עולם הבלוגים

לעמוד קודם עמוד 9 מתוך 10 לעמוד הבא

רשומהבלוגריות שמנסות לשנות את העולם

אשתו של אלוהים קוראת לכן לצאת לרחוב ולמחות! נניח, ביום חמישי הבא?

בואו ותוכיחו לאלוהים ואשתו שהיא טועה ויגיעו יותר מעשרים נשים.

רפונזל מבטיחה תמונת עירום שלה אם יותר מעשרים יגיעו. אז אולי גם גברים מוזמנים?

אני רואה שגם רינת ברקוביץ' שכותבת בלוג על סקס מצטטת את ההזמנה של אשתו. סקס מוֹכֵר?

ואולי גם ולווט תבוא בעילום שם, תכתוב על זה וכולן ישאלו את עצמן מי היא באמת?

ובמעבר חד. יהל זמיר (אדון, לא גברת) פתח גם הוא בלוג תמיכה במפלגת העבודה.  עבודה. מובילים בשטח. כל הכבוד ליהל!

כן יירבו. תשלחו לי קישור ואני מבטיח להקפיץ לכם את הכניסות.

פורסם ב 24 בפברואר 2006 12:56 תגובות נעולות | כלים


רשומההאם כל הבלוגרים שמאלנים?

ניסיתי לבדוק את תחושת הבטן שלי בנתונים מספריים.

מכיוון שאין לי אפשרות לבדוק את כל הבלוגים הישראלים (בכל השפות) לקחתי את הרשימות של אתר פוליטינט כנקודת ייחוס. ההנחה שלי היתה שכותבי בלוגים שמעוניינים להשתלב בשיחה הפוליטית/אינטרנטית על ידי כתיבה בבלוג שלהם, יפרסמו את הפוסטים שלהם בפוליטינט.

תהליך הבדיקה

  1. "צילמתי" את רשימת הכותבים החמים בכל הזמנים ביום ראשון, 19 בפברואר 2006 בשעה 11:10.
  2. לקחתי את העשרים הראשונים (למה עשרים? כדי שגם אני אופיע ברשימה).
  3. העברתי את הרשימה לאקסל.
  4. עברתי לכל בלוג ברשימת העשרים וניסיתי לקבל רושם (סובייקטיבי) על מידת השמאליות/ימניות של הכותב/ת.
  5. נתתי ציון לכל כותב/ת. שמאל מובהק - שמאל מתון - בלתי מזדהים - ימין מתון.
  6. סיכמתי את הטבלה על פי הציונים.

סיכום גראפי של הנתונים שאספתי

טבלת הנתונים

 

לפני הסיכומים, הערות והסתייגויות

  1. מתן ציון השמאלניות הוא סובייקטיבי בהחלט. אם מישהי מהכותבות חשה שהציון שנתתי לה שגוי, אנא כתבי לי בפרטי או בהערות ואני אתקן.
  2. בהחלט ייתכן שפוליטינט נתפש מראש כטריטוריה שמאלנית ולכן כותבות מהצד היותר ימני של המפה הפוליטית לא חשות בנוח באתר הזה.
  3. נקודה מעניינת היא ה"בלתי מזדהים" שכבר מזמן לא פרסמו את הפוסטים שלהם בפוליטינט. לדוגמה, ולווט כל הזמן כותבת אבל כבר יותר מחודש לא פרסמה פוסט שלה בפוליטינט. יכול להיות שהיא חשה שסוג הדברים שהיא כותבת לא מתאים לאתר.
  4. בהמשך לנקודה הקודמת, הייתי יכול לבדוק את תדירות ונפח הכתיבה בבלוגים עצמם אבל אז הייתי יוצא ממסגרת אתר פוליטינט שאותה הגדרתי לעצמי מראש.

סיכום

הבלוגרים בישראל הם בלי ספק שמאלנים.

או אולי הפוך.

שמאלנים שמעוניינים להשפיע על השיח הפוליטי מוצאים בבלוגים אמצעי נוח לעשות זאת.

 

כרגיל, אשמח לקבל תגובות והערות.

