שיחות על האינטרנט ועל החיים

שילוב בלתי אפשרי בין נאיביות חסרת פשרות ואוונגליזם ישועי

הפסקת אש עכשיו – למען הילדים

פוסט אורח מאת רון גרליץ. המקור כאן

 

סוף סוף הגיעה לפתחינו מלחמה צודקת - יושב לו ארגון איסלאמי קיצוני מעבר לקו גבול בינ"ל ומוכר שאליו נסגנו עד הס"מ האחרון.

ביום בהיר אחד לפני שבוע ומחצה פותח בהתקפה מכוונות לעבר מוצבי צה"ל ובחסות אותה התקפה הורג וחוטף חיילי צה"ל ששהו מדרום לגבול. הנה כי כן, אפילו שמאלני אדוק כמוני היה אמור לתמוך במבצע הנוכחי ולחזק את ידי העושים במלאכה.

אבל לא כן.

מה שאנחנו עושים בימים ובשעות אלו הוא לא חכם ולא צודק.

והגרוע ביותר - אנחנו שוב מקריבים קורבן שווא של אזרחים, בינהם ילדים (בשני הצדדים) ושל חיילים.

ומה עם הפגיעה ברקטות של חיזבאללה ? זה לא יעד ראוי ?

אכן כל רקטה שנגרעת ממצבת הכוח של חיזבאללה היא תרומה לבטחון ישראל. כאן אני מסכים מבצעית ומוסרית.

אבל, מהו הגורם העיקרי לאותה הפחתה בכמות הרקטות? שהם נורות עלינו ...

אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.

במשך שנים היה איום רקטי ואנחנו גרמנו להם ללחוץ על ההדק. הצלחנו לצמצם את מאגר הרקטות של החיזבאללה ע"י זה שהם ירו עלינו אלף רקטות והרגו בנו. אכן הצלחה כבירה. כל הכבוד לאסטרטגיה הישראלית.

אבל הצלחנו גם להשמיד עוד אלפי רקטות !

מצוין. אבל ברור לכל שחיזבאללה לא יתפרק בעקבות המבצע, שסוריה לא תצטרף להסתדרות הציונית ושצה"ל לא ימשיך להפציץ באופן קבוע את כביש ביירות-דמשק (למי שחושב אחרת אני מעניק את פרס אריק שרון לקשר עם המציאות).

כמה זמן יקח לחיזבאללה למלא את המחסנים שלו שוב?

חודשיים? שנה? שנתיים?

ואז נחזור Back To Square One

זה שווה את המחיר ?

 

מה עם יכולת ההרתעה של ישראל ?

הקריאות להשבת יכולת ההרתעה עולות מכל מקלט טלויזיה.

אבל באמת, הבלון הזה שקוראים לו הרתעה, ומנפחים אותו, ומאליהים אותו – אינו אלא מולך שמקריבים לו חיי אנשים ועקרונות.

הוא לא עבד מעולם, וכל תולדותינו מוכיחות זאת שוב ושוב (ותודה למייק).

אני מומחה קטן להרתעה, אבל נדמה לי שהרתעה של אויב לא אמורה להתממש ע"י זה שאתה גורם לאויב לירות עליך את כל מה שיש לו בבונקרים. נדמה לי שזה אמור להיות דווקא להפך. הרתעה משמעה להתנהג כך שהוא לא יזרוק עליך כל מה שיש לו.

 

מי אלו המומחים להרתעה שאנחנו שומעים יום יום בכל אמצעי התקשורת?

אותם אלופים ואלופים בדימוס שכבר 20 שנה (בהתחלפות מסוימת) מסבירים לנו למה קורבן ההרתעה שווה את המחיר ("הכבד מנשוא" כמובן). ואכן שלמנו מחיר כבד על הרתעה במלחמת לבנון (קרוב לאלף חיילים + כמה עשרות אלפי אזרחים לבנונים, אבל מי סופר) ובמבצע דין וחשבון (יולי 93) ובמבצע ענבי זעם (אפר' 96)  ואכן האיום מלבנון פחת ופחת ...

