שמחה שיף
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-08-25 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בסגנון לא אנציקלופדי, כאילו נכתב בלב בני ברק.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב בסגנון לא אנציקלופדי, כאילו נכתב בלב בני ברק. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
הרב שמחה הלוי שיף (ז' באב ה'תרצ"ח, 8 בספטמבר 1932 – ז' באב ה'תשפ"ד, 10 באפריל 2024) היה מחשובי חסידי גור, מראשי ישיבת 'זהב מרדכי-איתרי' וישיבת 'נועם התורה' ומחבר סדרת ספרי 'שערי שמחה'.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפולין לחיים שאול הלוי שיף ולמרת ביילא, ועלו לארץ והתגוררו בתל אביב. בבחורותו למד בישיבת היישוב החדש בתל-אביב, ומשם המשיך לישיבת פוניבז', והיה חביב מאד על רבותיו שמואל רוזובסקי ומרן המשגיח אליהו אליעזר דסלר. משם עבר יחד עם רעו משה שפירא לישיבת חברון, והיה מתלמידיו המובהקים של יחיאל מיכל פיינשטיין. הוא עוד זכה לדבר בלימוד עם מרן הרב מבריסק יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, והיה חוזר ומספר בהתפעלות על כך רבות במהלך השנים. משפחתו היו מגזע חסידי קאצק שבפולין, אמנם הבית התנהל בקו הליטאי ישיבתי. עוד בשנותיו בישיבה היה קשור לישראל אלתר יחד עם עוד מבחירי עולם הישיבות דאז, והיה מבאי ביתם של רבות מגדולי האדמו"רים. וכידוע פעם נכנס לאהרן רוקח והתחנן בפניו שיברכו שיוכל להשאר כל ימיו בין כותלי בית במדרש.[1]
בתקופה לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, וניהל כולל בתל אביב ליד מקום מגורי אביו, ברחוב בן יהודה. הוא היה ממיסדי ישיבת הנגב – 'עזתה' (כיום 'שכר שכיר') יחד עם ידידו יששכר מאיר – שם הרביץ תורה במשך כמה כשנים. באותם שנים נפטרה בפתאומיות אשת נעוריו ל"ע במיתה טראגית, אבל הוא לא נרתע מכך, נתן לצרות אלו להסיטו ממגמת חייו – הלוא הוא שקיעות בתורה ובעבודת ה'. בהמשך השנים נישא בזיווג שני לרעייתו הניה (הנדל לאה) אלתר, שהיתה נינת הרה”ק בעל אברהם מרדכי אלתר ובעל יהודה אריה ליב אלתר – מצד אביה, ונינת פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מצד אמה, ובעקבות כך התקרב ממש לחסידות גור.[2]
לימים מונה על ידי מרדכי אליפנט כאחד מראשי ישיבת ישיבת איתרי, תפקיד בה כיהן למעלה מיובל, והיה מוסר שיעור יומי לבני שיעור ב'. האדמו"ר ה'בית ישראל' המריצו לשאת על עצמו משרה זו, שסבר כי הוא ימצא שפה משותפת עם התלמידים, בוגרי הישיבות התכוניות. כמו כן, הרביץ תורה גם בישיבה הכלל-חסידית 'נועם התורה' השוכנת בעיר בני ברק, בנשיאות הרב מנחם מנדל שפרן.[3]
בשנת התשע"א לערך לקה באירוע מוחי, כתוצאה מכח נהיה משותק בחצי גופו והוקשה עליו הדיבור. בשנים אלו הגיע למסור רק שיעור כללי בישיבה בערך אחת לחודש-חודשיים. לקראת סוכות היו שבאו אליו לביתו וסייעו לו בבניית הסוכה, נפוצה שמועה שזוהי סגולה לשידוך.
במוצש"ק פרשת תרומה ח' אדר א' התשע"ו הסתלקה לבית עולמה רעייתו הרבנית ע"ה כשהיא בת 83 בפטירתה.
בשב"ק דברים-חזון ז' אב' התשפ"ד לאחר תקופה של חולי עקב זיהום שהתפשט, השיב את נשמתו ליוצרו.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת התשנ"ו הוציאו תלמידיו משיבת 'נועם התורה' ספר בשם 'בשערי נועם' על מסכתות הש"ס מתוך שיעוריו. בשנת תשע”ה הוציא לאור את ספרו ‘שערי שמחה’ בתחילה על מסכת בבא בתרא, ועוד מסכתות.[2] השאיר אחריו כתבי יד רבים, ביניהם חידושים ודברי תורה על סדר פרשיות השבוע, עם שילוב נדיר בין הפלפול הישיבתי והבריסקאי לבין תורת האדמורי"ם לבית גור – אותם מקווים בני המשפחה לערוך ולהוציא לאור.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו יחידו רבי אברהם מרדכי מחסידי גור-ירמיהו. בתו יחידתו נשואה לרבי יעקב יהושע (ב"ר בנימין ביינוש) רוזנבוים מחסידי גור-פני מנחם.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ י. גפן, הגאון הגדול רבי שמחה הלוי שיף זצוק"ל, עיתון הפלס, פרשת ואתחנן התשפ"ד
- ^ 1 2 הגה"ח רבי שמחה שיף - פורום אוצר החכמה, באתר forum.otzar.org
- ^ בעל ה'שערי שמחה': הגאון רבי שמחה הלוי שיף זצ"ל, באתר www.bhol.co.il, 2024-08-10
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שמחה שיף".