זה

האם אדם ללא מודעות עצמית יכול להיות אמפתי?

ירדה אבן מהלב

ישר לידיים של מישהו אחר

לא ככה צריך להיות

ירדתי לים כדי לנשום ולחשוב.

על החוף מצאתי כונכיה יפה ומיוחדת. אספתי אותה כדי להביא לבת שלי במתנה.

כשהחזקתי אותה, הרגשתי איזה עיקצוץ.

שטפתי אותה במי הים וראיתי שיש בתוכה משהו חי.

זרקתי אותה לים.

כשהמשכתי ללכת, ראיתי על החול הרבה כונכיות דומות כשבהם עדיין משהו חי.

אספתי כונכיה כונכיה וזרקתי בחזרה לים. שלא יתייבשו.

אחר כך נמאס לי. היו עוד עשרות על החוף.

מחר נצא למסעדה כדי לחגוג אירוע.

מגישים שם פירות ים.

נורא בא לי שרימפס.

לא מבין את זה.

"מה משונה? עובדה שזה קורה, ברגע שזה קורה, זה לא משונה. ואם זה משונה, תן לו להיות משונה."

על מראת המכונית, או על האנטנה, תלוי סרט בד אפור ומלוכלך.

פעם הסרט הזה היה כתום.

שלשום חוסל עימאד מורנייה.

אתמול בטלוויזיה נשאלה השאלה האם כדאי לחסל מחבל בכיר בידיעה שהתגובה תהיה כואבת וימותו עוד אנשים.

אמר הפרשן: יש הגיון צבאי ויש הגיון אזרחי.

ואני שואל: מה עם ההגיון האנושי?

מי חזק? מי חלש?

אפילו בבולשיט הרוחני הכי גדול יש הזדמנויות לתרומה אישית ממשית.

כדי להביא רעיון אינטרנטי לכדי מימוש, אני צריך לעשות הרבה דברים כדי ש"יהיה כמו שצריך".

אפשרות אחת היא לא לעשות דברים כמו שצריך.

אפשרות שניה, להכין את התשתית כמו שצריך וכל רעיון חדש יבוצע ללא הרבה עבודה.

אפשרות שלישית, להכין תשתית רזה וכל דבר נוסף יוקם בעלות נוספת יחסית נמוכה.

האם אפשר ללמוד מהאינטרנט משהו על "החיים"?

לא יודע.

אבל בהחלט מפתה להתחיל לחשוב בכיוון הזה.

מה שלומך?

לא רוצה לחשוב על זה.

אני מבין. יש שתי אפשרויות (יכולות להיות יותר).

אתה לא רוצה לחשוב על המאמץ הכרוך במעבר למקם אחר.

אתה לא רוצה לחשוב על המאמץ הכרוך בשינוי התפיסה שלך על המקום שבו אתה נמצא.