שתיל
עמוד 1 מתוך 1
מצעד הגאווה והסובלנות - גם אני בא
בשבוע שעבר כונסה בקרן החדשה לישראל ושתיל ישיבת חירום בשיתוף אנשי הבית הפתוח בנוגע למצעד הגאווה. הוזמנתי לישיבה לעזור בחשיבה וייעוץ איך אפשר להעזר באינטרנט כדי להביא עוד אנשים למצעד.
המלצתי המלצות ואני שמח לראות שהן מתחילות להתממש.
אם יש לכם בלוג ואתם מתכוונים לצעוד ולהמליץ לאחרים לבוא, תוכלו לשים בו באנר קטן מדף ההורדות שבאתר הבית הפתוח.
ואם יש או אין לכם בלוג, קיבלתי רשות מהחברים של ג'ורג' להפוך את הקול קורא למצעד הגאווה שלהם לעצומת התחייבות להגיע למצעד.
וכאן יש מידע על המצעד.
אנא הפיצו את הקישורים לדף ההורדות, לקול הקורא ולאתר המצעד וביחד נתמוך בפעולה החשובה והאמיצה של הבית הפתוח.
למה חשוב להציג באנר מסויים ולחתום במקום אחד?
אחד המסקנות שלי מהפעילות באינטרנט היא החשיבות של הנכחת הכח.
הבלוגים מטיבם הם אישיים ומבוזרים. אפילו אם עשרים או חמישים בלוגרים תומכים בנושא או במאבק מסויימים, אי אפשר לראות את כולם במבט אחד. אי אפשר להסתכל על "הכיכר הוירטואלית" ולראות כמה אנשים נמצאים בה. לכן, חשוב להחליט על "כיכר" שאליה כולם מגיעים ושמי שמגיע אליה רואה כמה אנשים נמצאים בה. חתימה על עצומה פומבית באינטרנט היא הפעולה של הגעה לכיכר.
אבל בניגוד לכיכר שצריך להגיע אליה כדי לראות את האנשים שבה הבלוגים מאפשרים מצב שבו כל אחד יכול לעמוד בפינת רחוב אחרת ולהניף את אותו השלט. לא משנה איפה נוסעים האנשים, הם יראו את אותי השלט. ואם הם יראו כמה אנשים עומדים בכמה פינות רחוב ומניפים את אותו השלט, תיווצר אצלם התחושה שיש כאן תיאום. תיאום הוא ביטוי של כח מרוכז. ולכן אם רואים כמה שלטים מאותו סוג, נוצרת תחושה של כח.
האמירה "אני מתחייב לבוא" היא אמירה מגייסת. חשוב שלא רק נגיד "העניין חשוב" אלא שנגייס עוד אנשים להתחייב לבוא.
וזו בעצם המטרה שלנו.
ואלו הם מילותיו של גנדהי על ההתחייבות
I know that pledges and vows are, and should be, taken on rare occasions.
A man who takes a vow even now and then is sure to stumble. But if I can
imagine a crisis in the history of the Indian community of South Africa when it
would be in the fitness of things to take pledges that crisis is surely now.
There is wisdom in taking serious steps with great caution and hesitation. But
caution and hesitation have their limits, and we have now passed them. The
Government has taken leave of all sense of decency. We would only be betraying
our unworthiness and cowardice, if we cannot stake our all in the face of the
conflagration which envelopes us and sit watching it with folded hands. There
is no doubt, therefore, that the present is a proper occasion for taking
pledges. But every one of us must think out for himself if he has the will and
the ability to pledge himself. Resolutions of this nature cannot be passed by a
majority vote. Only those who take a pledge can be bound by it. This pledge
must not be taken with a view to produce an effect on outsiders. No one should
trouble to consider what impression it might have upon the Local Government,
the Imperial Government, or the Government of India. Every one must only search
his own heart, and if the inner voice assures him that he has the requisite
strength to carry him through, then only should he pledge himself and then only
will his pledge bear fruit.
