עולם הבלוגים

לעמוד קודם עמוד 3 מתוך 10 לעמוד הבא

רשומהשאלה של אתיקה

בבדיקת הכניסות לאתר היום שאחרי המלחמה קיבלתי תוצאות מעניינות מאד.

פרסום התוצאות יחשוף את האפקטיביות של פרסום הקישור באתרים שונים, כולל אתרים מסחריים.

שאלתי אליכם - האם יהיה זה מעשה אתי לפרסם בציבור את הנתונים?

פורסם ב 27 בספטמבר 2006 12:11 תגובות נעולות | כלים


רשומהעיתונאים מכובדים או טוקבקיסטים מגעילים?

אני כועס וכותב את זה כועס ואם הייתי מתקרר קצת אולי לא הייתי כותב את זה ככה אבל לפעמים צריך גם ככה.

זה אלים.

ניצן ברומר ואדר שלו - אתם מפעילים אלימות כלפי חרמון. אין לי מילה אחרת להגדיר את המעשה המגעיל שלכם.

ואחר כך אל תתחסדו כשאתם כותבים על טוקבקיסטים אלימים או על "אלימות ברשת" כי המעשה שלכם הוא חלק ממנה.

פשוט תפסיקו להציק לחרמון. אתם והחברים החוכמולוגים שלכם. זה לא מצחיק וזה לא עושה אתכם יותר חכמים.

עדכון: נסגרה האפשרות לתגובות. אפשר לשלוח תגובה לאימייל שלי ואני אפרסם אותה במידה ותהיה קשורה לנושא.

עדכון: תגובתה של אדר שלו

קראתי את טענותייך וניסחתי תגובה שאתה יכול לפרסם.

אני, ניצן ועוד הרבה אנשים (כנראה גם אלו שעומדים מאחורי נומרח - אני לא אחראית לבלוג הזה, אגב) רואים את חרמון כטרול מזיק ולכן התבדחנו על חשבונו.

הסיבה העיקרית לכך היא שחרמון מנהל בלוג בו הוא נוטל קרידט מעיתונאים על בסיס קבוע. ידיעה של רויטרס על הבלוג החדש של אחמדינג'אד פורסמה אצלו באיחור של כמה שעות תחת הכותרת בלעדי/פרסום ראשון/סקופ וכן הלאה. ידיעות נוספות ורבות שכיכבו אצלו בבלוג נלקחו מאתרים אחרים. על כולן מככבת כותרת לפיה חרמון המלך גילה אותן ראשון. הוא אפילו הצליח לשכנע את כתב ידיעות דודי גולדמן באמיתות הגילויים ה"בלעדיים" שלו.

אף סיפור שלי לא נלקח לבלוג של חרמון - קל יותר להתעסק עם כתב של רויטרס, שנמצא אלפי קילומטרים מכאן ולא קורא עברית. אבל אני מזדהה עם אותם עיתונאים שעובדים קשה בעבור פרוטות ורואים אחר-כך את היצירה שלהם נחמסת על ידי אדם חסר לב.

יש אלפי בלוגרים שמגיבים על חדשות שפורסמו איפשהו אחר, ולא כולם עונים על כללי אתיקה של מתן קרדיט - הם לא צריכים. בלוגר הוא לא עיתונאי ולא חייב להגיד מי פירסם את זה קודם. אבל לשקר במצח נחוש ולהלאים סיפורים של אחרים זו סתם רמייה והונאה. אני לא בקיאה בחוקי זכויות יוצרים מספיק כדי לומר אם זו גם עילה לתביעה, אבל קיים סיכוי לא רע שכן.

שים לב שבסופו של דבר כתבנו "חרמון בן כמה אתה", ולא "חרמון אתה צוציק קטן ומציק". אני לא רואה בכך כל פסול. אני כן רואה פסול בכך שחרמון מצנזר את התגובות שלו, וכל תגובה הרומזת, אפילו אם בלשון נקייה ואלגנטית, ש"זה כבר פורסם", נמחקת לאלתר. הדרך היחידה לבקר אותו היא באקרוסטיכון.

נ.ב.

