רשומהמי אשם ב"תופעת הטוקבקיסטים"?

אורי ברוכין שואל הערב מי בנה את כיכר השוק של הטוקבקים? אבל הוא לא עונה ישירות על השאלה שהוא שאל בכותרת. אורי בעצם עונה על השאלה "איך בנויה כיכר השוק של הטובקים". ובגלל שהוא לא ענה על השאלה של עצמו, אני אענה עליה.

אורי כותב "...מאחר והאחריות של האתרים לתרבות הטוקבקים היא גדולה מכפי הנראה." ואני טוען שהאחריות שלהם היא לא "גדולה מכפי שנראה" אלא שהאתרים המסחריים הם האחראים הבלעדיים לתופעה. עניין של אחד ואפס ולא עניין יחסי.

אין מנגנון לכתיבת תגובות, אין תגובות. כל כך פשוט.

טוקבקים הם לא מנגנונים של שיחה אלא מנגנוני הדפסת כסף שמטרתם לנפח את מספר הדפים הנצפים באתרים המסחריים.

איך זה עובד?

באתר ללא טוקבקים אני נכנס לדף ( #1 ) , קורא אותו וממשיך לדף אחר.

באתר עם טוקבקים, אני נכנס לדף ( #1 ) , קורא, מתרגז או מסכים וכותב טוקבק. ממשיך להסתובב. חוזר לדף ( #2 ) לראות האם פרסמו את הטוקבק שלי. לא פרסמו? אני שוב מסתובב ושוב חוזר ( #3 ). ונניח שכן פרסמו והגיבו אלי אז אני מגיב לתגובה ושוב יוצא להסתובב ושוב חוזר ( #4 ) וכך עד שנמאס לי.

ראיתם איך זה עובד? לפחות פי ארבע צפיות בדף.

מכיוון שהאתרים המסחריים מתפרנסים מפרסומות, ומכיוון שהמפרסמים משלמים לאתר עבור מספר הצפיות בפרסומות, כדאי לאתרים המסחריים להוסיף מנגנון טוקבקים ולשלם (שכר זעום) לאנשים שתפקידם לסנן אותם.

ומכיוון שככל שבאתר יש יותר דפים נצפים הוא נחשב למקום שיותר טוב לפרסם בו. ואז הוא יכול לגבות יותר כסף על הפרסומות.

אז בפעם הבאה שמישהו מאיזה אתר מסחרי מגלגל עיניים ומלכלך על טוקבקים וטוקבקיסטים, תגידו לו "לא טוב לך? תוריד. ובהזדמנות הראשונה תביא ארגז לחפצים שלך ותכתוב את מכתב הפרידה".

נ.ב. פעם, בשיחה על טוקבקים אורי הפנה את תשומת לבי לזה.

 

ב"הארץ" ממליצים לקוראים להגיב ישר, אפילו בלי לקרוא את התוכן.


פורסם ב 31 באוקטובר 2006 23:59 במדור התקשורת הממוסדת תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

ירדן  בתאריך 11/1/2006 12:36:41 AM

נו כמו הקוראים בynet

למה בynet כן ובהארץ לא? מה הם פרייארים?

דרומי  [אתר]  בתאריך 11/1/2006 8:00:09 AM

יותר מזה

זה לא רק עניין של אחד ואפס.
להגיד את זה זה להגיד בעצם - או שתאפשרו תגובות, ותאכלו את החרא, או שתחסמו את האפשרות.
בפועל, אפשר גם לשלוט באופי הטוקבקים. אם 80% מהטוקבקים מסוננים ממילא, ברור שאפשר להשפיע באופן קיצוני על אופי השיח הטוקבקיסטי על ידי שינוי מדיניות הסינון. לא רק בדרך הבנאלית של "מה שלא נפרסם לא יופיע" - גם בגלל שאופי התגובות הקיימות משפיע על התגובות הבאות, והאופי הכללי של הטוקבקים משפיע על מה שאנשים חושבים שמתאים לפרסום כטוקבק.
כלומר, אם תגובות שאינן אינפורמטיביות ושאינן תורמות לדיון בכתבה ("פחחח") לא יפורסמו, אנשים יפסיקו גם לשלוח אותן.

