רשומהבג"ץ 5446/01 - חיים חביבי ואחרים נגד מדינת ישראל

לאור ההתקפה על הכנסיה בנצרת ביום שישי בערב, חשבתי לנכון לפרסם כאן את החלטת בג"ץ בעתירתם של חיים חביבי, ויולט חביבי וילדיהם אודליה, יהודה וחן.

הבלוגוספירה הערבית מלאה בטענות שהאמירה "יש להם בעיות נפשיות" היא תירוץ זול של הממסד הישראלי.

העניין הוא שהפעם באמת יש להם בעיות נפשיות.

תירגמתי את החלטת בג"ץ לאנגלית ושתלתי אותה בתגובות של כמה בלוגים של שכנים שלנו. מקווה שיהיה לזה תוצאה חיובית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 5446/01

בפני:נ כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כב' השופטת מ' נאור

 

העותרים: 1. חיים חביבי

 2. ויולטה חביבי

3. אודליה חביבי

4. יהודה חביבי

5. חן חביבי

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

 

עתירה למתן צו על תנאי

פסק-דין

 

העתירה שבפנינו חושפת מצוקה קשה של העותרים שחשים נפגעים מהתנהגות הממסד כלפיהם, מהרשעתם בפלילים, ובמיוחד מהפרדתם מילדיהם.מהעתירה ומפסקי הדין שניתנו בעניינים שונים הנוגעים לעותרים, עולה בבירור כי העותרים מקדישים את זמנם למאבק בממסד ובשירותי הרווחה. בית המשפט המחוזי בירושלים אף קבע בפסק-דין כי על רקע מאבקם זה, עוברים העותרים עבירות ופוגעים בילדיהם, אף על פי שילדיהם מאוד יקרים לליבם.העתירה רצופה ביטויים קשים שאינם הולמים כתבי בית-דין. התעלמנו מהסגנון מתוך הבנה שהעותרים מאמינים שנגרם להם עוול, ובחנו את הטענות המועלות בעתירה.נוכח סירובם של העותרים לשתף פעולה עם גורמי הרווחה השונים, ואף עם שירות המבחן, כפי שמתברר מן ההליכים הנוספים האזרחיים והפליליים שהיו מעורבים בהם, לא ראו בתי המשפט שדנו בעניינם כל דרך בה ניתן לסייע להם. עתירתם המפורטת אינה מעלה שאלה המצדיקה דיון בבית משפט זה. אם ברצונם של העותרים לטעון כנגד הרשעתם בבית המשפט המחוזי בירושלים, היה עליהם להגיש ערעור על ההרשעה. ביחס ליתר הטענות המועלות בעתירה, הרי שאין הן מגלות עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ה' באב תשס"א (25.7.01)


והרי התרגום הזריז שלי לאנגלית

The appeal that was presented to us exposes deep distress of the plaintiffs that feel hurt from the behavior of the establishment to them, from charging them as criminal offenders and specially from separating their children from them.

From the appeal and from the verdicts that were given in different cases regarding the plaintiffs, it is clear that the plaintiffs dedicate their time to the struggle with the establishment and the welfare authorities.

The Jerusalem district court have even decided in a ruling that during this struggle, the plaintiffs violate the law and hurt their children, although their children are very dear to them.

The appeal is full of strong expressions that are not suitable for court documents.

We have ignored the style with the understanding that the plaintiffs believe they have been treated with injustice and we have examined the claims in the appeal.

In light of the refusal of the plaintiffs to cooperate with different welfare bodies, and even the Probation Services, as we have read in documents from other criminal and civil procedures they have been involved in, other courts that dealt with their cases didn't find ways to help them.

Their very detailed appeal does not raise a question that justifies a hearing in this court. If the plaintiffs want to appeal against their conviction in the Jerusalem district court, they should appeal there.

As for the other claims raised in this appeal, they are also not suitable for an intervention in the Supreme Court of Appeals.

Therefore, the appeal is rejected.


