אמת בזמן מלחמה
ככה מתחיל דרור פויר את האנומליה של האמפתיה
אנחנו, הישראלים, שרוטים לגמרי. אחת מהשריטות העמוקות שלנו – עליה אנחנו משלמים עכשיו ועוד נשלם רבות – היא האובדן המוחלט של היכולת לחוש אמפטיה לכל מי שהוא לא משלנו. אני לא מדבר על אהדה או רחמים או על השאלה מי צודק ומי אשם, אני מדבר על האמפטיה הפשוטה, הבסיסית, לכל מי שהוא בנאדם, לכל מי שהוא לא אנחנו. המלחמה הזו חשפה את השריטה הזו בכל תפארתה.
רוב האנשים במדינת ישראל של קיץ 2006 חושבים שאמפטיה היא כמו עוגה, שכל חתיכה שחותכים ממנה משאירה ממנה פחות, וצריך לשמור שלא ייגמר. כאילו שאמפטיה לילד מבירות שביתו נהרס או לסבתא מצור שהפכה פליטה באה על חשבון או גורעת מהאמפטיה לחקלאי מהגליל שהאפרסקים שלו נרקבים על העצים באין קוטף או לילדה מעכו שטיל פגע פגיעה ישירה בחדר שלה, ולהפך – כאילו שהצער על נפגעים בצד שלנו חייב להתאזן על ידי שמחה כשנפגעים בצד השני.
בהתחלה גם אני התלהבתי ממה שדרור כתב ואפילו התחלתי לתרגם את הקטע לאנגלית כדי שהגויים יראו שגם אנחנו אנשים ואנחנו רוצים להיות יותר טובים. חשבתי גם לתבוע מהם אמפתיה כלפי הנפגעים כאן כפי שאני תובע מעצמי אמפתיה כלפי הנפגעים שם. (תקעה אותי המילה שריטה שמיטב המתרגמים לא יכלו לה).
בגלל הזמן שעבר (כמה ימים ארוכים) הבנתי עוד משהו שדרור לא כתב. האנומליה של האמפתיה היא לא תופעה ישראלית ייחודית אלא תופעה אנושית אוניברסאלית.
כשקיים קונפליקט חריף בין שתי קבוצות, כל הצדדים בקונפליקט לוקים בחוסר יכולת לאמפתיה לצד השני. ככה זה בכל זמן ובכל מקום ובכל גודל קונפליקט.
אמפתיה היא היכולת לראות את האמת בכל צדדיה – גם הצד שלי וגם הצד שהוא לא שלי. התעלמות מהאמת של הצד שהוא לא שלי היא ראיה חסרה, ולכן היא לא ראיית האמת.
בזמן מלחמה קשה עד בלתי אפשרי לראות ולתפוס את האמת.
מלחמה היא זמן של ערפל ורעש ושקר.
הכוונה של דרור היתה טובה וגם התוצאה טובה. אבל היא לא האמת. לא דרור ולא אף אחד אחר יכול לדעת עכשיו, בזמן המלחמה, מה היא האמת של היחסים המורכבים בין כל הגופים המשתתפים במלחמה. יותר מזה – אף אחד כרגע לא יכול להגיד בוודאות מי הם כל הגופים המשתתפים במלחמה. הרעש מפריע ומעוות את התפישה.
אז מה נשאר לנו לעשות?
לא להתבייש ולהגיד בקול רם את האמת שלנו, תוך כדי הבנה צלולה שהיא לוקה בחסר.
לנסות ולאסוף כמה שיותר הרגשות ועדויות ועובדות שיהוו תשתית לבירור האמת בעתיד.
אחרי המלחמה, יהיה לנו תפקיד בנסיון להבין את האמת ולהציג אותה לעולם.
ואז לנסות ולהביא שלום, כי השלום הוא האמת.
"והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח', י"ט)
פורסם ב 8 באוגוסט 2006 15:55 במדור שלום תגובות נעולות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
תמר [אתר] בתאריך 8/8/2006 4:02:56 PM
תחתום על עצומה לעצור את המוות האיום
http://opolitics.org/lebanon
תחתום על עצומה לעצור את המוות האיום?
ד.ט בתאריך 8/8/2006 4:54:34 PM
ללא נושא
הגוב הגבתי פעמיים (!) לטור של פויר ואמרתי בדיוק מה שאתה אומר - השריטה שפויר מייחס דווקא לישראלים היא כלל אנושית.
