שמואל אלכסנדר אונסדורפר
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-04-30 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| ||
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
הרב שְׁמוּאֵל אָלֶכְּסַנְדֶּר אוּנְסְדוֹרְפֶר (ביידיש: רבי שמואל אלכסנדר אונסדארפער)
(באנגלית: Rabbi Shmuel Alexander Unsdorfer) ⓘ? רב, ר"מ, ראש ישיבה, מגיד מישרים, מחזיר בתשובה ,איש חסד וכן כתב את הספר "שפתי שמואל" .
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ שפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר בצד שמאל מחזיק ספר תורה ולידו השפע חיים מצאנז | |
לידה |
יוני 1920 סיון ה'תר"פ ברטיסלאבה, הונגריה |
---|---|
פטירה |
1 באפריל 2002 (בגיל 81) י"ט בניסן ה'תשס"ב בית החולים לניאדו |
כינוי | השפתי שמואל |
מקום קבורה | בית עלמין שיכון וותיקים בנתניה |
תאריך עלייה | ט"ו בחשוון ה'תשמ"ו |
השכלה | ישיבת פרשבורג, ישיבת נייטרא, ישיבת מנצ'סטר |
מקום מגורים | פתח תקווה, לונדון, מונטריאול, בורו פארק |
השתייכות | אגודת ישראל |
רבותיו | הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר (אביו),הרב עקיבא סופר, הרב שמואל דוד אונגר, הרב יצחק אייזיק וייס, הרב חיים מיכאל דב ויסמנדל, הרב אהרן רוקח, הרב יצחק ישעיה הלברשטאם, הרב משה יצחק סגל, הרב חיים יצחק וינגרטן, הרב דוד מנחם מאניש באב"ד. |
תלמידיו | הרב דוד הורן מחסידות גור, הרב משה זאב פלדמן, הרב שמעון ליגטי רה"כ חסידות סקווירה במונטריאול, הרב משה אהרן דייטש מברוקלין, הרב אברהם בן משה ראש מכון שתילי זיתים בפתח תקווה מיסודו של הרב יוסף צוברי, הרב אפרים ליפסקי רב "בית המדרש הגבוה לתורה ולהוראה" בסביון. |
בני דורו | יקותיאל יהודה הלברשטאם |
חיבוריו | שפתי שמואל |
בת זוג | מרים (סיגל) |
אב | הרב שלמה זלמן |
אם | שבע שטרן |
צאצאים | הרב שלמה זלמן (בנו), הרבנית חיה שרה, הרב משה יוסף דוב, הרב יעקב אליהו, הרב מאיר מרדכי אריה, הרב ישראל. |
חותנים | הרב יוסף דב בלייך סיגל |
חתנים | הרב צבי אלימלך הלברשטאם, הרב יצחק אריה לייבוש הלפרין, הרב חיים צבי שפירא, הרב ברוך פנחס לייפר, הרב אשר אנשיל למברגר, הרב יוסף דוב סיגל. |
חתימה |
בברטיסלאבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל אלכסנדר נולד בחודש סיון בשנת ה'תר"פ בעיר פרעשבורג[1], השם שמואל נקרא על שם רבו של אביו, הרב שמואל רוזנברג זצ"ל, והשם אלכסנדר על שם אב"ד קאמרא[1]. אביו של הרב שמואל היה מחשובי רבני העיר וכיהן כרב בחברא קדישא בעיר ורב דקהל מבקשי תורה[1], אביו ואימו נספו בשואה במחנה ההשמדה אושוויץ בב' דר"ח חשוון ה'תש"ה[2].
עד גיל 15 למד הרב שמואל בישיבת נייטרא של מרן רבי עקיבא סופר בעל ה"דעת סופר" בעיר פרעשבורג ששימש גם כרב העיר[3], במהלך לימודו בישיבה למד בחברותא עם הרב שמואל וואזנר בעל "הבית לוי" ועם הרב לוי גבריאל ברוידי זצ"ל[3] שיגיע איתו יחד בהמשך למנצ'סטר. לאחר מכן נסע ללמוד בישיבתו של הגה"ק שמואל דוד אונגר בעיר נייטרא למשך 4 שנים[3], הרב שמואל דוד אונגר היה לוקח את הרב שמואל אלכסנדר לבקר את גדולי הדור דאז ופעם אחת הלכו יחד להשתתף בעריכת שולחנו של הרב יצחק אייזיק וייס החקל יצחק מספינקא[4] שהרב שמואל אלכסנדר הכיר אותו עוד מפרעשבורג שהיה מגיע מעת לעת לשם ועולה לביקור בביתו אצל אביו (הרב שלמה) זצ"ל[4]. באותו עת נפגש גם עם השומר אמונים הרב אהרן ראטה[5] וגם כשהיה הרב שמואל ר"מ בלונדון נפגש איתו, הרב אהרן ראטה התרשם מאישיותו וכתב לו מכתב בעניין חינוך הנערים והזכיר את הרב שמואל לטובה כשהוא משבחו על שעוסק בחינוך נערי ישראל בקדושה וטהרה[6]. בהמשך לימודיו בישיבה החתן של ראש הישיבה הרב מיכאל דב וייסמנדל מסר דרשה במקום הרב שמואל דוד שחלש כוחו[5]. הרב שמואל אלכסנדר סיפר תמיד שהישיבה בנייטרא היא תהיה הישיבה האחרונה שתיסגר במלחמה ואכן כך היה[5]. הרב שמואל למד בישיבה במשך כשמונה זמנים עד שנת ה'תרצ"ט[7] ולאחר מכן נסע לבעלזא.
הנסיעה לבעלז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תרצ"ח בחודש תשרי בהיותו בחור כבן 18 שנים נסע עם כמה בחורים מישיבת נייטרא לבעלזא[7]. לפני נסיעתו הרב שמואל ועוד תלמידים מישיבת נייטרא הלכו להיפרד מהרב עקיבא סופר, הרב עקיבא בירך אותם ושלח איתם קוויטל בצירוף פדיון נפש שיתנו לרב אהרון רוקח מבעלזא[7]. בשהותו בדרך בפולין ביקר אצל הרב יצחק ישעיה הלברשטאם ונשאר אצלו ללמוד ממנו בשבת[8]. אח"כ הם הגיעו לבעלזא והשתקעו שמה ולמדו מפיו של הרב אהרן רוקח. גם לאחר שנים נסע הרב לבעלז והיה איתו גם בחג שהבועות בשנת התשי"ז כשנסע עם בנו הרב יוסף דוב במוצאי החג נכנסו רבנים חשובים לתת קוויטל. נכנסו הרב יוסף גרינוולד והרב משה יצחק גווירצמן ואז נכנס הרב השלישי הרב שמואל אונסדורפר[9]. זה מראה על הקירבה הגדולה והעצומה שהיה לו עם הרב אהרן רוקח.
בריחתו למנצ'סטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תרצ"ט בעת מלחמת העולם השנייה, הורה לו אביו זצ"ל הי"ד לנסוע לאנגליה ונפרד מהוריו ומאז לא ראה אותם[2], בתאריך א' בחשוון ה'תש"ה הם עלו על המוקד[2]. לפני הכניסה של הוריו לרכבת אמר לאח של הרב שמואל הרב שמחה בונם כך: "הכתוב אומר בתהלים "עוברי בעמק הבכא" שאנו עוברים כעת בעמק הבכא, אבל עוד תראה ש"מעין ישיתוהו" שיצא מאתנו מעין של דורות, דורות לומדי תורה ומקיימי מצוות". ע"כ[2].
