נובמבר 2006

לעמוד קודם עמוד 2 מתוך 2

רשומהבלוגריות למען חופש הביטוי

להתראות מחר בגן הורדים

 

 

 

 

 

פורסם ב 9 בנובמבר 2006 10:10 תגובות נעולות | כלים


רשומהאוטיסט נודניק

רונן גיל, בעל קווים אוטיסטיים, כותב  - להיות אוטיסט גאה בארצנו, ארץ ציון וירושלים

עכשיו אני כבר לא מבין כלום.

מן הצד האחד, אני מתפקד מספיק טוב ויש לי ידע נכבד בשביל לעבוד. ידע כל כך נכבד שברוב מקומות העבודה, אליהם ניסיתי להתקבל במהלך שבע השנים האחרונות נמצאתי Over Qualified  (בתרגום חופשי – מוכשר יתר על המידה) למרות שאינני נושא, ולו תעודה מקצועית אחת.

מן הצד השני, אני לא מצליח להתקבל ולהחזיק במשרה מסודרת במשך רוב חיי הבוגרים.

מן הצד האחד, אני חי בדירת שלושה חדרים, השייכת לאימי, לאחר שנושלנו מרוב רכושנו ע"י קרובי משפחה יקרים. אנחנו חיים כאן שישה נפשות.

מן הצד השני, מקור המחייה היחיד שיש לנו, הוא קיצבת זיקנה ופנסיה אותם מקבלת אימי מאת המוסד לביטוח לאומי (כן, את שניהם היא מקבלת משם – היא עבדה באותו המוסד במשך מרבית חייה הבוגרים) – סה"כ כארבעת אלפים ₪ בחודש.

מן הצד האחד, עבודה שכירה אני לא מצליח למצוא.

מן הצד השני, בעסק עצמאי אותו פתחתי בתחילת שנת 2005, אני לא מצליח להתמודד עם התחרות הפרועה ולרכוש לקוחות. כך שהעסק נמצא ברובו המכריע של הזמן, בהפסד.

מן הצד האחד, בכדי להמשיך להחזיק את העסק, שאולי, רק אולי, יום אחד עוד יצלח לפרנס, ולו רק אותי לבדי, אני מחזיק ברכב.

מן הצד השני, מי שמחזיק ברכב, אינו זכאי להבטחת הכנסתו מאת המוסד לביטוח לאומי.

מן הצד האחד, המוסד לביטוח לאומי, אליו פניתי בבקשה לקיצבת נכות, מכיר בעובדת היותי נכה.

מן הצד השני, סבור אותו המוסד, כי נכותי אינה מספיק קשה בכדי שאזדקק לקיצבה מאיתם.

אתמול קיבלתי הביתה בדואר רשום, דחיית המוסד לביטוח לאומי את בקשתי. מסתבר, שכל שלושת הופעותי בפני רופאים מטעם אותו המוסד לביטוח לאומי, רופאים אשר למעט אחד מהם – רופא העיניים – לא ערכו לי מעולם בדיקה כלשהי הרלוונטית לתביעתי לקצבת נכות על רקע קשיי למצוא עבודה בעקבות היותי אדם בספקטרום האוטיסטי, היו לחינם. גם לאחר שהסכמתי לרדת אפיים ארצה ולבקש עזרה, היות ואין לי מוצא אחר, זה לא הועיל. בכדי לקבל את קצבת הנכות המזערית, נדרש אדם להיות נכה בשיעור של ארבעים אחוזים לפחות. לי, קבע המוסד לביטוח לאומי, שלושים ותשעה אחוזים בלבד (וגם זאת הם הועילו בטובם להעניק לי, באופן קבוע,  החל משנת 2005 – על תופעות רפואיות הקיימות אצלי מלידה).

ועכשיו לקצת הומור מאת אותו המוסד לביטוח לאומי (או אולי מדובר באירוניה או סרקזם – הרי כבר נקבע כי אינני מסוגל ממש להבחין בהם או ביניהם): בתחתית הטופס אותו שלחו אלי בדואר רשום, ישנה המלצה (הם אפילו טרחו לסמן את המשבצת לידה בסימן √): הם ממליצים לי לפנות לשרות התעסוקה בכדי למצוא עבודה מתאימה.

