאח של הקופאית שכביכול נפצעה.
אני מצרף לך כקובץ גם מאמר שפורסם בעיתון כל העיר ירושלים בעקבות סיפור דומה שפורסם ב"תיקון כללי" של רבי נחמן על כך שבעצם אחותי בחיים והיא כביכול ניצלה בזכות ה"תיקון הכללי" שהיה לה ליד הקופה....
בתודה מראש
אוריאל מעוז
ניסיתי לענות לשולח אבל משום מה כתובתו לא עובדת. אז חיפשתי את שמו וגיליתי שיש לו בלוג בשם אוניברסיטת החיים ובו הוא כותב על המכתב ועל הצער שנגרם לו ולמשפחתו בגללו.
אשאיר לו תגובה.
אנא, בידקו טוב לפני שאתם מעבירים הלאה מכתבים.
פורסם ב 3 ביוני 2006 11:27 תגובות נעולות | כלים
השקר הגדול של "הסרה מרשימת התפוצה"
קיבלתי עכשיו ספאם מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
בתחתית המכתב נמצאת ההודעה הבאה:
מה הבעיה?
הנה הבעיה:
אין לי דרך לדעת לאילו מהכתובות שלי המכתב נשלח ולכן אני לא יכול להסיר את עצמי מרשימת התפוצה.
מה המסקנה?
אם אתם מתכוונים לשכור שירותים של הפצה בדואר אלקטרוני, כדאי לבקש מהספק הפוטנציאלי להוסיף אותכם לרשימה כדי לראות איך מתקבלים ממנו האימיילים.
אם אין באפשרותכם להסיר את עצמכם מהרשימה, גם אחרים לא יוכלו ויש סיכוי שתעצבנו את הנמענים שלכם, יותר מאשר היה ראוי שיתעצבנו.
פורסם ב 9 במאי 2006 23:58 תגובות נעולות | כלים
פאלון גונג (פאלון דאפא) ואני
קרה לי כמה פעמים שבנסיעה במונית השירות בין בית שמש וירושלים פנתה אלי אשה והציעה לי דף המסביר על שיטת הפאלוּן גונג. בפעם הראשונה הסכמתי וקראתי. אחר כך אמרתי "לא תודה". בדף הוסבר שזו שיטת תרגול המשלבת התעמלות מיוחדת וערכים רוחניים. האשה היתה נעימה ולא כפתה את עצמה אבל לי היתה תחושה לא נעימה של מיסיונריות.
היתה גם פעם שאותה אישה ועוד אחת העבירו סדנת קיפולי נייר בספריה העירונית. הילדים נהנו. במקביל, הן הניחו על שולחן בצד את הפמפלטים של הפאלון גונג. עוד פעם, בנעימות, עם הפניה עדינה - "קחו בבקשה ותקראו".
בימים אלה מסתובב באימייל מכתב שכותרתו התגלו מחנות ריכוז בסין והוא מתחיל ככה:
מחנות-ריכוז סודיים, בהם "קוצרים" איברים מאלפי אנשים, חפים מפשע, כדי לסחור בהם, עושים זאת בעודם חיים ונושמים..! ושורפים אותם כדי להשמיד את כל הראיות. ביכולתך לתת את קולך לעצירת רדיפה אכזרית וזוועות הקשות. לאחרונה פרסם העיתון הבינלאומי "אפוק טיימס" מספר עדויות של סינים על קיומם של מחנות-ריכוז סודיים בסין בהם מוחזקים מאות-אלפי (ואולי מיליוני) אנשים בתת-תנאים עד לרגע שבו איברי גופם יגזלו מהם בעודם בחיים.
לא מדובר בנידונים למוות, אלא במתרגלי השיטה הרוחנית פאלון גונג (פאלון דאפא) אותה מנסה המשטר הקומוניסטי-דיקטטורי הסיני להכחיד באופן שיטתי, ובד בבד להרוויח סכומי עתק מאספקת איבריהם הטריים לשוק השתלות האיברים הסיני ההולך וגדל.
