כן. סוציאליזם בימינו.
המדינה, כל מדינה, בוודאי אם היא מכריזה על עצמה כדמוקרטית, שייכת לאזרחיה. לכל אזרחיה. ושייכות פירושה קודם כל שרותים ציבוריים מעריסה לקבר.
זו אינה "מתנה" שמוענקת לאזרחים בחסדם של מיליונרים נדבנים, אלא זכות יסודית.
זה הפרי של התארגנות חברתית-כלכלית שיוצרת מדינה. זו מדינת הרווחה. הרעיון הוא שכולם עובדים, כולם משלמים מסים, כולם מקבלים שירותים.
כך מתקיימים שני הצדדים של משוואה: חובות (עבודה ומסים) וזכויות (חינוך, בריאות, שיכון, ביטוח לאומי, פנסיה).
זו התכנית של מפלגת העבודה. כל כך פשוט. כל כך הגון. כל דרך אחרת משמעותה הנצחת המצב הקיים ואף החמרתו.
ומאין הכסף?
מדיניות פיתוח יוצרת מקומות עבודה. חינוך איכותי לכל יוצר אנשים יוצרים. אנשים יוצרים משלמים מסים. מסים מקיימים את מדינת הרווחה של אזרחיה, כל אזרחיה.
הדרך שמציעה מפלגת העבודה כבר פעלה בישראל בהצלחה עצומה. זו מדינת הרווחה שהתבססה על הרעיון שמה שעושים אזרחי ישראל שייך להם: המים, הקרקע, הבריאות, החינוך, השיכון והרווחה. זו הדרך שעשויה להשיב את המדינה לאזרחיה.
ועוד: מפלגת העבודה מבטיחה איכות שלטונית ושינוי חברתי.
את נציגי מפלגת העבודה בחרו באופן דמוקרטי כמאה אלף ישראלים. היא לא מונתה כפי שממונים המועמדים של אגודת ישראל, ש"ס וקדימה. לא אדם אחד וחבר יועציו בחרו בה. הדרך הדמוקרטית היא הדרך הנכונה לבחירתה של מנהיגות אמיתית למדינה. הדרך הזו הוכיחה את עצמה ויצרה נבחרת מצוינת של אישים מובילים כמועמדי העבודה לכנסת.
מפלגת העבודה מציעה שינוי חברתי, מדיני וכלכלי. היא מציעה סדר יום חדש-ישן. זוהי חלק מהרעננות של מפלגת העבודה. אם איננו רוצים להידרדר למצב של עולם שלישי - שחיתות, פערים חברתיים, עוני המביא למחלות ולבערות - צריך שינוי במדיניות.
כן. סוציאליזם בימינו.
כן. סוציאליזם וגלובליזציה. הבעיות שיוצרת הגלובליזציה בתחומי הסביבה, התרבות, תנועות הגירה והסכסוכים מחייבת פעולה משותפת, כלל אנושית, או בקיצור: סוציאליסטית.
כן. סוציאליזם וכסף. מדינת הרווחה היא מנגנון מצוין ליצור עושר. אנשים שקיבלו חינוך טוב יוצרים יותר. אנשים שיש להם בטחון כלכלי קונים יותר. אלה מניעים את גלגלי הכלכלה. מדינת הרווחה יוצרת עושר בפינלנד, באירלנד ובהולנד. מדוע לא אצלנו?
והגרעון??? אין מדינה מודרנית ללא גרעון. השאלה היא איזה גרעון ובעיקר - לשם מה? בארה"ב הגדיל בוש הקפיטליסט את הגרעון למימדים שלא היו כמותם.
והבנק העולמי??? נשיא ארגנטינה, למשל, החליט שהכלכלה בארגנטינה צריכה לאפשר חיים של כבוד לארגנטינאים ולא חיי מותרות לכמה בנקאים אמריקניים. מה הוא עשה? הוא אמר "לא!" לקרן המטבע הבינלאומית. ומה קרה? עכשיו ארגנטינה שייכת יותר לארגנטינאים.
עכשיו תורנו להחזיר את ישראל לאזרחיה.
נכתב על ידי ד"ר אודי מנור - חבר יסו"ד
פורסם ב 3 במרץ 2006 10:16 במדור פוליטיקה תגובות נעולות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
רוגל [אתר] בתאריך 3/5/2006 12:19:03 PM
לא נכון
מדיניות הרווחה איננה מנגנון ליצירת עושר, כמו שאתה מציג אותו, אלא להעברת עושר מאלו שיצרו אותו. אולי כדאי שבמקום ההערצה העיוורת לסוציאליזם האירופאי כדאי שתבחן איך הסוציאלים תרם לקטסטרופה החברתית והכלכלית שעומדת בפתחה של אירופה.
אתה קובע כי חינוך, בריאות, שיכון, ביטוח לאומי, פנסיה הינם זכויות ובכך מפקיע את עמלם של אחרים (שאותו אתה מגדיר כחובה) - כמה נוח. אבל הרשימה של הזכויות, אם נמשיך בשיטתך, לא צריכה להיעצר ברשימת הקניות שהיצגת. וגם אם הרשימה שלך היא סופית הרי כל אחת מן הזכויות שהיצגת מעורפלת למדי.
אני הייתי מגדיר זכויות, ברשותך, קצת אחרת - זכות הינה משהוא שיש לך באופן טבעי ושמישהוא בעל כוח (כמו מדינה) עלול למנוע. אף אחד מהזכויות שמנית לא עומד בקריטריון שהצגתי, לעומת זאת הרשימה שלי תכלול את חופש הדיבור, זכויות הפרט וכיו"ב שאתה (ולא במקרה) השמטת
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
