ארכיון ערוץ הטלגרם של מערך הסייבר הלאומי @Israel_Cyber

מערך הסייבר הלאומי מתריע מפני נסיונות עוינים להפחדה, התחזות והפצת מידע כוזב, וקורא לציבור לנהוג באחריות, לבדוק מקורות ולדווח למוקד 119 על כל פעילות חשודה

במערך הסייבר הלאומי מזכירים לציבור כי בתקופה זו עלולים להתגבר ניסיונות השפעה במרחב הדיגיטלי מצד גורמים עוינים - באמצעות הפצת מידע כוזב, מסרי הפחדה, התחזויות והודעות שמטרתן לערער אמון, להגביר לחץ ולייצר בלבול.

דרכי ההפצה הצפויים העיקריים הם מסרונים - עם או בלי קישורים - שיחות והודעות שמתחזות לגופים מוכרים כגון ערוצי חדשות ופיקוד העורף, וכן הפצות בקבוצות וואטסאפ, טלגרם ורשתות חברתיות.

מערך הסייבר הלאומי קורא לציבור לנהוג באחריות ולנקוט כללי זהירות בסיסיים:
1. לא לוחצים על קישורים חשודים - לא ללחוץ ולדווח למערך.
2. בודקים את המקור -
נכנסים לאתר הרשמי של הגוף שממנו לכאורה נשלחה ההודעה (ולא דרך הלינק), ובודקים אם קיימת שם הודעה/ התראה רשמית תואמת.
3. בודקים מסרונים חשודים באמצעות אתר SCAN MY SMS -
ניתן להעתיק את תוכן ההודעה ולבדוק האם מדובר בקישור זדוני.
4. עוצרים לפני שיתוף - בודקים מי המקור והאם יש אימות במקורות רשמיים.
5. מפעילים חשיבה ביקורתית ומצליבים מידע - במיוחד כשמדובר בתוכן שמנסה להלחיץ, להפחיד או “לזרז פעולה”.

לעיתים המסר העוין ינסה “לרכוב” על אירועים אמיתיים כדי להיראות אמין יותר. במערך מנטרים את הנסיונות ופועלים לבלום אותם.

מרכז 119 של המערך זמין עבור הציבור סביב השעון וגם בוואטסאפ: 050-6251119
https://wa.me/972506251119

הדו״ח השנתי של מערך הסייבר הלאומי לשנת 2025:

יותר מ-2,300 ארגונים קיבלו מהמערך התרעה על מתקפה נגדם

במהלך השנה פרסם מערך הסייבר הלאומי כ-2,480 התרעות - פי 2.5 יותר מהשנה הקודמת, מתוכן 2,304 פניות יזומות לארגונים בעקבות אינדיקציה למתקפה ממוקדת נגדם, כך עולה מנתוני הדו"ח השנתי של המערך המתפרסם היום. עוד עולה מהדו״ח כי במהלך מבצע "עם כלביא", נרשמה עלייה של 75% במספר הדיווחים שהתקבלו במרכז 119 של המערך בהשוואה לממוצע החודשי.

הדו"ח מציג תמונת מצב מקיפה של מרחב הסייבר בישראל לרבות סוגי דיווחים על אירועי סייבר, התרעות, חולשות אבטחה, השקעות בתחום, מצב כשירות תשתיות המדינה הקריטיות ועוד.

מתוך כ-2,480 התרעות, 93% היו התרעות ממוקדות לארגונים ספציפיים, 3.7% התרעות לכלל המשק, 1.3% התרעות לקבוצת ארגונים ייעודית, ו-2% התרעות לציבור הרחב, בעיקר בנושאי פישינג והונאה.

במרכז 119 התקבלו השנה כ-26.5 אלף דיווחים על אירועי סייבר - עלייה של 55% בהשוואה ל-2024. המתקפה הנפוצה ביותר הייתה פישינג (52%), ואחריה ניסיונות השפעה ולוחמה פסיכולוגית (13%), פריצה לחשבונות - רשתות חברתיות, דוא"ל ושירותי גוגל (11%) וכן חדירה למערכות מחשוב (9%). שיא הפעילות נרשם בחודש יוני, בעקבות מבצע "עם כלביא", אז התקבלו כ-3,650 דיווחים, נתון הגבוה ב-75% מהממוצע החודשי בשאר השנה.

לדברי יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי: "שנת 2025 המחישה ביתר שאת כי במרחב הסייבר אין 'הפסקת אש' וכי הסייבר הוא חזית אסטרטגית מרכזית בביטחון הלאומי. המסקנה העולה מהנתונים ברורה: כל ארגון, מערכת ואזרח הם יעד למתקפה שמנסה לפגוע ברציפות התפקודית ובחוסן הלאומי. אל מול מציאות זו, מערך הסייבר הלאומי עמד במשימתו הראשית - הגנה על התשתיות הקריטיות והבטחת התפקוד הרציף של מדינת ישראל".

בין אירועי הסייבר המרכזיים שבהם טיפל המערך השנה: ניסיון לשבש את פעילות המרכז הרפואי שמיר ביום כיפור, מתקפת סייבר על חברה שמעניקה שירותי תוכנה לניהול מידע, בהם גם בבתי אבות, מחיקת שרתים של לקוחות חברת מחשוב ענן ועוד.

מחקירות המערך עולה כי נתיבי החדירה העיקריים שבהם השתמשו התוקפים כדי לפרוץ לארגונים הם: פישינג וגניבת זהות של משתמשים לגיטימיים באמצעות הודעות דוא"ל מתחזות; נוזקות מסוג Infostealer שאוספות סיסמאות ומידע רגיש; תקיפה של ספקים וחברות שרשרת אספקה של ארגונים גדולים; ניצול חולשות במערכות חשופות ולא מעודכנות, במוצרי אבטחה וחיבור מרחוק; וניצול מוצרי IoT שמחוברים לרשת ומשמשים את התוקפים כנקודת כניסה לארגון.

