פוליטיקה

היחס לאיכות הסביבה כמשל

היום פורסם "המנדט הירוק" - דו"ח "אדם טבע ודין" ו"מגמה ירוקה" המנתח את עמדות המפלגות המתמודדות לכנסת ה-17 בענייני איכות הסביבה. (להורדה מכאן)

מבטיחים אבל לא מבטיחים לקיים

מהמפלגות שאינן צבועות בצבע ירוק מובהק, מפלגת העבודה היא הבולטת ביותר בהתייחסותה הרצינית לשאלון ובנטיה ברורה לתפיסה סביבתית וחברתית.

מענה רציני לשאלון אינו מבטיח את קיום ההתחייבויות אבל אי אפשר שלא להתרשם מכך שמישהו במטה המפלגה ראה לעצמו לנכון להקדיש זמן ומחשבה לעניין.

זו אינדיקציה חשובה, כי מי שעכשיו לא מתייחס ברצינות, יש אפילו פחות סיכוי שיתייחס ברצינות אחר כך.

מי יעשה את העבודה?

בפיסקה האחרונה של הדו"ח נכתב:

עבודת הכנסת בקדנציה האחרונה, בתחום איכות הסביבה, נעשתה בידי מספר מצומצם של חברי כנסת אשר בחרו להוביל ולקדם הצעות חוק שמטרתן להתמודד עם בעיות סביבתיות כמו זיהום האוויר, זיהום מקורות המים, זיהום קרקע ,הקרינה הנפלטת מאנטנות סלולריות וקווי מתח גבוה ועוד. כידוע, נושאים אלה אינם זוכים לחשיפה תקשורתית רחבה על כן, ראוי לציין כי חברי הכנסת: יורי שטרן- ישראל ביתנו, משה גפני-יהדות התורה-דגל התורה, לאה נס-הליכוד, ראלב מג'דאלה-עבודה, איתן כבל-עבודה, מיכאל מלכיאור-עבודה, עמרי שרון-הליכוד, עוזי לנדאו-הליכוד, אילן שלגי-חץ, אילן ליבוביץ-שינוי וחמי דורון-שינוי, הם אלה אשר הובילו את הפעילות הסביבתית ודאגו להעלות את הנושאים האמורים לסדר היום הציבורי. [ההדגשה שלי - חנן]

שלושת חברי מפלגת העבודה שברשימה נמצאים במקום ריאלי ברשימה.

כמו כן צפויים להיכנס יורי שטרן, משה גפני, לאה נס ועוזי לנדאו.

זאת אומרת ששלושה מתוך שבעה שברשימת חברי הכנסת ה"ירוקים" הם חברי כנסת ממפלגת העבודה.

אף אחד לא יצביע לעבודה בגלל מסמך אחד

נכון. הצבעה למפלגה היא מהלך רגשי יותר מאשר שיקלול רציונאלי של הרבה מרכיבים.

אבל גם פירור מידע בפוסט אחד בבלוג קטן יכול להיות הפירור שייטה את הכף. ובכך אולי יהיה שכרי.

פורסם ב 13 במרץ 2006 13:22 תגובות נעולות | כלים

יכול להיות שהיו קוראים לזה "הסכם עפולה"?

משהו שקיבלתי באימייל. לא יודע כמה מדוייק אבל נראה לי ששווה חשיפה.

ביילין ניסה לשכנע כמה אנשים לבוא לחתום על טיוטת ההסכם שהוא עומד לחתום עם בכירים פלשתינים.

אחד מאותם אנשים בצד הישראלי, דווקא לא מחנה כזה או אחר, לא הסכים בשום אופן לחתום על משהו שמזכיר איכשהו חזרה של פליטים.

הוא אמר לביילין, נמאס מה-constructive ambiguity הזה, שהתפוצץ לנו בפרצוף כבר לפני שלוש שנים.

