ארכיון ערוץ הטלגרם של מערך הסייבר הלאומי @Israel_Cyber

מערך הסייבר הלאומי מתריע מפני הודעת התחזות לפיקוד העורף שמופצת בשעות האחרונות בוואטסאפ.

ההודעה נשלחת בשפות שונות, עושה שימוש בלשון מאיימת, ובחלק מהמקרים מופיעה עם תמונת פרופיל המתחזה לגורם רשמי – כולל תמונה של פיקוד העורף. נדגיש כי לא מדובר בהודעה מגורם רשמי או ביטחוני וכי פיקוד העורף לא יפנה באופן זה לאזרחים.

מטרת ההודעה היא לאסוף מידע וליצור לחץ פסיכולוגי על הנמען. אין אינדיקציה לפריצה למכשיר או לגישה למידע אישי.

מה עושים?
- לא מגיבים.
- לא מוסרים פרטים
- חוסמים ומדווחים בכפתור הדיווח שבוואטסאפ
- צורכים מידע רק ממקורות רשמיים

מלחמת הסייבר הראשונה

מה קורה כששגרת החיים נעצרת בלי אזעקות, בלי פיצוצים ובלי אויב שאפשר להצביע עליו?

זה לא עוד סרטון טכנולוגי. זה סיפור שממחיש איך אירוע סייבר רחב היקף אחד יכול להתגלגל לאפקט דומינו, לשבש תשתיות קריטיות ולהשפיע ישירות על חיי היומיום של כולנו – מלחמה שקטה שבה לא נורתה אף ירייה, אך עלולה לגרום לנזק עצום ואף לפגיעה בחיי אדם.

בלי מדינה מסוימת, בלי דגלים ובלי אויב ברור. כי במרחב הסייבר האיום הוא גלובלי, חמקמק ולעיתים בלתי נראה.

את האיום הזה מנסה הסרטון לשים על השולחן.
הוא נכתב והופק על ידי אגף הדוברות במערך הסייבר הלאומי, וקיבל חיים ויזואליים וקולנועיים באמצעות RUDE Studio של אורי בז’ראנו ואביחי אליאסי, תוך שימוש בטכנולוגיות AI מתקדמות שממחישות איך נראית מלחמה בעידן הדיגיטלי.

התרחיש המתואר בסרטון לא חייב להפוך למציאות. היכולת לעצור אותו נבנית בכל שכבה: מהבחירות היומיומיות של כל אחד ואחת מאיתנו ברשת, דרך היערכות ועמידה של ארגונים, ועד לפעולה מתואמת ברמה הלאומית. אירועי סייבר רחבי היקף לא מתחילים ביום אחד – הם נבנים צעד-צעד, ולפעמים מתחילים בלחיצה אחת.

מערך הסייבר הלאומי מתריע מפני הונאה רחבת היקף ברשתות החברתיות.

בימים האחרונים זוהו עמודי פייסבוק וחשבונות טיקטוק מזויפים המתחזים לרשת מגה ספורט ומציעים מבצעי שווא על מוצרי ספורט במחירים חריגים, ככל הנראה במטרה לגנוב פרטי אשראי ופרטים אישיים של גולשים.

רשת מגה ספורט מדווחת על מאות פניות שהתקבלו בתוך שעות, והנושא הועבר לטיפול מערך הסייבר הלאומי ולחברות Meta ו-TikTok.

המלצות לציבור:
• רכשו רק דרך אתרים רשמיים ועמודים מאומתים
• הימנעו מלחיצה על קישורים חשודים
• אל תזינו פרטי אשראי באתרים שאינם מוכרים

במקרה של חשד להונאה או פגיעה – ניתן לפנות למרכז 119.

מערך הסייבר הלאומי פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית

החוק יקבע סטנדרטים להגנה על גופים החיוניים לשיגרת החיים ולביטחון המדינה

נוכח העלייה המתמשכת במתקפות הסייבר נגד ישראל, פירסם אמש מערך הסייבר הלאומי את תזכיר חוק הגנת הסייבר הלאומית. החוק נועד לחזק את ההגנה על מרחב הסייבר הלאומי ולהבטיח את רציפות תפקודם של ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים, החיוניים לפעילות המשק ולחיי היומיום של הציבור.

החקיקה מבוססת על איומי סייבר עכשוויים ועל לקחי מתקפות הסייבר בשנתיים האחרונות ובמיוחד על רקע נסיונות לפגוע ולשבש את פעילותם של גופים חיוניים. ישראל מדורגת כיום במקום השלישי במדינות המותקפות ביותר בעולם.

למרות חומרת האיום, אין כיום בישראל מסגרת חוקית לאומית אחידה המגדירה אחריות, חובות וסטנדרטים מחייבים להגנת סייבר, כמו חוקים שקיימים במדינות מערביות רבות. לפי הערכת מערך הסייבר, הנזק הכלכלי השנתי ממתקפות סייבר עומד על כ־12 מיליארד שקלים, אך ארגונים רבים עדיין אינם נוקטים באמצעי הגנה מספקים.

חלק עיקרי מתזכיר החוק מפרט כיצד ארגונים חיוניים, וכן ספקי שירותים דיגיטליים מסוימים, צריכים לעמוד ברמת הגנת סייבר בסיסית ולנהל סיכונים. כמו כן, נקבעת חובת דיווח מיידית למערך הסייבר ולרשות הממשלתית המוסמכת במקרה של תקיפה משמעותית. בנוסף, החוק מסדיר מסגרת לאומית לאסדרה ולפיקוח למשרדי הממשלה הרלוונטיים וכן את תחומי האחריות והסמכויות של המערך.