חרמון כנראה גם עוסק בהונאה כספית. לפני מספר חודשים הוא פירסם שגוגל השיקה אדסנס בעברית, אבל "אפשר להירשם לשירות רק דרך חרמון". ידידי אהוד פנה לדוברות של גוגל וגילה שלא דובים ולא יער. לדעתי חרמון ביקש שיירשמו דרכו כדי לגזור קופון או עמלה על ההפניות. כמובן שהפוסט של חרמון נמחק ברגע שאהוד עימת אותו עם העובדות.

תשובתי (הפומבית) לאדר: תודה רבה על התייחסותך העניינית לאדם ולמעשיו.

פורסם ב 25 בספטמבר 2006 13:29 תגובות נעולות | כלים


רשומהרגשות מעורבים לכבוד ערב ראש השנה

קראתי באתר של עו"ד חיים רביה שהלמו שוחרר מהמעצר.

אתמול אמר לי עו"ד בועז גוטמן שאיש עסקים שמעסיק את הלמו הציע לשלם את הערבות כי העבודה של הלמו חשובה לעסקיו. עו"ד גוטמן לא אמר לי מי האיש. ברור היה לי שזה הוא טיעון למען בית המשפט אבל יש יותר מעבר לזה.

בידיעה באתר של עו"ד רביה מתברר שאותו איש עסקים הוא אמיר גנס, "מלך הדואר זבל". התקשרתי לגנס והוא אישר לי שאכן כך הדבר והוא בדרכו לאבו כביר לשחרר את הלמו. ביקשתי ממנו למסור להלמו ד"ש ושיידע שדאגנו לו.

הלמו מרגיז הרבה אנשים.

גנס מרגיז הרבה אנשים.

שניהם התחברו - לא כדי להרגיז אלא כדי לעבוד ביחד. העבודה ביחד יצרה מחוייבות ביניהם מעבר ליחסי העבודה.

מאחורי הכינוי "הלמו" מצוי אדם שאפשר להעריך או לזלזל, לאהוב או לשנוא.

מאחורי הדואר האלקטרוני ששולח גנס נמצא אדם שחוץ מאשר הרווחים, אכפת לו גם מאנשים אחרים.

החיבור ביניהם וסיפור מעצרו ושיחרורו של הלמו מעוררים רגשות מעורבים שקצת קשה למיין אותם ובעקבותיהם לקבוע "הוא אדם טוב" ו"הוא אדם רע".

כולנו גם וגם ולפעמים ככה ולפעמים אחרת אבל הכיוון ברור וכבר נכתב בתורה.

"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת-המוות ואת הרע, הברכה והקללה, ובחרת בחיים." (דברים ל')

שנה טובה. שנת חיים.

פורסם ב 22 בספטמבר 2006 12:39 תגובות נעולות | כלים


רשומהבגלל מי באמת נעצר הלמו

דיברתי הערב עם בועז גוטמן, עורך דינו של הלמו שנעצר - על פי הגירסה הרשמית - בגלל שפירסם את שמה של המתלוננת נגד הנשיא קצב על עבירות תקיפה מינית.

עו"ד גוטמן סיפר לי שהשופטת בהארכת המעצר של הלמו שאלה את השוטרים האם יש לו הרשעות קודמות (אין לו) והם אמרו שיש לו שלושה (משהו שאני לא זוכר אבל שנשמע לי דומה לצווי מעצר) ובדרך אגב הזכיר השוטר שהלמו פירסם באינטרנט תמונה של המפכ"ל קראדי עם צלבי קרס. לטענת עו"ד גוטמן, ההערה הצדדית הזאת מסבירה למה באמת נעצר הלמו בערב ראש השנה על סמך צו מעצר מתאריך (אם אני זוכר נכון) 21 ביולי 2005. לפני יותר משנה! 

אבל מי גרם להלמו להגיע למצב הזה?

הלמו עצמו

הוא כותב  באתר שלו בדף תמונה שצונזרה עצמית באינטרנט, אבל פורסמה ברבים בעיתון : "ביום 05/02/2006 פורסמה תמונת פוטומוטז' באתר רוטר נט, שבה נראה מפכ"ל המשטרה משה קראדי, כשמאחוריו נראה דגל הנושא את סמל צלב הקרב ועל דגל זה רקום סמל משטרת ישראל. התמונה פורסמה כתגובה צינית לטענה ולהשוואה שהשוטרים שעסקו בפינוי מאחז עמונה, נהגו כקלגסים נאצים. זמן קצר לאחר פרסום התמונה, היא צונזרה על ידי מנהל הפורום, מיד לאחר שראה אותה, בשל חוסר טעם טוב."

