לאן לקחת את הזעם הזה?
כותבת אשתו של אלוהים בתגובה בבלוג שלה:
ואני כל כך כועסת, שאין לך מושג אפילו.
ולי אין מושג אפילו מאיפה להתחיל להסביר כמה.
שהמדינה מתנערת מאחריות על אזרחיה, שאין תקציבים לשיקום ורווחה עבור משפחות כאלו.
שכבר את לא יודעת איפה לתרום - במעונות לנשים מוכות, בקואליציה נגד סחר בנשים, בקו לעובד, בכתיבה ברשת - ועוד היד נטויה - זה פשוט לא נגמר.
והזעם הזה לא יכול להרשות לעצמו להישאר בגבולות הבלוגים והידיעות החדשותיות.
פורסם ב 5 במאי 2006 10:00 במדור עולם הבלוגים תגובות נעולות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
מ. בתאריך 5/5/2006 10:59:26 AM
ללא נושא
באמת סיפור גדול. אשתו מתעסקת רק בלכעוס על כל העולם. מה עוד חדש?
אשתו [אתר] בתאריך 5/5/2006 7:20:43 PM
הלינקוק לא היה תקין
להלן הלינק לפוסט http://israblog.nana.co.il/blo....sp?blog=35352&blogcode=3890285
בתוכו הגבתי
(חנן, עכשיו אני מבינה את המייל שלך (-:)
בתאריך 5/5/2006 10:17:21 PM
לא מספיק לצעוק
לכעוס ולרקוע ברגליים, את זה כולנו יודעים לעשות.
הצרה היא שצריך להפוך את הכעס לפרודוקטיבי, ליעיל, למשהו שאפשר לעשות איתו משהו .
כשכולם רק צועקים לא שומעים כבר כלום אין מה לשמוע חוץ מצעקות.
הדרך לעשות משהו היא רק דרך העשייה הממשית-
דרך הכנסת, הממשלה, דרך אירגוני נשים שמקימות רעש, דרך איסוף תרומות למאבק, דרך פרסום לא רק בבלוגים אלא דרך העיתונות הכתובה המתעלמת משום מה מהבעיה הזאת.
אם אשתו של כל כך נקראת ונשמעת טוב כמו שהיא צועקת כשהיא כותבת, יפה תעשה שעה קודם אם תיגש לאחת המפלגות ותגיש מועמדותה .
אחרת בקיטורית לא יוצא כלום.
התגובה מיועדת לכל הצעקנים שרק יודעים לצעוק
וזה גם הכי קל, אין ספק.
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