לדוח המלא ראו בקובץ המצורף.

🚨 אזהרה – ניסיון עוקץ

אל מערך הסייבר הלאומי הגיעו לאחרונה דיווחים על מייל סחיטה בסגנון “עוקץ ניגרי”.

בהודעה נטען כי חשבונכם נפרץ וצולמו תכנים רגישים, ובתמורה לאי-פרסומם נדרש תשלום בביטקוין.

בדרך כלל ההודעה כוללת טענה לפריצה למכשיר ואזכור סיסמה ישנה כדי ליצור לחץ ואמינות – לצד דרישת תשלום בקריפטו תוך זמן קצוב.

חשוב לדעת:
❗ לרוב אין לתוקפים גישה אמיתית למכשיר.
❗ הסיסמה המופיעה נלקחת בדרך כלל מדליפות ישנות.

מה עושים?
✔️ לא מגיבים ולא משלמים
✔️ מוחקים את ההודעה
✔️ מחליפים סיסמאות ומפעילים אימות דו-שלבי
✔️ מדווחים למוקד 119 או באתר הרשמי

לא נבהלים – בודקים ופועלים נכון.

🚨 אזהרה: קמפיין דיוג חדש באמצעות JumboMail

לאחרונה התקבלו דיווחים במערך הסייבר הלאומי על קמפיין דיוג שבו נעשה שימוש בשירות העברת הקבצים JumboMail

כך זה עובד:
📩 מתקבלת הודעת דוא״ל עם קישור להורדת קובץ גדול.
📄 הקישור מוביל להורדת קובץ PDF, לרוב בטענה למידע על הליך משפטי כלשהו נגדכם.
🔗 בתוך ה-PDF מופיע קישור נוסף שמפנה לעמוד התחזות לשירותי דוא״ל נפוצים כמו Gmail או Outlook.
🎯 המטרה: לגנוב את פרטי ההתחברות שלכם לחשבון המייל.

שימו לב:
▪️ לעיתים ההודעה נראית כאילו נשלחה מכתובת מוכרת או אפילו מתוך הארגון שלכם.
▪️ נתיב הקישור משתנה מהודעה להודעה, לכן אל תסמכו על מראה הכתובת בלבד.

מה עושים?
✔️ לא מורידים קבצים לפני שמוודאים עם השולח בערוץ אחר שהוא אכן שלח אותם.
✔️ לא לוחצים על קישורים משירותי העברת קבצים בלי בדיקה מוקדמת.
✔️ אם הזנתם פרטים – החליפו מיד סיסמה והפעילו אימות דו-שלבי.

שתפו כדי שגם אחרים לא ייפלו בפח.

הודעה מכביש 6? מהבנק? תחשבו שוב…

31,657 מתקפות פישינג טופלו בשנת 2025 עי״י מערך הסייבר הלאומי – פי 7 מהשנה שעברה.

אלו הגופים שאליהם התחזו הכי הרבה:
🔹 כביש 6 – 19.5%
🔹 בנקים וחברות אשראי – 12%
🔹 דואר ישראל – 10%
🔹 רשות המסים – 3.25%
🔹 אל על – 3%

חשוב לזכור: התוקפים משתמשים כיום גם בכלי בינה מלאכותית כדי לדייק את ההודעות ולגרום להן להיראות אמיתיות יותר.

כך תישארו בטוחים:
✔️ לא לוחצים על קישורים מצורפים
✔️ לא מזינים פרטים אישיים דרך הודעות
✔️ נכנסים לאתר הרשמי דרך חיפוש עצמאי
✔️ בודקים קישורים ב־Scan My SMS
✔️ מדווחים ל־119

ותמיד: רגע לפני שלוחצים – עוצרים!

ישראל היא אחת המדינות המותקפות ביותר בעולם בתחום הסייבר.
חוסן דיגיטלי הוא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי.

לפרטים נוספים:
https://www.gov.il/he/pages/law230126

מה הייתם עושים עם 12 מיליארד שקלים?

מורידים יוקר מחיה?
משקיעים בבריאות?
מחזקים חינוך ותחבורה?

זה לא סכום שמחכה בקופת המדינה.
זו הערכה של הנזק הכלכלי שנגרם מדי שנה למשק הישראלי כתוצאה מתקיפות סייבר.

כסף שמתבטא בהפסדים לעסקים, בשיבושים לשירותים חיוניים ובהשפעה רחבה על הכלכלה כולה.

מאחורי כל מספר כזה יש מערכת שנפגעת, ארגון שמתמודד, וציבור שמושפע.
חיזוק ההגנה על התשתיות והשירותים הקריטיים הוא אינטרס משותף לכולנו.

מה הייתם עושים עם 12 מיליארד שקלים?

מורידים יוקר מחיה?
משקיעים בבריאות?
מחזקים חינוך ותחבורה?

זה לא סכום שמחכה בקופת המדינה.
זו הערכה של הנזק הכלכלי שנגרם מדי שנה למשק הישראלי כתוצאה מתקיפות סייבר.

כסף שמתבטא בהפסדים לעסקים, בשיבושים לשירותים חיוניים ובהשפעה רחבה על הכלכלה כולה.

מאחורי כל מספר כזה יש מערכת שנפגעת, ארגון שמתמודד, וציבור שמושפע.
חיזוק ההגנה על התשתיות והשירותים הקריטיים הוא אינטרס משותף לכולנו.