עד כאן העניין ברור. הלמו עשה פרובוקציה כהרגלו והעלה תמונה מטופשת וגסה לפורום. התמונה צונזרה מהפורום וכאן הסיפור היה יכול להיגמר. אבל לא.


דודי גולדמן

הלמו ממשיך וכותב : "למרות זאת, החליט העיתון הגדול במדינה, לתת פרסום לאותה תמונה, במסווה של ידיעה על "אתר ימני קיצוני שמסית נגד צה"ל, המשטרה והשלטון". ביום 06/02/2006  פרסם העיתון את התמונה בשחור לבן."


הפרסום בידיעות אחרונות

על הידיעה חתום דודי גולדמן, כתב המחשבים והאינטרנט של ידיעות אחרונות. כמו כן חתומה על הידיעה נחמה דואק. בניגוד לטענתם של הלמו ושל הרב ישעיהו רוטר כותב גולדמן בידיעה "אמש במהלך הערב העלה משה הלוי את התמונה מחדש ונכון לשעת הדפסת העיתון היא ממשיכה להופיע באתר". מכיוון שעבר זמן רב מהמקרה קשה לדעת עכשיו למי להאמין, להלמו&רוטר או לגולדמן.

מה שברור הוא שדודי גולדמן ניפח בכוונה אירוע שולי ומטופש וכמו שכתוב בידיעה : במטה הארצי הזדעזעו לראות את תמונתו של קראדי שפורסמה באינטרנט. "מדובר בהסתה בוטה וחמורה שכבר ראינו בעבר לאן היא עלולה להוביל" אמר אתמול דובר המשטרה.

כנראה שמישהו, אני מניח שזו היתה נחמה דואק, טרח לדחוף את התמונה הזאת מתחת לאף של דובר המשטרה ולגרום לו להזדעזע עמוקות. אני מניח שאם ידיעות אחרונות לא היו מחליטים לעשות מהתמונה עניין גדול, המשטרה לא היתה יודעת על המקרה ואף אחד לא היה מזדעזע או נעלב.

עדכון: עידן דורפמן שלח לי עבודה אקדמית קצרה שהוא כתב בדיוק אודות הידיעה המסויימת הזאת. מאשר בפירוט את מה שאני הנחתי כאן. כתבים ועורכים - היכן האתיקה והיכן העיתונאי?

המפכ"ל קראדי

כמובן שמרגע שפורסמה התמונה ב"עיתון של המדינה", התווסף להלמו אויב חדש, לא פחות ממפכ"ל המשטרה. וכמובן שכשמישהו הוא האויב של המפכ"ל, הוא גם האויב של כל שאר השוטרים שמתחתיו.

עכשיו הגיעה ההזדמנות לנקום בהלמו ובגלל עבירה לא חמורה יחסית שעונשה בחוק הוא שנת מאסר, החליטה המשטרה לגרום להלמו לבלות את ראש השנה באבו כביר.

אבל כדי שהלמו יבלה במעצר, הוא (עדיין) צריך לעבור באולם בית המשפט.

השופטת (שכחתי את שמה)

זוכרים את פרשת הלמו נגד יואב יצחק?

הפרשה הזאת נגרמה בגלל שהלמו שינה את הכיתוב מתחת לתמונה של שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ל"הזונה חוזרת".

כמובן שלשופטת המעצרים אין שום אינטרס להקל בעונשו של מי שקרא זונה למי שהיא היום נשיאת בית המשפט העליון והאחראית על קידום שופטים וגם על קידומה של השופטת עצמה.


לסיכום

במשך השנים צבר לעצמו הלמו אוייבים בעלי כח ואנשים שעשו קריירה מליבוי הפרובוקציות שלו. כל אותם אנשים חברו לכך שכנראה הלמו יבלה את החג במעצר.

אבל העובדה שלאדם יש אוייבים בעלי כח לא חייבת לגרום לכך שהם יפעילו עליו אלימות חסרת פרופורציות לשטויות שהוא עושה ויכופפו את החוק ואת ההגיון כדי לנקום בו.

וזה בדיוק מה שקורה כאן.

