רשומהאימייל לא שולחים. אימייל שומרים.

שימוש לא נכון במטאפורות מעוות את הצורה שבה אנחנו חושבים על נושאים מסויימים. התוצאה היא עיוות באופן שבו אנחנו מתמודדים עם הבעיות הקשורות לאותו נושא.

הדוגמא שאני רוצה להציג היום היא האימייל.

קצת היסטוריה

תוכנת האימייל הראשונה, SNDMSG (קיצור של Send Message), היתה קיימת בתקופה שבה מחשבים היו גדולים ויקרים והשתמשו בהם במקביל כמה משתמשים.

שליחת הודעה היתה למעשה הוספת טקסט לקובץ ייעודי שהיה שייך למשתמש אחר על אותו המחשב.

מהנדס בשם ריי טומלינסון קיבל משימה לאפשר לתוכנה לשלוח הודעה למשתמש שנמצא במחשב מרוחק המחובר למחשב השולח.

לתוכנת SNDMSG לא היתה אפשרות לחצות את גבולות המחשב היחיד. אבל טומלינסון הכיר תוכנה בשם CPYNET (קיצור של Copy Net) שמטרתה היתה להעביר קבצים בין מחשב למחשב המחוברים ביניהם. הוא לקח מ SNDMSG את הקוד שמוסיף טקסט לקובץ ושתל אותו לתוכנת CPYNET כך היא יכלה להוסיף את הטקסט לקובץ במחשב המרוחק.

(לקריאה נוספת The First Network Email)

היום

מאז השתנו התוכנות והפרוטוקולים ועברו אנלאיודעכמה מלאנתלפים אימיילים בחוטים ועדיין אנחנו קוראים לפעולה "לשלוח אימייל".

אבל, יותר משמעותית מפעולת השליחה היא פעולת השמירה.

האימייל מאפשר לנו לשמור ביטים במחשב שהוא לא שלנו.

או אפשר להגיד את זה אחרת.

האימייל מאפשר למחשבים שאנחנו לא מכירים לשמור ביטים - טקסט וקבצים - על המחשב שלנו, בלי לבקש רשות.

לא נשמע לכם קצת בעייתי?

כל בעיית הדואר האלקטרוני ללא רשות (מה שמכנים Spam) נובעת מפעולת השמירה של האימייל, יותר מפעולת השליחה.

למה זה חשוב?

כל התמודדות עקרונית וטכנולוגית עם בעיית הדואר האלקטרוני ללא רשות צריכה להיות בשלב השמירה ולא בשלב המעבר בחוטים.

כי שלב השמירה הוא הבעייתי בתהליך.


פורסם ב 4 ביוני 2006 14:06 במדור אימייל תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

עומרון  בתאריך 6/4/2006 3:13:29 PM

גם דואר רגיל

מאפשר שמירת מסמכים אצלנו בתיבה.

משחק המלים נחמד אך אינו תורם להבנה טובה יותר של הבעיה.

חנן כהן  בתאריך 6/4/2006 3:37:25 PM

סבלנות...

הרשימה הזאת היא תשתית להתמודדות עתידית עם הנושא.

מנשה  בתאריך 6/4/2006 5:16:30 PM

תגובה

"כל התמודדות עקרונית וטכנולוגית עם בעיית הדואר האלקטרוני ללא רשות צריכה להיות בשלב השמירה ולא בשלב המעבר בחוטים"

נראה לי שהטענה הזאת לקויה. למשל, דואר זבל: מה השלב הבעייתי? השמירה, או עצם פעולת השליחה?
אם רק השמירה היא בעייתית אזי אפליקציה מרוחקת שייעודה לשמור את הקבצים בשרתים שלה ולהודיע למשתמשים על הגעת דואר חדש היא הפתרון.
אבל לא כך הדבר. הבעיה נעוצה בעצם הודעות העדכון לדואר חדש שאתה מקבל. הזמן שאתה מבזבז על הזבל. זמן ותשומת לב, ולא מקום איחסון.

חוץ מזה, שליחת דואר היא מטאפורה מצויינת ואין באמת צורך להבין איך העסק עובד מבפנים. זה אינו עיוות, אלא כסות. כמו שכשאתה מריץ תוכנה אתה לא באמת מריץ שומדבר אלא מתחיל שרשרת של מליוני פעולות קטנות שהן אינן מעניינו של המשתמש.

halemo  [אתר]  בתאריך 6/7/2006 1:44:02 PM

זה בדיוק מה שנטען בכתב ההגנה של אמיר גנס

זה בדיוק מה שנטען בכתב ההגנה של אמיר גנס, בתביעה שהגישה נגדו מיקרוסופט.

האחרונה (התובעת) טענה שדואר אלקטרוני מעמיס על קווי התקשורת. אני (כאחד שכתב את כתב ההגנה) טענתי שזה לא נכון טכנית, כי סרטים ומוסיקה שוקלים הרבה יותר.

הבעיה של ספאם היא לא בשמירה ולא בשליחה אלא בכמות הפעמים שמתעדכן המידע שאחריו עוקב המשתמש. במקרה שלנו - תיבת דואר אלקטרוני.

אם מספר מפרסמים היו מתאגדים ושולחים את הפרסומת שלהם בפעם אחת, כלומר הודעת דואר שמכילה הרבה פרסומות, אז מוטיב ההטדרה היה קטן, והיחס העוין לספאם היה פחות יותר.



אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.