ארכיון ערוץ הטלגרם של מערך הסייבר הלאומי @Israel_Cyber

אורכב באופן אוטומטי לפי חודש

מוצג באתר של חנן כהן

📅 2026-06-28

מספקים שירותים דיגיטליים לארגונים?
אירוע סייבר אצלכם עלול להשפיע גם על הלקוחות שלכם.
במקרה של אירוע סייבר משמעותי או חשד לאירוע, חלה על ספקי שירותים דיגיטליים חובת דיווח למערך הסייבר הלאומי.
אל תחכו לסיום הבדיקה. דיווח ראשוני ומהיר מאפשר לנו לסייע, לזהות דפוסי תקיפה, לחסום איומים ולצמצם פגיעה רחבה במשק.

לדיווח ופרטים נוספים >>>
https://govforms.gov.il/mw/forms/CyberEventReportForMSP@Cyber.gov.il?gbxid=1
 

📅 2026-06-25

מנהלים קבוצת וואטסאפ? כך תשמרו עליה בטוחה יותר 🛡️

קבוצות וואטסאפ נוחות לעדכונים, אבל כשמצטרפים אליהן אנשים לא מוכרים, הן עלולות לשמש לאיסוף מידע, להפצת הודעות מטרידות או ליצירת בהלה.

👥 בדקו מי בקבוצה
עברו מדי פעם על רשימת המשתתפים והסירו משתמשים לא מוכרים או לא רלוונטיים.

🔗 אל תפיצו קישורי הזמנה פתוחים
קישור פתוח עלול להגיע גם לגורמים לא רצויים.

⚙️ הגבילו צירוף לקבוצות
בוואטסאפ: הגדרות > פרטיות > קבוצות
בחרו: “אנשי הקשר שלי” או “אנשי הקשר שלי למעט…”

🔒 אל תשתפו מידע רגיש
מיקום, לוחות זמנים, תמונות רגישות, מקום שירות או פרטים מזהים.

⚠️ קיבלתם הודעה חשודה?
לא מגיבים, לא מפיצים. חוסמים, מדווחים בוואטסאפ, ובמקרה הצורך פונים למוקד 119.

קבוצה בטוחה מתחילה בניהול אחראי.

📅 2026-06-17

⚠️ קיבלתם בשרשור GOVIL הודעה על חוב בכביש 6? אל תלחצו

התקבלו דיווחים על הודעות SMS מתחזות, שמופיעות בתוך שרשור קיים של GOVIL ונראות כמו הודעה רשמית.

חשוב להבהיר: לא מדובר בהודעה רשמית ולא בפריצה לשירות ההודעות של GOVIL.

🔗 הקישור מוביל לאתר מתחזה שנועד לגנוב פרטים אישיים או פרטי תשלום.

מה עושים?

לא לוחצים על הקישור.

לא מזינים פרטי אשראי.

בודקים חיובים רק באתר או באפליקציה הרשמיים של כביש 6.

📞 קיבלתם הודעה חשודה? דווחו למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

📅 2026-06-14

🚨 קיבלתם את ההודעה הזו בוואטסאפ? דעו שמדובר בפייק

בשעות האחרונות מופצת הודעת כזב על אזהרה ברדיו מפני SMS לעדכון אפליקציית פיקוד העורף, בטענה שמדובר ב“מתקפת סייבר איראנית”.

⚠️ שימו לב: זו אינה הודעה רשמית, והפצתה עלולה לגרום לבהלה מיותרת.

מה עושים?

לא מפיצים הודעות לא מאומתות.

📲 מעדכנים אפליקציות רק דרך החנויות הרשמיות: App Store או Google Play.

ובשום מצב לא לוחצים על קישורים לעדכון אפליקציות שמגיעים ב־SMS או בוואטסאפ.

קיבלתם קישור חשוד או הודעה מתחזה? דווחו למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

⚠️ מערך הסייבר הלאומי מתריע: הודעות התחזות לשיתוף מסמך ב-Microsoft

קיבלתם הודעה עם קישור לצפייה במסמך ב-Microsoft ,Teams או Power BI? עצרו רגע לפני הקליק.

בימים האחרונים התקבלו דיווחים על הודעות חשודות שמובילות לאתר המבקש להזין קוד אימות או לאשר כניסה לחשבון.

מדובר בניסיון לגנוב פרטי התחברות או להשתלט על חשבונות אישיים וארגוניים.

גם אם ההודעה נראית אמינה או מגיעה משירות מוכר, אל תזינו קוד ואל תאשרו התחברות שלא אתם יזמתם.

קיבלתם מסמך שלא ציפיתם לו? בדקו עם השולח בערוץ נפרד.

במקרה של חשד, דווחו למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי בטלפון, באתר או בוואטסאפ.

📅 2026-06-11

קניתם טלוויזיה חדשה למונדיאל?
תנו לה גם הגנה חדשה ⚽️📺

טלוויזיה חכמה מחוברת לאינטרנט, לחשבונות שלכם ולרשת הביתית.

