עולם הבלוגים

מרשימת פוסטים ציבורית לקורא RSS פרטי

אמרתי לכם שהקפאת וובסטר תעשה רק טוב?

התחילה שיחה מעניינת בכל מני מקומות.

מאד מעניין אצל שוש. מתחילה להתבהר לי העובדה (שכמובן תוכלו לסתור למטה בתגובות) שוובסטר (גם) היווה פיתרון לאלה שלא יודעים/רוצים/יכולים להקים לעצמם רשימת בלוגים פרטית (או בכלל מקורות מידע שמדברים RSS).

גם לפני ההקפאה היו כאלה שביקשו בדיוק את זה - שהם יוכלו לסנן את וובסטר על פי ההעדפות האישיות שלהם. אמרתי להם "לא", אבל אולי אני אוכל להגיד עכשיו "בערך כן".

תפוז, וואלה, MyHommy וכו' - יש לכם אתגר. איך להביא אליכם משתמשים בשירות קורא ה RSS שלכם.

אתם מוזמנים לנבור בקוד של וובסטר (ולא להיות מופתעים מאיזה מתכנת מחורבן אני) ולראות איך אני יכול להוסיף בקלות כפתורים להרשמה לשירותי קריאת RSS פרטיים.

הכפתורים צריך להתגלות בתחתית הפוסט כשפותחים אותו לצפיה מוקדמת.

הפתרון צריך להיות אוניברסאלי כך שאני אוכל להוסיף בקלות כל שירות. אולי איזה קובץ include?

מה דעתכם?

פורסם ב 26 באוגוסט 2006 23:20 תגובות נעולות | כלים

איך להתגבר על "הקפאת וובסטר" - #1 (מתוך?)

אם מצאתם בלוג חדש וטוב שלא מופיע בוובסטר אבל הבלוג שלכם כן, כיתבו עליו בבלוג שלכם. תכתבו איזו מילה טובה ואולי קצת ביקורת בונה.

בטוח שתעשו שמח לכמה אנשים.

כל הזכויות לרעיון לא שייכות לשוש - שניים חדשים בבלוגספירה העברית

פורסם ב 23 באוגוסט 2006 11:31 תגובות נעולות | כלים

אני מקפיא את וובסטר

וובסטר הוא אתר ייחודי.

כל מה שאעשה בו יתקיים רק ביחס לעצמו ולא ביחס לאתרים אחרים שנותנים שירותים מקבילים או דומים.

מעצם היותו יחיד וייחודי, וובסטר מהווה מעין סמכות או תו תקן. וובסטר הפך להיות מוסד ציבורי.

הוספה של אתר לוובסטר או הסרה של אתר מוובסטר מתקבלת כסוג של הצהרה. לפעמים טובה ולפעמים לא.

לא התכוונתי להגיע לנקודה הזאת ואני לא אוהב להיות בה. אני לא מרגיש חופשי לפעול בוובסטר על פי רצוני.

אני מרגיש שוובסטר הוא עול בשבילי.

מה שחסר לוובסטר הם מתחרים בשטח של ריכוז כתיבה עצמאית. המתחרים ישתמשו בטכנולוגיות אחרות ובעיצוב אחר. המתחרים יפעילו שיקולי עריכה, מיון ודירוג שונים מאשר וובסטר. התחרות תגרום לשיחה ולאנרגיות חדשות ותאפשר לי לפעול ביתר חופשיות. מתחרים יאפשרו לי להסיר או להוסיף בלוגים לאתר בידיעה שהם יכולים לקבל חשיפה במקומות אחרים והם לא תלויים בי. מתחרים יאפשרו לי להגיד "לא טוב? אל תישארו. בכיף תלכו לשמה."

לכן, החלטתי להקפיא את וובסטר.

עד שלא תהיה לוובסטר תחרות אמיתית, אני לא אוסיף ולא אסיר אתרים. גם לא אמשיך לפתח את האתר.

אני מקווה שההחלטה שלי תתקבל בהבנה. היא אולי אפילו תעודד את התחרות שאני כל כך מקווה לה. אני אשמח לסייע לכל אחד בפתיחת אתרים מתחרים.

תודה על השימוש, המחמאות וההצעות.

חנן

פורסם ב 22 באוגוסט 2006 22:37 תגובות נעולות | כלים

בשביל מי קיים וובסטר?