אתה הולך ומוכר לישראלים שהנה-הנה יש פרטנר ואין זכות שיבה ואילו ערפאת מודיע בלבנון, לא ויתרנו על כלום והכל בסדר. וכמובן בסוף היהודים אשמים, אלא מי?

טוב, ביילין אמר לו, נראה מה עוד נוכל להשיג מהם. אחרי חצי שנה ביילין חוזר אליו ואומר לו, יאסר עבד ראבו, שזה הפודל של ערפאת, לא מוכן לחתום. אומר לו אותו אדם, או. קיי., אז בלי עבד ראבו, למה הוא דווקא כל כך חשוב?

אומר לו ביילין, הכל הרבה יותר דחוף עכשיו ואין לי זמן. למה אין זמן, שואל אותו אדם?

ואז מסביר ביילין שהכסף בא משווייץ והוא עומד להיגמר, ובשווייץ יש בחירות בדצמבר והשרה שנותנת את הכסף רוצה טקס בז'נווה לפני הבחירות של שווייץ.

ואז קראו להסכם הסכם ז'נווה.

אבל תתארו לכם שהמימון היה בא מעפולה, וששם היו עורכים בחירות, ולשם היו קוראים להם לעשות טקס חתימה.

זה לא היה מוריד קצת מהפאסון של ביילין אם הוא היה נקרא הסכם עפולה?

או לחילופין, אולי זה היה מוסיף לפאסון של עפולה?

פורסם ב 8 במרץ 2006 09:00 תגובות נעולות | כלים

אולמרט - שמע אותנו! פטר את הנגבי!

דמוקרטיה זה לא רק להצביע כל כמה שנים או לשכנע אחרים להצביע כך או אחרת.

דמוקרטיה זה גם להשפיע על נבחרי הציבור לפעול כפי שאנחנו חושבים שצריך לפעול.

מקובל להשפיע על נבחרי הציבור דרך הכנסת, בתי המשפט או העיתונות.

בעזרת האינטרנט, אזרחים יכולים להשפיע ישירות, ללא תיווך.

בשביל זה הקמתי את האתר x-olmert.org.il. כדי שכולנו נוכל להשפיע על ממלא ראש הממשלה לפטר שר מושחת, את צחי הנגבי, שר הכלום.

ככל שיישלחו יותר אימיילים ופאקסים ללשכת אולמרט, יופעל עליו יותר לחץ.

ככל שייכתבו על האתר - בעיתונות, בבלוגים ובפורומים, יופעל על אולמרט יותר לחץ.

תקופת הבחירות היא תקופה שבה מי שמעמידים את עצמם לבחירת הציבור נוחים יותר להיות מושפעים מהציבור.

אפילו אם אתם מתכוונים להצביע עבור קדימה, האם אתם רוצים ששר מושחת, מזוכה סדרתי, ייצג אתכם?

היכנסו לאתר ושלחו מכתב או פאקס.

עכשיו!

בואו נפציץ את גוגל!

יש לכם אתר או בלוג?

קשרו את השמות אולמרט או צחי הנגבי לכתובת x-olmert.org.il

ומה עם אולמרט עצמו?

גם הוא מושחת. גם זמנו יגיע.

פורסם ב 6 במרץ 2006 13:56 תגובות נעולות | כלים

הוועדים הקטנים המושחתים

צדה את עיני ידיעה בדהמרקר של יום שישי, 3 במארס 2006

דואר ישראל הוציאה מכתבי סגירה לעשרות סוכנויות דואר ששבתו

מכיוון שרשות הדואר הפכה בימים אלה לחברה ממשלתית שנקראת עכשיו "דואר ישראל" חשבתי שמדובר בעוד סיפור קלאסי של הפרטה. הבעלים החדשים פוגעים בעובדים.

חיפשתי ומצאתי את הדף של ארגון סוכני הדואר בהתאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, התקשרתי וביררתי.

איך עובדת סוכנות דואר?