פורסם ב 5 בנובמבר 2006 09:56 תגובות נעולות | כלים
היתה מלחמה?
או-טו-טו נמוגה לה מלחמת לבנון השניה לתוך החמסין הגדול שלאחריו יגיע (אם תרצה השם) הגשם הראשון.
ובינתיים יש אנשים שעברו את המלחמה ולא ממש התאוששו ממנה וארגונים שמנסים להתאושש ולפעול.
יש תחושה של דחיפות, לעשות לפני שיישכח הכל. "הכל" שהביא גם הרבה כסף לפעילות וצריכים לפעול.
וביחד עם העשיה יש ביקורת על העשיה של הממשלה ושל הגופים הגדולים שמנצלים את הכסף הגדול כדי לתקוע את היתדות האידאולוגיות הלא נכונות שלהם. ויש נסיון לתאם את העשיה.
אז מרכזים פעילות וקוראים לה "כוכב הצפון". אבי דבוש הבלתי נלאה משתיל מרכז את הפעילות. ומבקשים ממני להקים אתר שייתעד את כל העשיה וירכז חומרים שיהוו בסיס לביקורת על מה שהוביל למלחמה ועל מה שקורה אחריה. ואני מקים אתר בתוך אתר שתיל בשם היום שאחרי המלחמה.
האם עוד אתר אינטרנט יעזור? לא יודע. אולי. האולי הזה גורם לי להגיע לעבודה הזאת כל יום.
בואו לבקר באתר היום שאחרי המלחמה. אולי תמצאו בו משהו שאיכשהו יעזור.
אולי
נ.ב. אשתו של אלוהים, את כאן? זוכרת שכתבת על מלחמת שלום תקציב הבטחון? בדיוק בשבילך פתח בשבילך אבי דבוש מדף בספריה בשם המלחמה ותקציב המדינה.
פורסם ב 26 בספטמבר 2006 15:39 תגובות נעולות | כלים
רוצה להיות קיים? קח סוללת עורכי דין
מכתב שנשלח זה עתה לתפוצת שתיל. לא יודע למה זה מרגיז אותי יותר מאשר דו"ח העוני או כל סיפור על עוולה אחרת מתוך עשרות ומאות העוולות שאני נחשף אליהן בכל יום.
חיוך קטן במרירות החיים
סלאם לכולם,
משפחת חאנוני מתגוררת בלוד מלפני קום המדינה והינה משפחה מרובת ילדים וקשת יום. כל בני המשפחה מנהלים על בסיס יומי מלחמת הישרדות אכזרית ביותר עקב צווי הריסה שהופקו נגד הבתים שבהם הם מתגוררים.
אחד מביתם של משפחת חאנוני נהרס לפני מעל לשנתיים ופרויקט ערים מעורבות ליווה את המשפחה יחד עם ארגון כראמה לזכויות האדם על מנת לנסות לפתור את הבעיות הרבות שמהם סובלים כל בני המשפחה.
אחת הבעיות הללו הייתה אי רישום שני ילדים, האחד בן 3 והשני בן שנה במרשם האוכלוסין במשרד הפנים כך שבפועל שני הילדים לא היו "קיימים במערכת" ולא הוענקו להם כלל זכויות בסיסיות ושירותים אלמנטאריים כגון אלו המוענקות על ידי המוסד לביטוח הלאומי, קופות החולים, העירייה, גני ילדים וכו'.
בשיתוף עם עו"ד דורגאם סייף ועו"ד אחמד אמארה מארגון כראמה לזכויות האדם, הצלחנו בפרויקט ערים מעורבות להביא לרישום שני הילדים במרשם האוכלוסין הבוקר.
בברכה,
נידאל עבד אלגאפר, עו"ד
יועץ משפטי בפרוייקט ערים מעורבות - שתיל
פורסם ב 31 באוגוסט 2006 13:07 תגובות נעולות | כלים
גלידה בטעם ויאגרה
רגע של נחת.