במשך השיחה המעניינת שהתפתחה ברשימה הקודמת שוקן - תקנה אותי התברר לי שיש שאלה שלא נשאלה בפירוש אבל היא נמצאת ברקע של כל השיחה: בשביל מי קיים וובסטר?

בצד ימין קבלו את... גדי שמשון: "תחשוב על הקהל, ועל הציבור."
לשיטתו של גדי, וובסטר קיים בשביל הקוראים ולכן כמה שיותר כתיבה מעניינת יותר טוב.

ובצד שמאל קבלו את... זיו פוגאטש : "להגן מפני השתלטות גופי התקשורת גם על הפינה הקטנה הזו בצד."
לשיטתו של זיו, וובסטר קיים בשביל הכותבים כדי לפרסם את הכתיבה העצמאית שלהם. כותבים שלא יכולים להתחרות בכוח של ההון.

ואם כבר "הון" אז "מחסור".

הרי למה בכלל עולה השאלה? בגלל תחושת המחסור. התחושה שאמנם זה ביטים ו(כמעט) לא עולה שיהיו עוד אבל אם יהיו הרבה בלוגים בוובסטר, יהיה פחות סיכוי לבלוגים "הקטנים והמסכנים" לקבל את הבולטות הראויה.

אז עכשיו נשים בצד את עניין המחסור והגישות השונות ונחזור לשאלה "למה הקמתי את וובסטר".

הקמתי את וובסטר מתוך תסכול מהיחס של העיתונות הממוסדת לכתיבה העצמאית בתקופת הבחירות. המטרה שלי היתה פוליטית - פעולה במציאות כדי לשנות גישה. אני חושב שוובסטר היה אחד הגורמים המשפיעים לשינוי ביחס הממוסד לכל הדבר הזה שנקרא בלוגים.

הקמתי את וובסטר בשביל קוראים מאד מסויימים, עיתונאים.

עכשיו כבר אין התעלמות בעיתונות מהכתיבה העצמאית ברשת. בכל יום תמצאו לפחות פעם אחת את המילה "בלוג" בכל כלי תקשורת ממוסד.

המסקנה היא שלמעשה וובסטר סיים את תפקידו בגלל שמטרתו הושגה.

לכן עולה השאלה "השגת את מטרתך. בשביל מי קיים עכשיו וובסטר"?

בצד אחד עומד גדי ואומר "בשביל הקוראים" ובצד השני עומד זיו ואומר "בשביל הכותבים".

ומה אני אומר?

אני נוטה לצד של "בשביל הכותבים העצמאיים". כמובן שזו שאלה של נטייה לצד אחד יותר מאשר לצד השני ולא הזזת הכפתור כל הדרך לצד מסויים.

ולכן גם עולה שאלת המחסור. כי אם וובסטר הוא יותר בשביל הכותבים, רצוי שכל פוסט ישאר יותר זמן בדף הכניסה, ולכן עדיף שיהיו פחות בלוגים באתר.

אז מי יירד? על פי אילו קריטריונים?

אבל לפני הקריטריונים, צריך לחשוב על כך שיותר קשה להוריד בלוג מאשר לא להוסיף בלוג. יש כבר צלקות שכתוב עליהן "וובסטר".

כמה קריטריונים אפשריים:

כתיבה עצמאית מול כתיבה בתשלום
כתיבה עצמאית מול כתיבה באתר ממוסד
תדירות - הצפה
כתיבה מעניינת
כתיבה על עניינים שכולם כותבים עליהם מול כתיבה על עניינים שלא כל כך

אשמח להמשך השיחה.

תנו דוגמאות כלליות. דיר בלאק להשמיץ כותבים מסויימים. לא יעבור בשקט.

פורסם ב 21 באוגוסט 2006 20:48 תגובות נעולות | כלים

שוקן - תקנה אותי

היום הצטרף לבלוגיה של הטוש עו"ד יהונתן קלינגר.

הצטרפותו מעלה אצלי כמה שאלות שהיו בזמן האחרון על אש קטנה.

כל השאלות מתנקזות לשאלה האם האתר המסויים הזה יכול להחשב כ"כתיבה עצמאית מעניינת" או לא ולכן צריך להיכנס/להישאר/לצאת מוובסטר.