יש לי שאלה פתוחה לפקידי אותו המוסד לביטוח לאומי: אתם מתכוונים להמשיך ללעוג לי למשך הרבה זמן? כי את הלעג הזה אני מכיר כל חיי. הוא הרי אחד הגורמים שהביאו אותי למצבי הנוכחי. לא על הנכות עצמה אני מלין. לא. לי, אין כל בעיה עם מגבלותי. יש לי בעיה רצינית, עם יחסה של חברה שאתם חלק מן הממסד שלה. יחס של חברה שאינה מוכנה להתיר לי לעבוד ולהתפרנס בכבוד. יחס של חברה שאינה מתירה לי, כאשר כבר אמרתי נואש מלמצוא עבודה בכל מסגרת אפשרית, לבקש עזרה מהממסד של אותה החברה. שירות התעסוקה? הצחקתם אותי! אין שום סיכוי שבעולם, שהייתי אפילו מראה את פרצופי ומעיז לחתום על בקשה לקיצבת נכות או לכל בקשה אחרת לסיוע, לפני שהייתי מחפש, בכל דרך האפשרית עבורי,  מקור פרנסה מעבודה!

אז איך, תגידו לי בבקשה, קוראי הנכבדים, איך יכול אוטיסט, לחיות בכבוד בחברה שמצד אחד אינה מתירה לו להתפרנס, ומן הצד השני אינה מוכנה לסייע לו? כיצד יוכל אדם אוטיסט להמשיך ולשרוד בסביבה אשר מן הצד האחד רואה בו שונה ומוזר עד כדי כך שאינה מוכנה להתיר לו להתפרנס בכבוד ומן הצד השני אינה מכירה בשונותו ואינה מוכנה להודות כי שונותו מצריכה סיוע?

כיצד ניתן להמשיך ולא לאבד את תקוותינו להיות אוטיסט גאה בארצנו, ארץ ציון וירושלים??


אם אתם גרים בחיפה וצפונה ויכולים לעזור לרונן למצוא עבודה או לקוחות, צרו איתו קשר.

פורסם ב 8 בנובמבר 2006 15:04 תגובות נעולות | כלים


רשומהישראפינג ו-ישראטראק

לפני כמה חודשים עלה לי רעיון וכתבתי אותו במסמך. לא קרה עם זה כלום. עכשיו אני מעלה כאן את הרעיון ומגיש אותו לציבור. מי שמעוניין לפתח, מוזמן. לא נראה לי שמבחינה טכנית זה נורא מסובך. אני אשמח להשתתף בשיחה לקראת הפיתוח ולארח את השירותים.

החומוספירה - שאלות, בעיות ופתרון


המטרה: הגדלת הנוכחות של הכתיבה העצמאית באינטרנט בשיח הציבורי הישראלי.


שאלות עם תשובות פשוטות:

פתרון דו שלבי

  1. פיתוח והפעלת שירות הודעות מרכזי - סטנדרטי, ציבורי, ללא מטרות רווח. כדוגמת weblogs.com
  2. על גבי השירות הציבורי - פיתוח שירותים מסחריים ולא מסחריים.

ישראפינג

ישראטראק

שאלות עם תשובות לא פשוטות

פורסם ב 7 בנובמבר 2006 15:05 תגובות נעולות | כלים


רשומהפרץ פצח בנסיון מעניין

למי שלא מכיר את הבלוג של נדב פרץ, הרהורים של אבא - הגיע הזמן.

אני מדביק כאן את הפוסט האחרון שלו. לא בטוח עד הסוף מה אני חושב על זה אבל רוצה לתת לזה יותר חשיפה.

בלוגדיבייט
פורסם ב7 בנובמבר 2006, 0:43 ב כללי
בעקבות הפוסט הכי חשוב של מקס הזועם הכנתי אתר קטן שנועד למלא לפחות אחת הפונקציות שמקס ביקש - אפשרות לסדר בלוגים בצורה דיאלוגית. כלומר - יש נושא, ותחת הנושא הזה יש דיון-סטייל-פורום - אלא שהתגובות בדיון אינן תגובות ממש אלא קישורים לפוסטים.

יוסי כתב פוסט שהרגיז אותי, כתבתי לו פוסט תגובה. במקביל גם חיים כתב לו פוסט תגובה. יוסי הגיב לחיים, ומשה הגיב ליוסי.

בלי בלוגדיבייט, רובנו [לא? ח.כ.] היינו יודעים שיש בלגן בגזרת יוסי\חיים. עכשיו אפשר א. להציג את העניין בצורה מסודרת וב. לדאוג שכולם יכירו את כל התגובות.

http://blacklabor.tollfreepage.com/threads.php

בינתיים, אין חוקים - כל אחד יכול לפרסם דיונים חדשים, כל אחד יכול להוסיף תגובות מתי שבא לו. אם זה יהיה בלאגן מדי, ננסה לסדר. מה שחשוב כרגע, וחיוני כדי שהאתר יתחיל לרוץ - תוסיפו דיונים. תוסיפו הרבה. כל מי שמכיר בלוגר שעונה לבלוגר אחר, שיוסיף.

הצעות, הערות, נאצות וכו` - אשמח לשמוע כאן או בתגובות של האתר (blogdebate@gmail.com).
בינתיים, אם למישהו יש רעיון לשם יותר מוצלח, או יכולת לייצר לוגו, יבורך.