 

חנן

 

פורסם ב 19 בפברואר 2006 12:34 תגובות נעולות | כלים


רשומה"כל הערבים אותו דבר"

בעקבות המהומות בכל רחבי העולם הערבי שמחו על 12 קריקטורות, יצרו כמה צעירים ערבים אתר אינטרנט שבו הם מתנצלים בפני הדנים והנורווגים.

כמה נכון וכמה פשוט.

sorrynorwaydenmark.com

קראתי על זה אצל קוף החול המצרי.

 

פורסם ב 6 בפברואר 2006 09:35 תגובות נעולות | כלים


רשומהבשביל זה יש אינטרנט. אבל איך בדיוק?

Velvet Underground, הבלוגרית האנונימית שמזנבת ללא רחם בעיתונות הכתובה והמשודרת כותבת כאן:

4. מדוע כל כלכלה שאיננה כלכלת נתניהו מובהקת תהרוס, תגמור, תחסל ותפצפץ את המשק. מאת גיא רולניק/סבר פלוצקר/נחמיה שטרסלר/משה פרל/שגיא חמץ/ הוסיפו כאן את שמו של כל פרשן כלכלי בכל אחד מהעיתונים הגדולים לבחירתכם.

אין צורך להסביר, נכון?

מה שכן צריך זה למצוא מנגנונים שיעקפו את גיא רולניק/סבר פלוצקר/נחמיה שטרסלר/משה פרל/שגיא חמץ ויביאו עובדות ופרשנויות אחרות או שיכסחו את הצורה לגיא רולניק/סבר פלוצקר/נחמיה שטרסלר/משה פרל/שגיא חמץ ויגרמו להם לחשוב ולכתוב אחרת.

עדכון: משה.

פורסם ב 4 בפברואר 2006 23:43 תגובות נעולות | כלים


רשומהפור ד'ה רקורד

ביולי כתבתי באנרג'י על בלוגים של ישראלים שכותבים באנגלית. נתנו לזה את הכותרת החיים זה בכל מיני מקומות.

אחד מהבלוגים שכתבתי עליהם היה של ליסה גולדמן, על הפנים.

ליסה מאמינה בכח של הבלוגים לקדם את השלום. היא פעילה בקבוצת בלוגרים בין לאומית בשם Global Voices.

ליסה הזמינה לישראל את הבלוגר הקנדי ממוצא איראני, חוסיין דרחשאן.

ליסה ראתה שכתבתי עליה והזמינה אותי להיפגש איתה ועם חוסיין.

השבוע נפגשנו שלושתינו בתל אביב. היה ממש נחמד ומעניין. שאלתי את חוסיין "מה האיראנים רוצים מאיתנו?" ויש לו תיאוריה אבל היא עדיין לא מגובשת. אם אני זוכר נכון הוא טוען שאחרי המהפכה ב 1979 האיראנים היו מבודדים מבחינה בין לאומית (גם מהעולם המוסלמי שהוא ברובו סוני והם שיעים) ולכן הם התחילו להיות אנטי ישראלים כדי שתתגבש יחד איתם קואליציה ותאפשר להם להיות חלק מהעולם הערבי. האנטי ישראליות היא כלי סינתטי של מדיניות חוץ ללא מקורות דתיים ותרבותיים עמוקים.

כמובן שלכולנו היתה מצלמה, וכמובן שכולנו פרסמנו את התמונות בפליקר. ככה זה היום.

ליסה צילמה אותי. חוסיין צילם אותי. אני צילמתי את חוסיין וליסה.

פואנטה? אין כרגע.

פורסם ב 3 בפברואר 2006 01:08 תגובות נעולות | כלים


רשומהארבעה בלוגים של נשים בישרא

כי עכשיו עברתי דרך שלושה בלוגים של נשים בישראבלוג, ומהרביעי אני מקבל עידכונים באימייל.

יהיה לי קשה לתת ציון או תיאור של כל אחד מהם, אז פשוט אצביע לעברן ואומר "תקראו".