באותם ימים לא היה אפשר לקבל פליטים לאנגליה אלה עם אחד מאזרחי המדינה לוקח על הפליט חסות ודואג לצרכיו[2]. הרב משה יצחק סגל[10] (אבא של הרב יהודה סגל[11]) הרב משה היה ראש ישיבת מנצ'סטר וראש ישיבת עץ חיים בלונדון בהשפעתו ובהשתדלותו של אחד ממשפחתו שהתגורר בפרעשבורג[12], כתב שמונה הזמנות ולשמונה אנשים מהעיר פרעשבורג, שבו הוא כותב שמזמין אותם למנצ'סטר על חשבונו והוא דואג להם לאזרחות ופורס את חסותו עליהם ודואג לכל צרכיהם[12]. בין אנשים שקיבלו את ההזמנה זה הרב שמואל אלכסנדר ואחיו הרב יחזקאל אונסדורפר, הרב פנחס הירשלר ואחיו הרב פסח הירשלר[12]. הרב שמואל אלכסנדר הגיע לישיבה במנצ'סטר ב- ד' בניסן ה'תרצ"ט, 24 במרץ 1939[12].
הרב שמואל הרביץ תורה בישיבה ונפרסם שמו כ"פה מפיק מרגליות" והיה מוסר שעורי תורה בגפ"ת, בהלכה ואגדה, במשך שנות לימודי בישיבה נקשר הרב שמואל לרב סגל ראש הישיבה והיה מתייעץ עמו על כל צעד ושעל בחייו הפרטיים[12]. גם שהרב שמואל למד במנצ'סטר הוא שמר על קשר עם הרב מנייטרא הי"ד[13][14]. הרב שמואל למד חסידות עם כמה חסידים מהישיבה ביניהם חסידי חב"ד[15]. הרב שמואל שלח מכתב לאדמו"ר של חב"ד לרב יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל באיזה ספרי חסידות עליהם ללמוד והרב יוסף השיב להם במכתב מיוחד[15][16].
באותה עת הוסמך לרבנות על ידי הרב יוסף האב"ד של סנדרלנד בנו של הרב דוד מנחם מאניש באב"ד בעל "חבצלת השרון" לאחר שנבחן במשך ששה שבועות[17].
נישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכ"ט בניסן ה'תש"ב התקיים ברית אירוסין[17] עם זוגתו מרים בתו של הרב יוסף דוב סיגל שהוא בנו של הרב יעקב מאיר בלייך שהיה צאצא של הרב יוסף משה שפירא זצ"ל בעל "ברית אברם" מזלאזיץ מגדולי תלמידי המגיד הקדוש מזלאטשוב זיע"א[17][18]. השמחה התקיימה בעיר מנצ'סטר בהשתתפות רבני הישיבה וראש הישיבה הרב סגל[17]. הרב סגל דרש במהלך הברית אירוסין ואמר שבחים ולחתן (הרב שמואל) ואמר גם שמיד לאחר הנישואין הוא התמנה לר"מ רשמי בישיבה בצירוף מילגה מכובדת וגם נתן לכלה טבעת יקרה להראות הוקרה והערה לרב שמואל[17]. במהלך הברית אירוסין נשא הרב שמואל דרשה[17].
במהלך לימודיו במנצ'סטר בקיץ ה'תרצ"ט הגיע הרב משולם יששכר אשכנזי זצ"ל (האדמו"ר מסטאניסלאב) [19] למנצ'סטר לאחר שברח מרדיפת הנאצים. הרב שמואל התקרב אליו למד ממנו תורתו ואף למד עימו בחברותא בספרי חסידות[20]. ביקש הרב משולם מהרב שמואל שיבוא להתגורר איתו בדירתו והרב שמואל התגורר עימו יחד למשך למעלה משנה[20].
נישואיו של הרב שמואל נערכו בב' בתמוז ה'תש"ב בעיר לונדון בהשתתפות תושבי העיר ורבנים גדולים[21]. עורך החופה היה הרב שלום משאץ זצ"ל[21]. בין אורחי החתונה נכחו הרב יצחק טוביה וייס זצ"ל, הרב משה זאב פלדמן זצ"ל[21]. לאחר נישואיו התגורר בלונדון וגר ליד הרב שלום משאץ איתו למד חברותא בקביעות[21]. גם באותה תקופה למד מהרב ירחמיאל בנימינסון[22].
ר"מ בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם בואו ללונדון שימש כר"מ בישיבה של הרב חיים יצחק וינגרטן אב"ד ליעז'ש[22]. הרב שמואל גם עסק בקירוב בחורים צעירים, פליטים ויתומים לתורה וגם דאג לכל צרכיהם[22] וגם היה מגיע לבתי יתומים של גוים ומחפש שם פליטים יהודים יתומים כדי להוציאם משם ולהחזירם ליהדות[23]. גם הרב שמואל דאג לכל צרכיו של הרב משה זאב פלדמן שברח מהנאצים באותו זמן ולמד בישיבה אז ושימש באותו זמן הרב שמואל כר"מ שלו[24]. לאחר שנה כאשר הנאצים הפציצו את לונדון הועברה הישיבה לעיר סטיינס שליד לונדון בעקבות הפצצות והרב שמואל התגורר שם בישיבה.
ביום השני של חנוכה בשנת ה'תש"ז פרצה שריפה בישיבה ונשרף גם חדרו של הרב שמואל עם כל מה שהיה שם[25]. באותה תקופה שלח הרב שמואל מכתב להרב אהרן מבעלזא ושאל אותו אודות דרך הלימוד הראוי ללמוד בישיבה, לאחר תקופה קיבל מכתב מהרב מרדכי רוקח שבו כתוב את התשובה של אחיו הרב אהרן, בו הוא כותב שכדאי שילמד מסכתות שיש על זה את ה"'פני יהושע" ושיראה ללמוד עם התלמידים מהרש"א ופני יהושע שהם מסוגלים ליראת שמים[26]. בשנת ה'תש"ד באמצע המלחמה שלח הרב שמואל קוויטל לרב אהרן רוקח שבו הוא הזכיר את אביו ואמו וחמיו וחמותו ובנו הבכור הרב יוסף דב. הרב שמואל צירף לקוויטל פדיון נפש בסך 4 שטרלינג, לאחר תקופה קיבל מכתב תשובה מהרב מרדכי רוקח בו הוא כותב לו שהוא הזכירם לברכה אצל אחיו הרב אהרון רוקח[26][27].