סוכנות דואר היא עסק קטן, בדרך כלל בבעלות משפחה. כל המשפחה עובדת בעסק וזו בדרך כלל הכנסתה היחידה. הסוכנות היא זכיינית של רשות הדואר. התשלום לזכיינים מתבצע בשני אופנים. האחד הוא תשלום קבוע על כל פעולה שמתבצעת והשני הוא אחוז ממכירות. רוב התשלום לזכיינים הוא על פעולות שהתשלום עליהן קבוע.

כבר 5 שנים שתעריפי התשלום לזכיינים לא התעדכן!

כבר חמש שנים שמתקיימים דיונים בין מפעילי הסוכנויות ולא הצליחו להגיע להסכמה. כמובן שבחמש השנים האחרונות כל הוצאות הפעלת העסק עלו, ארנונה, חשמל וכו'. העסקים יותר ויותר הפסידו.

כמעט ונחתם הסכם עם יוסי שלי, מנכ"ל רשות הדואר. כשהגיעה דליה איציק להיות שרת התקשורת, היא הדיחה אותו ושוב היה צריך להתחיל את הכל מחדש.

בימים אלה רשות הדואר הפכה להיות חברה ממשלתית ויחד איתה הגיע מנכ"ל חדש. המנכ"ל החדש רוצה להראות לבעלי הסוכנויות שהוא "גבר" ולא מוכן לסגור איתם הסכם.

בתגובה, שבתו סוכנויות הדואר.

בתגובה, שלח המנכ"ל מכתבי סגירה לשתי סוכנויות ששבתו.

הבעיה היא שמכתבי הסגירה לא חוקיים. בהפיכת רשות הדואר לחברה ממשלתית קיימת התחייבות חוזית לשמור כמות שהם את כל השירותים הקיימים. אסור למנכ"ל לסגור סוכנויות דואר ולהרע את השירותים הניתנים לציבור.

הוועדים הקטנים והמושחתים

בישראל קיימות 450 סוכנויות דואר. תכפילו כל סוכנות במספר הנפשות במשפחה ותבינו בכמה אנשים מדובר.

רוב הסוכנויות היום לא מגיעות לשכר מינימום.

האפשרות היחידה שלהם לעדכן את התעריפים היא על ידי הפעלת כח, שביתה.

אין אפשרות אחרת.

הממשלה בראשותם של מי שנמצאים היום במפלגות קדימה וליכוד (שרון, פרס ביבי ושות') פעלה באופן עקבי כדי למנוע עבודה מאורגנת ולשלול את זכות העובדים לשבות (ראה פרשות מטרודן- כימיקלים דרום וכו'). רק קיומם של ועדים גדולים וחזקים שמר על הזכות הזו גם עבור העובדים הקטנים והחלשים.

אז כשאומרים "הוועדים הגדולים והמושחתים ששובתים ומפריעים לתפקוד המשק" כדאי לזכור את ארבע מאות וחמישים המשפחות שמנסות להתפרנס משירות חיוני לציבור ושהממשלה משתינה עליהם בקשת.

פורסם ב 5 במרץ 2006 19:29 תגובות נעולות | כלים

כן. סוציאליזם בימינו.

המדינה, כל מדינה, בוודאי אם היא מכריזה על עצמה כדמוקרטית, שייכת לאזרחיה. לכל אזרחיה. ושייכות פירושה קודם כל שרותים ציבוריים מעריסה לקבר.

זו אינה "מתנה" שמוענקת לאזרחים בחסדם של מיליונרים נדבנים, אלא זכות יסודית.

זה הפרי של התארגנות חברתית-כלכלית שיוצרת מדינה. זו מדינת הרווחה. הרעיון הוא שכולם עובדים, כולם משלמים מסים, כולם מקבלים שירותים.

כך מתקיימים שני הצדדים של משוואה: חובות (עבודה ומסים) וזכויות (חינוך, בריאות, שיכון, ביטוח לאומי, פנסיה).

זו התכנית של מפלגת העבודה. כל כך פשוט. כל כך הגון. כל דרך אחרת משמעותה הנצחת המצב הקיים ואף החמרתו.

