"הקולקטיב" ואני
אורי ברוכין כותב בגליון האחרון (272) של "הקולקטיב":
קוראים יקרים, אני עייף. אני עייף, ואני כבר לא בטוח מה המשמעות של השעות הרבות שאני שם על כל גיליון של הקולקטיב. כל התחום בארץ במקום אחר לגמרי משהוא לפני כמעט שבע שנים, כשהתחלנו, ברמת הלינק-בלוגינג יש עשרות בלוגרים שעושים עבודה טובה לפחות כמוני (עם תרומות לינקים מירדן ומכם). בנוסף – כניסה של ראשי-ווב אמיתיים לעיתונות הישראלית, והמהירות בה זורם התוכן בבלוגוספירה העולמית של עידן הרסס, אומרת שגם המרחק בין השטח ובין התקשורת הממוסדת הצטמצם (הסקירות השבועיות של רוני שני בנענע הן דוגמה טובה מאוד לעבודה טובה מאוד בתחום).
אני מתחיל לחשוב לאחרונה שעדיף שהזמן הזה ילך על דברים שהערך המוסף שלי בהם קצת יותר ייחודי. אולי יותר פרסומים, אולי יותר זמן על פרויקטים. לא החלטתי עדין. אני מקווה שעד גיליון 300 נעבור לפתרון של לינק-בלוג שיגזול פחות מהזמן הפנוי המועט שלי (נשאף שגם בבלוג יהיה דייג'סט מייל שבועי של הלינקים). אם זה לא ילך – גיליון 300 יהיה האחרון מבחינתי. אני מקווה להחזיק מעמד עד אז, בתדירות הנוכחית זה יכול לקחת עוד שנה, אבל אני אהיה אתכם כן – אני לא בטוח שאחזיק מעמד עד אז. אני בכוונה כותב את זה הרבה זמן מראש, כי אין לי שום רצון לעשות פוזה דרמטית. זה לא. נראה לי שהסיבה די הגיונית ושהראייה שלי של המצב מדויקת. אני גם פתוח לרעיונות בתחום, כמובן.
סליחה על ההתבכיינות הקלה. נעבור לגיליון.
על ה"קולקטיב" קראתי לראשונה בשנת 1999, בקפטן אינטרנט שעדיין הודפס על נייר.
הגליונות הראשונים של הקולקטיב נשלחו בטקסט באימייל עם הלינקים ליד הטקסט וגם כקובץ Word מוצמד עם לינקים לטקסט.
די מהר כתבתי להם "הלו, פה זה אינטרנט!" יחד עם קישור להורדת ממיר RTF ל HTML. אולי בגללי אחר כך התחילו להישלח גליונות הקולקטיב בפורמאט HTML.
התרומה הראשונה שלי לקולקטיב היתה בגליון 43 אבל ללא קרדיט. כנראה שהתרעמתי על כך כי בגליון 44 כתב אורי:
חנן הוא, אגב, בעלים של דומיין מבוקש שמחביא בו כמה מאמרים טובים על חיפוש מידע ועוד. שווה ביקור ולו רק כדי ללמוד איך להשתמש בגוגל כדי למצוא את הדפים הטובים באתרים שבנויים גרוע או שאין בהם מנוע חיפוש ראוי לשמו. והוא גם בנאדם נחמד. לא כל האנשים שמובילים את התחום בארץ עושים רעש כמו כמה אחרים (כמונו למשל), לא נשכח שוב את השם שלו. אנו מכים על חטא.
מאז השתתפתי לא מעט ב"קולקטיב", אך כדרכי, רק מהצד ולא במרכז העניינים.
חלפו שבע שנים, וכמו שכותב אורי, "כל התחום בארץ במקום אחר לגמרי משהוא לפני כמעט שבע שנים".
אורי כבר יודע שהגיע הזמן להפסיק אבל נשמע לי שהוא קצת חושש.
להפסקת פרוייקט כמו "הקולקטיב" יש שני היבטים - היבט התועלת והיבט האחריות. על היבט התועלת אורי כבר כתב וכבר הגיע למסקנה שהיום התועלת מה"הקולקטיב" קטנה משהיתה במשך השנים הראשונות שלו. על היבט האחריות אורי לא כתב כי הוא צנוע מדי.
האחריות
(הערה לפני ההמשך: עכשיו אני אכתוב ספקולציות שלי. אני אכתוב על אורי וירדן (לוינסקי) דברים שלא שמעתי מהם אבל אני מנחש, מתוך התבוננות בפעולות שלהם במשך השנים. אני מעריך שאני מנחש נכון אבל גם יכול להיות שלא. ואני בטוח שמה שאכתוב כאן יביך אותם אבל אני לוקח את הסיכון. נמשיך.)