הרתענו והרתענו ובסוף קבלנו טילים על חיפה.

תסתכלו על מסכי הטלויזיה שלכם היום, תראו מי מסביר לנו השכם וערב שקורבנינו הנוכחי הכרחי ?

אלו בדיוק אותם פוליטיקאים, פרשנים ואלופים שהסבירו לנו לפני שנתיים שקורבן עשרות החיילים המתים על הגנת נצרים וכפר דרום הוא הכרחי לקיומה של מדינת ישראל ושדין נצרים כדין תל אביב.

ויום בהיר אחד נצרים כבר לא היתה חשובה לבטחון המדינה. ולא כפר דרום. והן נהרסו עד יסוד. ולא נפלו השמיים (קסאמים כן, אבל הם נפלו גם קודם).

ואותם אלופים ושדרנים מסבירים לנו היום שאין לנו ברירה אלא להקריב את החיילים והאזרחים כדי להפרע מהחיזבאללה.

עכשיו תחליטו אתם אם להאמין להם שוב או לא.

 

חייבים להרוג את נסראללה !

פה מדובר כבר, סליחה, בטרוף לאומי.

תהיו בטוחים ששום דמעה לא תיזל מעיני אם הוא יעבור לעולם שכולו טוב עם או בלי סיועו של צה"ל. אבל – זה לא יפתור כלום ולבטח יקח עמו עוד חפים מפשע רבים.

להזכירכם, הנה ציטוט מויקיפדיה לגבי מה שקרה בעקבות חיסול המנהיג הקודם של חיזבאללה, עבאס מוסאווי: "לאחר חיסולו של מוסאווי בלבנון ב-16 בפברואר 1992 על ידי מסוקי חיל האוויר הישראלי, מונה לראשות התנועה השייח חסן נסראללה. בתקופתו של נסראללה הקצינה התנועה את עמדותיה הדתיות והלאומניות, בעיקר משום עידודם של חברי "משמרות המהפכה" ונעשתה ארגון טרור לכל דבר, המתכנן פיגועים כנגד מרכזי יהדות בתפוצות, כנגד לוחמי צה"ל וכנגד תושבי ישראל."

(חיזבאללה בויקיפדיה). כנקמה גם חטפנו את פיצוץ השגרירות הישראלית (מרץ 92) ואת בנין הקהילה היהודית (יולי 94) בבואנוס איירס בהם נהרגו 125 אנשים.

היום בהארץ צבי בראל שואל האם הריגת נסראללה טובה לישראל ?   ומעלה סברה שבעקבות חיסול נסראללה "אפשרי שבדלנים מתוך חיזבאללה ישאפו להקים ארגונים חדשים. בהיעדר הנהגה של גורם מרכזי, ארגונים כאלה עלולים להיות אלימים וקיצוניים יותר מחיזבאללה של היום."

האם מישהוא בממשלה/צבא לוקח את זה בחשבון?

כמה אנשים אתם מוכנים שיהרגו כדי לראות את ראשו של נסראללה?

ואנחנו משלמים בינתיים מחיר יקר, יקר מאוד.

נכון לעתה (20 יולי) מאז תחילת הסיבוב הזה נהרגו קרוב ל 20 חיילים ועוד 15 אזרחים, בינהם שלושה ילדים.

הנה תמונה שראיתי בידיעות אחרונות ולא הרפתה ממני. גבר צעיר ליד גופת בנו, עומר, שנהרג מקטיושה במושב מירון ביחד עם סבתו. תמונה תמונה כמעט פסטורלית, ללא דם - אבל זה המחיר.

אולי ראוי להרהר קצת בגורלו של אותו ילד ובסבלו של אותו אב לפני ששולחים את צה"ל להמשיך להפציץ.