רב קהילת "מתיבתא ראשית חכמה" במונטריאול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת ה'תש"ט הרב הערשל סיגל (גיסו של הרב שמואל ופליט שהגיע למונטריאול) המליץ לרב יקותיאל יהודה הלברשאם השפע חיים מצאנז שאז התגורר שם על הרב שמואל שישמש כראש קהילה וישיבה, והשפע חיים קרא לרב שמואל שיבוא להתגורר במונטריאול שבקנדה ויהיה ראש ישיבה ורב קהילת "מתיבתא ראשית חכמה"[28]. הרב שמואל נענה לבקשה ובאותה עת מי שעזר למימון הקהילה ובכלל היהדות בעיר מונטריאול היה זה אדוארד רייכמן[28]. הרב שמואל רצה להכניס לתלמודי תורה שבקהילה ילדים מבתים מודרנים שאינם שמרנים כמו החסידויות, בעקבות זאת נוצר ויכוח בקהילה. כדי לפתור את הבעיה, הפנה הרב שמואל את השאלה לרב אהרן רוקח והתשובה הגיע על ידי אחיו הרב מרדכי רוקח שבא כתוב "ראשית כל תשאלו למייסד הישיבה ישיבתכם כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג (השפע חיים מצאנז). דעת מרן (הרב אהרן רוקח) שיושם דגש על טיב המלמדים יותר מטיב התלמידים, כי את התלמידים ניתן להפוך לטוב, אם המלמדים יר"ש באמת..." ומלבד זאת הייתה הוראה של הרב אהרן רוקח שלא להוציא ילדים מודרניים מהת"ת בשום אופן, כי אם יוציאו אותם, הם יתקלקלו הרבה יותר... השפע חיים מצאנז קיבל את הוראת הרב אהרן רוקח ופעל לקרב את הילדים לדרך החסידות השמרנית[29].
לאחר כמה שנים אחרי מלחמת העולם השנייה נכנסה הונגריה לשלטון סובייטי שרדף את היהודים והחינוך היהודי נאסר[30]. היהודים ירדו מהארץ הונגריה וההגירה התגברה במרד ההונגרי שאז נגרם בעקבות זה שרוב היהודים עזבו את הונגריה והרבה יהודים היגרו לוינה שבאוסטריה[30]. אז הרב שמואל טס לוינה בחנוכה התש"ו וסייע להם לבוא לקהילה שלו במונטריאול ולהשתכן שם[30]. הלימוד של הרב שמואל בישיבה, בבוקר היה כך, לפני כל שיעור היה מכין אותו בקפידה כאילו זה פעם ראשונה גם אם זכר את השיעור בעל פה או העביר אותו כמה פעמים לפני[31]. הרב שמואל היה מוסר שיעור עיון לתלמידים בדרך של החתם סופר שזה תמיד להסביר מפשט הגמרא (גם אם השומעים יודעים אותה בברור) עד הסברת לעומקה[31], הרב מסביר את תחילת הגמרא ופירוש רש"י (היה מתחיל עם הפשט הכי בסיסי של הגמרא, היה מתחיל כך כדי שאפילו התלמיד הפשוט ביותר יבין) ואז מתקדם למחלוקת רש"י ותוספות וכך מתקדם צעד אחד צעד עד שמגיע לחידושים עמוקים[31]. אחר כך היה מוסר שיעור בהלכה בשולחן ערוך אורח חיים עם שילוב של דברי חיזוק והתעוררות עם סיפורי צדיקים שקשורים לאותה הלכה אשר לימד[31]. היה מוסר פעם בשבוע בליל שבת שיעור על פירוש רש"י שבפרשה והיה בוחן את התלמידים על החומר שנלמד ואת זה למד לעשות כך מהרב שמואל דוד אונגר[31]. הרב שמואל דרכו הייתה להעמיק בבירור שיטות הראשונים והאחרונים עד הלכה למעשה והיה מפלפל רבות בדבריהם ומחדש חידושים עמוקים והיה מבאר הרבה סוגיות בש"ס על כל פרטיהם ודקדוקיהם, והיה מסביר באופן מיוחד השווה לכל נפש, ואמר פעם "אין תענוג יותר גדול מהרבצת תורה לפני בחורים בישיבה"[31]. הוא גם היה מוסר לכל הקהילה שיעורים בגמרא, בהלכה ובאגדה וכדומה והיה מוסר שיעור גפ"ת בעיון פעמיים בשבוע, בימי שני ורביעי בשעות הערב שבו לימד ביסודיות את הגמרא עם המפרשים שעל הדף, במיוחד היה משמיע מדברי החתם סופר, ומדברי השפת אמת על הש"ס[32]. היה גם מלמד בליל שבת שיעור בחומש רש"י עם חידושיו ובשבת בבוקר לפני התפילה היה מוסר שיעור במסכת שבת גפ"ת וכך במרוצת השנים סיים כמה פעמים את מסכת שבת. בשבת אחר הצהריים היה מוסר לבני הקהילה שיעור בשו"ע הלכות שבת עם המג"א[32]. בשיעורים אלו היה מעמיק בבירור ההלכה על בוריה. גיסו הרב עזיראל יחיאל לוי תלמיד של הרב יואל טייטלבוים ומרבני קריית טאהש בעת שגיסו היה חולה טס הרב שמואל לניו יורק לשאול את הרב יואל טייטלבוים האדמור מסאטמר שאלה ברפואה[33].
הרב שמואל היה מגיע לכל חתונה שהייתה בעיר והיה רוקד עם החתן ומרקיד את האורחים ולבסוף מביא צ'ק נכבד כדי לקיים את המצוות שימוח חתן וכלה[33]. בחול המועד פסח וסוכות היו עולים לרב שמואל כדי "להקביל פני רבו" והיו מגיעים אליו מכל החוגים והעדות החל מחוגים חסידיים עד ליהודים מסורתיים[33]. ביתו היה פתוח לרווחה לכל יהודי וכל יהודי היה רשאי להכנס לביתו לסעוד[34], הרב שמואל הקפיד שתמיד יהיה בבית מאכלי בשר ומאכלי חלב כדי שכל אחד יוכל לסעוד כמה שחפץ ליבו והרבה פעמים היו גם יושנים אצלו יהודים זרים, שמח הרב שמואל להכניס קשישים מאשר רבנים ועסקנים. היה יהודי פליט שואה שהיה זקן וגלמוד שבא לביתו של רב שמואל והשתכן שם שנים רבות[35][36].
כמה בחורים במונטריאול רצו ללמוד בישיבה של הרב יואל טייטלבוים האדמור מסאטמר בניו יורק, וכאשר שמה על כך הרב יואל טייטלבוים הוא אמר לאותם בחורים: "כדאי לכם להישאר במונטריאול וללמוד בישיבה של הרב אונסדורפר, יש לו ישיבה חסידית מובהקת והוא מרביץ תורה ומחנך מוצלח ביותר וכדאי לכם לקנות תורה מפיו"[37].
הרב בחסידיות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחסידות באבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשבנה בהתחלה הרב שלמה הלברשטאם השני האדמו"ר של באבוב את קהילתו בטורונטו[38], רצה הרב שלמה לבוא לקהילה שלו בטורונטו ולעשות איתם שבת ומלווה מלכה, ביום חמישי ירד שלג כבד בניו יורק ואף אחד לא היה יכול להיכנס ולצאת מניו יורק, האדמו"ר לא היה יכול להגיע ועסקני הקהילה לא יכלו לבטל את המלווה מלכה. אז הרב שלמה התקשר לרב שמואל שבאותו זמן היה בניו יורק שיבוא במקומו וכך היה[38]. היה גם מקרה בארץ ישראל הרב יעקב ישראל מייזליש ראש כולל להוראה בבת ים של חסידות באבוב. הרב יעקב ביקש מרב שמואל שיבוא לחזק את לומדי התורה והרב שמואל הסכים לבקשה ושהה איתם יום שלם ולימדם[36].