הסיבה שאורי וירדן וכל השאר השקיעו ומשקיעים הרבה, ללא תמורה נראית לעין, היא תחושת האחריות לאינטרנט בישראל. תחושת האחריות הזאת גרמה להם לכתוב ולאסוף ולתכנת ולשלוח את "הקולקטיב", את אתר קונספציה ואת אתר רשימות שבו אתם קוראים עכשיו. תחושת האחריות לא הגיעה מבחוץ. אי אפשר להטיל אחריות, אפשר רק לקחת אחריות. והם לקחו אחריות. והיו דוחפים ושותפים משמעותיים לשינויים המשמעותיים שקרו כאן. ועל כך מגיעה להם תודה ענקית. ההשקעה שלהם ראויה לפרס ישראל. ברצינות.
הבעיה עם אנשים שיש להם תחושת אחריות חזקה שהם לא תמיד יודעים מתי להרפות. אני חש שלאורי קשה להרפות מ"הקולקטיב". קשה לו להגיד "אני כבר לא צריך להיות אחראי על מה שאנשים קוראים ואני לא צריך להיות אחראי לאסוף ולנפות ולספק קישורים טובים ומעניינים ומועילים".
אבל בגלל הניתוח (הנכון) של אורי על היחס בין ההשקעה והתועלת מ"הקולקטיב", אפשר להרפות. ואין סיבה לחכות לגליון 300 ולסבול עד אז. אפשר להתכונן נפשית ולהכריז על גליון 275 כגליון האחרון של "הקולקטיב".
וכולנו נשמח על כל 274 הגליונות הראשונים ונזיל דמעה על גליון 275 ונהיה נוסטלגים ו(שוב) נגיד תודה.
פורסם ב 12 בספטמבר 2006 21:23 במדור כללי תגובות נעולות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
יובל דרור [אתר] בתאריך 9/12/2006 9:49:58 PM
אני לא מבין
אם לדעתך אין תועלת בקולקטיב הפסק את המנוי עליו. אני מפיק ממנו תועלת רבה. הוא מעניין, הוא מעורר מחשבה, הוא מוצלח.
זה שכולנו יודעים להשתמש היום בגוגל לא הופך את העריכה האנושית (המוצלחת מאוד) של אורי וירדן לפחות חשובה. אם כבר, בדיוק ההפך.
אלכס בן-ארי [אתר] בתאריך 9/12/2006 10:15:38 PM
אני עם יובל
כמו "אנארכיה" (http://anarchaia.org/) או The daily grind (ב- http://larkware.com) בתחומם או sugasm בתחומו (http://sugasm.com/)הקולקטיב הוא אוצר בלום.
רוני [אתר] בתאריך 9/12/2006 11:11:24 PM
גם אני עם יובל
הקולקטיב חוסך לי טונות של זמן ומספק המון הנאה. לפעמים לא בא לי עליו ואני מדלגת, אבל אורי וירדן הם המקור המרכזי שלי לאתרים חדשים.
מילי בתאריך 9/12/2006 11:15:48 PM
חנן לא כתב רע -
להיפך. הוא כתב טוב והחמיא והסכים עם אורי. לא מתוך הרע...מתוך המסכים והמבין והמקבל. ואולי אפילו עוזר לאורי להפרד בזה שמציע לקצר את הפרידה שחצי שנה במקום שנה -
אני קראתי כפוסט חיובי ומודה ומעריך .
ואפשר לסמוך על אורי שהוא לא כתב את שכתב כדי לדוג ול'פיש' מחמאות ותחנוני תשאר - אלא חלק את עייפותו ומחשבותיו. מותר לו.ויפה עשה שחלק איתנו בכנות את שעל לבו. ויפה ענה לו חנן.
יוחאי עילם [אתר] בתאריך 9/13/2006 12:19:01 AM
אני נהנה מהקולקטיב
זה כיף לקרוא מגזין שעושה סדר, ומגיש לי את הכל בצורה מאוד יפה.
אם יש לכם זמן פנוי, אנא המשיכו גם מעבר ל 300
לאה [אתר] בתאריך 9/13/2006 8:18:08 AM
מדד הטרנדים הישראלי
אני גם מנויה על הקולקטיב, ויצא לי גם לתרום כמה לינקים מעניינים, שלא לדבר על החשיפה שזה אפשר דרך "מעידים על עיסתם".
אבל אני תמיד התייחסתי לניוזלטר כמצפן של טרנדים, כפיסת תוכן ערוכה היטב שהשאירה אותי מרותקת למסך דקות ארוכות לאחר קבלת המייל.
איני רואה בקולקטיב כגורם בעל אחריות רבה יותר מבלוגים אחרים שאני קוראת ומתעדכנת דרך הר.ס.ס. יש אנשים ואתרים שמהווים צומת מרכזית בתוך רשת ענקית וכזה הינו הקולקטיב (כמעט כתבתי "היה", אבל עוד מוקדם להספיד). אני אשמח אם החבר'ה ימשיכו במלאכה היפה הזו, ואולי אפשר להאציל סמכויות על עוד כמה אנשים שישתתפו בעריכה מעת לעת (חנן, אתה פנוי?) כך שהמלאכה תתבצע יותר בקלות. אשמח לעזור בעצמי.
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