כתבתי למכתב את ההסבר הבא:
ידוע שמצב זכויות האדם בסין בעייתי. ידוע ששלטונות סין רודפים את מאמיני הפאלון-גונג. כמו כן, שלטונות סין לא מכחישים שנלקחים איברים מאסירים הנידונים למוות. הם טוענים שזה בהסכמה. אבל במכתב הזה יש כמה בעיות. הראשונה היא שהעיתון The Epoch Times שאליו מתייחס המכתב הוא עיתון שמנוהל על ידי תומכי פאלון-גונג. לכן אי אפשר לייחס לידיעות שבו רמה גבוהה של איזון, בייחוד לא כשמדובר ביחסים בין שלטונות סין ומאמיני הפאלון-גונג. המכתב מתייחס לבית חולים אחד מסויים, Sujiatun, ולא להרבה "מחנות". ובכלל לא בטוח שמדובר ב"מליונים שמהם נלקחים איברים". ברור שהמכתב מנסה לזעזע, ומצליח.
נתתי למכתב את המלצה לכאן ולכאן.
מאז פרסום המכתב ב"לא רלוונטי" קיבלתי אימיילים ושיחת טלפון אחת המבקשים ממני לשנות את ההמלצה.
היום, בשיחת הטלפון, הצלחתי להביא את בן שיחי להודות שאפוק טיימס הוא לא "סתם" עיתון המוקדש לזכויות האדם אלא אכן קשור לפאלון גונג ומקדם בעיקר את המודעות לרדיפת הפאלון גונג בסין.
הלמו כתב בבלוג שלו - אם במלחמת העולם השניה היה אינטרנט, אז השואה היתה דואר זבל וחתם את הפוסט כך:
"תארו לכם שבמלחמת העולם השניה היתה קיימת רשת האינטרנט. ותארו לכם שהייתם מקבלים כל יום מכתב מאושויץ-דוט-קום שמנדנד לכם ומספר לכם שהנאצים משמידים יהודים באירופה הכבושה. איך הייתם מתייחסים למכתב כזה שנוחת בדואר האלקטרוני?
הרי מדובר בהצקה לשמה. בנדנוד. בשולח שלא ביקשתם שישלח לכם דבר. אתם לא מכירים אותו והוא מנדנד לכם עם סיפור שבכלל לא נכתב בעיתון של משפחת מוזס. אז מה לכל הרוחות הנודניק הזה שמספר לכם על יהודים מתים באירופה רוצה? אוף, איזה שפעמר (ספאמר ביידיש)...
די לדואר זבל! (או בתרגום לצינית עממית: תפסיקו לשלוח לנו סיפורים מזעזעים בדואר אלקטרוני כי חמים ונעים לנו כרגע, ואם נצטרך לקום ולעזור לכם, אז זה יהיה ממש מטרד)"
התגובה שלי למכתב מתייחסת לטקסט ולהפניות שבו יחד עם ידע אישי שלי על מצב זכויות האדם בסין. בגלל הטבע המיסיונרי של הפאלון גונג, אני חש רתיעה מהצטרפות חסרת ביקורתיות לקמפיין שלהם. אבל חס וחלילה שלא ישתמע מכך שאני תומך בכליאה וברצח המוני משום סיבה שהיא.
חבל לי שתומכי הפאלון גונג לא יכולים לקבל עמדה כזאת ומתייחסים למי שאינו לחלוטין בעדם כמי שהוא נגדם.
לקריאה נוספת
- הערך פאלון גונג בויקיפדיה הישראלית
- השיחה המעניינת סביב הערך פאלון גונג בויקיפדיה הישראלית
- הערך פאלון גונג בויקיפדיה באנגלית.
פורסם ב 26 באפריל 2006 20:32 תגובות נעולות | כלים
אני לא לוחם בדואר זבל
בימים האחרונים נצפו אדוות קלות בשלולית האינטרנט הישראלית כשסיפרתי ששלחתי אימייל פוליטי למכותבים שלא ביקשו זאת. (ראו ספאם מחנן אצל יובל דרור וברכה הגולשת שדיווחה על כך).
