רשומהאיך אולמרט התעשר

בתגובה לרשימה של איציק ספורטא, הצריף של אולמרט, באתר העוקץ, ציטטה חנה קים מאמר שכתבה בשנת 95. כדי לתת חשיפה גדולה יותר לאותו מאמר מלפני יותר מעשר שנים, יחד עם התוספות החשובות והמעודכנות, אני מעתיק אותו לכאן עם תיקוני הקלדה בלבד.

איך אולמרט התעשר - מאת חנה קים


מאחר והזכרון של כולנו הוא קצר, אני מרשה לעצמי לצטט מאמר שכתבתי ב"הארץ", ב-17.9.95, שיש בו לדעתי תשובה לשאלה שהעלה איציק ספורטא. הערות חדשות רשמתי בסוגריים:

"בראיון מאלף ל'מעריב' בסוף השבוע האחרון, שיגר אהוד אולמרט אזהרה מפורשת כלפי קבוצת עיתונאים. "ברוך השם, יש חבורה של ערפדים בתקשורת הישראלית שיום יבוא ואנקוב אחד אחד בשמו, וגם אחשוף חלק מהרקע האישי של כל אחד מהם", אמר.

מאין יש לך הרקע האישי (של אותם עיתונאים-ערפדים), נשאל אולמרט. "יש", סתם ולא פרש.

אין ספק שהגלגול שעבר אולמרט הוא מרתק. הנה סיפורו של פוליטיקאי עול-ימים, הנישא על גבי העיתונות החוקרת, כשלימינו עומד יועץ משפטי מברק של הממשלה (אהרן ברק - ח.ק.), והוא נלחם במה שכונה אז פשע מאורגן ושחיתות בצמרת מפלגת השלטון. אך ברבות השנים בחר האיש להילחם דווקא בעיתונות החוקרת, ומקורביו שיגרו באחרונה אזהרות מרומזות כלפי היועץ המשפטי לממשלה. למרבה האירוניה, מי שאמור להחליט על הסרת חסינותו של אולמרט הוא חבר ועדת הכנסת, רחבעם זאבי, שאולמרט ייחס לו בעבר קשרים עם ראשי הפשע המאורגן.

צבי ישראלי, ששימש כתב 'קול ישראל' בכנסת במשך עשר שנים, פירסם בשנת 86' את הספר "אדוני היושב ראש, כנסת במשבר". פרק אחד בספר מוקדש לאולמרט וכותרתו: "ח"כ אהוד אולמרט חביב התקשורת". לאולמרט, על פי עדות ישראלי, היו קשרים עם כתבים בכירים ו"כתבי הכנסת והמפלגות השתדלו שלא להתעמת עמו והעבירו את רוב הודעותיו". ישראלי כותב כי נדהם לגלות שדווקא אולמרט, שנלחם נגד הטיוח במשטרה, נעדר מרוב ישיבות ועדת החוקה, ועדת החינוך וועדת הכספים. ישראלי היה עד לעבודת השתדלנות שעשה אולמרט למען הקבלן הירושלמי, מתתיהו ליפשיץ, שהחל לבנות את ביתו המפואר של אולמרט בירושלים זמן קצר לאחר שאולמרט פעל למענו בכנסת.

"מדי פעם, [כתב] ישראלי, הגיח אולמרט לכנסת ונראה משוחח עם עיתונאים ומשתדל למען לקוחותיו. ככל שנעדר מהמשכן, כך עלו ופרחו עסקיו, עד שבשנת 83' האשימה אותו ח"כ שולמית אלוני בגלוי כי "הגן על לקוח אשר ייבא סחורה ממדינה אסורה תחת שם כוזב של הטובין וארץ המוצא", ועשה זאת כשתדלן לפני הוועדה הבינמשרדית לייבוא. השתדלנותו של אולמרט למען לקוחותיו בכנסת היה אחד הזרזים לחקיקת החוק שאסר פעילות נוספת של חברי הכנסת.