לוזרית, פלצנית ומופקרת - העתיד המקצועי שלי לוט בערפל, כי מצד אחד אני אוהבת שגומרים לי בפה, ומצד שני אני אוהבת את האחים קרמזוב, אז אני בהתלבטות אם להיות זונה או מוכרת בסטימצקי.

Hope is the thing with Feathers - יש המסתכלים על העולם כפי שהוא ושואלים למה, ויש המסתכלים על העולם כפי שהוא יכול להיות ושואלים למה לא

יוצאת מארון הקודש - הבלוג של אשתו של אלוהים: על פמיניזם, אקטיביזם, סוציאליזם, זכויות אדם וחווה, פוליטיקה, חברה, חינוך, תיקון ושינוי חברתי

זוש - imaginary gardens with real toads in them

פורסם ב 29 בינואר 2006 14:11 תגובות נעולות | כלים


רשומהשכנים שכנים

ליסה גולדמן, עולה מקנדה, בלוגרית ישראלית שכותבת באנגלית, מספרת בבלוג שלה על אתר בשם itoot.net שמרכז פוסטים מ 50 בלוגים ערבים נבחרים.

דרך שם הגעתי לאתר בשם jordanplanet.com שמרכז פוסטים רק מירדן. הפוסט הזה הבהיר לי שבירדן העיתונות המקוונת היא רק העלאה לאינטרנט של התכנים מעיתון הנייר, ואין שם עידכונים שוטפים או שיחות ודיונים, כמו אצלנו. הירדנים מרגישים את החוסר ומשתמשים בבלוגים כדי למלא אותו. נושבת מהפוסט הזה תחושת חופש ביטוי שאני מרגיש שלא קיימת בישראל כי כאן היא קיימת כמובנת מאליה. אצלנו קורינה ואיריס טורחות להזכיר לנו שזה ממש לא ככה. רק על פני השטח.

וגם הודר, בלוגר קנדי ממוצא איראני מגיע בימים אלה לישראל  ושובר (מבחינתו) טאבו. השארתי לו את הטלפון שלי. אולי ייצא מזה משהו מעניין. קראתי את זה אצל דייב וויינר.

עדכון: ליסה התקשרה אלי (מעניין איפה מצאה את הטלפון שלי...) ודיברנו על פגישה אפשרית. יהיה מעניין.

פורסם ב 24 בינואר 2006 08:31 תגובות נעולות | כלים


רשומהלבוס של הבוס של הבוסית שלי יש בלוג

עכשיו קיבלתי אימייל ממישהו בקרן החדשה לישראל בארה"ב (המשרדים הראשיים) שסיפר לי על הבלוג החדש של לארי גרבר שהוא מנכ"ל הקרן החדשה לישראל בארה"ב.

מעבר לליקוק המתחייב לבוס הגדול, אני רואה עוד סיבות חשובות לספר על הבלוג הזה.

קודם כל, העולם הפילנטרופי, עוד יותר אפילו מהעולם העסקי, סגור בתוך עצמו. רמת שיתוף הפעולה ושיתוף הידע בין ארגונים ללא מטרות רווח ובין הקרנות שמממנות אותם נמוכה מאד. פתיחת העולם הזה על ידי כתיבה אישית של אדם בכיר בארגון יכולה גם לפתוח את השיחה וגם להקרין על הארגון פנימה ולאפשר עוד שיחות פתוחות.

אבל זה לא בהכרח צריך לעניין נורא את קוראי רשימות.

מה שמעניין בבלוג הזה הוא שלארי נמצא כרגע כאן ומשמש כמשקיף על הבחירות ברשות הפלסטינית מטעם מכון קרטר לשלום. נקודת המבט שלו שונה מאשר זו שאנחנו קוראים בעיתונות הישראלית ומאפשרת לנו לקרוא את אותו הסיפור במבט שונה.

אני מאד ממליץ לעקוב אחרי NIFBlog

פורסם ב 23 בינואר 2006 12:42 תגובות נעולות | כלים


רשומההלו, עידו? (אנקדוטה)

הרשימה הכי נקראת שלי היא מה הטלפון שלך? שבה אני ממליץ לבלוגרים לפרסם את מספר הטלפון שלהם. עידו קינן ויובל דרור ואחרים ירדו עלי באינטנסיביות בגללה.