בחסידות צאנז[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכיר לראשונה את השפע חיים מצאנז הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם בשנת התש"ט[39] ומאז קשריהם היו מאוד חזקים וטובים. בשנת התשט"ו רצה הרב שמואל לנסוע לראשונה לארץ ישראל וביקש מהשפע חיים מצאנז שהתלווה אליו לנסיעה ואכן כך היה, השפע חיים מצאנז התלווה אליו עד החזרה לאמריקה, הם היו בישראל מכ"ב בחשון ועד לט' בטבת התשט"ו[40]. בחודש אדר התש"ל התארסה בתו של הרב שמואל (חיה שרה) לבתו של השפע החיים מצאנז (הרב צבי אלימלך) ובחודש אלול התש"ל התחתנו בקרית צאנז שבנתניה[40]. בחודש טבת בשנת התשמ"ג התקיים מעמד סיום הש"ס העולמי בבנייני האומה השפע חיים מצאנז ביקש מהרב שמואל שיינאם באותו מעמד ואכן כך קרה[41].
בחסידות גור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפגש עם הרב ישראל אלתר ועם הרב שמחה בונים אלתר ועם הרב פינחס מנחם אלתר אדמור"י חסידות גור[36].
בתחילת חודש אדר בשנת ה'תשנ"ו 1955 כאשר היו פיגועים בארץ ישראל ואוטובוסים מתפוצצים[36]. בזמן זה עלה הרב שמואל לרב פנחס מנחם אלתר לברך ולהתברך לרגל השמחה בנישואי נכדו הרב ישראל יעקב אונסדורפר[36], הרב שמואל קיבל ממנו ברכה וגם הרב פנחס אמר לו בכעס ובעצב על המצב הקשה בארץ ואמר לו שהוא לא יכול לעמוד ולשאת את זה בגלל הכאב הרב שיהודים נהרגים. אז הרב שמואל אמר לו שבזכות התפילות והמעשים שלך אתה תקרב את הישועה[36].
בחסידות סקולען[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשהגיע הרב אליעזר זוסיא פורטוגל האדמור מסקולען למשכנו של רב שמואל במונטריאול בחודש אדר א' בשנת התשכ"ב[42], הרב שמואל אמר לו שהוא רוצה לערוך סעודת פורים קטן בהיכל הישיבה בהשתתפותו, הרב אליעזר הסכים לבקשתו וכך היה[42], ובמהלך הסעודה הרב אליעזר אומר לרב שמואל שזה עתה נפל לי במוחי ניגון חדש לפורים, על הפסוק "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" הרב אליעזר החל לשיר את הניגון בהתלהבות במשך זמן רב, וכך התחיל הניגון הידוע והמפורסם שמוכר בכל תפוצות ישראל[42]. רב שמואל היה בקשר עם הרב אליעזר עד פטירתו והיו נפגשים לעיתים קרובות ולומדים בחברותא יחד[42]. הרב שמואל הספיד את הרב אליעזר מול אלפי איש בבית המדרש "דקהל עדת יראים" נכח באותו זמן שם הרב עזריאל יהודה ליבוביץ והוא התפלא מכמה שההספד היה טוב[43].
בחסידות בויאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל היה בקשר עם הרב מרדכי שלמה פרידמן האדמו"ר מבויאן[43], לפני שהיה מגיע לאירוע משמח במשפחתם, אז היה מגיע עם קוויטל ופדיון נפש לרב מרדכי[43]. וגם הרב שמואל והרב מרדכי היו לומדים יחד תורה וחסידות. פעם שנכנס הרב שמואל אל שמחת נישואי ביתו של הרב מרדכי שהיה בשנת ה'תש"ל, אז אמר הרב מרדכי לרב שמואל: "ר' שמואל, הקשיבו מה שאני אומר לכם, אפשר להיות גדול בתורה, מנהיג בישראל, אפילו פועל ישועות, אבל אין דרגתו מגיע לבעל מידות" זאת אומרת שהוא שיבח את מידותיו הטובות של הרב שמואל[43].
בחסידות ויזניץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל היה בקשר עם הרב חיים מאיר הגר האדמו"ר מויזניץ' [44] שהגיע למונטריאול לטובת עזרתו של רב שמואל ביסוד שיכון ויזניץ' ומפעליו בבני ברק, הרב שמואל עזר לו רבות בגיוס הכסף[44]. באחת הפעמים ביקר הרב שמואל את הרב חיים ויצאו לטייל בשיכון החדש בבני ברק[44]. הרב חיים אמר לרב שמואל: "אני כעת מראה לכם את שיכון ויז'ניץ' הנבנית לשם ולתפארת, דעו לכם, כי אתם שותפים נאמנים בהקמת השיכון ומוסדותיו ויש לכם חלק גדול בעבודת קודש הזאת..."[44]. לרב שמואל היה גם קשר עם הרב משה יהושע הגר[44] והרב שמואל היה מגיע אליו פעמים רבות והיו לומדים יחד תורה וחסידות[44]. שהרב שמואל נפטר בא לניחום אבלים הרב משה ואמר לבניו "לא היה לי בעולם ידיד אמיתי כמו אביכם ז"ל, אהבתי אותו אהבת נפש, היות והוא היה תלמיד חכם אמיתי וגם יהודי חסידי המלא וגדוש מדברי רבותינו תלמידי הבעל שם טוב הקדוש"[44]. גם התבטא עליו כך הרב אליעזר הגר[44].
בחסידות סקווירא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל סייע רבות לרב יעקב יוסף טברסקי האדמור מסקווירא שהיה מגיע רבות למונטריאול לרב שמואל לטובת ייעוץ בניית מוסדותיו[45]. הרב שמואל סיפר שבאחד הפעמים שהגיע לביקור במעונו של הרב יעקב בניו סקוור, שאל אותו הרב יעקב: "מה אתם אומרים על השכונה שהקמתי?" הרב שמואל אמר לו "בלי עין הרע רואים כאן את קדושת השכונה"[45] הרב שמואל גם שלח מכתב לרב יעקב[46].
בחסידות טאש[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל היה בקשר עם הרב משולם פייש לאווי השני האדמו"ר מטאש[47]. הרב שמואל נסע לרב משולם אחרי תפילת מוסף בהושענא רבה, כשהגיע אליו רב שמואל, אז הוא ראה שהרב משולם באמצע קריאת הלל, הרב משולם ראה את רב שמואל והפסיק מיד ונתן לו ארבע מינים לנענע שידע שזה רצונו של רב שמואל ותיכף החזירו, והיה עומד ליד הרב משולם בדביקות ובהתעוררות עד גמר ההושענות ואמר ביחד כל התפילות האלו כאילו הוא עוד לא התפלל וכיבדו אותו לעלות לספר תורה עליית שלישי[47]. הרב משולם היה מתקשר לרב שמואל בעניין ייעוץ איתו על דברים דחופים העומדים על הפרק, והרבה פעמים כשהיה מתקשר בשעות המאוחרות אחה"צ היה הרב שמואל שואל את הרב יעקב בתחילת השיחה אם הוא אכל משהו היום? אז הרב משולם היה אומר שהוא לא אכל כי הוא היה עסוק וטרוד בצורכי ציבור. אז הרב שמואל אמר לו שהוא לא ממשיך לשוחח איתו בטלפון עד שהרב משולם יאכל והרב יעקב קיבל את דבריו וכך שמר הרב שמואל על בריאותו של הרב יעקב (הגבאים היו אומרים שאף אחד לא היה יכול להשפיע על האדמו"ר כמוהו)[47].
