רשומההגלוב בן 365 - ומה הלאה?

לכבוד יום ההולדת ה-365 של הגלוב, יובל דרור שואל את עצמו, לא בפעם הראשונה, האם הגלוב לא מיצה את עצמו והגיע הזמן לסגור.

אמנם יובל חושב ש"פיצה מטר" זה סוג של אוכל, אבל הוא לא טיפש. לא סתם הוא קרא לאתר שלו "גלוב" ולא סתם הוא מתעקש לתקן את הקוראים והמגיבים ש"זה לא בלוג, זה גלוב".

סת' גודין, כתב פעם שקיימים שלושה סוגי בלוגים - "מה חדש בתחום", "האתר שלי" ו"אתר לקידום רעיון".

אחרי כמה זמן הוא נזכר ששכח סוג רביעי של בלוגים, "הבלוג של החבר'ה". הגלוב הוא אתר מהסוג הרביעי.

לא כל מה שיובל כותב הוא מעניין או חשוב, אבל יובל הצליח ליצור סביב הגלוב תחושה של חבר'ה. השיחה והאווירה מתחת לכל פוסט לפעמים חשובים יותר מאשר התוכן שלו. הפוסט הוא טריגר לתחושת ה"איזה כיף להיפגש".

פורמאט התגובות של וורדפרס מחבל באופי הפורומי של הגלוב אבל האנרגיה שיובל מפעיל מתגברת אפילו על הקושי הזה.

עוד בלוג שהיה "בלוג של חבר'ה" היה הבלוג של ולווט בישראבלוג. אחרי שהיא עברה לטוש, אבדה תחושת החבר'ה. כדאי לשים לב שמייד אחרי המעבר התלונה העיקרית היתה "מה עם שירשור התגובות?". בסוף נמצא פיתרון צולע שלא ממש פתר את הבעיה ולראיה אפשר להשוות את כמות התגובות בבלוג הישן מול הבלוג החדש. לא - אני לא טוען שתחושת החבר'ה אצל ולווט פחתה רק בגלל פורמאט התגובות. יש עוד גורמים.

אבל נחזור לגלוב.

מכיוון שהגלוב הוא אתר של חבר'ה, הוא כבר לא שייך רק ליובל (ולמוסיף ותמר), הוא גם שייך לחבר'ה שמבלים בו. אם יובל חיפש "הוכחת יכולת", היא באמת התממשה, ועכשיו השאלה היא האם אחרי ההוכחה, קיים צורך פנימי להמשיך לקיים את הבלוג או לסמן ווי ולהפסיק כי המאמץ כבר לא שווה.

אני חושב שליובל כבר אין ממש ברירה כי להפסקת הגלוב יש עלות שהיא גבוהה יותר מהמשכתו. הצורך בהמשכתו נמצא מחוץ ליובל.

אני חושב שאפשר ללמוד כאן משהו חשוב בקשר לפתיחת בלוגים. כמעט אף אחד לא פותח בלוג עם תכנית מסודרת לסגירתו. הבנה של סוג הבלוג יכולה גם לעזור בהבנת הפרמטרים שיקבעו את סגירתו.

ולסיום, אני רוצה להציג בפניכם חשיפה בין לאומית של הקונספירציה בין יובל דרור וחברת נוקיה.

שימו לב מה קורה כשמשתמשים בתכונת המילון (T9) בכתיבת SMS ורוצים לכתוב את המילה "בלוג".

מזל טוב ליובל ולמוסיף ותמר. ולחבר'ה.

 


פורסם ב 28 באוגוסט 2006 14:13 במדור עולם הבלוגים תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

ג.  בתאריך 8/28/2006 2:32:49 PM

ללא נושא

וזאת בדיוק הבעייה, שחוץ מחבר'ה שזורקים שם דאחקות על ימין ועל שמאל אין בגלוב הרבה תוכן. השאלה היא מה אתה בא לעשות שם. אם אתה בא להחליף בדיחות עןם החבר'ה אז הגלוב הוא מעין פורום מצומצם. אם אתה בא לקבל ערך מוסף אינפורמטיבי אתה יכול לפסוח עליו וללכת לבלוגים אחרים.