עומר בתאריך 8/8/2006 11:14:22 PM
לחנן
אתה קצת מקל על עצמך כשאתה הופך את חוסר האמפטיה שאתה מרגיש לאוניברסלית, שלא לדבר על המסחור המיידי של אמפטיה תמורת אמפטיה.
בכל מקרה החולשה של הפוסט של דרור פויר היא האפוליטיות של האמפטיה. אמפטיה אפשר להרגיש גם כלפי נפגעי הצונאמי, כאן לעומת זאת צריך לחבר את האמפטיה גם אל הכעס על מעשי האדם, ואל ההבנה שיש יותר משני צדדים בסיכסוך הזה ובזה עם הפלסטינים. מי שישכיל לראות בעיתות רגיעה שבצד השני של הגבול יש המוני אנשים כמוהו שרוצים לחיות, לעבוד ולגדל ילדים והנפגעים שוב ושוב, לא יצטרך להסתתר מאחורי "מלחמה היא זמן של ערפל ורעש ושקר".
עומר בתאריך 8/9/2006 2:27:18 AM
פויר גם סותר את עצמו בבוטות
בחלק א': "אמפטיה היא לא עוגה. היא לא נגמרת אם משתמשים בה יותר, ההפך הגמור הוא הנכון – היא נגמרת הרבה יותר מהר אם משתמשים בה מעט ובסלקטיביות. האנשים שאין להם אמפטיה בסיסית כלפי אזרחים בצד השני של הגבול יאבדו מהר מאוד את האמפטיה כלפי אנשים בצד הזה של הגבול."
בחלק ב': "לאנומליה של האמפטיה בישראל עוד תופעה: לאמפטיה שלא הופנתה אל הנפגעים בצד השני אין לאן ללכת, אז היא חוזרת אלינו, מתחלקת באופן לא טבעי ומציפה, ואז מטביעה, אותנו."
ערן בילינסקי [אתר] בתאריך 8/9/2006 2:12:14 PM
עוד קצת על אמת
(מעבר למה שכבר הוסר מכאן מסיבה לא ברורה. דואל נשלח לחנן לבירור).
הנה סיכום של חלק מהערפל, הרעש והשקר, בתמונות של הצלם (שפוטר בינתיים) עדנאן חאג' מסוכנות רויטרס ובתמונות של סוכנויות אחרות מלבנון. אמרו לנו בעבר, ואומרים לנו גם היום, שמילים יכולות להרוג. אני חושב שגם תמונות יכולות להרוג. במיוחד תמונות שקריות ומבוימות אשר משמשות לליבוי השנאה כנגד מדינת ישראל בעולם (ומסתבר שגם במדינת ישראל גופא). כבר ארעו במהלך החודש האחרון מספר פשעי שנאה נגד יהודים ברחבי העולם על רקע המלחמה בלבנון.
http://www.zombietime.com/reuters_photo_fraud
חנן כהן בתאריך 8/9/2006 3:24:31 PM
לערן - יש לך אתר?
תכתוב שם, לא אצלי.
מה שאתה כותב כאן לא מוסיף לדיון.
ערן בילינסקי [אתר] בתאריך 8/9/2006 3:55:16 PM
מאכזב, פעם שנייה
בראש הבלוג שלך כתוב "שיחות על האינטרנט ועל החיים". אני מבין שדעות שאינן תואמות את הקו האידאולוגי שלך אין מקומן פה (בייחוד לאור מה שהתחולל כאן בזמן מערכת הבחירות, רק לפני מספר חודשים), כי התגובות שלי (גם זו לעיל, וגם זו שהוסרה באופן לא מובן) התייחסו בהחלט לתוכן הפוסט שלך - לשאלת האמת בזמן המלחמה, ולעצומה אליה אתה מקשר. יכולנו לנהל כאן שיחה לתפארת, אבל נראה שזה לא מה שאתה רוצה - אולי תשנה את כותרת הבלוג שלך בהתאם, שכן אם אתה לא מסוגל להתמודד עם ביקורת לגיטימית (ולא נאצות או השמצות) ועם תגובות למה שאתה כותב, סגור את הבלוג שלך לתגובות, ואל תכתוב בראשו "שיחות".
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