זו ש  [אתר]  בתאריך 11/1/2006 8:15:16 AM

ללא נושא

עניין הדפים הנצפים, הכסף והטוקבקים מאיר אספקט לא שולי נוסף - העובדה שלאתרים האלה יש אינטרס מובהק לבחור ולנסח אייטמים בצורה שתביא למקסימום תגובות, מה שמרחיק את האייטמים מרחק גדול מדיווח סביר ומאוזן.

חייש  [אתר]  בתאריך 11/1/2006 9:28:53 AM

וכן הלאה והלאה

כתבות (ולא משנה באיזה תחום, זה נכון גם לגבי כתבות על ספרות יפה או נדידת ציפורים) שימשכו הרבה תגובות יזכרו לכותרת, כתבות ללא פוטנציאל טיקבוק ידחפו אחורה.
הטוקבקים הם התגשמות החזון לעיתון אינטראקטיבי. הסיבה שהם נראים כמו גוש צואה היא שכך בדיוק נראה העם היושב בציון. במדינה עם אחוז גבוה (אמיתי, לא חאווה) של גזענים, פאשיסטים, חשוכים ונבערים, אי אפשר לצפות שהתגובות ינוסחו כמו הוראות שימוש בתרופה.

והתודה לחייש  בתאריך 11/1/2006 9:55:43 AM

שמוכיח לנו בתגובתו

בדיוק את מה שהוא אומר.

ש" הסיבה שהם [הטוקבקים] נראים כמו גוש צואה היא שכך בדיוק נראה העם היושב בציון. במדינה עם אחוז גבוה (אמיתי, לא חאווה) של גזענים, פאשיסטים, חשוכים ונבערים, אי אפשר לצפות שהתגובות ינוסחו כמו הוראות שימוש בתרופה."

טוב להיווכח שתגובותיו נעדרות גידופים, מיזנטרופיה והתנשאות.

אלון  בתאריך 11/1/2006 10:03:04 AM

ללא נושא

ואם מנגנון עידוד התגובות הבנוי בכתבה/מאמר האינטרנטיים לא מספיק, החלו הגירסאות המודפסות לפרסם תגובות נבחרות.
גדול הסיפוק בידיעה שתגובתי המלומדת ("פחחחח, 82 אתה לא מבין מהחיים שלך!") התפרסמה בשולי המאמר האינטרנטי, אך אין להשוותה לסיפוק שבתגובה המודפסת, שלא תידחק למטה לתהום נשיית הווב בעוד שעה, שבה יעטפו דגים אמיתיים מחר, ב"הכל חינם ציון מרכולים".

אורי ב.  [אתר]  בתאריך 11/1/2006 7:21:06 PM

חנן תתביישו!!!111!

לא יפה (-:
אני חושב שאני דווקא עונה על השאלה בכותרת באופן די חד משמעי בפוסט כמכלול.
מכפי הנראה מתייחס לדיון הטוקבקים כפי שהוא מתקיים בדרך כלל, ולא לדעתי האישית.

לגבי העניין המסחרי אני חושב שהצד הרך/תדמיתי שזיו הזכיר יותר חשוב ממטחנת הפייג'ויוז
http://www.printmall.co.il/blog/?Msg_ID=98

אגב, תודה שהזכרת לי את העניין בהארץ, כבר הספקתי לשכוח מזה, אבל זאת באמת דוגמה שמתחברת למה שכתבתי.

יעקב  בתאריך 11/1/2006 10:53:06 PM

לא הבנתי

1. אכן הטוקבקים תורמים את תרומתם באופן ישיר(מספר דפים נצפים) לקופת האתר. מה הבעיה?
2. גם באופן עקיף הם תורמים - האתר יותר מעניין ומושך אנשים. מה הבעיה בזה? אתר חדשות ללא טוקבקים ייראה מיושן וחסר עניין. זו סיבה מצויינת לשים מנגנון כזה.
4. בטוקבקים, במיוחד באלה של הארץ, מתנהלים לעיתים דיונים מוצלחים ומעמיקים, לפעמים מרחיבים את הדעת יותר מן המאמר.
5. לא מוצא חן?! מה הבעיה - יפתח נא אדון חנן כהן אתר חדשות ללא טוקבקים. יוזמה חופשית והכל. נראה אם ימצא חן בעיני הגולשים.

כמו כן - בעיית הדיווח העיתונאי רודף השערורייה היא מראשית העיתונות(אדם נשך כלב וגו'), ולא הטוקבקים גרמו לה.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.