פורסם ב 5 במרץ 2006 01:10 במדור אופטופיק תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

אביבה  בתאריך 3/5/2006 7:26:57 AM

גם לדעתי

האמירה "יש להם בעיות נפשיות" היא תירוץ זול של הממסד. קראתי בווי-נט, ראיתי ראיון עם העובדת הסוציאלית, ולא הצלחתי להבין למה הילדים נלקחו מהם מלכתחילה. כל מה שקרה אחר כך היה היתקלויות על רקע לקיחת הילדים.

קורינה  [אתר]  בתאריך 3/5/2006 12:19:12 PM

שני הצדדים דוברים אמת

אמת שהם במצוקה, שהאמת שבה לא מובהרת.
אמת שהבחירה לפגוע בכנסיה שואבת את השראתה מברוך המלך, מעליית שרון להר הבית, מן הרוצח הנרצח בשפרעם - מספר התלמידים רב ממספר החלוצים לפני מחנה השנאה.

במצוקה, במצוקה, יפה בוחרים את שק האיגרוף לכזה שכבר בשימוש.

זו האמת האחת שצריך להסתכל לה בעיניים.

עלמה  בתאריך 3/5/2006 7:19:39 PM

לא ברור אם זה בעיות "נפשיות" דווקא

או שרק משפחה חריגה מהמקובל. משום מה יש משהו מקומם בהוצאה מהבית של שלושה מילדי המשפחה. בגלל "התעללות נפשית ומשום שאין בבית צעצועים..." כפי שדווח בעיתונות על סיבת הוצאת בילדים. העובדה שהבת הגדולה מתייצבת לימים הוריה מטילה עוד סימן שאלה על ההצדקה שבהוצאת הילדים.
סע
סיפור מטריד ומחריד..

דניאלה   בתאריך 3/8/2006 11:08:49 AM

החדר של הילד מלא בצעצועים ומכוניות

תתביישו לכם תקשורת שקרית , החדר של הילד מלא בצעצועים אוכל וחיתולים
איך אפשר לאמר אחרת
מאיפה הכתבים לוקחים מידע

זה פשוט מקומם איך אפשר לשקר במצח נחושה כל כך לכל עם ישראל אשר קורא את העיתונים!!!!!!!!!!!!!!!

יוני קאפח  [אתר]  בתאריך 3/26/2006 4:13:07 PM

משפחת חביבי צדיקים

הופתעתי לקרא את חו"ד ה"מלומדת" לצערי הרב הינך חוטא ומחטיא. ביתם של בניה"ז חביבי שוחררה בערבות על ידי וכעת מתגוררת בביתי. אין לה ולא להוריה בעיות נפשיות. מדובר בהתעללות נפשית ופיזית של מנגנוני המדינה וכסת"ח לפשעים חמורים המבוצעים ע"י רשויות אלו חדשות לבקרים. אשמח מאוד אם תיצור עימי קשר בטל' 054-2660000 ואסביר לך את כל מסכת השקרים והעובדות המסולפות אשר שודרו בכל כלי התקשורת כשראשם ארגון הפשע הרווחה המגובה על ידי ביהמ"ש. על כל מקרה אעביר העתק כתבה זו לעו"ד פנינת ינאי אשר תבחן אם יש מקום לתבוע אותך בגין הוצאת דיבה מרושעת כנגד משפחה זו. אשר על לא עוול בכפה הינך טורח להכפישה מבלי שהנך מכיר אותם כלל. להבדיל ממך אני אזרח שומר חוק וכאשר שמעתי על פרשיה זו בעבודת שטח איתרתי אין סוף מידעים אשר התבררו לי ויצרו אצלי את התחושה הקשה כי אכן מדובר בגניבת ילדים נוסח ילדי תימן. עובדה אשר המדינה הקימה גינה אין סוף וועדות חקירה עד אשר לבסוף המדינה הודתה לאחר כ 40 שנה כי אכן בוצעו פשעים אלו. האשמים להזכירך מעולם לא הועמדו לדין ולא שולמו פיצויים לנפגעי קורבנות הפשע הנ"ל. כך גם עכשיו. אולם בדעתי וביכולתי לשנות מצב זה.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.