לדברי ראש מערך הסייבר הלאומי יוסי כראדי: ״מדינת ישראל ואזרחיה מותקפים בסייבר ללא הרף על ידי אויבנו אשר עושים מאמצים לפגוע ברציפות התפקוד ובחיי אדם. בעזרת חוק הסייבר נוכל להגן בצורה טובה יותר מול האיום המתפתח בקצב מהיר וכדי שהמשק הישראלי יהיה ערוך בצורה מספקת. מתקפת סייבר עלולה לנצל את התלות המוחלטת של חברה מודרנית כמונו בדיגיטל ולפגוע בכל תחום בחיינו. החוק המוצע קובע רף הגנה מחייב לארגונים שבלעדיהם המדינה לא יכולה לתפקד, והוא צעד חיוני והכרחי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון המשק ועל אזרחי מדינת ישראל״.
לתזכיר המלא: https://www.tazkirim.gov.il/s/legislativeworkactivity/a13Qu00000YuVn8IAF/%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8?language=iw

תוספים לדפדפן משדרגים את הגלישה
אבל לפעמים גם את הגישה לתוקפים 🧩⚠️

תוסף זדוני עלול לאפשר גישה לפרטי התחברות ומידע רגיש
ובתקופה של תוספי AI – הסיכון רק גדל 🤖

איך מצמצמים סיכון?
מתקינים תוספים רק מחנות התוספים הרשמית של הדפדפן
לדוגמה: Chrome, Edge, Firefox או Safari 🌐
בוחרים תוספים מוכרים עם מוניטין ⭐
נותנים מינימום הרשאות 🔐
מסירים תוספים שלא באמת משתמשים בהם 🗑️

טיפ קטן
תוסף שמבקש יותר מדי הרשאות = נורת אזהרה 🚨

יש חשד לאירוע סייבר?
מרכז 119 זמין בשבילכם ☎️

📱הטלפון הנייד שלנו הוא הכל.
ולכן הוא גם יעד מועדף לתקיפות.

רובנו משקיעים בהגנה על מחשבים, מיילים וחשבונות,
אבל שוכחים את המכשיר שנמצא איתנו 24/7, בכיס.

בסרטון הקצר הזה ריכזנו את
העשה ואל תעשה הכי חשובים לשמירה על הטלפון הנייד
בצורה פשוטה, ברורה ובלי חפירות.

כמה הרגלים קטנים,
הרבה פחות כאב ראש.

צפו עכשיו >>>

הטלפון שלנו יודע עלינו הכול 📱
איפה היינו, עם מי דיברנו, מה צילמנו, ואפילו מתי קמנו בבוקר
(השעון המעורר לא משקר 😉)

אבל השאלה האמיתית היא:
האם אנחנו שומרים עליו כמו שצריך 🔐?

בדיוק בשביל זה הכנו מדריך קצר וברור עם ההמלצות הכי חשובות להגנה על הטלפון הנייד.
בלי מילים מסובכות, בלי דרמות, ועם דברים שאפשר ליישם כבר עכשיו.

לפני שהטלפון שלכם יתחיל לעבוד בשביל מישהו אחר
כדאי לעצור רגע, לקרוא, ולסגור כמה חורים מיותרים.

הקישור כאן 👇
https://www.gov.il/he/pages/phone120126

🚨 ניסיון הפחדה באמצעות הודעות SMS

מערך הסייבר הלאומי מעדכן כי בשעה האחרונה מתקבלות אצל אזרחים הודעות SMS באנגלית, שנשלחות מגורם לא מזוהה. מדובר בלא יותר בניסיון ליצר תבהלה בציבור.
לא נלחצים, לא משתפים, פשוט ממשיכים בשגרה.

חשוב להדגיש:
לא בוצעה פריצה למכשיר ולא לחשבון כלשהו. מדובר בהפצה רחבה של הודעה, בדומה להודעות ספאם.

מה מומלץ לעשות?
• להתעלם מההודעה ולא להגיב לה.
• לחסום את השולח ולסמן את ההודעה כספאם.
• לא להעביר את ההודעה הלאה.

הנושא מוכר למערך הסייבר הלאומי, והטיפול בעצירת הפצת ההודעות נמצא בעיצומו.

בכל חשד או שאלה נוספת ניתן לפנות למוקד 119.

🚨 ניסיון הפחדה באמצעות הודעות SMS

מערך הסייבר הלאומי מעדכן כי בשעה האחרונה מתקבלות אצל אזרחים הודעות SMS באנגלית, שנשלחות מגורם לא מזוהה. מדובר בלא יותר בניסיון ליצר תבהלה בציבור.
לא נלחצים, לא משתפים, פשוט ממשיכים בשגרה.

חשוב להדגיש:
לא בוצעה פריצה למכשיר ולא לחשבון כלשהו. מדובר בהפצה רחבה של הודעה, בדומה להודעות ספאם.

מה מומלץ לעשות?
• להתעלם מההודעה ולא להגיב לה.
• לחסום את השולח ולסמן את ההודעה כספאם.
• לא להעביר את ההודעה הלאה.

הנושא מוכר למערך הסייבר הלאומי, והטיפול בעצירת הפצת ההודעות נמצא בעיצומו.

בכל חשד או שאלה נוספת ניתן לפנות למוקד 119.