בחסידות זוטשקא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל היה נוסע לעיתים תכופות למעונו של הרב יצחק אייזיק רוזנבוים האדמו"ר מזוטשקא[47]. היה הרב יצחק מברך בכל ביקור את הרב שמואל על פעולותיו בקודש[47]. שנפטר האדמו"ר בא הרב שמואל לשבעה ומסר לבנו הרב נתן דוד רוזנבוים ממשיך דרכו קוויטל שבו כתב הרב שמואל לרב נתן להמשיך את השושלת (את החסידות)[47].
בחסידות חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב מכתב לרב יוסף יצחק שניאורסון כפי שהוזכר לעיל. בשנת ה'תש"נ הרב שמואל ביקר עם בנו הרב שלמה זלמן במעונו של הרב מנחם מענדל שניאורסון הרבי מלובביץ' האדמו"ר של חב"ד[48]. הרב שמואל נאם גם בכנס סיום הרמב"ם בשנת התשס"ג[49]. לפני פטירת הרבי מלובביץ' הרב שמואל אמר סגולה לרפואתו[50]
אצל הרב שניאור קוטלר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל סייע לרב שניאור קוטלר באיסוף מגבית לטובת ישיבת לייקווד[47].
אצל הרב משה הלברשטאם חבר בדצ העדה החרדית ונכדו של הרב שלום מוסקוביץ' אמר לאחד מבניו שאם אני רוצה לשמוע דברים נכונים על הרב שלום מוסקוביץ' אז אני הולך לשאול את הרב אונסדורפר מפתח תקווה, שכן בחכמתו הוא תמיד הבין נכון את דבריו[21]. פעם נסע הרב שמואל מפתח תקווה לירושלים לחתונה של הנכד של הרב שלום מוסקוביץ'. כאשר נכנס הרב שמואל לאולם יצאו בשמחה נכדיו הרב משה הלברשטאם והרב נפטלי הלברשטאם האדמו"ר מטשאקאווא[21]. בראותו את הרב שמואל אמר הרב משה לרב נפטלי שהוא חוזר מיד לאולם כי בוודאי הרב שמואל יאמר דבר תורה ששמע מהרב שלום מוסקוביץ' וכדאי לנו לשמוע את זה מכלי ראשון שכן ידוע כי הוא דייקן גדול בדבריו, לכן נלך מהר שלא נפסיד[21].
הרב אליהו אנגלנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שלח גם מכתב לרב אליהו אנגלנדר[51][52] יהודי עשיר חסיד ותורם לחסידות מכנובקה. מוכר בחסידויות[53][54][55]
אצל הרב אלעזר אבוחצירא[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשהיה הרב שמואל בפתח תקווה, היה בקשר עם הרב אלעזר אבוחצירא[56]. היה אלעזר היה אומר לתלמידיו "מה לכם פה (לגור לידי בבאר שבע) הרי יש לכם שם את הרב אונסדורפר (שגר בפתח תקווה)[56]. הרב שמואל היה בחתונה של הרב פנחס אבוחצירא[56].
עזיבתו את מונטריאול והפיכתו לרב דקהל "דברי חיים מצאנז" בפתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל השתוקק לעלות לארץ ישראל ולהתיישב שם[57]. הרב שמואל היה אומר "כי למרות כל המגרעות שאפשר למצוא ברחובות הערים ולמרות רדיפת הדת שיש בארץ ישראל בכל מקום, קדושת הארץ לא זזה ממקומה תמיד"[57]. לפני שעזב את מונטריאול נערך לו מסיבת פרידה בישיבה בהשתתפות המונים מתושבי העיר מכל החוגים והעדות ואף נכח הרב משולם פייש לאווי[58] ובאותו מעמד הוכתרו בניו של רב שמואל, הרב יוסף דוב והרב יעקב אליהו לרשת את תפקידו בקהילה[58]. הגיעו ללוות אותו לשדה התעופה לפני שעוזב את מונטריאול המוני תלמידים ורבני עיר[58]. בט"ו בחשוון בשנת התשמ"ו עלה לארץ ישראל[58], והשתכן בעיר פתח תקווה ונהיה רב דקהל דברי חיים מצאנז בפתח תקווה[58]. הבית כנסת שבו הוא התפלל ומסר שיעורים ושימש גם ככולל אברכים הוא בית כנסת שקיים עד היום בפתח תקווה[59], ובנו הרב שלמה זלמן מכהן שם כרב[60]. הרב שמואל היה מוסר שם פעמיים בשבוע שיעורי עיון בגמרא עם תוספות[61]. היה מוסר שיעור קבוע במשניות כל יום אחרי תפילת שחרית ובמסגרת שיעורו יצא שכמה פעמים סיים ש"ס משניות והיה רושם את התאריך המדויק שסיים כל מסכת[61]. בשבת בבוקר היה מוסר שיעור בהלכות שבת למתפללים ובשבת אחר הצהריים היה מוסר לשאר הקהילה במסכת שבת[61]. היה מתפלל ותיקין בבית הכנסת הגדול ואז היה הולך משם לבית מדרשו שעדיין לא התחילו תפילה והיה נמצא איתם כאילו הוא עדיין לא התפלל, ממש בהצנע לכת[62]. הרב שמואל היה מוסר כל שבת שיעור באור החיים הקדוש ולפני מנחה בערב שבת היה מוסר שיעור בספר נועם אלימלך[61]. בחמישי בערב היה מוסר שיעור בחומש רש"י[61]. הוא היה מוסר את שיעוריו ביידיש גם בפתח תקווה. הרב שמואל בדק את כל העירוב שעשו בעיר פתח תקווה וראה שהעירוב לא מהודר ומקובל על שאר הדיעות בהלכה, אז הרב שמואל פנה לרבנים וגורמים מהעירייה שיטפלו בעירוב[63]. הציבור בפתח תקווה הוא ציבור מעורב בצביונו הדתי, הוא נהג לקרב יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות והיה מניח להם תפילין ומדבר אל ליבם והיה מקרב אותם ליהדותם ומחזיר אותם בתשובה[64]. היה נוהג לנחם אבלים בשבעתם של יהודים בעיר פתח תקווה שלא הכיר ושלא שמרו תורה ומצוות[65]. הוא היה מגיע לביתם ששם ישבו שבעה והיה אומר דברי תורה והיה עושה להם כבוד לקרוביהם שנפטרו בכך שראו האבלים שרב גדול נכנס אליהם לנחם אותם, וכך גם היה מקרבם ליהדותם[65].
הרב שמואל זן וכלכל ודאג לצרכיהם של בניו היתומים של הרב אברהם יחיאל למברגר אב"ד מאקאווא בבני ברק (חתן גיסו של הרב ישראל יעקב מושקוביץ משאץ) שנפטר בימיו בליל חתונת בנו הגדול והשאיר אחריו 15 יתומים[66].
קרוב לבית מדרשו היה חנות בגדי הלבשה תחתונה לנשים המציגה את סחורה בבובות בחלון ראווה. הרב שמואל דיבר עם בעל החנות בדרכי נועם שיסיר את הבגדים האלו מהחלון ראווה, אך בעל החנות אמר שהוא יעשה זאת עם הרב יקנה את כל הסחורה שעל החלון ראווה והרב הסכים לכך[67].
