בשביל מי קיים וובסטר?

כרגע עיצוב האתר די בזבזני. אפשר לחלק את המסך לכמה עמודות אורך וכך להבטיח שפוסטים לא ייעלמו, וכן ליצור קטגוריות נוספות (וובסטר אישי, וובסטר מובחר, וובסטר - המיטב וכו').

לא חסרה, חסרים קוראים איכותיים (אהוד קינן אמר במקור) אבל גם אותם יש רק במאות. אני חושב שוובסטר כתוב בשביל כולם; מצד אחד יש לי לא מעט בעיות עם חלק מהתוכן שם, שנראה לא פחות מאשר תקשורת מגויסת (או סתם מגויס), נניח ומצד שני אני מרוצה לגלות שם מדי פעם דברים. אני לא אגיד שלא הייתי יכול בלעדיו, אבל הוא משפר לי את חווית הגלישה.

וובסטר מבחינתי נכתב עבור חנן כהן, לקרוא את מאות הבלוגים שמעניינים. כל האחרים רשאים להשתמש בכלי הזה, אבל אין להם אמירה בעניין. אני לא חושב שלמישהו יש "זכות" לבקש ממך להכנס לוובסטר סתם ככה, או שלמישהו יש זכות שתאנדקס אותו, אבל בהחלט אף אחד לא יכול להגיד לך לא לעשות זאת.

היה יכול להיות מאוד מעניין לראות את הססטיסטיקות של וובסטר
כמה נכנסים ולוובסטר ולאן הם הולכים בדיוק
זה היה נותן תמונה מעניינת על הבלוגספירה וגם עונה קצת לשאלה על וובסטר

שאת תחילת הבלוג שלי אני חייב לוובסטר. היום יש לי יותר כניסות גם ממקורות שאינם וובסטר, אבל בלי וובסטר אני לא חושב שהבלוג שלי היה מופיע על המכ"ם של מישהו.
כך שדבר ראשון תודה ודבר שני שוב תודה

אני רוצה לחזק את דברי יהונתן ועומרון.

וובסטר היא שיטת סינון וחיפוש נהדרת לבלוגים. יש לקוראים קורא רסס ל-400 בלוגים, והם קוראים את הבלוגים. בלוג שמוצא חן בעיניהם במיוחד - נכנס לרסס.

על כל פוסט אני מקבל 15 כניסות מוובסטר בממוצע. אבל סביר להניח שרובם הכירו אותי דרך וובסטר.

היום יש לי את הקורא רסס שלי, ופעם בכמה זמן, אני בודק גם בוובסטר.

למרות שאני לא יודע באמת כמה העשרתי את הדיון, אבל לפחות אמרתי את דעתי על האתר החשוב הזה.

חנן, אני לא בטוח שהגדרת המטרה שלך מדויקת כאן. הבלוגים מבצעים חדירה איטית לתוך התקשורת הממוסדת משום שברור מאוד שיש בהם תעבורה רבה. נוכחות בקנה מידה נרחב קורצת לעיתונות משום שהיא רומזת שיש שם, בבלוגוספירה, התרחשות המונית שאינה מוכרת דיה אבל משקפת קשת דעות עצומה בציבוריות הישראלית ולכן יש לכסות אותה - או חלקים ממנה.

אבל אני לא חושב שעיתון או אתר ממוסד מתייחס כיום לבלוגים כאל מקור לאינפורמציה ראשונית. הבלוגים הם משהו שמתחרה עם משאלי הרחוב של פעם. אם פעם היה עורך שולח כתב או שניים לעצור אנשים ברחוב באופן רנדומאלי ולשאול אותם על מאורעות פוליטיים, נטיות לב וסתם תחושות - היום הטוקבקים והבלוגים מחליפים אותם. ההבדל הבולט הוא שטוקבק נתפס לעתים קרובות כמשהו שנועד להליט את האווירה או כמייצג צד מעוניין. בלוג, לעומת זאת, שהוא מדיום שמחויב מאוד להמשכיות ולקוהורנטיות של כותבו, מייצג תפיסות עולם בצורה קצת יותר רצינית.