אז לפני המשחק הראשון:

עדכנו תוכנה
הורידו אפליקציות רק מהחנות הרשמית
מחקו אפליקציות שלא בשימוש
בדקו הרשאות מיקרופון ומצלמה
השתמשו בסיסמאות חזקות

במונדיאל, גם בבית צריך הגנה טובה 🛡️

📅 2026-06-09

מליאת הכנסת אישרה אמש את הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית בקריאה ראשונה בכנסת

ראש מערך הסייבר: "מדובר באבן דרך היסטורית בתחום הגנת הסייבר בישראל"

על רקע המערכה המתמשכת מול איראן והעלייה בעצימות מתקפות הסייבר ובניסיונות לפגוע בשגרת החיים של אזרחי ישראל באמצעות מרחב הסייבר, אושרה אמש (ב') בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית. לאחר מאמצים של יותר מעשור לקידום הצעת החוק, ההצעה שאושרה אמש בהובלת מערך הסייבר הלאומי וללא מתנגדים, נועדה לקבוע לראשונה בישראל מסגרת אחידה ומחייבת להגנת סייבר בארגונים החיוניים ובספקי שירותים דיגיטליים מרכזיים, בהתאם לעקרונות ולסטנדרטים הנהוגים במדינות מתקדמות בעולם.

החוק מסדיר מספר עקרונות מרכזיים להגנת הסייבר הלאומית:

• קביעת רף הגנה מחייב וניהול סיכונים – הגדרת דרישות הגנה ותקינה מקצועית שיבטיחו את רציפות התפקוד של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים.

• חובת דיווח על תקיפת סייבר משמעותית - ואפשרות למתן הנחיות להתמודדות עם תקיפת סייבר חמורה.

• מנגנון הנחיה ופיקוח מקצועי – הארגונים החיוניים יפוקחו על ידי יחידות מגזריות במשרדי הממשלה בהתאם לתחום אחריותם, תוך הנחיה מקצועית של מערך הסייבר הלאומי.

ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי, בירך על אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה ואמר:
"מדובר באבן דרך היסטורית בתחום הגנת הסייבר בישראל. הגיע הזמן שישראל תצטרף למדינות המתקדמות שכבר הטמיעו חוקים דומים לפני כעשור. איום הסייבר מתפתח בקצב מהיר ומדינת ישראל נדרשת להבטיח שרמת ההגנה על השירותים החיוניים לאזרח תהיה אחידה, מקצועית ומבוססת על סטנדרטים מתקדמים. החוק יחזק את יכולתה של ישראל להתמודד עם איומי הסייבר של היום ושל המחר. מדובר בצעד משמעותי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון אזרחי ישראל".

החוק נועד להתמודד בין היתר עם מצב שבו ארגונים שונים פועלים כיום ברמות הגנה שונות ובהיעדר סטנדרט לאומי אחיד, באמצעות קביעת דרישות סייבר מחייבות המבוססות על תפיסות ותקנים בינלאומיים מקובלים.

הצעת החוק היא תוצר של עבודת מטה ושיח ממושך שנערכו בהשתתפות משרדי הממשלה, גופי הביטחון, גורמי מקצוע, מומחים והציבור. כעת תועבר ההצעה לדיוני ועדת חוץ ובטחון לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

📅 2026-06-08

מערך הסייבר הלאומי קורא לציבור ולארגונים להגביר עירנות ולנקוט בפעולות להגנת סייבר לאור המשך מצב החירום

במקביל להתפתחויות הביטחוניות, מערך הסייבר הלאומי פועל בכוננות מוגברת וממשיך לעקוב אחר מרחב הסייבר, במטרה לזהות, לסכל ולבלום פעילות סייבר עוינת נגד מדינת ישראל.

הניסיון מהמערכות האחרונות הראה כי גורמים עוינים פועלים בתקופה זו גם במרחב הסייבר בניסיון לפגוע בארגונים, לאסוף מידע, ליצור לחץ פסיכולוגי ולערער את תחושת הביטחון של הציבור.

בין המגמות המרכזיות שזוהו בתקופות האחרונות ועשויות להתעצם במערכה הנוכחית:

ניסיונות פריצה למצלמות אבטחה פרטיות וציבוריות לצורך איסוף מידע ותצפית.
שימוש במידע שדלף בעבר לצורך קמפיינים של השפעה, הפחדה ויצירת מצג שווא של אירועים חדשים.
ניסיונות לשבש ולהשבית פעילות של ארגונים באמצעות מתקפות מחיקה (Wiper) והצפנה.
ניצול חולשות אבטחה ידועות במערכות שלא עודכנו.
הפצת מסרוני פישינג, הודעות התחזות לגורמים רשמיים, מסרי הפחדה ושיחות טלפון שמטרתן לייצר לחץ, בלבול והטעיה.

מערך הסייבר הלאומי מדגיש כי הוא פועל יחד עם הגופים החיוניים, ספקי השירותים והארגונים במשק כדי לשמור על הרציפות התפקודית והשירותים החיוניים לאזרח.