באתר שלי לא רלוונטי אני מנסה להפחית את תופעת מכתבי השרשרת שנשלחים על ידי יחידים.
מכתבי שרשרת הם לא דואר זבל. אלו הם שני סוגים שונים לחלוטין של דואר. ובכלל אני חושב שהמונח "דואר זבל" מערפל אפשרות לדיון מסודר בנושא האימייל בכלל.
ברכה כותבת : "חנן כהן, לוחם ותיק בדואר זבל ששם את האידיאלים בצד לתקופת הבחירות, שלח לאנשים שהופיעו באותה רשימה מכתב שידול למען מפלגת העבודה (אלי, אגב, הוא נזהר מלשלוח למרות שגם כתובתי הופיעה שם. מעניין למה). עכשיו היו"ר קורא לו זונה, ושאר המשתתפים מחכים שהוא יודה שעשה מעשה נבלה."
כמה הערות לברכה לגבי הפסקה הזאת.
- אני לא לוחם ותיק בדואר זבל. אנא הביאי לי הוכחות לכך (חוץ מפוסט אחד לאחרונה על הספאם ממפלגת שינוי). יש לי יחסים ידידותיים עם אמיר גנס ואני חושב שהוא אומר הרבה דברי טעם.
- מכיוון שלחימה נגד דואר זבל היא לא אידאל שלי, לא שמתי אותו בצד.
- הכתובת שלך, ברכה, לא הופיעה ברשימה ולכן לא קיבלת ממני את המכתב. אם הכתובת שלך היתה שם, גם את היית מקבלת את האימייל. מייד שולח לך כדי שלא תעלבי.
- יובל קרא לי "זונה" אבל שכחת לציין שהוא גם קרא לי "ידידי".
עובדה שאף אחד לא טרח להתייחס אליה היא שהודעתי בפומבי על משלוח האימייל הזה. אם לא הייתי כותב את זה כאן בבלוג, אף אחד לא היה מדבר על העניין. העובדה הזאת היתה יכולה להוסיף קצת עומק לדיון.
לסיכום. הדיון בנוגע לשימוש באימייל למטרות מסחריות ופוליטיות מאד מעורפל, בעיקר מסיבות רגשיות.
אני לא רוצה להיכנס כאן לפירוט דעותי בעניין כי אני רוצה להתמקד בעיקר הפעילות שלי כרגע. תוכלו לקרוא אותן באופן מפוזר בתגובות שכתבתי אצל יובל דרור.
קריאת העשרה :
- גדי שמשון - מיקרוסופט מושיעה את הקרבנות האומללים של דואר הזבל
- יהונתן קלינגר - [ספאם] אני טקסט פוליטי
פורסם ב 22 במרץ 2006 08:35 תגובות נעולות | כלים
מפלגת שינוי - ספאמרים
אם שקלתם להצביע שינוי, ואתם שונאים ספאם, אתם מוזמנים לשקול שוב.
הנה מה שקיבלתי עכשיו בכמה עותקים.
שימו לב שהאימייל מכיל את כל הטכניקות שבהם משתמשים ספאמרים.
- שם רנדומאלי ומתחלף בשורת הנושא
- שם השולח/ת רנדומאלי ומתחלף
- שם נמען משונה
- כתובת השולח בדנמרק. האימייל נשלח באמת מסלובקיה.
