רשומת יומן

איך הלכו לאיבוד 100 אלף דולר?

אני לא יודע כמה קיבל יריב חבוט מנענע תמורת מכירת ישראבלוג. באמת. וזה גם לא ממש איכפת לי. רק מפרגן מכל הלב.

אבל היום הופתעתי מתשובה שהתגלתה לי במקרה.

אני מנוי על התראות החדשות של גוגל. אחת ממילות המפתח שאני מנוי עליה היא (הפתעה!) בלוגים.

וזה מה שקיבלתי אתמול.

איך הצליח בן 33 למכור אתר עם 35 מיליון גולשים בחודש ב-100 אלף דולר (צילומסך)

אם תלחצו על הקישור תגיעו לראיון של שרגל & הנר עם חבוט. אבל הסכום לא נמצא בכותרת או בגוף הראיון. הוא היה שם לכמה דקות ונעלם. בדקות האלה גוגל מצא את הסיפור, אינדקס אותו ושלח לי את התוצאה.

מישהו יודע את התשובה והחליט לא לספר?

מישהו ניחש והחליט לא לפרסם את הניחוש?

מישהו יכול להסביר מה קרה כאן?

פורסם ב 9 באוקטובר 2006 12:35 תגובות נעולות | כלים

מאיה טקו בר

בכנס יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) לפני שלושה שבועות בערך פגשתי את עופר קורנפלד. עופר רץ בפריימריז של מפלגת העבודה ונבחר למקום לא ריאלי. עופר הוא הפוליטיקאי היחידי שמכיר אותי בשמי ולכן אני מחבב אותו. אבל בעיקר לא רק בגלל זה. "צורת החשיבה של מהנדס" - כפי שהוא קורא לזה, מדברת אלי.

קישקשנו קצת בחוץ ושאלתי אותו מה הוא עושה בימים אלה ובין השאר הוא אמר לי שהוא נכנס כשותף למסעדה חדשה - מזון מהיר מקסיקני. ומכיוון שנפגשנו בכנס יסו"ד הוא אמר לי שהתנאי שלו להצטרפות להשקעה היה שעובדי המסעדה יקבלו לפחות שכר מינימום.

לפני יותר משבוע כתב השף עמיר אילן בבלוג שלו על מסעדת מזון מהיר חדשה של אוכל מקסיקני בלי להזכיר את השם או את השותף. שאלתי בתגובות האם עופר (בלי שם משפחה) הוא השותף והוא ענה שאכן כן וכתב את שם המסעדה.

אתמול בצהריים התרוצצתי אחר עפיפונים בשדה חרוש ולאחר מכן בערב נפגשתי עם שניים מבכירי האינטרנט בישראל ולכן בסוף היום הייתי ממש רעב והחלטתי לנסות לאכול במקום שאני מכיר באיזה שהוא אופן את המייסדים שלו.

מכיוון שאני לא רוגוב, לא אכלתי כשמחברת לצידי וכל מה שאני כותב כאן הוא מהזיכרון.

בבר מוצג תפריט גדול בעל חמישה פריטים בלבד עם הסבר מפורט על מרכיבי כל מנה. יש גם מנה צמחונית שהם מקפידים לבשל במחבת נפרד כדי לא לבשל על אותו משטח שבישלו בו בשר. מחשבה יפה. אפשר לבחור רגיל ב 22 ש"ח או גדול ב 28 ש"ח. אני בחרתי שילוב של אנטרקוט ובורגר כי היה כתוב בתפריט "השילוב המנצח". לא היה ברור לי למה לבחור משהו שהוא לא "השילוב המנצח". גם לא ידעתי מה לקחת לשתות כי לא היה לי בפה מראש את הטעם של האוכל ולא ידעתי מה יתאים.

הכנת הטורטייה ממש מגניבה. יש מין טוסטר לחיצה ענק עם פלטות חלקות. מניחים בטוסטר דיסקת בצק, קווץ' אחד ויש טורטייה דקיקה.

אחר כך מורחים על הטורטייה עיסת שעועית. בתפריט קוראים לזה משהו בספרדית שלא הבנתי מה זה ורק אחרי שראיתי מה שמים במנה והפעלתי תהליך אלימינציה הבנתי שהמילה בספרדית זה השעועית הזאת. וגם גווקאמולי שזה סלט אבוקדו וסלט עגבניות עם בצל וכוסברה ואז את הבשרים ורטבים ומגלגלים כמו לאפה.

עמיר אילן כתב בבלוג שלו על זמינות הבשר אבל אני תהיתי איך יהיה להם אבוקדו זמין כל השנה.