אני משתמש בוובסטר כדי להתעדכן בחומר מעניין, ובמובן זה הוא עושה שירות טוב. יחד עם זאת, חסרה לי ההבחנה שבין כתיבה עצמאית לכתיבת בלוג מערכתית. אני מעדיף את זו העצמאית, כמובן. אין לי כמעט שום מוטיבציה להיכנס ולקרוא בלוגים שפועלים במסגרת מערכות חדשות גדולות. אני צורך את החדשות של אתרים אלה ולא את הבלוגים. שכן, מבחינתי בלוג באתר ממוסד וגדול הוא שווה ערך לטור אישי. לפיכך, דין הבלוג של סבר פלוצקר בעיתון אחד הוא כמעט כדין הטור של יואל מרקוס בעיתון אחר. אין כמעט שום הבדל.

יש הבדל בין הבלוג של סבר פלוצקר ב-ynet
לבין המאמר של יואל מרקוס בהארץ.

לבלוג אין עורך מעליו.

כולל גם תשלום על פרסומות שאנשים מוסיפים לבלוג? האם זה לא גורם שעלול להשפיע על מה שנכתב?

לסגור זה מלאכותי ומגביל ונגד הכיוון.
אני בעד לפתוח. זה שמישהו יושב תחת המטריה של איקס לא אומר שהוא לא עצמאי לבחור לעצמו תכנים. בלוגים פרסומיים לא, כי מטרתם היא למכור, והכתיבה היא משנית.

ואם פותחים, וחשוב לך שלא ייעלמו הקטנים מול הגדולים, כדאי להתאים לכך את הממשק. הצעתי כבר שלא לחלק את וובסטר לקטגוריות מלאכותיות כמו החיים שלי, אלא להציב את כולם באותו הדף, בהפרדה ויזואלית. צבעים שונים, טורים שונים או עמודות שונות.
אפשר להקל על איתור החדשים על ידי הדגשתם כ
featured
ואפשר (סופסוף?) לאפשר למשתמש להירשם ולקבל תצוגה מודגשת של הבלוגים החביבים עליו. ושאר אפשרויות שלא זה המקום לפרטן ושיש לחשוב עליהן בתשומת לב, ובכל אופן זו בעיה פתירה לחלוטין.

ובמלים אחרות ממה שכבר הוזכר למעלה, גם אם וובסטר מיועד לכותבים העצמאיים, הדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות עבורם הוא להיות שמיש ככל האפשר לקוראים (העצמאיים)
:)

חנן, אתה בעצם שואל מה קדם למה - הביצה או התרנגולת.

האחד תלוי בשני. ללא כותבים לא יהיה מה לקרוא, וללא קוראים לא תהיה סיבה לכתוב. לו מטרת הכתיבה הייתה אך ורק לספק את יצר הפורקן - היה מספיק להמשיך עם "יומני היקר" שמוחבא מתחת למזרון.

רוברט פירסינג ב"זן ואמנות אחזקת האופנוע" כתב (ציטוט מהזיכרון - לא מדוייק): "צלעות ההר ולא פסגתו - הן המזינות את החיים... אך ללא פסגה לא תיתכנה צלעות כלשהן".

המטרה הסופית, אם כן - אינה הכתיבה עצמה, או הקריאה עצמה. המטרה היא התהליך הבי-לטרלי בין הכותב לקורא. הסינרגיה שקורית כאן היא היא המטרה, היא הסיבה. הדיונים, הלמידה ההדדית, קריאת דעתו של האחד, וכתיבת דעתו של האחר.

מתוך התהליך הזה אנו הופכים לקהילה, אנו מוצאים אנשים בעלי דיעות ובעלי מכנה משותף, אנו שומעים ומשמיעים, לומדים, מקבלים ולעיתים גם מסכימים לא להסכים - אבל תמיד תמיד מחכימים.

