רשומהמופלטה

מייד כשיוצא החג מכינה בעלת הבית בצק דליל של קמח מים שמן ושמרים. תלוי כמה אורחים צפויים. קילו, שניים, שלושה.

נותנת לבצק לתפוח קצת. כמה שיש זמן.

מחלקת את הבצק על השייש להמון כדורים קטנים.

אחד אחד היא משטחת עם הידיים את כדורי הבצק למופלטה דקה ומטגנת. אפשר על מחבת הפוך על הגז או על מחבת חשמלי שנותן חום נמוך. כל הזמן צריך לשמן את השייש ואת הידיים.

את המופלטות היא מטגנת בערימות על המחבת. את המופלטה החדשה היא שמה בראש הערימה ואז הופכת את הערימה כך שהמופלטה החדשה נוגעת במחבת. וככה עד שנוצרת ערימה של עשר עשרים מופלטות.

מישהו שם את ערימת המופלטות הטריות על צלחת ומביא לשולחן ושם מורחים אותן בחמאה ודבש ומגישים לאורחים.

כשנכנסים לבית המארח מחייכים ואומרים חג שמח. לוחצים את היד לבעל הבית ולכל האורחים. אי אפשר ללחוץ את היד לבעלת הבית. הידיים שלה משומנות.

היא גם לא יושבת לשולחן עם האורחים כי המופלטות חייבות להמשיך לזרום.

היא עומדת במטבח, וממשיכה לשטח עוד כדור בצק ועוד כדור בצק ועוד כדור בצק ולטגן עוד מופלטה ועוד מופטה ועוד מופלטה.


פורסם ב 20 באפריל 2006 06:15 במדור כללי תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

מאזינה ברקע  בתאריך 4/20/2006 10:14:25 AM

חג החירות

http://www.notes.co.il/filevie....eren/user/passover_freedom.bmp

(תודה לקרן פייט על הקריקטורה המצויינת)

ran  בתאריך 4/20/2006 11:33:24 AM

ללא נושא

דבר אחד לא הבנתי איך בדיוק יש בבית קמח ושמרים מיד עם צאת החג?

דרומי  [אתר]  בתאריך 4/21/2006 9:12:32 PM

החוכמה במסורת

החוכמה במסורת היא לדעת לא לאמץ אותה כפשוטה
כן לחגוג מימונה; כן לפתוח דלת לכל מי שרוצה להתארח; כן לעשות את זה בצורה המסורתית, כולל המופלטה; לא להשאיר למישהו ספציפי את ההכנה. את המופלטות יכולים להכין כולם - אפשר להתחלף.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.