התוצאה טעימה ונימוחה. עושר של טעמים בפה במחיר בהחלט סביר.

מכיוון שהייתי עדיין רעב הזמנתי עוד אחד - הפעם רק אנטרקוט רגיל.

הבנתי למה השילוב עם ההמבורגר "מנצח". כל המנה אכן נימוחה אבל התחושה היא שהמרקם של כל המרכיבים הוא די דומה. הבשר הקצת גרגרי של הבורגר מוסיף מימד נוסף. כמו כן, המרקם הכללי הנימוח השאיר אצלי תחושה של חוסר כי הלשון שלי הרגישה הרבה טעמים, הבטן שלי הרגישה שנכנס אליה אוכל אבל הפה שלי לא הרגיש שהוא אכל. מה שגרם לי להזמין עוד מנה שהיתה אולי קצת מיותרת. לכן צריך לאכול את הטאקו לאט ולתת לתחושת השובע לפעול לפני שמחליטים להזמין עוד.

והשירותים נקיים.

שיהיה בהצלחה ובתיאבון.

מאיה טקו בר - אבן גבירול 54, תל אביב

פורסם ב 9 באוקטובר 2006 10:57 תגובות נעולות | כלים

הבלוג של ח"כ שלי יחימוביץ'

ח"כ שלי יחימוביץ' התארחה הערב בסוכה של קיבוץ תמוז. אמרתי ושאלתי וקיבלתי תשובות.

תראו ותשמעו.

פורסם ב 8 באוקטובר 2006 02:04 תגובות נעולות | כלים

אצבע בתחת

רופאים בבית חולים בני ציון בחיפה הפסיקו גיהוקים של חולה על ידי מסאג' רקטאלי.

יש כאן מישהו שיכול להסביר לי למה זה עבד?

פורסם ב 6 באוקטובר 2006 12:57 תגובות נעולות | כלים

קבצים לנצח!

למי שלא שמו לב, אתמול היה יום ה DRM הבין לאומי. (אני חושב שאני זוכר שמישהו נתן ל DRM שם מצחיק בעברית אבל אני לא זוכר מה ומי).

לכבוד היום המיוחד הזה הודיעה חברת האיכסון DreamHost על שירות חדש - Files Forever

השירות מאפשר אכסנת קבצים מכל סוג למכירה בתנאי שהם לא מוגבלים ב DRM
החברה גובה סכום חד פעמי על העלאת הקובץ ו 50 סנט + 5% על כל סכום שנגבה.
לכל קובץ יש כתובת קבועה ומי שרכש אותו יכול להוריד אותו כמה פעמים שהוא חפץ.
מי שרכש קובץ יכול להשאיל אותו לחבריו.

נחמד, לא? בייחוד כשזו החברה שבה אני מאכסן את האתרים שלי.

לקריאת הפוסט בבלוג של DreamHost שהכריז על השירות: iTunes Music Sore

פורסם ב 4 באוקטובר 2006 10:47 תגובות נעולות | כלים

TBL על הבוקר

מוזר ומרגש להיות מנוי על קבוצת דיון ולקרוא אימייל שממוען ל Tim Berners-Lee עם עותק לקבוצה.

פורסם ב 3 באוקטובר 2006 08:11 תגובות נעולות | כלים

האיראנים האלה...

מצאתי אצל היתאם סבאח. המקור כאן

פורסם ב 2 באוקטובר 2006 00:08 תגובות נעולות | כלים

התנצלות על כוונה טובה שיצאה רעה

בפוסט קודם קבעתי קביעה שאחר כך הפכה להשערה שאחר כך נמחקה שתומר ליכטש הוא זה שהדליף את צילומי המסך של אתר "ישראלים" לעידו קינן.

בפתיחת הפוסט כתבתי : "ישראלים" מצליחים ליצור קצת באז נחמד (ההדגשה לא במקור)

הכוונה שלי היתה טובה אבל פגעתי בתומר ליכטש בזה שכיוונתי לכך שהוא שהדליף את צילומי המסך.

תומר התקשר אלי ואמר לי שלא הוא זה שהדליף וגם שהקביעה/ההשערה שלי פגעה בו.

הפגיעה נעשתה בפומבי, וכך גם ההתנצלות.

מכיוון שמדובר בהדלפה, ברור לי שמקסימום הייתי מקבל הכחשה אם הייתי מברר לפני הפרסום, אבל בכל מקרה הייתי צריך לברר ועל כך אני מתנצל בפני תומר וכל השאר שנפגעו.