הרב שמואל נפגש עם רבנים ואישים שונים לצורך מניעת הקרנת סרטים בטיסות באל על. הרב שמואל דיבר גם על זה עם מנכ"ל חברת אל על ואף כתב לו מכתב ארוך בדבר. מנכ"ל אל על השיב לו בחיוב ויותר לא הוקרן סרטים בטיסות אל על (נכון לאותו זמן)[67].
הרב שמואל היה הולך לאפיית מצות ביחד עם הרב שמואל הלוי וואזנר[68]
הצעת צירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וקבלת התפקיד ראב"ד בד"צ אגודת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהרב יצחק פלקסר נפטר, פנו אל הרב שמואל אדמור"י מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל דאז והציעו לו את התפקיד ראב"ד בד"צ אגודת ישראל וצירופו למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל [69]וסיפר להם הרב שמואל את מה ששמע מהאדמו"ר משאץ (הרב שלום מוסקוביץ') שעיקר תפקידו של אדם בעולם הזה ללמוד וללמד תורה ולעשות חסד וכמו שמבקשים בתפילה "כי באור פניך נתת לנו" ומבקשים שני דברים "תורת חיים ואהבת חסד"... וכיון שרצה להמשיך ולעשות את הדברים הללו אז דחה את ההצעתם המכובדת[69].
פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בי"ח בניסן התשס"ב 31 במרץ 2002 חלה בדלקת ריאות חריפה והובא בדחיפות לבית החולים לניאדו שבקרית צאנז שבנתניה[68]. כעבור מספר שעות לפנות בוקר של יום שני נרדם על מיטתו ותוך דקות ספורות נפטר כשהוא בן שמונים ואחת שנים[70].
ההלוויה התקיימה בלילה אחרי חצות הלילה בתאריך יט בניסן הראשון לאפריל[70]. השתתפו אלפי אנשים ביניהם אדמורי"ם ורבנים גדולים[70]. ההלוויה יצאה בשעות הלילה מהיכל המתיבתא[71] לפני ארון הקודש בקרית צאנז שבנתניה שם הספידו הרבנים: הרב צבי אלימלך הלברשטאם, הרב אלחנן היילפרין[72]. מסע ההלוויה עבר דרך רחובות קרית צאנז שבנתניה והמשיך לעיר פתח תקווה ששם הוכנסה מיטתו לבית מדרשו כשאלפים מילאו את האזור כולו[72], הספידו שמה הרבנים הרב אברהם אלטר פולק והרב ברוך שמעון סלמון והרב יצחק אריה לייבוש הלפרין ובניו של המנוח הרב שמואל. לאחר מכן המשיכה ההלוויה ברחובותיה הראשיים של פתח תקווה עד לבית הכנסת הגדול ולאחר מכן מיטתו הגיע לבית העלמין בנתניה בהשתתפות אלפי אנשים שנטמן שם בחצות הלילה סמוך לציון הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם. במהלך ימי השלושים נערכו בישראל ובחו"ל עצרות מספד והתעוררות בהשתתפות אלפי אנשים[73]. ביום חמישי ו באייר נערכה עצרת מספד גדולה בבית הכנסת הגדול שבעיר פתח תקווה בהשתתפות הרב צבי אלימלך הלברשטאם ורבני העיר[73]. נשאו שם דברי מספד הרבנים: הרב ברוך שמעון סלמון, הרב יהוסף חיים שיינפלד, הרב שמעון למברגר, הרב ברוך פנחס האדמו"ר מחוסט, הרב חיים צבי שפירא. אנחה את העצרת הרב חיים יהודה דייטש הרב של חוג חתם סופר[73].
עצרת גדולה של מספד והתעוררות נערכה בהיכל בבית המדרש הגדול שבבורו פארק שבברוקלין של הרב נפתלי הלברשטאם האדמור מצאנז בארצות הברית[73]. העצרת נערכה בהשתתפות הרב שלמה גולדמן ורבנים חשובים. דברי הפתיחה השמיע בנו הרב מאיר מרדכי אונסדורפר. דברי התעוררות נשאו הרב אברהם חיים שפיטצר רב דקהל אור החיים בברוקלין, והרב אפרים פישל הרשקוביץ. דברי נעילה השמיעה הבן הרב שלמה זלמן.
גם במונטריאול נערכה עצרת גדולה של מספד והתעוררות בישיבתו בהיכל "מתיבתא ראשית חכמה" בה היה הרב שמואל כ40 שנה רב שם. נשאו הרב יעקב יצחק ניימן, הרב יקותיאל יהודה מייזליש והבנים הרב יוסף דוב והרב יעקב אליהו[73].
בויליאמסבורג נערכה עצרת גדולה בבית המדרש של טאהש. נשאו דברים הרב יחזקאל שלמה מייזליש רב דקהל לימינוב, הרב אהרן זילברשטיין דומ"צ קהל צעהלים, הרב אשר גדליה פולק רב דקהל בראשוב והבן הרב שלמה זלמן והנכד הרב ישראל אונסדורפר[73].
אשתו הרבנית מרים נפטרה בתאריך ו באייר התשע"א (העשירי למאי 2011) ונקברה לידו[74]
הנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טבל כל יום במקווה - מסר את נפשו על זה, כשהיה בבעלז הוא ראה יום אחד שהמקווה נעול, אז טיפס ונכנס דרך החלון וטבל. כשלמד בלונדון הישיבה הייתה ישיבה ליטאית ולא היו נוהגים שם לטבול כל יום בשבוע, אז ביקש שיפתחו את המקווה כל יום אבל בקשתו סורבה, אז הוא שבר את דלת המקווה ונכנס לטבול[75]. שאחר כך דר באזור אחר בלונדון לא היה מקווה באותו מקום, אז הרב הלך לטבול בים, שוטר שהבחין באדם שטובל ערום בים, עצר אותו ורצה לתת לו קנס והרב שכנע אותו שהוא עשה את זה לצורך מצווה ביהדות ולבסוף ויתר לו על הקנס[75]. שהיה גר במונטריאול היה הולך לטבול במעיין במרחק הליכה של 45 דקות[75].
שינה בסוכה - היה מקפיד על שינה בסוכה, אפילו כשגר במונטריאול ששם יש קור עז והיה בגד מצטער, בכל זאת ישן בסוכה[75]. בחג סוכות בשנת התשנ"ט בקרית צאנז בנתניה בביתו של השפע חיים מצאנז, קרה בליל הראשון של החג ירד מבול של גשם, כולם נכנסו לבית וישנו שם, אך הוא לא רצה לישון בבית למרות הגשם שירד שהיה פטור על פי ההלכה. אלא עמד (מחשש שיירדם באונס) וקרא ספר תהילים עד שנפסק הגשם[75].
שאיבת מים שלנו - כל שנה בשעה שהיה שואב מים בשביל אפיית מצות, היה היה אומר את כל אותיות האלף בית שוב ושוב עד שסיים לשאוב ולמלאות את הכלים ואחרי שהיה מסיים היה רוקד עם האנשים שהיו שם ושר "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה"[75].