כל התהליך הזה הוא, לדידי, חלק ממהפיכת התרבות הדיגיטלית. הוא חלק מהפיכתינו לקהילה פרודוקטיבית ואינטלגנטית.

אמר רבי חמא בר חנינא בגמרא: "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה, כך אין תלמיד חכם מתחדד אלא בחברו". וזה בדיוק מה שאנו עושים כאן.

ולכן, לא ניתן להגדיר שוובסטר נועד דווקא לכותבים או דווקא לקוראים. כי לא רק שכל קורא הוא גם כותב פוטנציאלי (גם אם דבריו אינם מופיעים בוובסטר), וכמובן שכל כותב - הוא גם קורא.

והאמת והשלום אהבו :-).

ראשית גילוי נאות, גם אני, כמו עומרון, חייב את קיומו של הבלוג שלי, את הכניסות אליו, לפחות בהתחלה, ואף את המחוייבות שלי אליו, במידה רבה ואף מכרעת לוובסטר. ועל כך, חנן שלוחה לך תודתי.
יתרה מזו, כיום אני קרא כמעט אך ורק בלוגים מוובסטר. בלוג חדש שלא יופיע בוובסטר סביר להניח שלא יעלה על המכ"ם שלי.
אני רוצה לחזק דברים שאמרה זוש. מה שישרת את הקוראים ישרת בסופו של דבר את הכותבים. אם לקוראים יהיה נוח וכדאי להשתמש בוובסטר, הכותבים רק ירוויחו.
לגבי קריטריונים - אתה העורך וזכותך המלאה להכניס כותבים שמדברים אליך. לדעתי אקט של הוצאה מהרשימה דורש הסבר מנומק (לפחות כצעד נימוסי לכותב, הרי אתה רשאי לעשות כרצונך). הכנסה לרשימה או לקטגוריה אינה מצריכה עמידה בשום קריטריון פרט ל"ככה בא לעורך".

אני חושב שבראש ובראשונה, וובסטר קיים בשביל הקוראים. הוא מספק שער מסודר, לכתיבה עצמאית טובה, וחשף אותי עד היום לרעיונות, כותבים, ודעות חדשות שלא הייתי נתקל בהם בשום דרך אחרת. ממש כמו מדריכי האתרים בתחילת האינטרנט, נדרש כנראה מגע אדם כדי להפריד את המוץ מהתבן.

לגבי מה שהייתי רוצה לשנות בוובסטר:
לפחות לפי מה שאני נתקל בו, נראה שיש יותר כתיבה בענייני טכנולוגיה מעניינים אחרים, והייתי שמח לראות יותר בלוגים שהם לאו דווקא בלוגים בנושאים מקצועיים, אלה פשוט כתובים טוב, או בצורה מעניינת. יש לי מחסור גדול בבלוגים אישיים, שעוסקים בחיי היום יום, ובכל זאת מספקים זווית ראייה חדשה. חוץ מזה אני גם מאוד שמח להיתקל בבלוגים מקצועיים שעוסקים בתחומים לא שגרתיים כל כך כמו קומיקס, קולנוע, ודברים אחרים. כן ירבו.

בכל מקרה, אם כבר צריך להרחיב את וובסטר, ולא לצמצם אותו, ואולי באמת למצוא שיטה אחרת לארגן את הרשומות.

וכמובן זו ש היקרה, סיכמו הכל מצויין: אם אתה חושב על הכותבים, אבל באמת מעבר ל"כבוד" שבשמתי אותה בוובסטר, תעשה אתר שהקוראים יאהבו. תאמין לי שבמקרה כזה גם הכותבים ישמחו.

דיונים מעניינים מאוד, חנן. תודה. אני לא בטוח שיש לי עמדה חד משמעית בסוגיית הבלוגים העצמאיים, אבל כן חושב שיש לי כמה נקודות לתרום.

חברי הטוב ושותפי לבלוג "לחץ חברתי", יאיר, טוען שברשת, גם בחלקיה העצמאיים והמחתרתיים יותר, יש נטייה טבעית לריכוזיות.