(ואני עדיין חושב שצילומי המסך עושים רק טוב לאתר ישראלי, בלי קשר למקור ההדלפה, ואני מאחל לתומר ולאתר הצלחה רבה)

[ואני אוסר את התגובות כאן כדי לחסוך לעצמי מחיקה של תביעות ממני להתנצל על עוד דברים. כמו תומר, גם אתם מוזמנים להתקשר 0524.638570]

פורסם ב 1 באוקטובר 2006 08:10 תגובות נעולות | כלים

אי אפשר לשמוע משהו מעניין ברכבת

מתחיל באז נחמד על אתר "ישראלים" . ראו צילומימסך "חפרפרתיים".

דמיינו את התסריט הבא.

ערב לפני הנסיעה ברכבת לעבודה, אני נכנס לאתר "ישראלי", טוען לאֵמפּי פודקאסטים מומלצים ומבלה את הנסיעה בשמיעת דברים מעניינים או משעשעים.

בעבודה, לפני היציאה חזרה הביתה אני שוב נכנס לאתר, מוצא פודקאסטים חדשים מעניינים ומטעין אותם לאֵמפּי.

קלאסי. אבל אין כרגע אפשרות כזאת באינטרנט הישראלי.

אתר "ישראלי", שקשור באופן אסוציאטיבי לנסיעה ברכבת יכול להיות המקום הטבעי למימוש כזה תסריט.

אמנם ראיתי שיש שם משהו שנקרא "מולטימדיה" אבל לא ראיתי שום דגש על פודקאסטים.

חבל. אבל אפשר עדיין לעשות את זה.

בהצלחה.

פורסם ב 30 בספטמבר 2006 19:47 תגובות נעולות | כלים

דיאלוג באימייל שהוביל לפתיחת בלוג

אני (בעקבות פרסום מכתב ברשימת תפוצה פנימית)

תגיד, למה לא תפתח בלוג בכמה דקות ובמקום "לדבר עם החבר'ה" כל העולם (שכמובן ירצה) יוכל לקרוא?

מה שתוכל לכתוב שם די דומה למה שאתה כותב כאן, ולא כמו מאמרים בעיתון או באתר.

זה יהיה בשבילך גם תרגיל בשחרור מקבעונות אקדמים ביחס ל"טקסטים".

מה דעתך?

אם תרצה, אעזור לך.

אודי

לא נראה לי. בלוג זה מין דבר כזה הדורש כניסה קבועה ותגובות קבועות אם הבנתי נכון. לא הבנתי מה הקבעונות שלי... אבל אתה תסביר לי...

אני

בלוג לא "מחייב" כלום.

אתה יכול לכתוב מתי שאתה רוצה ואתה לא חייב שיהיו בו תגובות.

בקשר לקבעונות, אני מתכוון לאופן שבו אנשים מהאקדמיה מתייחסים באופן פורמאלי לטקסטים שהם מפרסמים.

אני חושב שזה אחד הדברים שדפק את האתר. בגלל הסטנדרטים האקדמים. כי הטקסטים שמתפרסמים ברשימת התפוצה היו יכולים להתפרסם שם אבל צריך עריכה ועיצוב וכל הדברים האלה ואז כבר אין חשק.

אודי

הבנתי. ואתה צודק. תגיד לי מה לעשות.

אני

(מנחה את אודי איך לפתוח בלוג בתפוז. מדריך אותו לא להתעכב על החלטות שצריך לקבל בדרך כי הן לרוב הפיכות. לאחר קבלת הקישור לבלוג שכרגע נפתח, מסביר לו את ההבדל בין "שמירה" ובין "פרסום")

יופי! תמשיך לכתוב!

ועכשיו קבלו את הבלוג של אודי מנור - בואו ננסה להיות פחות טפשים מבחינה לאומית

שאותו מתאר אודי כך: אנשים חושבים שפנדמנטליזם זה אנשים עם זקנים הלובשים שמלות מדברים בחייייית ועיייין ומפוצצים מטוסים על בנינים. נכון. גם אלו פנדמנטליסטים. אבל יש מסוכנים מהם. בעולם קוראים להם ´ניאו-ליברלים´ ובארץ הם ידועים בשם ´פקידי האוצר´. אני מבטיח ללמד שניים וחצי דברים שלמדתי בזמן האחרון ושמוכיחים שפקידי אוצר היושבים עם גליון אקסל לא פחות ואולי יותר מסוכנים לציבור ממתאבד וחגורת נפץ.

בלוג אפילו לא בן יום. פוסט בודד. אני מאד מקווה שיכתוב ויצליח. תקראו. תעקבו. כנראה שיהיה מעניין.

פורסם ב 27 בספטמבר 2006 23:12 תגובות נעולות | כלים

לעמוד קודם עמוד 5 מתוך 28 לעמוד הבא

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.