היה מברך הגומל בלי שם ומלכות אחרי טיסה במטוס - היה נפוץ באותה תקופה להגיע למדינות מרוחקות באמצעות אונייה[76], בשנת התשט"ז הרב שמואל והשפע חיים הגיעו לביקור בארץ ישראל באמצעות מטוס ולא אונייה[76], ושנחתו הם הגיעו לביקור במעונו של הרב אהרן רוקח[76]. השפע חיים אמר לרב אהרון שהם הגיעו במטוס, אז הרב אהרון אמר "אני פוסק שלא צריכים לברך ברכת הגומל בשם ומלכות אחרי נסיעה עם מטוס" הלכה זאת נהג הרב שמואל והשפע חיים[76]. ועד היום נוהגים אותה בחצר החסידות צאנז בגלל מעשה זה[76].
סיום מסכת משניות[61] - היה מוסר שיעור קבוע במשניות לאחר תפילת שחרית ובסיום כל מסכת היה כותב על גבי המסכת מתי הוא סיים אותה וגם היה כותב את זה על לוח מיוחד[61][77].
לא בירך מול אישה פרועת ראש והיה שם מגבעת כל פעם שהיה מברך[78] - כשהיה מבוגר כשהתאשפז בביה"ח בילינסון, הלך לאכול בחדר אוכל שהיה ריק מאדם, הצלחת עם האוכל הייתה לפני אבל במשך שעה לא אכל ואמר שאין צורך, ששאל אותו בני משפחתו למה הוא לא אוכל דחק אותם בתירוצים שונים, עד שאחרי שעה הוא שם את המגבעת ובירך (נהג לברך על כל דבר עם מגבעת על הראש, כמו ההנהגה שהייתה לרב זוננפלד[79]). אחד מבני משפחתו שאל אותו למה הוא נמנע מקודם לאכול, אז הוא אמר שבגלל שליד הדלת עמדה אישה, אף שהיא הייתה במרחק רב מאוד, הוא לא חפץ לברך לפניה[78].
היה אומר דרשה בפני הציבור כפי שנהג החתם סופר כבואר לעיל.
לא היה תוקע בשופר בעשרת ימי תשובה - בגלל שעל פי הקבלה ימי הדין (חודש אלול) מיתקנים על ידי שופר מה שאין כן ימי רחמים (עשרת ימי תשובה)[80].
היה קורא שמו"ת ביום שישי ללא הפסק - היה קורא שמו"ת ביום שישי ללא הפסק, אם היה פולט דיבור מהפה אז היה מתחיל מהתחלה מתחילת הפרשה[78].
היה גומר כל שבת את ספר תהילים - נהג לגמור את כל ספר תהילים בכל שבת בזמן אשמורות הבוקר (לפני עלות השחר)[62].
התפלל שחרית בנץ החמה - היה מתפלל שחרית בנץ בבית הכנסת הגדול כולל שבתות, חגים וימים נוראים ואז היה הולך לבית מדרשו "דברי חיים צאנז" לקריאת התורה ותפילת מוסף בשבת וכל זה בהצנע לכת[62].
חדש אסור מן התורה - הלך על פי הכלל של החת"ם סופר שחדש אסור מן התורה ושמר על שמרנות ומסורת.
סגולות שאמר - אמר סגולה ללידה קלה לשים את הספר נועם אלימלך עטוף מתחת לכרית היולדת [81]. אמר סגולה נוספת ששמע מפי הרב אליעזר זוסיא פורטוגל "סגולה לנשיאת חן אצל פריץ לומר את כל פרק נ"א בתהילים ואחר כך רק את פסוק י"ד "השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני" במשך שבע פעמים. אחר כך ישים את גב היד על המצח ויאמר שבע פעמים "אמתלאי בת כרנבו" (אמו של אברהם אבינו). ואחר כך יאמר "אוריאל" במשך שבע פעמים בנשימה אחת.[82]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל אלכסנדר בנם של הרב שלמה זלמן והרבנית שבע שטרן[83] שנספו במחנה ההשמדה אושוויץ', שם אחיו זה ישראל בונם. הרב שמואל נשוי למרים (סיגל) בתם היחידה של הרב יוסף דוב סיגל[18] ומרת ליבא ביתו של הרב יעקב אליהו מילגרום שנפטרה בצעירותה והרב יוסף דב סיגל נישא בשנית לאחותה של ליבא, שזאת חיה צירל שהולידה שני בנים וארבע בנות. לרב שמואל היו חמש בנים ושש בנות ועוד הוא זן וכלכל ודאג לכל צרכיהם ושידוכיהם של אחות אשתו ושישה ילדיה, בת אחת נשואה לרב אברהם חיים שפיצר שהוא רב דקהל אור חיים בבורו פארק[84][85] ועוד אחת נשואה לרב שמעלקא טויבנפעלד רב קהילת סאטמר במונסי[6] לשעבר ועוד אחת נשואה לרב עזריאל לוי רב בקנדה, הוחלף על ידי הרב חיים יהושע הלברשטאם. גיסו הרב יעקב מוסקוביץ' שנפטר בצעירותו והשאיר אחריו אלמנה עם שלושה ילדים קטנים שהייתה דרה באותו עת בבית חמיה שבלונדון (הרב שלום מוסקוביץ') הרב שלום מוסקוביץ' שלח מכתב ידידות לרב שמואל בבקשה לעזרה, אז שלח את הרבנית ממונטריאול ללונדון לבית אחותה שתביא איתה אותה ואת ילדיה הקטנים למונטריאול שמה דרה בביתם עד שעברה איתם לבית חדש משלהם[6].
חיה צירל נפטרה בתאריך י"ז באלול ה'תשכ"ט וליבא נפטרה בתאריך י"ז באלול ה'תרפ"א[85].
ילדיו הם:
הרב יוסף דוב - רב בית המדרש "מתיבתא ראשית חכמה" במונטריאול שבקנדה[86].
הרב שלמה זלמן - האדמו"ר מזלאזיץ ורב דקהל "דברי חיים מצאנז" בפתח תקווה[87], חתן רבי אהרן צבי וייצנר שהוא האדמו"ר מפשמישל בארצות הברית.
(משפחתו של הרב שלמה זלמן: חתניו: הרב ישראל חיים הלפרט - ראש כולל של חסידות ויזניץ' בעיר אלעד[88] וחבר בד"צ שבט הלוי. הרב משה שמואל אהרן רבינוביץ' - האדמו"ר של חסידות ביאלה פשיסחא. בניו: הרב משה יוסף דוב - רב דקהל ברית אברם זלאזיץ בבורו פארק[89][90], הרב ישראל יעקב - חבר מערכת הכשרות בד"צ ירושלים).
הרב יעקב אליהו - ראש ישיבת וקהילת "מתיבתא ראשית חכמה" במונטריאול, נשוי להענא זיסל בתו של הרב יקותיאל יהודה מייזליש רב העיירה סי גייט בניו יורק[91]. נודע גם כמתווך בין "הפיוס חצרות סאטמר וצאנז" בין הרב אהרן טייטלבוים לרב צבי אלימלך הלברשטאם [92] . (נכדו של הרב יעקב אליהו: הרב צבי אונסדורפר - ראש כולל של חסידות פאפא)[93].
הרב מאיר מרדכי אריה - רב דקהל 'אמרי יהודה' בבורו פארק[94].
הרב ישראל - ר"מ הישיבת פיסעיק בויליאמסבורג, נשוי לאייגא בתם של הגאב"ד האליין הרב אפרים פישל הרשקוביץ[95].
חתניו:
הרב יצחק אריה לייבוש הלפרין - רבה של רמות ג' בירושלים.
הרב חיים צבי שפירא - הוא ראב"ד בד"ץ מחזיקי הדת, ראש ישיבת בעלז בבני ברק, ורב בית מדרש קהל חסידים ברמת אהרן.