פורסם ב 21 בספטמבר 2006 23:49 תגובות נעולות | כלים


רשומהלידיעת המשטרה : עוד אנשים צריכים להיכנס למעצר יחד עם הלמו

התחלתי מהפוסט בבלוג של הלמו בתפוז/גלובס של הלמו שבגללו הוא הושלך למעצר.

צריכים להיכנס למעצר יחד עם הלמו:

  • מנהלי ועורכי תפוז ומנהלי ועורכי גלובס שבגלל המחדל שלהם הקישור עדיין קיים.
  • אני, בגלל שקישרתי לפוסט בבלוג של הלמו

הקלקתי על הקישור לאתר בית הנשיא ושם מתנוסס שמה של א' המפורסמת.

צריכים להיכנס למעצר יחד עם הלמו:

  • האחראית על אתר האינטרנט של הנשיא
  • מנכ"ל בית הנשיא שהוא הממונה שלה


מכיוון שראיתי באתר הנשיא את שמה המלא של א', חיפשתי אותו בגוגל.

מתוצאות החיפוש התברר לי שצריכים להיכנס למעצר יחד עם הלמו:

  • מנהלי גוגל שמאפשרים את פרסום שמה המלא של א'
  • דבורית שרגל שבתגובות לבלוג שלה בדהמרקר מופיע שמה המלא של א'
  • עורכי דהמרקר שמאפשרים לשמה המלא של א' להופיע באתר שבאחריותם
  • מנהלי ועורכי אתר NRG שבפורום שלהם מופיע שמה המלא של א'
  • מנהלי ועורכי אתר רוטר (אבל זה לא חדש)
  • מנהלי ועורכי אתר ואללה!
  • מנהלי ועורכי Ynet
  • מנהלי ועורכי אתר "דיבורים"
  • מנהלי ועורכי אתר הייד פרק

ולכן הסיכום הוא, כמו שכותב גדי שמשון - ישוחרר הלמו לאלתר!

נ.ב. ובלי שום קשר להלמו, שכננו יואב קרני פרסם אתמול בערב בגלובס מאמר שכותרתו "מי צריך בכלל ממשלה?" על המצב הפוליטי בתאילנד ובמקסיקו. לאחר דקות מספר מהגעת העיתון המודפס לבתי המנויים התחילה בתאילנד מהפכה צבאית. שיחוק רציני שיחק אותה קרני.

פורסם ב 20 בספטמבר 2006 17:11 תגובות נעולות | כלים


רשומהברלין

בזמן האחרון כל הבלוגרים נוסעים לברלין.

גם אני רוצה (זהירות, לא לצנועים)

פורסם ב 18 בספטמבר 2006 02:16 תגובות נעולות | כלים


רשומהתקלה - הבלוגים של ישרא לא מתעדכנים ב-וובסטר

חרמון הודיע לי שהבלוגים מישרא לא מתעדכנים בוובסטר.

בדקתי וראיתי שהוא צודק.

מקור הבעיה הוא איפה שהוא בישרא.

הנה דוגמה לבדיקת הפיד של חרמון.

כתבתי ליריב ואני מקווה שהבעיה תיפתר בקרוב.

תיקון: אני מקווה שהבעיה לא תיפתר בקרוב, כי ליריב יש חיים.

עדכון יום ראשון בצהריים: הבעיה תוקנה

פורסם ב 2 בספטמבר 2006 09:15 תגובות נעולות | כלים


רשומהמעשה בחמישה בלוגים

לכבוד היומבלוג, חמישה בלוגים שהתבקשתי להוסיף לוובסטר לאחר פרוץ עידן הקרח.

ספירת מלאי:

  • 0 בלוגים בתפוז
  • 1 בלוג חדש ברשימות
  • 1 בלוג חדש בישרא
  • 1 בלוג חדש ב Wordpress
  • 2 בלוגים שהיו בישרא ועברו ל Wordpress


שלומית ליר - מהנדסת מחשבים, דוקטורנטית ופעילה חברתית.

"אחד מסימני התרבות העכשוויים הם "הבלוג היומני", בו הכותבת או הכותב פורקים חוויות מהווי היום בצנעה הפרטית של קהל מקוון. זהו גם המקום שבו התובנה, "האישי הוא גם הפוליטי" יכולה לקבל את מלוא הביטוי."