- אין אפשרות לבקש להפסיק לקבל
- אין זיהוי אמיתי של שם השולח
זה ה Header המלא של האימייל.
|
פורסם ב 16 במרץ 2006 20:14 תגובות נעולות | כלים
רשימה חשובה - להעתיק ולהדביק
פורסם ב 8 במרץ 2006 08:40 תגובות נעולות | כלים
עובדים שקופים בשירות המדינה
|
האוניברסיטה העברית בירושלים דו"ח הפרת זכויות עובדי קבלן במשרדי הממשלה בדגש על עובדי ניקיון פברואר 2006 |
א. מבוא
מפעם לפעם אנו נחשפים בתקשורת לסיפור על עובדי קבלן מנוצלים אשר אינם מקבלים את זכויותיהם על-פי החוק. מתכונת התגובה קבועה למדי: מי ששכר את שירותי הקבלן ("המעסיק בפועל" או "המזמין") מופתע מאוד ומבטיח כי למרות שאין עליו אחריות חוקית הוא יבדוק את העניין מול הקבלן, שהרי האחרון התחייב בפניו בחוזה כי ישלם לעובדים את כל מה שמגיע להם. הקבלן מזדרז להכות על חטא ונשבע שנפלה טעות מצערת וחד-פעמית וכי העובדים יקבלו את התשלום המגיע להם – ובא לציון גואל.
אולם, תמיד מנקרת השאלה האם אומנם מדובר בטעויות מצערות ובמקרים יוצאי-דופן או שלפנינו כשל מבני. זו השאלה שהעמדנו בפנינו בקליניקה לרווחה תעסוקתית באוניברסיטה העברית. כדי לבחון שאלה זאת החלטנו להתמקד בהעסקה באמצעות קבלנים שנעשית על-ידי המדינה, אשר ניתן לצפות ממנה – ציבורית ומשפטית - להתנהג כמעסיק הוגן גם כאשר אין היא המעסיקה הפורמאלית.
מעבר לכך, החלטנו להתמקד בעובדי ניקיון, אשר בשונה ממאבטחים, למשל, מצויים במובהק מאחורי הקלעים. נעדרי כתובת ברורה במשרד אליה יפנו, הם מגיעים בשעות המוקדמות, לפני תחילת העבודה, או בשעות שלאחר סיומה. עבודתם נעשית ברקע, היא צריכה להיות בלתי מורגשת – וכך גם הם עצמם.
על-פי עקרונות שיטת ה- watching, יצאנו אל משרדי הממשלה בבירה ותיעדנו את תנאי ההעסקה של כ- 40 עובדי ניקיון המועסקים באמצעות קבלנים. מעבודת התיעוד עולה תמונה של הפרה נרחבת של זכויות העובדים מתחת לאפה של המדינה. בשורה התחתונה, לגבי כל העובדים שרואינו נמצאה הפרה כלשהי של חוקי העבודה. ההפרות מצטברות לכדי מאות עד אלפי שקלים לעובד בשנה. למרות שבדיקתנו לא נשאה אופי מדעי, ברור כי עצם העובדה שתחת כל אבן שהפכנו מצאנו הפרה של זכויות אומרת דרשני.
בין היתר, נמסר לנו מאת העובדים על אי-תשלום או על תשלום חלקי של זכויות על-פי חוקי העבודה ועל-פי צו ההרחבה החל על עובדי ניקיון, כגון ימי חופשה וחג, ימי מחלה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, שעות נוספות ותשלומי פנסיה. כמו-כן, נמסר לנו על אי מתן פירוט של תנאי העבודה, כנדרש בחוק, ועל הטלת קנסות.
מצאנו גם כי עובדים רבים אינם מודעים כלל לזכויותיהם. קיבלנו תגובות כגון: "לא אמורים לשלם לי שעות נוספות, זו לא עבודה משרדית" או "פנסיה? בחברות קבלן אין פנסיה". מעבר לכך, נתקלנו בפחד של עובדים מלהתלונן או להגיש תביעה משפטית, שמא יתנכלו להם או שמא יצא להם שם של עושי צרות. הם חששו לא רק שיפטרו אותם ממקום עבודתם הנוכחי אלא שלא יהיו מוכנים להעסיק אותם גם בשום מקום עבודה אחר.