היום אחר הצהריים מצלצל הנייד שלי ממספר לא מוכר והמתקשרת שואלת "עידו?".

אני אומר לה "לא, אני חנן כהן" ואז היא אומרת, "אוי, חשבתי שזה הטלפון של עידו קינן".

"איך הגעת למספר הזה?"

"היה לי את המספר שלו בנייד שלי אבל הוא התקלקל והסתכלתי בבלוג שלו ומצאתי את המספר. חשבתי שזה שלו. לא ידעתי שזה המספר שלך. הוא לא כתב את זה שם. אבל אם כבר אנחנו מדברים, תדע לך שאני עוקבת בקביעות אחרי "לא רלוונטי"".

אז לכל אלה שחשבו שאני פסיכי שאני מפרסם את המספר שלי בפומבי, לאחר כמעט שבוע, זה הארוע היחידי שאני יכול לספר עליו בעקבות הפרסום.

פורסם ב 22 בינואר 2006 20:36 תגובות נעולות | כלים


רשומההשתלמות בלוגים ופודקאסטים - סיכום ראשוני

הקדמה


זה הוא הסיכום שכתבתי בבוקר שלאחר ההשתלמות. מאז, אני שואל את עצמי עוד שאלות ועדיין אין לי עליהן תשובות שמספקות אותי. לכן קראתי לפוסט הזה "סיכום ראשוני". אני מניח שיגיע עוד אחד.

הסיכום


כשהפצתי את ההזמנה להשתלמות על בלוגים ופודקאסטים סובבתי את הלוגו של שתיל כך שהוא היה הפוך.

הכותרת היתה "הזמנה להשתלמות לא רגילה". והיא אכן היתה לא רגילה.

בהשתלמויות של שתיל לומדים מיומנויות וטכניקות שכבר נוסו בעבר ויודעים שהן עובדות. יודעים להסביר למשתתפים איך המיומנות המסויימת משתלבת בתהליכי עבודת הארגון, בגיוס כספים ובעבודה עם התקשורת. הכל ידוע, רק צריך לבצע כמו שצריך.

ה"תירוץ" להשתלמות על הבלוגים והפודקאסטים היה מערכת הבחירות. התפיסה היתה שהבלוגים והפודקאסטים הם כלים שיכולים לסייע בידי הארגונים לקדם את הרעיונות שלהם לשיח הציבורי בתקופת הבחירות. בפועל, לא הגיעו להשתלמות ארגונים שזו היתה מטרתם המוצהרת.

אחד המשתתפים הלא רגילים בהשתלמות היה אליעזר יערי, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל. אליעזר היה הנרשם הראשון להשתלמות ואחריו נרשמו יותר מעשרים משתתפים, במהירות שאנחנו לא מכירים בשתיל.

במשך ההשתלמות שאל אליעזר "אז איך הבלוגים האלה יכולים לעזור לארגונים בקידום הרעיונות שלהם". ניסיתי לענות והרגשתי שלא הצלחתי לשכנע, כי לא הייתי משוכנע בעצמי.

בסוף ההשתלמות לימדתי את המשתתפים איך לפתוח בלוג בעצמם. בעצם, כמעט ולא הייתי צריך ללמד. רק הפניתי אותם לישראבלוג ועם קצת עזרה ממני וממשתתפים אחרים הם פתחו לעצמם בלוג והתחילו לכתוב. הקראתי בקול שני קטעים נפלאים שנכתבו על המקום.

החיוכים של המשתתפים בסוף ההשתלמות הבהירו לי בעצם מה צריכה להיות התשובה שלי לשאלה של אליעזר.

