רשומהעובדים שקופים בשירות המדינה

האוניברסיטה העברית בירושלים
המרכז לחינוך משפטי קליני לזכויות אדם ולאחריות חברתית
הקליניקה לרווחה תעסוקתית

דו"ח הפרת זכויות עובדי קבלן במשרדי הממשלה בדגש על עובדי ניקיון

פברואר 2006

נועם אבחסרה | נטע בקר | זיו כהן

בהנחיית ובעריכת: עו"ד אבישי בניש


 א. מבוא

מפעם לפעם אנו נחשפים בתקשורת לסיפור על עובדי קבלן מנוצלים אשר אינם מקבלים את זכויותיהם על-פי החוק. מתכונת התגובה קבועה למדי: מי ששכר את שירותי הקבלן ("המעסיק בפועל" או "המזמין") מופתע מאוד ומבטיח כי למרות שאין עליו אחריות חוקית הוא יבדוק את העניין מול הקבלן, שהרי האחרון התחייב בפניו בחוזה כי ישלם לעובדים את כל מה שמגיע להם. הקבלן מזדרז להכות על חטא ונשבע שנפלה טעות מצערת וחד-פעמית וכי העובדים יקבלו את התשלום המגיע להם – ובא לציון גואל.

אולם, תמיד מנקרת השאלה האם אומנם מדובר בטעויות מצערות ובמקרים יוצאי-דופן או שלפנינו כשל מבני. זו השאלה שהעמדנו בפנינו בקליניקה לרווחה תעסוקתית באוניברסיטה העברית. כדי לבחון שאלה זאת החלטנו להתמקד בהעסקה באמצעות קבלנים שנעשית על-ידי המדינה, אשר ניתן לצפות ממנה – ציבורית ומשפטית - להתנהג כמעסיק הוגן גם כאשר אין היא המעסיקה הפורמאלית.

מעבר לכך, החלטנו להתמקד בעובדי ניקיון, אשר בשונה ממאבטחים, למשל, מצויים במובהק מאחורי הקלעים. נעדרי כתובת ברורה במשרד אליה יפנו, הם מגיעים בשעות המוקדמות, לפני תחילת העבודה, או בשעות שלאחר סיומה. עבודתם נעשית ברקע, היא צריכה להיות בלתי מורגשת – וכך גם הם עצמם.

על-פי עקרונות שיטת ה- watching, יצאנו אל משרדי הממשלה בבירה ותיעדנו את תנאי ההעסקה של כ- 40 עובדי ניקיון המועסקים באמצעות קבלנים. מעבודת התיעוד עולה תמונה של הפרה נרחבת של זכויות העובדים מתחת לאפה של המדינה. בשורה התחתונה, לגבי כל העובדים שרואינו נמצאה הפרה כלשהי של חוקי העבודה. ההפרות מצטברות לכדי מאות עד אלפי שקלים לעובד בשנה. למרות שבדיקתנו לא נשאה אופי מדעי, ברור כי עצם העובדה שתחת כל אבן שהפכנו מצאנו הפרה של זכויות אומרת דרשני.

בין היתר, נמסר לנו מאת העובדים על אי-תשלום או על תשלום חלקי של זכויות על-פי חוקי העבודה ועל-פי צו ההרחבה החל על עובדי ניקיון, כגון ימי חופשה וחג, ימי מחלה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, שעות נוספות ותשלומי פנסיה. כמו-כן, נמסר לנו על אי מתן פירוט של תנאי העבודה, כנדרש בחוק, ועל הטלת קנסות.

מצאנו גם כי עובדים רבים אינם מודעים כלל לזכויותיהם. קיבלנו תגובות כגון: "לא אמורים לשלם לי שעות נוספות, זו לא עבודה משרדית" או "פנסיה? בחברות קבלן אין פנסיה". מעבר לכך, נתקלנו בפחד של עובדים מלהתלונן או להגיש תביעה משפטית, שמא יתנכלו להם או שמא יצא להם שם של עושי צרות. הם חששו לא רק שיפטרו אותם ממקום עבודתם הנוכחי אלא שלא יהיו מוכנים להעסיק אותם גם בשום מקום עבודה אחר.

