מאיה טקו בר
בכנס יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) לפני שלושה שבועות בערך פגשתי את עופר קורנפלד. עופר רץ בפריימריז של מפלגת העבודה ונבחר למקום לא ריאלי. עופר הוא הפוליטיקאי היחידי שמכיר אותי בשמי ולכן אני מחבב אותו. אבל בעיקר לא רק בגלל זה. "צורת החשיבה של מהנדס" - כפי שהוא קורא לזה, מדברת אלי.
קישקשנו קצת בחוץ ושאלתי אותו מה הוא עושה בימים אלה ובין השאר הוא אמר לי שהוא נכנס כשותף למסעדה חדשה - מזון מהיר מקסיקני. ומכיוון שנפגשנו בכנס יסו"ד הוא אמר לי שהתנאי שלו להצטרפות להשקעה היה שעובדי המסעדה יקבלו לפחות שכר מינימום.
לפני יותר משבוע כתב השף עמיר אילן בבלוג שלו על מסעדת מזון מהיר חדשה של אוכל מקסיקני בלי להזכיר את השם או את השותף. שאלתי בתגובות האם עופר (בלי שם משפחה) הוא השותף והוא ענה שאכן כן וכתב את שם המסעדה.
אתמול בצהריים התרוצצתי אחר עפיפונים בשדה חרוש ולאחר מכן בערב נפגשתי עם שניים מבכירי האינטרנט בישראל ולכן בסוף היום הייתי ממש רעב והחלטתי לנסות לאכול במקום שאני מכיר באיזה שהוא אופן את המייסדים שלו.
מכיוון שאני לא רוגוב, לא אכלתי כשמחברת לצידי וכל מה שאני כותב כאן הוא מהזיכרון.
בבר מוצג תפריט גדול בעל חמישה פריטים בלבד עם הסבר מפורט על מרכיבי כל מנה. יש גם מנה צמחונית שהם מקפידים לבשל במחבת נפרד כדי לא לבשל על אותו משטח שבישלו בו בשר. מחשבה יפה. אפשר לבחור רגיל ב 22 ש"ח או גדול ב 28 ש"ח. אני בחרתי שילוב של אנטרקוט ובורגר כי היה כתוב בתפריט "השילוב המנצח". לא היה ברור לי למה לבחור משהו שהוא לא "השילוב המנצח". גם לא ידעתי מה לקחת לשתות כי לא היה לי בפה מראש את הטעם של האוכל ולא ידעתי מה יתאים.
הכנת הטורטייה ממש מגניבה. יש מין טוסטר לחיצה ענק עם פלטות חלקות. מניחים בטוסטר דיסקת בצק, קווץ' אחד ויש טורטייה דקיקה.
אחר כך מורחים על הטורטייה עיסת שעועית. בתפריט קוראים לזה משהו בספרדית שלא הבנתי מה זה ורק אחרי שראיתי מה שמים במנה והפעלתי תהליך אלימינציה הבנתי שהמילה בספרדית זה השעועית הזאת. וגם גווקאמולי שזה סלט אבוקדו וסלט עגבניות עם בצל וכוסברה ואז את הבשרים ורטבים ומגלגלים כמו לאפה.
עמיר אילן כתב בבלוג שלו על זמינות הבשר אבל אני תהיתי איך יהיה להם אבוקדו זמין כל השנה.
התוצאה טעימה ונימוחה. עושר של טעמים בפה במחיר בהחלט סביר.
מכיוון שהייתי עדיין רעב הזמנתי עוד אחד - הפעם רק אנטרקוט רגיל.
הבנתי למה השילוב עם ההמבורגר "מנצח". כל המנה אכן נימוחה אבל התחושה היא שהמרקם של כל המרכיבים הוא די דומה. הבשר הקצת גרגרי של הבורגר מוסיף מימד נוסף. כמו כן, המרקם הכללי הנימוח השאיר אצלי תחושה של חוסר כי הלשון שלי הרגישה הרבה טעמים, הבטן שלי הרגישה שנכנס אליה אוכל אבל הפה שלי לא הרגיש שהוא אכל. מה שגרם לי להזמין עוד מנה שהיתה אולי קצת מיותרת. לכן צריך לאכול את הטאקו לאט ולתת לתחושת השובע לפעול לפני שמחליטים להזמין עוד.
והשירותים נקיים.
שיהיה בהצלחה ובתיאבון.