ואלי ראוי לחשוב על החיילים שנהרגים עכשיו מדי יום בלבנון. ולהזכר שגם פעם הבטיחו לנו שמות חיילים בלבנון יבטיח שקט בצפון. כל האמירות הפומפוזיות על עם חזק ועל העורף שמגבה את צה"ל מתמצים בסופו של כל יום לעוד ועוד משפחות שקוברות את היקרים להם.

והנקודה המרכזית היא שאפשר להפסיק את ההרג הזה. בהחלטה של הממשלה להפסיק את האש. אין כמעט ספק שאם נפסיק את האש, גם האש שמופנית כלפינו תפסק. לבנון והחיזבאללה משוועים להפסקת אש.

ואין ספק שמתי שהוא בשבועות הקרובים תהיה הפסקת אש, אז למה לא עכשיו ?

כמה עוד אנשים צריכים למות בשביל השגים אסטרטגים מפוקפק ?

וראוי גם לדבר על נושא לא פופולרי – ההרג בלבנון.

קרוב ל 300 אזרחים לבנונים נהרגו בלבנון מאז תחילת ההתקפה הישראלית, כך ע"פ כלי התקשורת המערביים והישראלים (עמוס הראל העריך אתמול בהארץ שרק עשרות מההרוגים הם אנשי חיזבאללה).

כולל עשרות ילדים – כולם חפים מפשע בהגדרה. המדינה שלנו הורגת שם חפים מפשע מדי יום. בשביל לשקם את יכולת ההרתעה שלה ובשביל להראות לחיזבאללה ובשביל הכבוד שלנו שנרמס עם חטיפת החיילים.

עיתוני העולם מדווחים בהרחבה על הגיהנום על הקרקע שם.

הנה טיפה מים הדיווחים - רוברט פיסק, עיתונאי בריטי וזוכה פרס פוליצר מדווח מביירות: ההתקפה הישראלית מהווה עונש קוקלטיבי על עם שלם.

אנחנו לא כ"כ חשופים למראות משם. אתר Ynet הפנה לאתר לבנוני שמביא תמונות משם. זוועה מתחוללת שם על הקרקע.

זוועה מעשה ידינו. אזהרה: תמונות קשות מאוד ומאוד לא מומלץ למי שלא מעונין. הנה התמונות.

אם הצצתם ואם לא - העובדות בעינן עומדות. צה"ל הורג ילדים, נשים וטף בלבנון מדי יום.

האם זה נראה לכם מחיר אנושי סביר בשביל להשיג את מטרות המבצע הזה?

ובכלל נראה לי שכל התגובה הצבאית שלנו מונעת ע"י שיקולים של כבוד האומה ולא ע"י שיקולים מבצעיים, מדיניים או חלילה מוסריים.

אם היו הורגים לנו את החיילים על הגבול ולא היו חוטפים לנו אותם (מה שנראה לי יותר גרוע) – ככל הנראה לא היינו מגיבים בעוצמה הזו. זה הרי קרה מספר פעמים מאז הנסיגה.

וזה מתקשר לבעיה הכי גדולה שלי עם התגובה שלנו לארוע - חוסר המידתיות הקיצוני.

נסתכל לרגע על עולם של ילדים:

כל הורה מתנסה בלהסביר לילדיו שתגובה צריכה להיות מידתית. שצריך פרופורציה בחיים.

אם חוטפים לילד שלך את הדובי, אתה אולי תציע לו לנסות לבקש חזרה ואולי תמליץ לו לחטוף חזרה בכח. חלקינו אף יעלים עין או יעודד אם התגובה תכלול מכה על היד. אבל אם הילד שלך יזרוק בלוק לראש של "החוטף" ודאי שתסביר לו שזה לחלוטין לא מידתי. ואצלינו – חיזבאללה חטף 2 חיילים בגבול. ואנחנו – השתגענו. נכנסנו לטרוף. הפצצות עומק בלבנון, הפצצת שדה התעופה, גשרים, הרס תשתיות אדיר, הרג אזרחים במספרים אדירים, ½ מליון פליטים והבערת כל החזית כתגובה לארוע.

וכמובן – כולם חושבים שאין צודק מזה.