כלומר שרוב היוזמות העצמאיות, כמו בלוגים פרטיים או אתרים ייחודיים, ייבלעו במוקדם או במאוחר בתוך גופים מסחריים גדולים. נדמה לי שציד הבלוגים שעשו האנשים בדה מרקר מסמן את אחד השלבים הראשוניים בתהליך כזה, גם אם כרגע הדבר עדיין לא משפיע על התוכן.

לבלוגים שעומדים מאחוריהם גופים תקשורתיים או מסחריים גדולים יש יתרון. הם מקבלים הפניות בדפי הבית השונים או אפילו בעמודי המהדורות המודפסות. אם התהליך יימשך, רוב אוכלוסיית הגולשים תיחשף בעיקר לבלוגים שדה מרקר, גלובס, וויינט או וואלה ירצו להבליט ולפרסם.

לכן נדמה לי שראוי וחשוב להשאיר פרויקטים כמו וובסטר, שמעבר לצורך להביא את מה שמעניין - יקדישו את עצמם גם לקידום הבלוגים שאין מאחוריהם גוף תקשורתי או מסחרי גדול. ולו רק כדי למנוע תהליך כזה של ריכוזיות.

דבר נוסף. אני מאמין גם לדבורית וגם ליהונתן, שמספרים שהובטח להם חופש ביטוי מוחלט. עם זאת, צריך לזכור שדה מרקר הקימו את פלטפורמת הבלוגים שלהם מטעמים כלכליים. הם חושבים שזה ישתלם להם. והתועלת שדה מרקר יכולים להפיק מהמיזם הזה היא באמצעות זיהוי המותג "דה מרקר" עם הבלוגים המובילים ברשת העברית. היוקרה והאהדה שהמותג הזה יקבל בקרב הגולשים אמורה להניב רווח.

אלא שהקשר הזה עובד על שני הצדדים. דה מרקר, בשונה מישראבלוג ורשימות, הוא מותג שנושא מטען אידאולוגי ולעתים פוליטי. בכניסה לבלוג של דבורית, למשל, כתוב "דה מרקר" בגדול, וליד זה "ולווט אנדרגראונד" בקטן. ויש לזה משמעות. והמשמעות הזאת כן משפיעה על האופי של הבלוג, וכן מפחיתה את המהות העצמאית שלו ומטמיעה אותו בתוך מותג דה מרקר על כל מה שמשתמע מכך. גם אם עדיין אפשר להצביע על כותרות עילגות ב"הארץ" ללא חשש.

מצד שני, בעניין חופש הביטוי, גם אני, שכותב בלוג שהוא לכאורה עצמאי (בישראבלוג), לא יכול להתבטא בחופש מוחלט על מקום העבודה שלי ("הארץ"). לצורך העניין, אם נחזור למקרה של ארנה קזין, דבריה היו בעייתיים לא רק בגלל שפורסמו בבלוג שלה באתר "הארץ", אלא מפני שפורסמו בפומבי בכלל. וגם אם היו נכתבים ברשימות, או בישראבלוג, ספק אם אותו היו נשארים באוויר זמן רב. ולכן אני לא בטוח שמבחינת חופש הביטוי, העצמאות היא עניין של פלטפורמה. אולי היא באמת עניין אישי.

מאחר שיואב החליט להביא דברים פסימיים שאני לרוב אומר בחדרי חדרים, נאלצתי גם להצטרף לדיון. אכן, אני מאמין שכעת אנחנו בתקופה העליזה של הרשת. כל מיני אנשים טובים כמו חנן מקדמים תוכן איכותי ועצמאי (מושג שהוא אינו דיכוטומי כי הרי בסופו של דבר אין פלטפורמה שהיא עצמאית לחלוטין).