התשובה לשאלה "איך יכולים לעזור בלוגים לארגוני שינוי חברתי" היא פשוטה. בלוגים יכולים לעזור לאנשים לבטא את עצמם, את האנושיות השלמה שלהם שהיא לא רק כותרות כמו "עני" או "אשה" או "מנכ"ל" או "נכה" או "בדואי". עד לקיומם של הבלוגים, הביטוי השלם של האנושיות היה מוגבל למפגש פנים אל פנים. הכתיבה האישית היתה מוגבלת לסופרים או למכתבים מאדם לרעהו. הבלוגים הביאו לעולם את האפשרות הפשוטה של ביטוי בכתיבה של האנושי השלם בקול האמיתי. הבלוגים מאפשרים לפרסם ולהפיץ את הקול האנושי השלם והאמיתי.  וזאת הסיבה שמליוני אנשים בעולם כותבים בלוגים וקוראים בלוגים. כי נמאס להם מקריאה של קולות מזוייפים של ארגונים וממשלים וחברות מסחריות ותקשורת המונים.

ואיך כל זה יעזור לשינוי החברתי? איך הבלוגים ייכנסו לשרשרת התהליכים שייצרו ניראות של כח כדי להשפיע על המציאות?

לא יודע. אף אחד לא יודע.

אפשר לראות בבירור איך הבלוגים השפיעו על העולם הטכנולוגי. אפשר לתת דוגמאות על מקרים שבהם הבלוגים השפיעו על המציאות הפוליטית (Trent Lott) אבל אלה אנקדוטות לא חשובות.

תופעת הבלוגים צעירה מדי כדי לתת מתכונים להשפעה על המציאות בעזרתם. לא ברור לי איך אפשרות של ביטוי אנושי שלם על ידי מיליוני אנשים יכול להשפיע על המציאות.

לנו, אנשי השינוי החברתי חייב להיות ברור שביטוי אנושי שלם הוא דבר טוב בעולם ואותו יש להתחיל ולקדם. וזה מספיק.

עכשיו רק צריך לזרוע ולהשקות ולראות איך הטוב צומח.

הבלוגים שנוצרו בהשתלמות


אני מקשר כאן את כל הבלוגים שנוצרו, אפילו אם בכמה מהם יש רק "שלום עולם". מי יודע מה יצמח מהם בהמשך? (ואם שכחתי מישהו, כיתבו לי ואעדכן)

נפשות פועלות - הבלוג של איריס - מארגון נט"ל ומתנדבת במחסום ווטש

הבלוג של מיכל - על חינוך ילדים ופעילות חברתית ומאבקים חברתיים

ניסיונית - נסיינית. מנסה. ניסיון. לנסות. ניסוי שמוביל לסינוי.

משה דרור - דעות אישיות בנושאי אקטואליה

עליצות הקיום - שמי דן דה-מדינא, אני מדען שעוסק בתפקודי-מח וגם מתענין בקדום החנוך-הדמוקרטי

מעקף מקוון - מי חשב שהחיים שלי מעניינים מישהו. מסתבר שדווקא כן. מציאויות חיים לא מוכרות שלא נכנסות לפריים טיים דווקא חשובות, בעלות כוח, יכולות לשנות אותך מבפנים ולשנות את החוץ. ולא צריך לזה תיווך שמפרשן אותי אני יכולה לפרשן את עצמי הכי טוב.וכאן נכנסת הטכנולוגיה...

 מילים מילים מילים -  הבלוג הזה נולד ביום עיון על בלוגים. למדנו מה זה בלוג ואיך פותחים אחד כזה. זוהי התנסות ראשונה של בלוגיסטית מתחילה. הכותבת עדיין לא יודעת מה יופיע בבלוג הזה. הכל פתוח

ליאה - גרה ופועלת בעיר לוד. חברה בעמותת "תושבים למען מנהל תקין בלוד".

e mouawad 

בלוג בלוג

מפעם לפעם - טור דיעות יומי בשם "מפעם לפעם" (המשך של פינת רדיו פופולארית) + דיון בנושאי שינוי חברתי (הכותב הוא מנכ"ל הקרן החדשה לישראל), ודיון בספרים שכתב: "הצטלבויות" (2004, שזכה בביקורות מצויינות) ו"בחזרה לטיטאניק".(1990) 

פורסם ב 19 בינואר 2006 14:13 תגובות נעולות | כלים


לעמוד קודם עמוד 9 מתוך 10 לעמוד הבא

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.