המלצות לארגונים:

לבצע באופן מיידי עדכוני אבטחה לכלל המערכות, השרתים, תחנות הקצה, ציוד התקשורת ומערכות ההגנה.
לוודא הפעלת אימות רב-שלבי בכלל המערכות והחשבונות.
לבחון מחדש הרשאות גישה ולצמצם הרשאות שאינן נדרשות.
לוודא קיומם ותקינותם של גיבויים מנותקים מהרשת.
להגביר ניטור של מערכות גישה מרחוק, מצלמות אבטחה ומערכות חשופות לאינטרנט.
לרענן נהלי חירום, דיווח והמשכיות עסקית.
לגלות עירנות מיוחדת להודעות דוא"ל, מסרונים ופניות חריגות לעובדים, ספקים ומנהלים.

המלצות לציבור:

לא ללחוץ על קישורים המתקבלים במסרונים, הודעות או מיילים מגורם שאינו מוכר או שאינו צפוי.
לא למסור פרטים אישיים, סיסמאות או קודי אימות טלפוניים.
לבצע עדכוני אבטחה למכשירים, אפליקציות ומערכות הפעלה.
להפעיל אימות דו-שלבי בחשבונות דואר אלקטרוני, רשתות חברתיות ושירותים מרכזיים.
להימנע משמירת סיסמאות בדפדפן ולהעדיף שימוש במנהל סיסמאות ייעודי.
לוודא שמצלמות אבטחה ביתיות מחוברות עם סיסמה חזקה ועדכנית ושעודכנו לגרסת התוכנה האחרונה.
* להסתמך על מידע מגורמים רשמיים בלבד ולהימנע מהפצת הודעות או שמועות שלא אומתו.

בכל חשד לאירוע סייבר ניתן לדווח למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי הפועל 24/7.

📅 2026-06-03

מערך הסייבר הלאומי קורא לציבור ולארגונים להגביר עירנות ולנקוט בפעולות להגנת סייבר לאור המשך מצב החירום

במקביל להתפתחויות הביטחוניות, מערך הסייבר הלאומי פועל בכוננות מוגברת וממשיך לעקוב אחר מרחב הסייבר, במטרה לזהות, לסכל ולבלום פעילות סייבר עוינת נגד מדינת ישראל.

הניסיון מהמערכות האחרונות הראה כי גורמים עוינים פועלים בתקופה זו גם במרחב הסייבר בניסיון לפגוע בארגונים, לאסוף מידע, ליצור לחץ פסיכולוגי ולערער את תחושת הביטחון של הציבור.

בין המגמות המרכזיות שזוהו בתקופות האחרונות ועשויות להתעצם במערכה הנוכחית:

ניסיונות פריצה למצלמות אבטחה פרטיות וציבוריות לצורך איסוף מידע ותצפית.
שימוש במידע שדלף בעבר לצורך קמפיינים של השפעה, הפחדה ויצירת מצג שווא של אירועים חדשים.
ניסיונות לשבש ולהשבית פעילות של ארגונים באמצעות מתקפות מחיקה (Wiper) והצפנה.
ניצול חולשות אבטחה ידועות במערכות שלא עודכנו.
הפצת מסרוני פישינג, הודעות התחזות לגורמים רשמיים, מסרי הפחדה ושיחות טלפון שמטרתן לייצר לחץ, בלבול והטעיה.

מערך הסייבר הלאומי מדגיש כי הוא פועל יחד עם הגופים החיוניים, ספקי השירותים והארגונים במשק כדי לשמור על הרציפות התפקודית והשירותים החיוניים לאזרח.

המלצות לארגונים:

לבצע באופן מיידי עדכוני אבטחה לכלל המערכות, השרתים, תחנות הקצה, ציוד התקשורת ומערכות ההגנה.
לוודא הפעלת אימות רב-שלבי בכלל המערכות והחשבונות.
לבחון מחדש הרשאות גישה ולצמצם הרשאות שאינן נדרשות.
לוודא קיומם ותקינותם של גיבויים מנותקים מהרשת.
להגביר ניטור של מערכות גישה מרחוק, מצלמות אבטחה ומערכות חשופות לאינטרנט.
לרענן נהלי חירום, דיווח והמשכיות עסקית.
לגלות עירנות מיוחדת להודעות דוא"ל, מסרונים ופניות חריגות לעובדים, ספקים ומנהלים.

המלצות לציבור:

לא ללחוץ על קישורים המתקבלים במסרונים, הודעות או מיילים מגורם שאינו מוכר או שאינו צפוי.
לא למסור פרטים אישיים, סיסמאות או קודי אימות טלפוניים.
לבצע עדכוני אבטחה למכשירים, אפליקציות ומערכות הפעלה.
להפעיל אימות דו-שלבי בחשבונות דואר אלקטרוני, רשתות חברתיות ושירותים מרכזיים.
להימנע משמירת סיסמאות בדפדפן ולהעדיף שימוש במנהל סיסמאות ייעודי.
לוודא שמצלמות אבטחה ביתיות מחוברות עם סיסמה חזקה ועדכנית ושעודכנו לגרסת התוכנה האחרונה.
* להסתמך על מידע מגורמים רשמיים בלבד ולהימנע מהפצת הודעות או שמועות שלא אומתו.

בכל חשד לאירוע סייבר ניתן לדווח למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי הפועל 24/7.