מאיה טקו בר - אבן גבירול 54, תל אביב
פורסם ב 9 באוקטובר 2006 10:57 במדור כללי תגובות נעולות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
גילי בתאריך 10/9/2006 12:39:33 PM
ללא נושא
חנן - לדעתי אסור אף פעם ללכת על 'השילוב המנצח' אלא לחשוב מה אתה אוהב. ברוב המסעדות השילוב המנצח הוא סוג של 'הכל'. לי נראה שההמבורגד סותר את האנטריקוט. גם אני היתי שם - לקחתי אנטריקוט רגיל ומאוד נהנתי. דווקא היה נגיס למדי, אבל לא קשה. הרגיל קצת קטן אבל לכן לא משאיר הרגשת כבדות. ולממרח השעועוית קוראים פריחולס (לא בטוחה שכתבתי נכון)
ר. איסטניס בתאריך 10/9/2006 2:14:12 PM
יופי חנן
קודם פויר מפרסם חברה. אחר כך אתה מפרסם בר. זה שאמר שלכותבי רשימות אין עתיד טעה. עתיד בתור יחצנים אולי יש. אינטגריטי לא כל כך
חנן כהן בתאריך 10/9/2006 4:04:05 PM
לא "יופי" - איסטניס
אף אחד לא ביקש ממני לכתוב
אף אחד לא שילם לי לכתוב
אף אחד לא שילם על הארוחה שלי
הסבר לי בבקשה מה ההבדל בין ביקורת מסעדה בבלוג ובין ביקורות עצמאיות של תוכנה, ספרים, מוזיקה וכל השאר שאנשים צורכים בחיים שלהם?
אלימלך דזנדזיחשווילי בתאריך 10/9/2006 6:34:31 PM
תבוא למסעדה של הדוד שלי משה והדודה
רוז'ינה בתחנה המרכזית של נס ציונה.
תאכל אוכל גרוזיני בשפע, מבטיח לך לא תצא רעב.
גם שכר המינימום בסדר - כל הכסף לוקח המלצר היחידי (וגם ממלא מקום הדודה בניגוב צלחות וכוסות), בן דוד שלי צדוק שקנה בשבוע שעבר באמווה חדש.
יום אחד כל המסעדה תהיה שלו.
קיינן [אתר] בתאריך 10/9/2006 6:36:59 PM
אלוהים של הדברים הקטנים
חנן, תודה רבה על הפוסט הזה, אני גר ממש ליד כיכר רבין ומחפש תמידית מקומות טובים לאכול (ומקומות טובים בכלל), בדרך כלל השילוב המנצח הוא כשאנשים טובים ממליצים על מקומות טובים.
חבל שאין יותר פוסטים פה ושם של המלצות על מקומות בילוי ואוכל, זו הרי חוויה שיתופית נפלאה.
אני רק נזכר בקוראי את הפוסטים של בועז כהן ומייד מוריד את השיר/אלבום שהוא מדבר עליו (אל תגלו לאף אחד).
איזה כיף שאפשר לעשות את זה גם עם אוכל (כן, 'להוריד' פתאום מקבל דו-משמעות).
תודה חנן ואני מקווה שהערות כמו של איסטניס 'מרגיזות' אותך כמו אותי.
או שלא?
איתי [אתר] בתאריך 10/10/2006 11:37:04 AM
עופר קורנפלד
אני הייתי שמח אם היית מראיין כאן (טקסט בבקשה) את עופר לגבי מה הלקח שלו לגבי הניסיון לנער את מפלגת העבודה מבפנים (תנועת עבודה חדשה, לא רק ריצה של אדם בודד). אם אדם חכם, עשיר, שזמנו בידו משקיע כ"כ הרבה כסף ואנרגיה ונכשל, זה דבר שחשוב לכולנו לשמוע עליו, אבל בדרך כלל לא נושא לכתבות בעיתונות רגילה. דווקא כחבר תוכל לעשות ראיון כזה שלא ייראה כמו חיטוט בפצעים אלא כחשבון נפש הפונה לעתיד.
אישית פניתי אליו יותר מפעם אחת בכדי לקבל משוב על מה שאנו מנסים לעשות דרך הרשת והוא לא חזר אלי. אני מבין שאוכל יותר מעניין מפוליטיקה, ותוהה אם גם אני אמצא עצמי עוד כמה שנים רץ לפריימריס (פיחס) ואז פותח מסעדה.
רפי בתאריך 10/21/2006 11:45:10 AM
מזל טוב לפתיחה
בקרוב מאד נפתח בר בשם סאנצ'ו הראשון בחיפה אתה מוזמן לטעום לכולם
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