ומאין הכסף?

מדיניות פיתוח יוצרת מקומות עבודה. חינוך איכותי לכל יוצר אנשים יוצרים. אנשים יוצרים משלמים מסים. מסים מקיימים את מדינת הרווחה של אזרחיה, כל אזרחיה.

הדרך שמציעה מפלגת העבודה כבר פעלה בישראל בהצלחה עצומה. זו מדינת הרווחה שהתבססה על הרעיון שמה שעושים אזרחי ישראל שייך להם: המים, הקרקע, הבריאות, החינוך, השיכון והרווחה. זו הדרך שעשויה להשיב את המדינה לאזרחיה.

ועוד: מפלגת העבודה מבטיחה איכות שלטונית ושינוי חברתי.

את נציגי מפלגת העבודה בחרו באופן דמוקרטי כמאה אלף ישראלים. היא לא מונתה כפי שממונים המועמדים של אגודת ישראל, ש"ס וקדימה. לא אדם אחד וחבר יועציו בחרו בה. הדרך הדמוקרטית היא הדרך הנכונה לבחירתה של מנהיגות אמיתית למדינה. הדרך הזו הוכיחה את עצמה ויצרה נבחרת מצוינת של אישים מובילים כמועמדי העבודה לכנסת.

מפלגת העבודה מציעה שינוי חברתי, מדיני וכלכלי. היא מציעה סדר יום חדש-ישן. זוהי חלק מהרעננות של מפלגת העבודה. אם איננו רוצים להידרדר למצב של עולם שלישי - שחיתות, פערים חברתיים, עוני המביא למחלות ולבערות - צריך שינוי במדיניות.

כן. סוציאליזם בימינו.

כן. סוציאליזם וגלובליזציה. הבעיות שיוצרת הגלובליזציה בתחומי הסביבה, התרבות, תנועות הגירה והסכסוכים מחייבת פעולה משותפת, כלל אנושית, או בקיצור: סוציאליסטית.

כן. סוציאליזם וכסף. מדינת הרווחה היא מנגנון מצוין ליצור עושר. אנשים שקיבלו חינוך טוב יוצרים יותר. אנשים שיש להם בטחון כלכלי קונים יותר. אלה מניעים את גלגלי הכלכלה. מדינת הרווחה יוצרת עושר בפינלנד, באירלנד ובהולנד. מדוע לא אצלנו?

והגרעון??? אין מדינה מודרנית ללא גרעון. השאלה היא איזה גרעון ובעיקר - לשם מה? בארה"ב הגדיל בוש הקפיטליסט את הגרעון למימדים שלא היו כמותם.

והבנק העולמי??? נשיא ארגנטינה, למשל, החליט שהכלכלה בארגנטינה צריכה לאפשר חיים של כבוד לארגנטינאים ולא חיי מותרות לכמה בנקאים אמריקניים. מה הוא עשה? הוא אמר "לא!" לקרן המטבע הבינלאומית. ומה קרה? עכשיו ארגנטינה שייכת יותר לארגנטינאים.

עכשיו תורנו להחזיר את ישראל לאזרחיה.

נכתב על ידי ד"ר אודי מנור - חבר יסו"ד

פורסם ב 3 במרץ 2006 10:16 תגובות נעולות | כלים

מדינה א' ומדינה ב'

קורא בשם איתי שלח לי את זה באימייל.

אני מדביק כאן את הקריאה הנואשת שלו ובסוף עונה.

המכתב של איתי

אף פעם לא היה כאן ולא יהיה כאן שוויון. אבל בעשור האחרון המרחק בין שתי המדינות שחיות בשטח מדינת ישראל גדל וגדל.

מדינה א' צמחה, השכילה והתעשרה. במדינה א' הרוב הצביע לעבודה ולשמאל, אך בשנים האחרונות נזעק להגן על חילוניותו ועל תרבות הצריכה שלו והצביע בהמוניו ל"שינוי".