בהנחה ששרגל וקלינגר כותבים תמורת שכר, האם הכתיבה שלהם יכולה להחשב "עצמאית"?

(ולמה אני צריך "להניח"? מה עם איזה גילוי נאות כדי שהדברים יהיו ברורים?)

ומה ההבדל בין הבלוגים שלהם ובין הבלוץ של פלוצקר ושאר טורים של עיתונאים בתוך אתרי חדשות ממוסדים? הפלטפורמה?

ואם את הבלוצים למיניהם לא הכנסתי לוובסטר, האם אני צריך להוציא משם את ולווט?

או שהפוך - האם להשאיר את ולווט אבל אז גם להכניס את כל הבלוצים האחרים?

ואם להוציא את הבלוג של ולווט, האם גם את אתר החדשות של הוצאות כנרת זמורה-ביתן דביר שהוא בבירור לא יכול להיות מוגדר כ"כתיבה עצמאית" אבל בהחלט "כתיבה מעניינת"?

או שבכלל "עצמאית" הוא עניין סובייקטיבי כמו "מעניינת"?

ואם להשאיר את האתר של כנרת ושו"ת, למה לא להוסיף את חדשות אתר הלול - אתר להורים שגם לו יש RSS?

או שבכלל כדאי לפתוח גטו חדש בשם paid.webster.co.il ולהכניס לשם את כל הכתיבה תמורת תשלום?

תשובות, מישהו?

פורסם ב 20 באוגוסט 2006 22:20 תגובות נעולות | כלים

בלוגרים ישראלים הדורשים את הפסקת המלחמה בלבנון

לפי סדר המציאה ב-וובסטר (ועוד מקומות)

הסטוריון מצעד המחץ - ביירות בלהבות

אשתו של אלוהים - איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים

טלי לטוביצקי - ביירות בלהבות

שוקי גליל ב"עבודה שחורה" - לכבוד השר פינס שלום רב

פינחסה - משל למה הדבר דומה

אורי רז - לאחר הצבעת חברי קיבוץ מיבטחים הוחלט להוקיע את האסקפיסט

יהונתן קלינגר ב"עבודה שחורה" - אזרחים חותמים הסכם: שלום בין ישראל ללבנון

Velvet Underground - הקטיושה ה-16

מתי שמואלוף - לבנון 2: הפגנת המונים

שושנה ויג - מלחמה צודקת או מלחמה לא צודקת

רונית ליברמנש - "קריאה לעזרה מאזור מלחמה"

רואה כוכביות - עכשיו כבר ידוע - המלחמה לא היתה מתוכננת

יאיר רוה - להתעורר

נעמה כרמי - לספור, לספור

Start Down - הזמן לא משחק לטובתנו, יש להפסיק את הלחימה

חנן כהן - הבלוגים יכולים לסייע בקיצור המלחמה

טל איתן - במלחמה כמו במלחמה (או: כשהתותחים רועמים, האנושיות נרדמת)

קורינה הסופרת - למי שטרם קראה: מה המשותף לישראל, סוריה, איראן, לבנון...

חייש - לחתוך הפסדים עכשיו

יוחאי עילם - נגד המלחמה - בצדק, אבל בלי סטייל

איריס יער אדלבאום - In this war

מצפה הילה - הִתְחַרְבַּנּוּ

כוסית עם אובססיית שואה - תלוי בציבור?

איתי - האם בלוגים יכולים לסייע בקיצור המלחמה? הצעה לדמוקרטיה ישירה

רוית - תם - מה הוא אומר?

שקדיה - הבלגה – הרתעה - הנהגה (וחוזר חלילה)

דולב אדרי - יומו של העם החזק

אמיתי סנדי - ההפצצות בלבנון פוגעות בישראל

הגר צימרמן - ישראל חזקה, אנחנו לא

גם אתם? בתגובות בבקשה.
אתם לא? סליחה. אפשר באימייל וגם בתגובות.

פורסם ב 26 ביולי 2006 14:56 תגובות נעולות | כלים

הבלוגים יכולים לסייע בקיצור המלחמה

רוני סופר כותב ב Ynet - "יש לי תמיכה מבוש, מה עוד צריך?"