לדעתי בקרוב מאד הכלכלה הגדולה תהדק את אחיזת ציפורניה על הרשת ויצירה "עצמאית" תהיה משהו שכפוף לאידיאולוגיות של גופי תקשורת גדולים. בשעה כזו אין לי אנרגיות להרחיב על הנושא, אבל אתם מוזמנים לעיין בפוסט שכתבתי כשולווט נדדה אל האכסניה שבה כסף זה הכל, לדבריהם.
http://israblog.nana.co.il/blo....p?blog=248943&blogcode=4534678

אני לא באמת מאמין שההחלטה על מהם גבולות ה webster היא שתשנה את תהליך הריכוזיות של הרשת, אבל לדעתי כעניין עקרוני ראוי שבלוגים שמראש נהנים מהפלטפורמה שכלי התקשורת הממוסד נותן להם, ראוי שלא יתפסו את מקומם של הבלוגים שמתרוצצים ככבשים תועות במרחב האינטרנטי.

ולסיכום, ולווט היא עדיין בלוג לכל דבר. ובכל זאת, לדעתי אין לה כבר מקום בוובסטר.

באופן אישי, אני גם כן משתמש בוובסטר בשביל למצוא פוסטים ונושאים מעניינים. למעשה, אני משתמש בו בתור מקור מידע להגעה ולריכוז נושאים מעניינים בדף אחד.

הבלוג שלי גם כן מופיע בו, ובהחלט וובסטר הביא לי פרסום.

דורי, אולי זה לא ידוע לך, אבל איש אינו עורך את יואל מרקוס. זה בדיוק אותו דבר. המילה "בלוג" פשוט הפכה לאופנתית ושגורה כל כך עד שמלבישים אותה כמעט על כל אתר המייצר טקסט.

לגבי ובסטר: אם אתה רוצה ליישם את הקריטריון של "כתיבה על עניינים שכולם כותבים עליהם מול כתיבה על עניינים שלא כל כך", המשמעות היא שנושאים שנדונים בלי סוף, כמו מלחמת לבנון השנייה או פרשיות קצב ורמון - שממילא נדונים בלי סוף בתקשורת - יצאו החוצה. זה אומר שלעיתונאים לא יהיה שימוש בוובסטר כמדד לבחינת דעת הקהל בנושאים אקטואליים - וזה לא משרת את המטרה המקורית שלשמה הקמת אותו. היתרון בכך, לעומת זאת, הוא שהדבר יאפשר להביא חומרים שאינם נכנסים למיינסטרים התקשורתי ביומיום.

גם לי נראה שאנחנו נמצאים ב'תקופה החופשית' של הרשת, שבה באופן טבעי הכל פתוח, זורם, חדש, מתנסה.
אחרי כל קיץ בא החורף, וגם אם כיום יש הבדל קטן בין בלוגים כמו של ולווט או אפילו בלוגים של עיתונאים באתר העיתון שלהם (כמו קזין ז"ל, הבלוג), במשך הזמן הכח, ואיתו הכוונה המוטה שמאחורי בלוגים הנהנים מתמיכה של גופים גדולים, יגברו, ואיתם הריכוזיות, המסחריות ושאר הדברים שממיתים את הכל (גם הנסיונות של תפוז להרוויח כסף מ'הבלוגיה' שלהם זה חלק מהסתמנות המגמה).

לא הייתי אומר לך איך לנהל את אתרך (וכמובן הגילוי הנאות: אני נהנה ממנו ומספר הכניסות אצלי בהחלט גדל בזכותו, ותודה לך) אבל אם העלית את הנושא לדיון, המלחמה העתידית היא על העצמאות ועל הקיום של הכתיבה העצמאית ואני הייתי מעדיף לראות את וובסטר כאתר השומר על קיומם של הקטנים.

