התקשורת הממוסדת

משהו התבלבל לו במטפורות

הבית הלבן כמרקחה: מקלחת קרה לדובר החדש

טוני סנואו, הדובר החדש של ממשל בוש, הגיע אמנם מתחום התקשורת, אך כבר במפגשו הראשון עם העיתונאים נכווה ברותחין.

ואני חשבתי שהייתרון של העיתונות הממוסדת על הבלוגים היא קיומם של עורכים שאמורים לטפל במקרים כאלה.

פורסם ב 13 במאי 2006 23:37 תגובות נעולות | כלים

האתרים הפוליטיים לא הפנימו את תוצאות הבחירות?

כותרת שמופיעה היום ב Ynet

האתרים הפוליטיים לא הפנימו את תוצאות הבחירות

נכון לעכשיו נספרו למעלה מ-99% מקולות האמת, אך אתרי המפלגות הגדולות והאתרים הממשלתיים טרם פירסמו חדשות או עדכונים על התוצאות. כנראה שרוב הפוליטיקאים לא הפנימו כי העבודה ברשת חייבת להיות רצופה ויומיומית, 365 ימים בשנה

מאת אהוד קינן

לא נכון!

באתר פוליטינט הפנימו את תוצאות הבחירות
באתר רשימות הפנימו את תוצאות הבחירות
באתר תפוז הפנימו את תוצאות הבחירות
באתר ישראבלוג הפנימו את תוצאות הבחירות
באתר פוליטי הפנימו את תוצאות הבחירות
ובעוד אתרים הפנימו את תוצאות הבחירות

כמובן שאהוד קינן (הכותב) וגל מור (העורך) יודעים שבאתרים האלה הפנימו את תוצאות הבחירות.

וכמובן שמתייחסים באתרים האלה לפוליטיקה. כל הזמן, בלי הפסקה.

אז למה הם לא מתייחסים אליהם כאתרים פוליטיים?

פורסם ב 29 במרץ 2006 18:04 תגובות נעולות | כלים

יום כיפור של הסוקרים

תסתכלו על הגראף הזה. Ynet סידרו מראש את המפלגות משמאל לימין (למה???) למלמעלה למטה, על פי הגודל החזוי של המפלגות. ומי נמצא שם באמצע, בולט כמו אצבע שישית ביד? הגימלאים.

פורסם ב 29 במרץ 2006 01:07 תגובות נעולות | כלים

התקשורת העולמית לא מוכנה לצדוק

התקשורת העולמית לא מוכנה לצדוק. ואיך תהיה מוכנה? הוא לא כמו כולם. הוא לא יורק את המובן מאליו. הוא לא מוציא הודעות לעיתונות. הוא לא לועס את המסרים שלו שיהיו קלים לעיכול, הוא לא מוכר אנקדוטות על עצמו, הוא לא משתתף בחידונים והוא לא אומר את דעתו על המצב.

...

(חבל שצדוק לא היה נוכח ברגע בו הפכה האנקדוטה מאמצעי למטרה, כי לצדוק נמאס מסחר האנקדוטות של תקשורת ההמונים. לצדוק נמאס מה"ספר לי סיפור".)

...

צדוק הוא לא אחד שסוגר דילים מראש. צדוק בטוח בעצמו. צדוק הוא לא כמו אחד שמבקש לראות את השאלות לפני שהוא עונה, כמו כל הסלבריטיז הדפקטים, הוא לא מבקש שיצלמו אותו בפוזות מחמיאות, כמו כל הסלבריטיז הדפקטים, הוא לא דורש לאשר את החומר המודפס/מוקלט/מצולם לפני הפרסום, כמו כל הסלבריטיז הדפקטים. והדפקטים האמיתיים פה הם לא הסלבריטיז הדפקטים, הם העורכים הדפקטים של אמצעי התקשורת שמסכימים לסידור הדפקטי הזה. מאחורי גבו של הציבור מתבצע מיסחר ער באינפורמציה שלעולם לא תגיע אליו. הכל מישחקים מושחתים של בלעדיות וראשוניות והיכרויות ברנז'איות ויד רוחצת יד אחרת והשאלות הקשות שלעולם לא נשאלות. את צדוק זה די מגעיל.

מתוך הספר צדוק בנפתולי התשוקה מאת דרור פויר

פורסם ב 22 במרץ 2006 06:31 תגובות נעולות | כלים

לעמוד קודם עמוד 2 מתוך 2

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.