פורסם ב 7 בנובמבר 2006 08:31 תגובות נעולות | כלים


רשומהמצעד הגאווה והסובלנות - גם אני בא

בשבוע שעבר כונסה בקרן החדשה לישראל ושתיל ישיבת חירום בשיתוף אנשי הבית הפתוח בנוגע למצעד הגאווה. הוזמנתי לישיבה לעזור בחשיבה וייעוץ איך אפשר להעזר באינטרנט כדי להביא עוד אנשים למצעד.

המלצתי המלצות ואני שמח לראות שהן מתחילות להתממש.
 


אם יש לכם בלוג ואתם מתכוונים לצעוד ולהמליץ לאחרים לבוא, תוכלו לשים בו באנר קטן מדף ההורדות שבאתר הבית הפתוח.

ואם יש או אין לכם בלוג, קיבלתי רשות מהחברים של ג'ורג' להפוך את הקול קורא למצעד הגאווה שלהם לעצומת התחייבות להגיע למצעד.

וכאן יש מידע על המצעד.

אנא הפיצו את הקישורים לדף ההורדות, לקול הקורא ולאתר המצעד וביחד נתמוך בפעולה החשובה והאמיצה של הבית הפתוח.

למה חשוב להציג באנר מסויים ולחתום במקום אחד?

אחד המסקנות שלי מהפעילות באינטרנט היא החשיבות של הנכחת הכח.

הבלוגים מטיבם הם אישיים ומבוזרים. אפילו אם עשרים או חמישים בלוגרים תומכים בנושא או במאבק מסויימים, אי אפשר לראות את כולם במבט אחד. אי אפשר להסתכל על "הכיכר הוירטואלית" ולראות כמה אנשים נמצאים בה. לכן, חשוב להחליט על "כיכר" שאליה כולם מגיעים ושמי שמגיע אליה רואה כמה אנשים נמצאים בה. חתימה על עצומה פומבית באינטרנט היא הפעולה של הגעה לכיכר.

אבל בניגוד לכיכר שצריך להגיע אליה כדי לראות את האנשים שבה הבלוגים מאפשרים מצב שבו כל אחד יכול לעמוד בפינת רחוב אחרת ולהניף את אותו השלט. לא משנה איפה נוסעים האנשים, הם יראו את אותי השלט. ואם הם יראו כמה אנשים עומדים בכמה פינות רחוב ומניפים את אותו השלט, תיווצר אצלם התחושה שיש כאן תיאום. תיאום הוא ביטוי של כח מרוכז. ולכן אם רואים כמה שלטים מאותו סוג, נוצרת תחושה של כח.

האמירה "אני מתחייב לבוא" היא אמירה מגייסת. חשוב שלא רק נגיד "העניין חשוב" אלא שנגייס עוד אנשים להתחייב לבוא.

וזו בעצם המטרה שלנו.

ואלו הם מילותיו של גנדהי על ההתחייבות

I know that pledges and vows are, and should be, taken on rare occasions.
A man who takes a vow even now and then is sure to stumble. But if I can
imagine a crisis in the history of the Indian community of South Africa when it
would be in the fitness of things to take pledges that crisis is surely now.
There is wisdom in taking serious steps with great caution and hesitation. But
caution and hesitation have their limits, and we have now passed them. The
Government has taken leave of all sense of decency. We would only be betraying
our unworthiness and cowardice, if we cannot stake our all in the face of the
conflagration which envelopes us and sit watching it with folded hands. There
is no doubt, therefore, that the present is a proper occasion for taking
pledges. But every one of us must think out for himself if he has the will and
the ability to pledge himself. Resolutions of this nature cannot be passed by a
majority vote. Only those who take a pledge can be bound by it. This pledge
must not be taken with a view to produce an effect on outsiders. No one should
trouble to consider what impression it might have upon the Local Government,
the Imperial Government, or the Government of India. Every one must only search
his own heart, and if the inner voice assures him that he has the requisite
strength to carry him through, then only should he pledge himself and then only
will his pledge bear fruit.

פורסם ב 5 בנובמבר 2006 09:56 תגובות נעולות | כלים


רשומהערכים ורגשות אנושיים בעולם הדיגיטאלי

ביום ראשון הקרוב אני מרצה בג'ון ברייס במסגרת סדנת 4X4 על web 2.0

להרצאה שלי אני קורא ערכים ורגשות אנושיים בעולם הדיגיטאלי. הרשימה הזאת תהיה הבסיס להרצאה.

אשמח להערות ותוספות.

האינטרנט זה לא רק טכנולוגיה אלא בעיקר אנשים.

אנשים פועלים על פי ערכים ויש להם ציפיות שהיחסים שלהם עם אנשים אחרים יתבססו על אותם ערכים.