עבור מי שעוסק בהגנה על זכויות עובדים בעיות של היעדר מודעות, פער כוחות וחשש מהמעסיק אינן בגדר הפתעה. אך דווקא מסיבות אלו ניתן היה לצפות שהמדינה – הן בכובעה כאחראית על אכיפת חוקי העבודה והן בכובעה כמעסיקה בפועל - תיקח אחריות על שמירת  זכויות העובדים המועסקים בחצריה (אשר בעבר היו מועסקים ישירות על-ידה). אך כאן מצאנו לא רק שהמדינה אינה מהווה דוגמא להעסקה הוגנת, אלא שהיא לוקה בהיעדר פיקוח עד כדי חשש כי בעצימת עיניים היא נותנת יד לפרקטיקות העסקה פוגעניות. למרות שהבדיקה אינה קשה במיוחד, כמעט כל העובדים עמם שוחחנו ציינו כי מעולם לא הייתה כל התעניינות במצבם מצד גורם רשמי כלשהו במשרד. רק במקום אחד מצאנו יוזמה מקומית של בדיקה מדגמית של תלושי שכר ועמידה על זכויות העובדים.

היעדר הפיקוח יכול להסביר חלק מהבעיה המבנית, אך ככל שדרשנו ויגענו בסוגיה התברר לנו כי שורשיה עמוקים אף יותר. חלק נוסף בבעיה המבנית הוא שלפחות בחלק מחוזי ההתקשרות בין המדינה לבין קבלנים המחירים הם מחירי הפסד או קרובים להפסד, כלומר מחירים שאינם מספיקים אפילו לכסות את עלות שעות עבודתם של העובדים, אם משלמים להם על-פי החוק. וזאת מבלי לקחת בחשבון הוצאות תקורה אחרות וכמובן מבלי לקחת בחשבון גם רווח לקבלן.

מצאנו גם כי למעשה המדינה אינה עורכת כל אבחנה בין רכישת מהדקי נייר לבין רכישת שירותי ניקיון. כולם נכנסים תחת שם הקוד של "שירותים" ולכן נרכשים בצורה של מכרז, ברוב המכריע של המקרים ממי שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר. העובדה שמאחורי "שירותי ניקיון" עומדים בעיקר אנשים ושמחיר נמוך יכול להצביע על ניצול והפרת זכויות אינה זוכה לכל התייחסות בנהלי ההתקשרות של המדינה. כך, בהינף הגדרה, התדרדרנו חזרה לימים החשוכים של סוף המאה ה- 19 בהם העבודה נחשבה למצרך. כך, במחי נוהל, האנשים שעומדים מאחורי אותה עבודה הפכו לשקופים.

מטרתו של דו"ח זה היא להציג את ממצאי הפרויקט שערכנו תוך ניתוחם ותוך ניסיון לאתר את הבעיות המבניות המובילות להערכתנו להפרת זכויות עובדי הקבלן במשרדי הממשלה. הדו"ח כולל גם המלצות למדיניות וכן הצעה שהכנו לנוסח מפורט של נוהל להתקשרות המדינה עם קבלנים, שעשוי לטעמנו להבטיח בצורה טובה יותר את זכויותיהם של עובדי הקבלן המועסקים במשרדי הממשלה. הדו"ח כולל גם תמצית של כינוס שערכנו בנושא זה בעקבות ממצאי הפרויקט, שבו השתתפו נציגי אקדמיה, נציגי ממשלה ונציגי ארגונים העוסקים בהגנה על זכויות עובדים.

להורדת הדוח המלא (PDF - 36 עמודים) - עובדים שקופים בשירות המדינה


פורסם ב 27 בפברואר 2006 07:34 במדור אימייל תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

אילן  בתאריך 2/27/2006 5:34:28 PM

יש פתרון!

לא להצביע שוב לאינטרסנטים שטירפדו את החוק בפעם שעברה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3166062,00.html

שרעבי  בתאריך 2/28/2006 10:23:37 PM

ללא נושא

חנן
אתה בעניין של ספינים?

אולי אתה כמשוכנע תסביר לי למה העבודה ופרץ התנגדו לחוק? הם היו יכולים להעביר אותו.

ואח"כ שיבקשו מעובדי הקבלן שיצביעו עבורם ויספרו להם איך הם לא מבינים שהליכוד דופק אותם.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.