Sub Stance
מאת משה קרון

"למצב החלול הזה, לניסיון להגיש מצגת לוליינית, להשיג ”תמונת ניצחון“, לשלוף קלף קוסם מנצח מתוך ”בנק המטרות“  אני קורא ”תסמונת גינות סחרוב”. תסמונת גינות סחרוב -  על שום מה ? על כך, שכולנו שומעים יום יום על קשיי התנועה בכניסה לירושלים, על הפקקים מסיבוב מוצא או מגינות סחרוב. סיבוב מוצא הוא עקומה ועוד איזו עקומה, אבל גינות סחרוב ? אין דבר כזה ”גינות סחרוב“ סימן קריאה. יש כיתוב חצוב באבן בעברית, אנגלית רוסית וערבית. יש שעון. יש שלט הקובע מועדי כניסה ויציאה של השבת הדיגיטאלית, פה ושם פזורות כמה טרסות, עם תאורת לילה חסרת השראה, המנסה להאיר את הריק. כולנו שומעים, מדווחי תנועה ברדיו על גינות סחרוב, אבל  גינות סחרוב הן אשלייה גירסה סלאחשבתית עדכנית להולכת שולל. ימינו הם ימים של פוזה סיליקונית, של דימוי. של כאילו, החזות היא הכל. יש חזות ואין חזון."


הגר צימרמן - השב“כ אורג

"הינה עוד התקלות לא מוצלחת עם משטרה- http://mishtara.org/blog/?p=77

יש שם ווידאו של בחור משתולל בהפגנה ותוקף אנשים. רואים אותו בבירור מכניס בוקס למצלמה. המצלמה נהרסה והצלם הגיש תלונה שמשום מה נסגרה. אני ממש לא מבינה, האיש הזה נראה כמו סכנה לציבור!!! מה קורה במדינה הזאת???"


בלנדר קומיקס

"אפרופו  - ידעתם שציירים משתמשים בדבק ארנבים? ושהשם לא מזכיר במקרה ארנבים."


תדע כל אם עבריה - למה לעלות על משכן הכנסת עם טנקים כשאפשר לכתוב בלוג

"ניתן להניח כי יותר תל אביביים הפנימו בשנים האחרונות כי צה"ל כבר אינו מגן על המולדת אלא משמש ככוח שיטור ודיכוי ולאחרונה - גם ככוח חלוץ לביצוע פשעי מלחמה בשם תאגידים אמריקאיים."


תוספת: הלמו מתרעם על הראיון המקוצץ של דבורית שרגל ואלי אשד בתכנית הבוקר של ערוץ עשר לכבוד היומבלוגים. החלק היותר מעניין נמצא בתגובות שכתבו המראיינת, לינוי בר גפן, והמרואיינת, דבורית שרגל. בשביל זה יש אינטרנט.

פורסם ב 31 באוגוסט 2006 07:52 תגובות נעולות | כלים


רשומהבלוג למען עמיר - אלי עמיר

לפני כמה זמן  פנה אלי אורי (Ori) קציר, בעל הבלוג אפלטון, סיפר לי על יוזמה שלו להציע את הסופר אלי עמיר כמועמד לנשיא המדינה ושאל אותי אם אסכים לעזור בהקמת אתר לקידום היוזמה.

אמרתי "כן" ולא קרה כלום כמה זמן.

ואז התפוצצה הפרשה של הנשיא קצב עם "אלף" ושוב התקשר אלי אורי ואמר "חייבים עכשיו".

הזמנתי דומיין, התקנתי Wordpress, אורי בחר תבנית ואני ביצעתי בה קצת שינויים. אורי כתב וערך וקישר והנה האתר: אלי עמיר - הנשיא התשיעי של מדינת ישראל.

למה עשיתי את זה?

כי אורי ביקש, בגלל שזו מטרה ראויה ובגלל הפנטזיה.

דמיינו לעצמכם - יום השבעת הנשיא בכנסת.

העיתונים מלאים בקורות חייו של אלי עמיר, הנשיא החדש. כולם שמחים על הבחירה הראויה, חוץ משמעון פרס שכהרגלו הפסיד. ובכל מקום מוזכרת העובדה שאת דרכו לנשיאות התחיל אלי עמיר בבלוג. ואז גם צריכים להסביר מה זה בלוג כי ההמון לא מכיר את המושג.