הגינות, כבוד, פתיחות, אי אלימות, שקיפות (יש עוד) הם ערכים שאנשים מצפים לפגוש גם באינטרנט.

בהרצאה זו אני אעבור על סידרה של ערכים ורגשות אנושיים ואראה כיצד הם מתבטאים באתרי אינטרנט שונים ולכן גורמים למשיכה אליהם.

כמו כן אראה כיצד אתרים אחרים פועלים באופן שסותר את אותם ערכים וגורמים לרגשות שליליים כגון כעס ודחיה.


שווקים הם שיחות

Glenn Reynolds: “The secret to getting ahead in the 21st century is capitalizing on people doing what they want to do, rather than trying to get them to do what you want to do.”



כבוד לזמן של המשתמש

כבוד למרחב של המשתמש


התנתקות ללא כאבים

תועלת חשובה מעשיית רושם

הקשבה

שיחה כנה ופתוחה  - בלוגרים בעבודה

 

שיתוף בבעיות בעסק

 

הגינות

 

נימוס

שיתוף


כיף

פורסם ב 2 בנובמבר 2006 23:40 תגובות נעולות | כלים


רשומהבלוגים - עשייה חינוכית או עשייה פוליטית?

אין לי כח לרשימה ארוכה ומסודרת אז יהיה זריז ומבולגן.

יואב ויאיר - הלוחצים החברתיים - התחילו בפרוייקט אינטרנטי הקורא לביטול חוק ההסדרים.

רגע, אבל לא נחלנו כישלון פוליטי ומוסרי בתחילת השבוע? זוכרים? ליברמן וכל החרא זה?

מה גורם לכל מי שמצטרף לקמפיין של הלוחצים לחשוב שהקריאה שלהם תגרום לביטול החוק הנורא הזה?

או שאולי בכלל הם (אתם) לא מצפים שבאמת הקריאה האינטרנטית הזאת תשפיע אבל אתם חושבים שחשוב "לקרוא"?

בואו נעשה קצת סדר.

פוליטיקה = פעולה שתוצאותיה מצופות להתממש עכשיו עד עוד מעט וההצלחות הקטנות הן כלי בצבירת כח לעתיד.

חינוך = פעולה שתוצאותיה מצופות להתממש  (אם בכלל)  פעם.

עכשיו עולה השאלה. האם הקריאה לבטל את חוק ההסדרים היא פעולה פוליטית אמיתית שיש ציפיה אמיתית שתתממש בכנסת בחודשים הקרובים?

או שהקריאה היא פעולה חינוכית שמטרתה לעודד חשיבה פוליטית?

אמר לי פוליטיקאי "פוליטיקאים חברים הם אלה שדפקו אחד את השני באופן שווה".

האם הקוראים לביטול חוק ההסדרים נמצאים בתוך יחסים פוליטיים שבו הם מוכנים לדפוק ולהדפק? לא להתייחס לכאב של הדפיקה כי מטרתם היא לצבור כח פוליטי ולאו דווקא להנות מהתהליך ולהשאר נקיים וצודקים?

או שאולי זו פעולה חינוכית, ואז השאלה שאני שואל היא "את מי מחנכים הבלוגים"?

פורסם ב 2 בנובמבר 2006 11:03 תגובות נעולות | כלים


רשומההאם חיסון השפעת מונע תחלואה?

חיכיתי להזדמנות המתאימה להמליץ על האתר הנפלא DocuTicker והנה היא נקרתה לי.

עורכי האתר בוחרים מחקרים, מקורות מידע ופרסומים מגופים ממשלתיים, מכוני מחקר וארגונים ללא כוונות רווח. (הכל מחו"ל כמובן). העורכים מסכמים את הפרסום בכמה שורות ומקלים מאד על השיקול האם להעמיק עוד.

זרם של כותרות עובר לי מול העיניים בכל יום (RSS כמובן) והיום צד את עיני פריט הבא.

לתשומת לבכם ובמיוחד לתשומת ליבם של הדוקטורים המכובדים לוי וסיקורל.
 

Influenza vaccination: policy versus evidence

    Summary points:

        * Public policy worldwide recommends the use of inactivated influenza vaccines to prevent seasonal outbreaks.

        * Because viral circulation and antigenic match vary each year and non-randomised studies predominate, systematic reviews of large datasets from several decades provide the best information on vaccine performance.

        * Evidence from systematic reviews shows that inactivated vaccines have little or no effect on the effects measured.

        * Most studies are of poor methodological quality and the impact of confounders is high,

        * Little comparative evidence exists on the safety of these vaccines.

        * Reasons for the current gap between policy and evidence are unclear, but given the huge resources involved, a re-evaluation should be urgently undertaken.

 

פורסם ב 1 בנובמבר 2006 12:36 תגובות נעולות | כלים


לעמוד קודם עמוד 2 מתוך 2

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.