עבור מי שעוסק בהגנה על זכויות עובדים בעיות של היעדר מודעות, פער כוחות וחשש מהמעסיק אינן בגדר הפתעה. אך דווקא מסיבות אלו ניתן היה לצפות שהמדינה – הן בכובעה כאחראית על אכיפת חוקי העבודה והן בכובעה כמעסיקה בפועל - תיקח אחריות על שמירת זכויות העובדים המועסקים בחצריה (אשר בעבר היו מועסקים ישירות על-ידה). אך כאן מצאנו לא רק שהמדינה אינה מהווה דוגמא להעסקה הוגנת, אלא שהיא לוקה בהיעדר פיקוח עד כדי חשש כי בעצימת עיניים היא נותנת יד לפרקטיקות העסקה פוגעניות. למרות שהבדיקה אינה קשה במיוחד, כמעט כל העובדים עמם שוחחנו ציינו כי מעולם לא הייתה כל התעניינות במצבם מצד גורם רשמי כלשהו במשרד. רק במקום אחד מצאנו יוזמה מקומית של בדיקה מדגמית של תלושי שכר ועמידה על זכויות העובדים.
היעדר הפיקוח יכול להסביר חלק מהבעיה המבנית, אך ככל שדרשנו ויגענו בסוגיה התברר לנו כי שורשיה עמוקים אף יותר. חלק נוסף בבעיה המבנית הוא שלפחות בחלק מחוזי ההתקשרות בין המדינה לבין קבלנים המחירים הם מחירי הפסד או קרובים להפסד, כלומר מחירים שאינם מספיקים אפילו לכסות את עלות שעות עבודתם של העובדים, אם משלמים להם על-פי החוק. וזאת מבלי לקחת בחשבון הוצאות תקורה אחרות וכמובן מבלי לקחת בחשבון גם רווח לקבלן.
מצאנו גם כי למעשה המדינה אינה עורכת כל אבחנה בין רכישת מהדקי נייר לבין רכישת שירותי ניקיון. כולם נכנסים תחת שם הקוד של "שירותים" ולכן נרכשים בצורה של מכרז, ברוב המכריע של המקרים ממי שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר. העובדה שמאחורי "שירותי ניקיון" עומדים בעיקר אנשים ושמחיר נמוך יכול להצביע על ניצול והפרת זכויות אינה זוכה לכל התייחסות בנהלי ההתקשרות של המדינה. כך, בהינף הגדרה, התדרדרנו חזרה לימים החשוכים של סוף המאה ה- 19 בהם העבודה נחשבה למצרך. כך, במחי נוהל, האנשים שעומדים מאחורי אותה עבודה הפכו לשקופים.
מטרתו של דו"ח זה היא להציג את ממצאי הפרויקט שערכנו תוך ניתוחם ותוך ניסיון לאתר את הבעיות המבניות המובילות להערכתנו להפרת זכויות עובדי הקבלן במשרדי הממשלה. הדו"ח כולל גם המלצות למדיניות וכן הצעה שהכנו לנוסח מפורט של נוהל להתקשרות המדינה עם קבלנים, שעשוי לטעמנו להבטיח בצורה טובה יותר את זכויותיהם של עובדי הקבלן המועסקים במשרדי הממשלה. הדו"ח כולל גם תמצית של כינוס שערכנו בנושא זה בעקבות ממצאי הפרויקט, שבו השתתפו נציגי אקדמיה, נציגי ממשלה ונציגי ארגונים העוסקים בהגנה על זכויות עובדים.
להורדת הדוח המלא (PDF - 36 עמודים) - עובדים שקופים בשירות המדינה
פורסם ב 27 בפברואר 2006 07:34 תגובות נעולות | כלים
אל תשלחו לי רק תמונות או קבצי PDF
בדיחה ישנה ומצחיקה למחצה הולכת ככה:
שאלה: למה שוטרים תמיד הולכים בזוגות?
תשובה: כי אחד רק יודע לכתוב והשני רק יודע לקרוא
ארגונים שולחים באימייל הזמנות לכנסים ואירועים או פרסומים שלהם בצורת קובץ תמונה או בקובץ אקרובט (PDF). השיקול העיקרי שלהם הוא ש"זה ייראה יפה" במקרה של הזמנות או "שלא יוכלו לשחק עם הקובץ" במקרה של מסמכים ופרסומים.