ואז שוכרים אותי להיות יועץ הנשיא לענייני אינטרנט תמורת שקל בשנה, והאתר המזעזע של נשיא מדינת ישראל עף לכל הרוחות ומחליף אותו אתר ראוי.

לא פנטזיה נחמדה? לא שווה להשקיע בשבילה כמה שעות עבודה?

אם גם אתם חושבים שזו פנטזיה ראויה, אנא בקרו באתר וחיתמו על העצומה למען בחירתו של אלי עמיר.

פורסם ב 29 באוגוסט 2006 20:16 תגובות נעולות | כלים


רשומההגלוב בן 365 - ומה הלאה?

לכבוד יום ההולדת ה-365 של הגלוב, יובל דרור שואל את עצמו, לא בפעם הראשונה, האם הגלוב לא מיצה את עצמו והגיע הזמן לסגור.

אמנם יובל חושב ש"פיצה מטר" זה סוג של אוכל, אבל הוא לא טיפש. לא סתם הוא קרא לאתר שלו "גלוב" ולא סתם הוא מתעקש לתקן את הקוראים והמגיבים ש"זה לא בלוג, זה גלוב".

סת' גודין, כתב פעם שקיימים שלושה סוגי בלוגים - "מה חדש בתחום", "האתר שלי" ו"אתר לקידום רעיון".

אחרי כמה זמן הוא נזכר ששכח סוג רביעי של בלוגים, "הבלוג של החבר'ה". הגלוב הוא אתר מהסוג הרביעי.

לא כל מה שיובל כותב הוא מעניין או חשוב, אבל יובל הצליח ליצור סביב הגלוב תחושה של חבר'ה. השיחה והאווירה מתחת לכל פוסט לפעמים חשובים יותר מאשר התוכן שלו. הפוסט הוא טריגר לתחושת ה"איזה כיף להיפגש".

פורמאט התגובות של וורדפרס מחבל באופי הפורומי של הגלוב אבל האנרגיה שיובל מפעיל מתגברת אפילו על הקושי הזה.

עוד בלוג שהיה "בלוג של חבר'ה" היה הבלוג של ולווט בישראבלוג. אחרי שהיא עברה לטוש, אבדה תחושת החבר'ה. כדאי לשים לב שמייד אחרי המעבר התלונה העיקרית היתה "מה עם שירשור התגובות?". בסוף נמצא פיתרון צולע שלא ממש פתר את הבעיה ולראיה אפשר להשוות את כמות התגובות בבלוג הישן מול הבלוג החדש. לא - אני לא טוען שתחושת החבר'ה אצל ולווט פחתה רק בגלל פורמאט התגובות. יש עוד גורמים.

אבל נחזור לגלוב.

מכיוון שהגלוב הוא אתר של חבר'ה, הוא כבר לא שייך רק ליובל (ולמוסיף ותמר), הוא גם שייך לחבר'ה שמבלים בו. אם יובל חיפש "הוכחת יכולת", היא באמת התממשה, ועכשיו השאלה היא האם אחרי ההוכחה, קיים צורך פנימי להמשיך לקיים את הבלוג או לסמן ווי ולהפסיק כי המאמץ כבר לא שווה.

אני חושב שליובל כבר אין ממש ברירה כי להפסקת הגלוב יש עלות שהיא גבוהה יותר מהמשכתו. הצורך בהמשכתו נמצא מחוץ ליובל.

אני חושב שאפשר ללמוד כאן משהו חשוב בקשר לפתיחת בלוגים. כמעט אף אחד לא פותח בלוג עם תכנית מסודרת לסגירתו. הבנה של סוג הבלוג יכולה גם לעזור בהבנת הפרמטרים שיקבעו את סגירתו.

ולסיום, אני רוצה להציג בפניכם חשיפה בין לאומית של הקונספירציה בין יובל דרור וחברת נוקיה.

שימו לב מה קורה כשמשתמשים בתכונת המילון (T9) בכתיבת SMS ורוצים לכתוב את המילה "בלוג".

מזל טוב ליובל ולמוסיף ותמר. ולחבר'ה.

 

פורסם ב 28 באוגוסט 2006 14:13 תגובות נעולות | כלים


לעמוד קודם עמוד 3 מתוך 10 לעמוד הבא

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.