"למרות זאת, אף שזכה לעיתונות מפרגנת, אף שיצא בלי רבב מפרשת ההלוואה שנטל מבנק צפון אמריקה, ואף שעיתונאים בכירים תמכו במועמדותו לראשות עיריית ירושלים - אולמרט מרגיש מקופח. "במקרים לא מועטים, העקרון שקבע נשיא בית המשפט העליוון ברק, עקרון בוזגלו, מופעל היום אולי בהיפוך. אם פעם אמרו שאין מפעילים על אנשי ציבור את אותן אמות מידה שמפעילים על בוזגלו, היום זה להיפך. על אנשי ציבור מפעילים אמות מידה שונות, חמורות, ולפעמים גם בלתי סבירות", אמר אולמרט ל'מעריב'.

"את הדברים הללו טוען היום מי שלא הועמד לדין יחד עם שני מוערבים אחרים בפרשת החשבוניות הכוזבות של גזברות הליכוד - מנחם עצמון ויונה פלד - דווקא משום שהוא איש ציבור. היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, המואשם בהתנכלות לאולמרט, כתב בדברי התשובה שלו לעתירת אמית"י לבג"ץ כי מאחר שמדובר באיש ציבור שעדיין לא ברורה מעורבותו בפרשה - יש להמתין ולראות אם ההאשמות נגד השניים האחרים יופרכו ורק אז יוחלט אם להעמיד את אולמרט לדין. רק לאחר שהשניים נמצאו אשמים ובן יאיר החליט להגיש נגדו כתב אישום - אולמרט טען שעבר עליו "עינוי דין", ותהה מדוע נזכרו רק עכשיו להגיש נגדו כתב אישום (התוצאה של אותו כתב אישום היתה שהשופט עודד מודריק הסתפק בנזיפה כי מעל אולמרט מרחפת "עננה מכוערת" ולא הרשיע אותו, אף שהכפופים לו בגזברות הליכוד הורשעו - ח.ק.).

"האיום ששיגר לעיתונות מראה עד כמה אולמרט הרחיק לכת לעבר הצד השני של המתרס. הוא שנלחם בתחילת הקריירה הפוליטית שלו בעד חשיפת המעשים הבלתי כשרים שיוחסו לשר השיכון אברהם עופר, הוצג על ידי גורמים אינטרסנטיים בצמרת מפא"י כמי שהיה אחראי להתאבדותו של עופר, משום שדרש כמה ימים לפני ההתאבדות למצות את הדין עמו וטען שיש מי שמחפה עליו. מי שנרתם לעזרתו היה אז היועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק שסרב לטהר את עופר לפני שהתבררו ההאשמות נגדו, גם לאחר שראש הממשלה אז, יצחק רבין, ביקש זאת ממנו. אולמרט לא המתין עד למתן פסיק דינו של עופר כדי למלא את חובתו הציבורית ולפשפש בחשדות נגדו (נגד עופר - ח.ק.)

לכן הבעיה היום איננה עקרון בוזגלו אלא עקרון אולמרט. בבוזגלו לא היו מתחשבים ולא היו ממתינים עד להכרעת הדין במשפטם של זוטרים ממנו כי הוא הרי הזוטר. בוזגלו גם לא היה זוכה להליך אח"מי של שימוע. הוא לא היה יכול להציג את עמדתו ב'מעריב' על שני עמודים בתוספת ידיעה בעמודי החדשות וספק אם פרקליטו (עו"ד יגאל ארנון - ח.ק.) היה מופיע ב'מבט' במשך שבע דקות.

שחיתות ציבורית - קבעה ועדת שימרון - חמורה לא פחות משחיתות פלילית. הבעיה היום היא שעקרון אולמרט מחניק את עקרון בוזגלו. קיימת סלחנות כלפי פוליטיקאים המואשמים כי עשו שימוש בכספי ציבור ובכספי מימון מפלגות אך "לא לקחו לכיסם". הסלחנות הזאת מראה עד כמה חלה שחיקה בעקרון בוזגלו. שהרי אולמרט מואשם היום כמי שעשה שימוש שלא כחוק בכספו של בוזגלו. לא להיפך".