מדינה ב' נשארה מאחור, נשכחת (מלבד כמה ערבי התרמה מתוקשרים). את המדינה הזו הזין הליכוד וחבריו בשנאה, בפחד, בהסתה ובבורות, שאפשרו לו את המשך שליטתו ואת המשך ההתעמרות דווקא במצביעיו. גם ש"ס מזה והתנועה האסלאמית מזה תרמו את חלקן להמשך משטר הקצבאות הממשלתיות ובתי התמחוי של העמותות.

למערכת ההסברה הרשמית של מפלגת העבודה, וגם לאקטיביסטים הפועלים למענה שלא על מנת לקבל תמורה, יש דילמה קשה.

את אזרחי מדינה א' היא צריכה לשכנע לא לברוח לה ל"קדימה". את זה עושים הכי טוב בעזרת גנרל (רצוי אשכנזי) בראש, בעזרת נבחרת חייכנית ואטרקטיבית, ובעזרת אג'נדה מדינית-בטחונית.

את אזרחי מדינה ב' היא צריכה לשכנע לא להמשיך בקיבעון. לשבור את מסורת ההצבעה עבור מפלגות שדופקות אותם. את זה עושים בעזרת מועמד "חברתי" בראש, ובעזרת מסרים שמתמקדים בבטחון הכלכלי ובצמצום פערים.

זה מסובך, כי כל מסר אל הלב, הראש והכיס של מצביע מדינה ב', עלול להבריח מצביע ממדינה א'.

זה מסובך כי אל אזרחי מדינה א' מדברים בערוץ 2 ובאינטרנט, אך אל אזרחי מדינה ב' מדברים בכיכר העיר. אבל כיכר העיר ריקה, כי אנשי מדינה ב' כבר כל כך טרודים, עייפים ומיואשים – הם כבר לא רוצים להאמין שיש דרך אחרת. הטוקבקים והבלוגים לא יוציאו אותם החוצה, לא יראו להם שיש דרך אחרת, שיש תקווה.

זה מסובך, כי אנחנו אולי חושבים על טובתם של אנשי מדינה ב', אבל אנחנו בעצם ממדינה א'. אין לנו כמעט חברים ממדינה ב' שאפשר לדבר איתם בשישי בערב ולשכנע אותם (יש הרבה יותר ויכוחים על למה לא "קדימה"). זה לא רק הקשר האישי. זה מסובך כי התחושה היא שאנחנו ממש לא מדברים באותה שפה. ואם אנחנו לא מדברים "בשפה שלהם", אז מי יעשה את העבודה? עמיר פרץ לבדו? כמה פעילי שטח וותיקים שעוד לא ברחו ל"קדימה"? כמה פרסומאים שחצנים ומנותקים?

התשובה שלי לאיתי.

אנשים הם אנשים הם אנשים.

רובם טובים.

כולם מדברים עברית.

אף אחד לא ירביץ לך אם תשאל אותו "למי אתה מתכוון להצביע?"

המוכר במכולת. בקיוסק. במקום העבודה שלך. בכל מקום. רק תשאל. תקבל תשובות מעניינות. תיכנס לשיחות מעניינות. תשכלל את השיחה הפוליטית שלך. תלמד איך לדבר לאנשים כאלה ואיך לדבר לאחרים. תראה שלהרבה אנשים יש אותן דעות למרות שעל פי תפיסתך חלק מא' וחלק מב'.

אל תחכה לאף אחד.

פשוט תתחיל.

תתקשר למטה המתנדבים 03.9411999 ותשאל איפה אפשר לקבל חומר הסברה וחולצה.

תעמוד ברחוב, עדיף עם חבר או חברה ותחלקו חומרים. תשוחחו.

תראה, זה בכלל לא נורא.

פורסם ב 2 במרץ 2006 22:41 תגובות נעולות | כלים

בוקר טוב!

