רשומהמקומן של העצומות בשרשרת ההשפעה הפוליטית

יובל דרור מערער על האפקטיביות של עצומות ברשת. חלק מהתגובות שם מתחילות לעלות על הנקודה אבל לא מספיק.

בסוף, מה שבאמת חשוב לפוליטיקאים זה הפריימריז. כי הם מבינים רק כח.

אז איך זה עובד?

יש נושא שחשוב לאנשים.

הם יוצרים עצומה שחותמים עליה הרבה אנשים. הרבה אנשים שמסכימים על משהו זה כח שצריך להתחשב בו. אבל רגע, לפוליטיקאים זה עדיין לא חשוב. הם מסתכלים רק על הפריימריז. זוכרים?

הרבה אנשים שחותמים על עצומה זו הנכחה של כח. אז התקשורת מדווחת והעניין הופך ל"אישו". ואז הפוליטיקאי יכול לקבל עוד דקות תקשורת ולהזכיר לעולם את קיומו. "העולם" זה בעיקר הגוף הבוחר שלו.

והפוליטיקאי צריך להראות לגוף הבוחר שלו שהוא נענה לקול ההמון. כדי שקבוצות בגוף הבוחר יידעו שאם הם יפנו לפוליטיקאי באיזה שהוא עניין, יש סיכוי שהם יצליחו להשפיע עליו. כי אחרת, הם לא ידברו איתו.

נניח - סוציאל דמוקרטיה.

וככה זה מתגלגל. עד לפריימריז.

וכל קבוצה של כמה עשרות אנשים בגוף הבוחר נחשבת. ונצברים ארגזים עם טפסי התפקדות שמרוכזים סביב אינטרסים.

ובאים בעלי הארגזים אל הפוליטיקאי ואומרים לו "העניין הזה חשוב לנו" והוא צריך להגיד "גם לי" והם יגידו "אני איתך".

ואולי הם גם יצביעו עבורו בפריימריז.

וכל השרשרת הזאת יכולה להתחיל גם בעצומה באינטרנט.


פורסם ב 18 באוקטובר 2006 09:59 במדור פוליטיקה תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

יוחאי עילם  [אתר]  בתאריך 10/18/2006 11:45:40 AM

בעצומה הקודמת היו סלבז

ואז זה זכה לחשיפה תקשורתית וליותר השפעה.
חוץ מהפריימריז, הפוליטיקאים גם מאוד קשובים לתקשורת.

איתי  [אתר]  בתאריך 10/18/2006 12:03:57 PM

זו פשוט שאלה של כמויות

יובל פוסל את כל הקונספט, ומן הסתם מה שמעורר אצלו את הפסילה הוא התופעה של מאות עצומות על כל דבר כמעט, שלכל אחת מהן מספר קטן של חותמים, לא מאורגנים ולכן גם חסרי כוח.
במובן זה דווקא הקלות הטכנולוגית של העלאת עצומה לרשת מסרסת את כוחות של הכלי. אם פעם בשביל להשיג 300 חתימות היית צריך לכתת רגליים בכל הארץ, היום זה כל כך פשוט שאף אחד לא מסתכל אפילו. אני מתפלא על כך שלא הומצאה תוכנה שמחתימה את המצטרפים לרשימת התפוצה שלה אוטומטית על עצומות. במובן זה אני מסכים עם יובל.

עם זאת, יובל לא מציע חלופות לפעילות פוליטית אפקטיבית, ובדגש על פעילות ברשת.

אפשר לרדת על עצומות רשת, אבל אפשר באותה מידה לרדת גם על הפגנות קטנות וחביבות כמו זו של שלום עכשיו כל מוצש בירושלים שהפסקתי ללכת אליה מרוב ייאוש (ואולי היא בוטלה בכלל).
להרים עצרות המונים מוצלחות זה על סף הבלתי אפשרי, ולעשות פעילות שטח קטנה ומרעישה מאוד כרוך בד"כ בעבירה על החוק (לקשור עצמך למנוף וכו').

המפתח לפיתרון (שאין לי אותו ביד) טמון לדעתי ברוח הדברים של חנן - שילוב פעילות רשת אולי לא מאוד אפקטיבית, אבל מעוררת מחשבה, ומעידה על כך שהציבור הגדול אינו רדום, עם התפקדות
למפלגות הגדולות (גם אם אינך מצביע להן!), בכדי ליצור כוח פוליטי שמקשיבים לו.

לדוגמה:

עצומה של 10000 מצביעי עבודה נגד היצמדות שרי העבודה לכיסאותיהם שווה יותר מעצומה של 50000 אזרחים בלתי מזדהים.

עצומה של 1000 חברי מפלגה שווה יותר מעצומה של
10000 מצביעים.

עצומה של 100 חברי מרכז שווה יותר מעצומה של 1000 חברים.

ומה דעתכם: כמה שווה עצומת בלוגרים?

אביבה  [אתר]  בתאריך 10/19/2006 12:40:31 PM

ללא נושא

התייחסתי לזה גם אצלי:

http://www.notes.co.il/aviva/24230.asp

איתי שואל כמה שווה עצומת בלוגרים, ואני חושבת שאת העם ואת נבחריו לא מעניין מי ומה זה בלוגים והם לא שמעו על אום מאליק. עצומת בלוגרים שווה אפילו פחות, כי ככל שהעיתונאים יוצאים מגדרם להסביר מה זה בלוג ולמה זה חשוב, בעלי ההשפעה מבינים שאין כאן שום אלקטורט. איזו קבוצה סקטוריאלית בדיוק מייצגים "הבלוגרים"?

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.