"העורף הישראלי חזק. אני גאה להיות בן לעם הזה שבניו עומדים כך במטח כבד של מאות טילים. העם נותן לנו גב לפעולות בלבנון. כמו שלמדתי במפגש עם ראשי הרשויות בחיפה שלשום, העם מבקש שנמשיך במבצע הצבאי הזה עד הסוף. אין מקום למורך לב. אין מקום לעצור. חייבים להמשיך, למרות שזאת מערכה לא קלה ובודאי לא פשוטה. ידענו שזה ייקח זמן. אמרנו שזה ייקח זמן וזמן יש לנו. בניגוד לאחרים יש לנו גם נחישות", דברי ראש הממשלה למקורביו.

המסקנה הלוגית מהפיסקה הזאת היא שכדי לקצר את המלחמה צריך להבליט את תחושת הכאב, הפחד, הביקורת והחולשה של העורף. בכך יקבל השלטון תחושה אחרת לגבי תמיכת העורף ואולי תקוצר המלחמה.

הבעיה היא שהתקשורת הממוסדת המגוייסת למילואים לא תיתן חשיפה לביטויים האלה. אבל בשביל זה יש בלוגים.

אולי במקום לכתוב על מה אנחנו מרגישים וחושבים על המלחמה, נדווח ונבליט את תמונות הפצועים, לוויות ההרוגים, הבתים ההרוסים ונראיין אנשים מפוחדים? אולי נמצא ונספר על אנשים שרוצים שהמלחמה תיגמר כבר בגלל ש-להם רע?

אם המהלך הלוגי שלי נכון, יש סיכוי שמהלך כזה יחסוך חיים וצער.

מה דעתכם?

יש אפשרות להתגייסות שכזאת?

פורסם ב 20 ביולי 2006 15:26 תגובות נעולות | כלים

פגשתי את מירב בבודפשט

לקחתי איתי לחופשה את הספר אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת מאת מ.ק. גנדהי.

אני לא יודע הרבה על גנדהי. רק קראתי את הספרון של האוניברסיטה המשודרת חייו ומשנתו של מהטמה גנדהי מאת יוחנן גרינשפון. לקחתי את האוטוביוגראפיה שלו מתוך תחושה שאמצא אצלו כיוונים לשאלות שמעסיקות אותי – לדוגמא, שאלת הקשר בין אמת וענווה.

כשהגעתי לעמוד 388 בספר קראתי:

"בוקר אחד - באסיפת פועלי בית חרושת – כשעדיין גיששתי ולא מצאתי את דרכי בבירור, האיר לפני האור. בלי שאזמינן, ממש מכוח עצמן, הגיעו המלים אל שפתי: "אלא אם המפגינים יתלכדו," הצהרתי בפני האסיפה, "וימשיכו בשביתה עד להשגת הסר, או עד שיעזבו את בתי החרושת סופית, לא אגע בשום מזון."

המלים האלה היכו בי. ניסיתי להתרחק, להתנתק, ודווקא בספר שלקחתי איתי לבודפשט כדי לעסוק בעצמי פגשתי שוב את מירב.

רק בעמוד 388 הבנתי מאין היא קיבלה את השראה לשביתת הרעב שלה ומאיפה היא הביאה את השם לבלוג האחרון שלה "מחאה לא אלימה".

מוקדם יותר בספר (עמוד 318) כותב גנדהי:

"ואולם אני גורס שמקרים מסויימים מחייבים תרופה דרסטית שכזאת. אלא שהיא מניחה מראש ראייה צלולה וכשירות רוחנית. במקום שאין אהבה אמיתית בין המורה לתלמיד,, במקום שבעבריינות של התלמיד לא נגעה בעצם הווייתו של המורה, ובמקום שלתלמיד אין כבוד למורה, הצום מיותר ועלול אף להזיק".

מירב לקחה את הרעיונות של גנדהי והשתמשה בהם באופן שטחי ומעוות. בגלל מצבה הנפשי לא היתה לה אפשרות לפעול בדרכו של גנדהי "רצון בטובתו של היריב".

אבל אולי אם הייתי קורא את הספר הזה לפני כל האירועים ואולי אם הייתי מצטט לה מדבריו של גנדהי, אולי היו הדברים קורים באופן שונה.

ואולי לא.

יש להניח שלא.

---

כאן אפשר למצוא שקופיות מהחופשה בהונגריה

---

עדכון: יובל דרור הגיב בפוסט לא קשור ואני מדביק אותו כאן.