שאלות מעניינות ביותר. הייתי רק מוסיפה שכדאי לך לחשוב מה אתה רוצה להפיק מזה. אם זה מעין "רשימת המלצה" של חנן, כמו עורך של מוסף ספרים אז אתה לא מוגבל בקטיגוריות של המומלצים שלך, כולל בלוג מסחרי לחלוטין שאתה מוצא שהוא תורם לך או כל דבר אחר. אם אתה מנסה להגדיר את ה"שליחות" אז כדאי באמת להמשיך את הדיון, הוא לא מוצה לדעתי, לגבי המגמות המסתמנות בבלוגיה. השליחות היא - אם הבנתי - לבלום או לאזן את המיסחור וההשתלטות על המדיום הזה. צריך לחשוב טוב איך לעשות זאת, כי אם אתה מורד לחלוטין אתה עלול להפוך לא רלוונטי, ואם מתמסר, אז נכנס למירכוז וחיבוק הדב. עצמאות בעידן של כסף גדול טעונה מחשבה מעמיקה וזה לא רק בתחום הזה.
בכל מקרה, בהזדמנות זאת, תודה על המפעל המבורך.
א

בעיני, בלוג הוא 'מקום-אישי-ברשת.

מקום (כי שם 'קורים' דברים), אישי (כי הרשימות הן של הכותב).

במובן הזה, Webster הוא הבלוג של חנן ומה שהוא 'כותב' בבלוג שלו, חוץ מתכנים שלו, זה בלוגרול משוכלל.

הנה, כך כותב חנן ב 'אודות' ב Webster:

"מה אני מכניס לכאן?

אתרים אישיים שנראה לי שהכותבים מעוניינים בקהל גדול לכתיבה שלהם.

אתרים שיש בהם כתיבה שמעבר לתיאור החיים האישיים של הכותבים.

אתרים שיש בהם מחשבה והשקעה בתוכן ובצורה.

אתרים שמתעדכנים באופן קבוע.

מה אני לא מכניס לכאן?

אתרי חדשות מסחריים, אתרים של חברות וארגונים.

כל מה שלא נראה לי." (סוף ציטוט).

במובן זה, חנן מתעלה על בלוגר רגיל: לא רק שהוא יצר בלוגרול ענק של כל הבלוגים שמעניינים אותו, אלא הוא גם לוקח את הבלוגרול צעד ענק קדימה ומאפשר שירות עדכון לגבי הרשימות שבכל בלוג בבלוגרול הזה.

אני לא מוצא סיבה אחת שזה ייפסק/יופסק. זה בעניני שיתוף אולטימטיבי בידע.

ההיפך: הלוואי שכל בלוגר אחר היה יכול 'לספק' לקוראיו כזה בלוגרול משוכלל!

וובסטר הוא באמת כלי נהדר ואני חולה עליו.
אולי בעתיד תהיה אפשרות לדירוג פוסטים.
למה זה טוב?
א.כדי להנציח את תרבות הפופלאריזם והעריצות של בלוגים

ב.במצב של לדוגמא היפותטי כומבן בלתי אפשרי בעליל של מלחמה של נגיד כל חמש דקות אזעקות אין לתושבי קו בעימות לקרוא את כל הפוסטים

הפוסטים המובחרים יופיעו בעמוד אחר בוובסטר.
אני יודע שוובסטר מבוססת על מערכת מוכנת ולכן זה יהיה קשה אבל אם זה אפשרי

העולם הולך ונגמר למעשה ארהב ואירופה דאגו לכך שהאירנים וחברותיה במיזרח יקבלו את הנורא מכל לידיהם [האטום] יתרה מזאת העולם המודני אף דואג להרוס ולהרעיל את כדור הארץ בקצב מואץ יותר ויותר זאת למרות שכבר עברו את מקסימום היכולת של הכדור לסבול כך שבעית האוזון למשל רק הולכת ומחריפה כוללהזיהום שנוצר בעיקבותיה נוסיף לכך את הזיהום הסניטרי שאיש בארץ לפחות לא נותן עליו את הדעת נותר לעולם עוד כ35 שנה למיקרה שהאירנים וחבריהם במיזרח לא יפעילו את האטום לפני כן כידוע האצבע כבר רועדת על הכפתור אני לפחות מודה לארהב ואירופה על חלקם זה בהשמדת העולם ולעולם תודה על ההיתאבדות שהוא מביא אבל למה לא שאל קודם לכן מי מעונין בזה אולי זה מה שצריך להיות לפעמים.