זה מנוגד לאינטרסים שלנו, זה לא בוגר, זה לא מידתי, זה לא צודק, זה לא מוסרי ורק רע יוצא מזה.

אולי כדאי להחזיר את כל מקבלי ההחלטות כאן לעוד שנה בגן.

ואחרי כל הלא הזה אז מה כן?

ככל הנראה היה נכון להגיב לחטיפת החיילים. ייתכן שלא נותרה לנו ברירה. אבל, תגובה מידתית.

למשל פגיעה קשה במוצבי חיזבאללה לאורך הגבול תוך כוונה (ומעשה) לא להבעיר את כל החזית.

ומה הפתרון הכולל לכל הענין הזה עם חיזבאללה ?

צריך להחליט שאנחנו מפנים את המשאבים הלאומיים לחפש פתרונות שאינם רק הפעלת כוח, ולו רק מהסיבה שהפעלת כח בלבנון ניסינו שוב ושוב ונכשלנו.

למשל, כפי שמציע אורי שגיא השבוע בהארץ - הפתרון לדעתו טמון במו"מ עם סוריה.

או לנסות לבחון את הקשר בין הזירה הפלסטינית לזירה הלבנונית, כפי שהציע השבוע אורי אבנרי במעריב –הפתרון ללבנון נמצא בעזה.

או להביא את נאט"ו לאזור כפי שמציע קובי מיכאל ב Ynet   - כוח משימה מיומן של נאט"ו עשוי להיות הפיתרון הן לזירה הלבנונית והן לזו הפלסטינית ועוד ועוד רעיונות, ומלבד שאינם כוללים עוד הרג ודם.

ומה עכשיו ?

המצב מסוכן. מסוכן מאוד. לא נראה שמישהוא מתרגש מההרג היום יומי של חיילים ושל אזרחים בישראל (שלא לדבר על אלו בלבנון). בטח לא ברמה שזה יגרום לו לשקול שינוי כיוון.

בנוסף, הקריאות לכניסה קרקעית מסיבית כבר נשמעים מסביב. אפילו מכיוון שר הבטחון.

צה"ל הכניס אתמול (20 ליולי) את החיילים לאותו אזור (צפונית לאביבים) שבו נהרגו שלשום חיילים. וגם אתמול נהרגו שם חיילים. החשש שלי שזה רק ידרבן את הצבא להכניס עוד חיילים ולהכנס עוד פנימה ללבנון.

כדי להראות להם  מי הכי חזק בשכונה. כדי להשיב את הכבוד.

חייבים לעצור את הטרוף הזה.

ניסינו את זה ב 1982 וזה נגמר רע. רע מאוד.

אני חושב שכל אזרח ישראלי שאכפת לו מהמדינה שלו, מחיי האזרחים בישראל ובלבנון, מחיי החיילים, צריך לשלוח מסר ברור לממשלה – עצרו את המלחמה, הרפו מההדק, הפסיקו את מחול ההרג. ייזמו הפסקת אש מיידית. עכשיו.

בשם ההגיון, למרות הכבוד ולמען החיים.

 

רון גרליץ

 

לתגובות: ron_and_nurit@hotmail.com

 

 

הערה: היום, יום שבת 22 ביולי 2006 בשעה 18:30, בכיכר רבין בתל אביב

תערך הפגנה נגד המלחמה בלבנון.

 

פורסם ב 22 ביולי 2006 17:39 במדור שלום תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.

כל הזכויות שמורות לחנן כהן.
אתר זה מתארח ברשימות, אוסף אתרים אישיים המבוסס על מערכת ניהול התוכן קונטקסט מבית קונספציה, ומשתמש במנגנון הרישום של המערכת (כניסה | ניתוק). צוות אתר רשימות איננו אחראי בצורה כלשהי לתכנים המתפרסמים באתר זה. לצפייה באתרים אחרים ולמידע נוסף, הכנסו לרשימות.
אכסנת רשימות בחסות חברת SweetHome.co.il