יוחאי עילם  [אתר]  בתאריך 8/28/2006 2:40:29 PM

דווקא יש שם תוכן

זה כתוב יותר קצר מרוב הבלוגים שאני מכיר.
גם לי נראה שהחגיגה בתגובות היא בעלת משקל רב יותר מאשר תוכן הפוסט, אבל כן יש לפוסטים ערך.

כדור מרובע  [אתר]  בתאריך 8/28/2006 5:14:11 PM

אין תוכן?

תלוי. לפעמים אין ולפעמים יש. בחלק מהזמן יובל מתפקד כמעין "ולווט פרימיום", ועוסק בביקורת תקשורת הרבה יותר עניינית ממנה. נכון שבשאר הזמן הוא גם עוסק בדברים כמו ירידות על NRG, אבל לפעמים יש שם גם פוסטים ודיונים בעלי ערך (ר' הפוסט על נושא החינוך).

שיר שלמה  בתאריך 8/28/2006 5:51:54 PM

הבלוג של יובל דרור פשט את הרגל

בלוג גרוע. יותר גרוע אפילו מקומזיץ של החבר'ה, כי אצל יובל דרור יש אסופה של ילדים קטנים שנהנים מהדחאקות התפלות של הבוס השמן.

סרגוטה  בתאריך 8/28/2006 7:28:00 PM

יא קנאי אחד

שיר שלמה, לך תקרא קצת תהילים. היית מת שיהיה לך אתר כמו של יובל. הקנאה יוצאת לך מכל החורים, מגעיל אחד.

כRובי  [אתר]  בתאריך 8/28/2006 7:53:55 PM

ללא נושא

הבקורת לגבי התכנים מיותרת - יש שם לא מעט חומרים איכותיים.

א.הקורא מתמיד מהגולה  בתאריך 8/28/2006 8:45:43 PM

ללא נושא

שיר שלמה היקר
לא זכור לי שמך כמישהו התורם לשיחה
אחד היתרונות בבלוג/גלוב/פורום היא היכולת להשתייך אליו ולתרום לו (או לא)
לא מעניין - אל תבקר!

בעצם - מציע לך לא לבקר כלל כי חבל שתשחית את זמנך
לעניין התכנים - המגוון עושה את העניין..

ברוך הזורע  בתאריך 8/28/2006 11:01:23 PM

אבל זה קצת גן ילדים שם

נראה כאסופת ילדים עם גורו שהם משתכבים לו ואומרים אמן

עידו  בתאריך 8/28/2006 11:18:44 PM

ללא כותרת

ברוך - איך אתה יודע אם מעולם לא היית שם?

עודד  בתאריך 8/29/2006 6:31:10 PM

ברוך, קינקי

להשתכב לגורו?

גרררר

הירנוט  [אתר]  בתאריך 8/29/2006 6:38:42 PM

ללא נושא

מה שחנן מגדיר כ"הרצת דחקות" הינה תהליך מודע של הגדרת תרבות. culture.

תרבות שהבאים אל הגלוב הנם משתתפים פעלים בהגדרתה ועיצובה.

המשמעות של זה הוא יצירת זיקה חזקה בין המבקרים בגלוב והגלוב עצמו ויצירת קשר בנהם.

יש בעיה מסויימת עם זה בגלל שאנשים מבחוץ, אשר אינם מעורים בכל ההתרחשות הזו, יכולים לקחת ברצינות את הדאחקות אודות היו"ר והקונצרן חובק העולם (או המדוזה הטלפטית מאלפא סנטורי - שכרגע מובטלת באשקלון) - אבל האנשים שיש להם בעיה בהבנה של הסמלים הללו (לדוגמה: אנשים שכותבים משתחווים עם שגיאת כתיב) הם לא קהל היעד של הגלוב מלחתכילה.

וחנן - שים לב למה שזהפרנק עושה. למעשה זה די דומה - אומנם במדיום אחר, אבל עדיין : יצירת סמלים ותרבות = הרגשת שייכות.


אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.