למי שעדיין ישנים, פוקחים חצי עין ואומרים "מערכת הבחירות רדומה" וחוזרים לישון, כדאי לשים לב.

בימים האחרונים מערכת הבחירות התעוררה!

יאללה למהפך!

פורסם ב 28 בפברואר 2006 18:37 תגובות נעולות | כלים

רגע של נחת

לא הולך לי היום ואני זקוק לרגע של נחת או לשוקולד או לשניהם.

אמש התכנסו בסניף מפלגת העבודה בצהלה כמה עשרות מתנדבים ופתחו יוזמה חדשה בשם "מובילי דעה". מטרת היוזמה ללמד תומכים של מפלגת העבודה איך לדבר עם אנשים אחרים, לשכנע אותם להצביע עבור המפלגה או לצרף אותם להיות גם הם מובילי דעה.

את היוזמה הזאת מוביל עופר קורנפלד שהוא מועמד המפלגה במקום לא כל כך ריאלי. חבל. הוא אדם רציני וראוי.

חולקו שם דפים עם הסבר על הקונספט ועם מסרי הסברה ממוקדים שמתרכזים בשאלות ובהתנגדויות הנפוצות.

בתוך הדפים האלה מצאתי שבערך שליש או יותר מהתכנים נלקחו מאתר פוליטי שהם בחלקם נכתבו על ידי אנשי יסו"ד. כמובן שגם פורסמה הכתובת של האתר שלי.

יש לי מכר שמדי פעם פוגש אותי ומקניט אותי "נו, כמה מנדטים הביא האתר שלך למפלגת העבודה"?

מסקנת ביניים מהמצאות התכנים שכתבתי בפרסום של המפלגה היא שפעילות חוץ מפלגתית באינטרנט יכולה לתרום למפלגה לא רק מחשיפה לתכנים העצמאים אלא גם מהחשיבה, הכתיבה והזמינות שלהם.

איכות היא לא מילה גסה, אבל גם כמות זה דבר נחמד. יאללה, המליצו לחברים על אתר פוליטי!

פורסם ב 28 בפברואר 2006 16:25 תגובות נעולות | כלים

מי ייפגע מפיטוריו של שר הכלום?

צחי הנגבי הוא שר.

שר המה?

שר הכלום.

ציטוט מאתר חדשות מחלקה ראשונה : "לדברי הנגבי, אין בתפקידו שום משרד ושום תקציב, אין לו סמכות לבצע מינויים, ואין לו סמכות להתקשר בהתקשרויות חוזיות או מכרזים. כל תפקידו מסתכם, לדבריו, באחריותו על ענייני ירושלים ויו"ר ועדת השרים לסוגיית הפטריארך היווני האורתודוכסי."

אז למי דואג הנגבי כשאינו מתפטר?

למשימות המשרד? לצדק? לחוק?

לא ולא.

לבוס שלו.

עכשיו בחירות. שר זה לשכה וכסף וכבוד ואפשרות לגייס קולות.

מי ראש הממשלה שאינו מפטר את הנגבי?

אותו אחד שעבורו מגייס שר הכלום קולות.

הסירחון עולה השמימה וכולם סותמים את האף.

אולי הגיע כבר הזמן להפסיק לסתום את האף?

פורסם ב 26 בפברואר 2006 23:19 תגובות נעולות | כלים

מי המפלגה היחידה שמתייחסת ברצינות לאנשים עם מוגבלויות?

אני מדביק כאן הודעה לעיתונות שקיבלתי באימייל.

דר' אבי ביצור יצא למסע ברחבי הארץ במטרה לגייס את כל האנשים עם המוגבלויות לקואליצייה הכוללת את ראשי מטה מאבק הנכים, ארגון נפגעי תאונות העבודה, ארגון נפגעי הגזזת, ארגון נכי צה"ל, והסתדרות הנכים. במטרה להשיג שיוויון לאנשים עם מוגבלויות' והכרה בהם.