מה הבעיה?
ההנחה הבסיסית של השולחים היא שהמקבלים יודעים רק לקרוא, להדפיס או לשלוח הלאה. הם לא מעלים על דעתם שאפשר לעשות עוד דברים עם הקבצים שלהם, לדוגמא, לפרסם אותם באתר או לצטט מהם במסמכים אחרים.
אי אפשר להעתיק טקסט מתמונה. כמעט בלתי אפשרי להעתיק טקסט בעברית מקבצי PDF. אם רוצים לפרט קצת את תוכן ההזמנה או לצטט חלק מפרסום, אין אלא להקליד מחדש את הטקסט.
בתור מנהל אתר אינטרנט, אני מקבל באימייל הזמנות יחד עם בקשות לפרסם באתר את האירוע. עומדות בפני שתי אפשרויות, או רק להעלות את ההזמנה לאתר ולהוסיף קישור לקובץ או לטרוח ולהקליד את מחדש את תוכנו כגון את שם האירוע וקצת על התוכן. מכיוון שלא חסרה לי עבודה, ואין לי חשק להקליד מחדש טקסט שכבר קיים, לרוב אעלה את הקובץ בלי הרבה פירוט.
מי שנפגע מכך הוא הארגון המזמין כי נוצרת אי בהירות לגבי האירוע. מי שכבר טרח ללחוץ על הקישור לדף על האירוע, צריך לטרוח עוד ולהקליק על הקישור להורדת ההזמנה, דבר שיכול לקחת זמן רב במקרה של קבצים גדולים. אז לא מקליקים ולא באים.
אם מגיע לידי פרסום מעניין ואני מעוניין להפנות את תשומת לב המבקרים באתר אליו, אני צריך להקליד מחדש את שם הארגון, שמות הכותבים, המבוא, או חלק ממנו. שוב, לא תמיד מתחשק לי לעשות את זה והארגון מפסיד עוד חשיפה.
לפעמים אני "מגדיל ראש" ומחפש את האתר של הארגון, ובתוכו את התכנית של האירוע או תיאור של הפרסום כדי שאוכל להעתיק משם ולהדביק אצלי באתר. לרוב גם באתרים של הארגון יימצאו רק שם האירוע וקישור לקובץ. שוב, הפסד חשיפה לארגון.
אבל אני לא לבד. יותר ויותר ארגונים מפרסמים אתרי אינטרנט, משתתפים בפורומים אינטרנטיים וכותבים בלוגים. "סגירת" הטקסט בתמונה או בקובץ PDF מהווים מכשול בפני אלה שבשמחה היו עוזרים לארגון בהפצת ההזמנה או המסמכים.
מה כדאי לעשות?
- כשמפיצים הזמנה לאירוע באימייל, נוסף להצמדת הקובץ צריך גם להדביק לגוף האימייל את תוכן ההזמנה בטקסט.
- כשמפיצים מסמכים או פרסומים, נוסף להצמדת הקובץ צריך גם להדביק לגוף האימייל את כל טקסט ההקדמה והתקציר של המסמך.
- כשמפרסמים באתר האינטרנט של הארגון הזמנות או פרסומים , יש לעשות אותו דבר – לשים על הדף את הפרטים החשובים בטקסט.
- כשמפרסמים באתר מסמכים בפורמאט PDF אפשר גם לפרסם את הפתיחה והתקציר שלהם במסמך Word שממנו אפשר להעתיק ולצטט.
פורסם במקור באתר שתיל
פורסם ב 12 בינואר 2006 11:32 תגובות נעולות | כלים
מה גורם לרעיון להיות ויראלי?
כדי שרעיון יתפשט, הוא צריך להישלח ולהתקבל.
פורסם ב 20 בדצמבר 2005 20:17 תגובות נעולות | כלים
עמוד 1 מתוך 1
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