עד כאן ציטוט ממאמר קדום, שנכתב לפני פרשת בראון חברון (שגילתה כי אולמרט היה בין הראשונים שביקש למנות את רוני בראון ליועץ משפטי לממשלה והעניק לו כראש עיריית ירושלים כמה עבודות מכניסות לפני שבראון מונה לתפקיד), ולפני פרשת האי היווני (אולמרט, דרך הרל"שית שלו, שולה זקן, מבקש מ[אולמרט?] כסף לפריימריס בליכוד, "המונח "כסף" מוזכר באופן מפורש בשיחה, בתמורה להשתתפותו של אולמרט במפגש מבויים עם תת שר החוץ היווני במלון קינג דיוויד בירושלים, כדי ליצור מצגת שווא כאילו הממשלה וראש העיר תומכים בפרוייקט האי היווני). למרות שבידי המשטרה היה תעוד מוקלט של עסקת קח-ותן ברורה בין אולמרט לבין דוד אפל ("מה שדודי רוצה - דודי יקבל", אמר לו אולמרט, לאחר שאפל ביקש את תמיכתו בפרוייקט האי היווני), היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז החליט שלא להעמידו לדין.

ובתשובה לשאלה שהעלה ספורטא: התעשרותו של אולמרט נמצאת בכתובים, מתועדת היטב, לאורך השנים. הוא קיבל הלוואה ללא ריבית מבנק צפון אמריקה לצורך רכישת ביתו, אחר כך עבר לבית חדש שבנה קבלן שאותו הוא ייצג כשתדלן בכנסת, והכל תוך כדי מסעות שתדלנות, כמו אחרון הלוביסטים בכנסת, למען הקליינטים שלו, בזמן ששימש כח"כ. אולמרט עשה את הונו בעבודות צדדיות כחבר כנסת. הסכום האסטרונומי שקיבל מהמיליונר אברמס שאיפשר לו להתגורר במשך שש שנים בבית שאותו מכר בסכום מוגדל ובלתי הגיוני - הוא המשך בשרשרת ארוכה של שחיתות אישית שזכתה ליחס מקל הן מצד המשטרה, הן מצד הפרקליטות והן בבתי המשפט. אולמרט נכנס לכנסת כמושבניק עני מבנימינה, נהפך לפרקליט עשיר ובעל נכסים, ויש סיכוי לא מבוטל שהוא יעבור מהכנסת ללשכת ראש הממשלה כמיליונר.

 

בקרו באתר פוליטי - תמיכה @קטיבית במפלגת העבודה ותקראו על שאר מעלליו של אהוד אולמרט


פורסם ב 23 בפברואר 2006 10:04 במדור פוליטיקה תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

רובינשטיין  בתאריך 2/23/2006 4:45:33 PM

נו חנן הגיע הזמן להיכנס באולמרט

תקשיב חביבי, כמה שאני קומוניסט בנשמה ולא יכול לסבול חלק מהדברים שכתובים באתר על אולמרט שקשורים לעיניינים של שמאל-ימין, בקטע של השחיתות יש להם כמה דברים טובים ועמודים מצולמים מהספר של שמואל תמיר שהם חזקים בפני עצמם.
כדאי שתעיף מבט:
http://www.ehud-olmert.com

יהל זמיר  בתאריך 2/23/2006 8:13:14 PM

תחקיר ב"הארץ" מחר

במוסף השבועי של "הארץ" יש תחקיר מאלף על קורותיו של אולמרט. במקרה של אולמרט, לא מדובר על מעידה פה ושם. הוא מתרועע עם עבריינים באופן קבוע, ונעזר בהם לא פעם. העבריינים בני תבין ושלומי עוז פעלו בשבילו בפריימריס. גם האחים גבריאלי קשורים איתו לא מאתמול.

והדובדבן החדש: לפני שנתיים מכר אולמרט את ביתו לחברת קש, שמאחוריה הסתתר מיליארדר, בסכום של 2.7 מיליון דולר. הקונה הסכים להשכיר את הבית לאולמרט לשלוש שנים, בשכר-דירה של 2,250 דולר. אתם מכירים הרבה אנשים שמשלמים שכר דירה של פחות מאלפית (כן, אחד חלקי אלף) משווי הנכס?

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.