במסגרת המסע כלל ארצי של דר' אבי ביצור, יו"ר מטה הנכים במפלגת העבודה להשגת שיוויון לאנשים עם מוגבלויות' בצפון הארץ, נפגש אתמול יום ד' דר ביצור עם נציגי מגזר אנשים עם מוגבלויות במפגש הוחלט על הקמת מטה משותף שיפיץ את תוכנית מפלגת העבודה להשגת שיוויון עם כבוד בקבוצים.

בישראל כיום, יותר מ-700,000 איש עם מוגבלויות, " אלה אנשים שהגיע הזמן שיקבלו את מלוא הזכויות שלהם, ישתלבו בחברה, וישמע קולם בציבור אומר דר' ביצור, שהוא אביו של גיא, ילד אוטיסט בן 13. זה היה אחד המניעים העיקריים להקמת קואליציית הענק שלו.

פרשת ההתעללות לכאורה באיתנים היא סיבה נוספת שהוציאו אותו למסע. לא רק ההתעללות, אלא חוסר הפיקוח המוחלט במקרים כאלה. אנשים הופקרו שם לגמרי, ולאף אחד לא היה אכפת".

במסעו זה נפגש ביצור עם נכים וארגוני נכים, מבקרים בהוסטלים ובבתי ספר מיוחדים. המוגבלים מרגישים אבודים בחברה נטולת חמלה ואנושיות.

ביצור הוא מיוזמי "הגיע זמן שיוויון", תוכנית מקיפה של "העבודה" שעיקריה השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, הקמת רשות מאוחדת לטיפול בנכים והקמת מסגרות תעסוקתיות מיוחדות לנכים מעל גיל 21 ורעיונות נוספים בהם תוכנית מיוחדת לנכים ונפגעי נפש בקיבוצים.

ביצור הספיק כבר להיות סמח"ט בצנחנים ולהוציא דוקטורט במדעי המדינה. עכשיו, יחד עם עירית שמואלי, יו"ר מרחב העמקים של נעמת ואמה של שמחה, ילדה הסובלת משיתוק מוחין, הוא חורש את הארץ. "מקריית שמונה עד אילת", מתאר ביצור את המסלול, "כל הזמן נוסעים ופוגשים אנשים, מסבירים להם מדוע כה חשוב לתמוך ולעבוד עם הנכים ואיך הוא מתכוון לעשות זאת.

כאב לבן אוטיסט, אני מכיר על בשרי ויודע עד כמה קשה היום לילדים חריגים ונכים ולבני משפחותיהם ואדאג לקידום זכויותיהם. נכון להיום האטימות של המימסד בכל הנוגע לנכים וילדים חריגים פשוט מקוממת. כל הטרטורים הבירוקרטיים המיותרים הנכפים עליהם, הרי גם כך ההתמודדות בחיי היומיום היא קשה ומתישה.

האטימות של הממסד והטרטורים הבירוקרטיים המיותרים לכל מי שפתאום נזקק לעזרת המדינה, פשוט מקוממים. הגיע הזמן לשנות את החוקים, אומר ביצור.

ד"ר אבי ביצור, 49, סא"ל במיל, הוא יליד ר"ג ותושב פ"ת מזה כ- 27 שנים. בנוסף לתפקידו הקודם כמזכ"ל עם האחד ותפקידו העכשווי כסגן מזכ"ל מפלגת העבודה, הוא מרצה למדעי המדינה באונ' בר אילן. נשוי ללאה, לזוג 3 ילדים: מלי (24) מהנדסת תעשייה וניהול, חזי (21) שהשתחרר בימים אלה מצה"ל וגיא (12) ילד אוטיסט.

לפרטים שלומית ממן- יועצת תקשורת- 052-2689683

בקרו באתר פוליטי - תמיכה @קטיבית במפלגת העבודה

פורסם ב 23 בפברואר 2006 23:01 תגובות נעולות | כלים

לעמוד קודם עמוד 4 מתוך 6 לעמוד הבא

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.