אתר BoingBoing (או כמו שקורא לו יובל דרור - הבוינג הכפול) הוא אתר פופולארי ברמות מטורפות שמפרסם רצף של דברים חשובים ושטויות מצחיקות וחמודות.
כשצילמתי בהונגריה את התמונה של הגלידה בטעם ויאגרה מייד חשבתי על בוינגבוינג. להכניס לשם אייטם זה עניין לא פשוט ואם נכנס זה כבוד גדול.
היום זכיתי לכבוד הזה. פשוט מילאתי את הטופס באתר וזה הצליח!
Odd flavor options offered at ice cream stand in Hungary
ההפניה מובילה לתמונה שפירסמתי באלבום הונגריה באתר Flickr.
כמובן שניצלתי את ההזדמנות לפרופגנדה פוליטית והפניתי מהתמונה למוות לא מצדיק מוות באנגלית ולפוסט של עמי על הבלוגרים הלבנונים.
פורסם ב 17 ביולי 2006 18:56 תגובות נעולות | כלים
"קולות השינוי החברתי" - שם זמני
אתמול הגיע סוף סוף המיקרופון - Samson C01U, מיקרופון USB שנראה ושוקל כמו מיקרופון אמיתי.
חיברתי למחשב, הפעלתי את Audacity והתחלתי לשחק. איזה כיף!
(טיפ - לא הצלחתי לקנות ב eBay.com בגלל סירוב של חנויות לשלוח לישראל. גם החנויות ב Amazon לא הסכימו לשלוח לכאן. בסוף ניסיתי ב eBay.co.uk והצלחתי)
הרעיון הוא ששתיל יפיק מדי פעם (בחודש?) דיסק עם קטעים קצרים ומעניינים שקשורים לשינוי חברתי. מעין תחליף לרדיו הממוסד.
אני עדיין לא משכונע שפודקאסטים הם רעיון טוב בישראל. רוב האנשים לא מסתובבים עם נגני mp3. כדי להקשיב באמת לתכניות משמעותיות במחשב צריך להפנות אליהן את הקשב. העברה מפורמאט לפורמאט היא טרחה שלא הרבה אנשים טורחים בה. לכן חשבנו שדיסק הוא פורמאט ההפצה הטוב ביותר. כמובן שאפשר יהיה להוריד את התכנית מהאתר.
נתחיל עם צריבה במשרד ונחלק או נמכור בסכום זעיר. אם נראה שמוצלח, נעביר לצריבה מסחרית.
הסיבה שאני כותב כאן על משהו שעדיין לא נולד היא כי אני מבקש תגובות ורעיונות מסוגים שונים.
אני מבקש לדעת מה הייתם מצפים לשמוע בדיסק בשם "קולות השינוי החברתי".
אני מבקש לקבל המלצות על מוזיקאים עצמאים שיהיו מעוניינים לשלב את המוזיקה שלהם בדיסק.
אם הייתם רוצים להשתתף, גם תכתבו. ועל מה הייתם רוצים לדבר.
בעיה אחת שאני רואה עכשיו (ובטח יבואו עוד) היא בעיית האיכות. איכות שמע לא מושלמת בולטת יותר מאשר איכות וידאו נמוכה (ע"ע YouTube). אנחנו נצטרך לקבל הקלטות ברמה סבירה או לבקש מאנשים להגיע למשרד בירושלים כדי לבצע את ההקלטה. אפשרות נוספת היא למצוא אנשים במקומות שונים בארץ שיש להם אפשרויות הקלטה סבירות ויתרמו "זמן אולפן" כדי להקליט ואז לשלוח אלינו. אם יש לכם אולפן ביתי כזה והייתם מעוניינים לעזור, או מכירים מישהו, נשמח לשמוע.
ולסיום, המשחק הראשון שלי עם המיקרופון ותוכנת העריכה.
נו, מה דעתכם?
פורסם ב 15 ביוני 2006 10:06 תגובות נעולות | כלים
עמוד 1 מתוך 1
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