יובל דרור [אתר] בתאריך 7/17/2006 8:35:27 PM

מכיוון שבפוסט הקודם חסמת את התגובות, אין לי ברירה אלא להגיב כאן.

האובססיה שלך עם מירב יוצאת מכל החורים והיא מזינה אובססיה של אנשים אחרים - גם הם יוצאים מכל החורים.

העובדה שחסמת את התגובות בפוסט ההוא מלמדת אותי שאתה יודע שאתה כותב טקסט שכל מטרתו היא פרובוקציה זולה.

את ההשראה למעשיה קיבלה מירב מהעובדה שהיתה חולת נפש מאובחנת. במקום להודות בכך, אתה עסוק בגלוריפיקציה של אדם חולה שסיים את חייו באופן מצער ואומלל. די!

פורסם ב 17 ביולי 2006 14:02 תגובות נעולות | כלים

באנגלית - מה כותבים בבלוגים בעברית?

ליסה גולדמן, כותבת בבלוג שלה (באנגלית) על מה כותבים בלוגרים בעברית.

היא מדברת על ההבדלים בין בלוגרים ישראלים שכותבים בעברית ובין בלוגרים ישראלים שכותבים באנגלית.

מתרגמת איזכורים מבלוגים בעברית שמתייחסים לעזה - אנקדוטות, בני ציפר ו"הצרכן".

לכו לקרוא. וגם להגיב. כי הרי אנחנו כאן בשביל הדיאלוג, לא?

נ.ב. היא גם כותבת עלי דברים נחמדים אבל לא בגלל זה אני שולח אותכם לשם.

פורסם ב 29 ביוני 2006 10:33 תגובות נעולות | כלים

פורטאל בקבוק - פיספסתם

כותבת זוש: קיבלתי הערב במייל הצעה מעניינת מגורם מסחרי: הם מחלקים מוצר מסוים (בעל ערך לא זניח, אבל גם לא מסמר שיער) במתנה למבחר מצומצם של בלוגרים, תמורת התחייבות שאכתוב עליו בבלוג תוך שבועיים. לזכותם ייאמרו שני דברים: אחד, שהם לא ביקשו שאתחייב לכתוב דברים טובים, שני, שזו חשיבה אסטרטגית מצוינת מעצם העובדה שמעבר לדיבור על המוצר, צפוי שיתעורר גם דיבור על המהלך עצמו, וכך הם יקבלו פרסום נוסף.

ואז גם כותב יאיר גת: האנשים הטובים מפורטל בקבוק עושים עוד צעד בדרך לחיבור בין תרבות הרשת לתרבות היין הישראלית. במייל שהגיע אמש, הם הבטיחו לי, כחלק מרשימה של לא מעט בלוגרים, שני בקבוקי יין , תמורת טקסט לא מחייב, שיכלול את ההתרשמות שלי מתכולת המשלוח, יתפרסם כאן ויכלול כמובן הפנייה לאתר שלהם. היות ולא חסרים לי מקומות שמאפשרים לי לומר את מה שיש לי לומר על יין,החלטתי לוותר על הכבוד.

ואני אומר:

אחלה. תשלחו. אבל בלי תנאים ובלי חמדנות.

בלוגרים לא כותבים תמורת כסף, ולא סביר שיתחילו לכתוב תמורת יין או מוצרים.

אבל בלוגרים מוכנים לקבל מדי פעם אישור שהם נחשבים. בכלל לא נורא אם תשלחו להם מדי פעם בקבוק יין או טלוויזיה 50 אינצ'. אולי הם יכתבו עליכם ואולי לא. בכל מקרה קחו בחשבון שהם יכתבו מה שהם רוצים. בגלל זה הם כותבים בלוגים ולא עובדים בעיתונות הממוסדת ואין להם בוסים ואינטרסים מסחריים.

בלוגים זה לא רק כתיבה, בלוגים זה גם יחסים שנבנים עם הזמן.

פורטאל בקבוק - אתם לא הבנתם את זה. פיספסתם. רציתם תמורה כאן ועכשיו.

אולי בעקבות הפשלה הקטנה שלכם אתם תבינו את זה ואולי גם אחרים יבינו.

פורסם ב 26 ביוני 2006 09:46 תגובות נעולות | כלים

לעמוד קודם עמוד 4 מתוך 10 לעמוד הבא

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.