הרב ברוך פנחס לייפער - אדמו"ר של חסידות חוסט.
הרב צבי אלימלך הלברשטאם - אדמו"ר של חסידות צאנז-קלויזנבורג.
הרב יוסף אשר אנשיל לעמבערגער - רב גאב"ד חסידות מאקווא באלעד ורב שכונת 'אבני נזר' באלעד.
הרב יוסף דוב סיגל - רב ואב"ד סקווירה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שמואל הוציא לאור את סדרת הספרים "שפתי שלמה" שזה אוסף של דרשות (ווארטים) של אביו על פרשיות התורה ופרקי אבות שכתב אביו על דפים או ששמע מאוזניו והוציא את הכל בתור ספר. הרב שמואל חיבר את הספר "שפתי שמואל" שזה דרשות על פרשיות התורה שכתב במשך שנים הוא בעצמו במטרה להוציא את הכל בספרים ובנו הרב שלמה זלמן הוציא את הספר לאור בשנת התשע"ד. "שפתי שמואל" נמכר בישראל, ניו יורק ולונדון[96]. "שפתי שמואל" מכיל גם דרשות שנשמעו מפי האדמו"ר מבעלזא הרב אהרן רוקח ששמע הרב שמואל מפיו ושכתובים רק בספרים אללו "שפתי שמואל". סדרת ספרים שפתי שמואל קיבלה המלצות מגדולי הדור: הרב צבי אלימלך הלברשטאם[97], הרב ישכר דב רוקח[98], הרב יצחק טוביה וויס[99], הרב שמואל הלוי ואזנר[100], הרב אלחנן היילפרין[101].
שפת שמואל - 3 כרכים:
כרך ראשון - נקרא "שפתי שמואל על התורה בראשית" שבו כתוב חייו של רבי שמואל ודרשות על הפרשות שבספר בראשית.
כרך שני - נקרא "שפתי שמואל על התורה שמות ויקרא" שבו כתוב דרשות על הפרשות שבספר שמות ובספר ויקרא וגם יש בתוכו עמודים שכתוב בהם דרכים לזכור את הנושאים שיש בכל סימן בשולחן ערוך ודרכים לזכור על מה כל פרק ובאיזה ספר מדובר על איזה נושא במשנה תורה לרמב"ם.
כרך שלישי - נקרא "שפתי שמואל על התורה במדבר דברים מפתחות" שבו כתוב דרשות על הפרשות שבספר במדבר ובספר דברים וגם יש בתוכו מפתח עניינים על כל שלושת הכרכים.
שפתי שלמה - ספר בודד שיש בתוכו דרשות על כל הפרשיות בתורה ועל פרקי אבות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גביע קידוש כסף סטרלינג שניתן לרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר מוצע למכירה פומבית
- הרב שמואל באתר "קברי צדיקים באמריקה"
- בית המדרש דברי חיים בפתח תקווה (כיום זה בנשיאות בנו הרב שלמה זלמן אונסדורפר האדמו"ר מזלאזיץ)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 23. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 5 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 29. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 24. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 25. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 26. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 45. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 27. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 28. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 70. (בעברית)
- ^ הגאון הצדיק רבי משה יצחק הלוי סגל (תרמ"א-תש"ח 1881-1947), מתלמידי ה"סבא מנובהרדוק". מקים עולה של תורה באנגליה. ממייסדי ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומייסד הישיבה במנצ'סטר בראשה עמד כ-35 שנה בשנות התר"פ. רבי משה התמסר להרבצת תורה, ורבים מרבני התקופה היו מתלמידיו (בהם רבי שאול ווגשל מגייטסהד, רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר ועוד). בספר "הגיוני מוהרש"ה" (עמ' יח) מובאת עדות של שנים מתלמידיו, שאביהם המנוח התגלה אל ראש הישיבה בחלום לילה וביקש ממנו לשים עינא-פקיחא על בניו היתומים. רבי משה יצחק סיפר להם על כך וביקש מהם שלא לפרסם דבר זה. בנו וממלא-מקומו בראשות ישיבת מנצ'סטר היה רבי יהודה זאב סגל (תרע"א-תשנ"ג; צדיק קדוש ו"פועל ישועות", שהרבה לחזק את ענין "שמירת הלשון", והיה מכונה ה"חפץ חיים" של אנגליה).
- ^ חדוה, "אתה רואה את הישיבה כאן? דע לך שהייתי מגיע לבי"ד של מעלה אחרי מאה ועשרים, והיו שואלים אותי: יהודה זאב! היכן ישיבת 'שערי תורה'? ולא הייתי יודע למה מתכוונים...", באתר דרשו, 2019-01-27
- ^ 1 2 3 4 5 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 30. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 31. (בעברית)
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (1938), עברית: מכתב מהרב שמואל דוד הלוי אונגר לרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, נבדק ב-2024-04-30
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 33. (בעברית)
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (1938), עברית: מכתב מהרב יוסף יצחק שניאורסון האדמור של חבד לרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, נבדק ב-2024-04-30
- ^ 1 2 3 4 5 6 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 34. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב יוסף דוב סיגל אבי הכלה היה פליט ממלחמת העולם הראשונה שהגיע מסקאליט שבאוקרניה לוינה אחרי המלחמה שהתחתן עם ליבא בתו של הרב יעקב אליהו מילגרום, מרים הייתה בתם היחידה. ליבא נפטרה בי"ז באלול ה'תרפ"א בצעירותה בוינה והרב יוסף דוב נשא בשנית את אחותה חיה צירל והולידה ממנו שני בנים וארבעה בנות. הרב יוסף דב נפטר בשנת תר"צ וחיה צירל נותרה אלמנה וגידלה לבדה בביתה 7 ילדים ואת בת אחותה. בתחילת שנות השואה הגיעו כל המשפחה ללונדון. מנישואיו של רב שמואל למרים בת אחותה של חיה צירל, הפך הרב שמואל לראש המשפחה וזן וכלכל את חיה צירל וילדיה ודאג ללימודם ושידוכיהם. בין החתנים הם הרב אברהם חיים שפיצער רב דקבל אור חיים בבורו פארק והרב שמעלקא טויבנפעלד ממונסי, הרב עזריאל לוי מקנדה, הרב יעקב משאץ (אדמו"ר חסידות שאץ). חיה צירל נפטרה בי"ז באלול ה'תשכ"ט
- ^ הגה"צ ר' משולם יששכר אשכנזי - נולד בשנת תרס"ב לאביו הרה"ק ר' צבי הירש מסטאניסלאב , בנו של הרה"ק ר' אשר אנשיל מאלעסק – סטאניסלאב. נשא את בת הרה"ק ר' קלונימוס קלמן הכהן יאלעס מסאמבור. לאחר נישואיו עבר להתגורר בווינה, והצליח לצאת ממנה בעוד מועד, לפני הכיבוש הנאצי. הוא התיישב בלונדון, וכיהן בה כאדמו"ר מסטאניסלאב, עד לפטירתו בג' כסלו תשנ"ה. מדברי תורתו כונסו לספר בשם "תפארת משולם".
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 37. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 39. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 40. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 41. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 42. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 42. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 43. (בעברית)
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (1944), עברית: מכתב מהרב אהרן רוקח האדמור מבעלזא לרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, נבדק ב-2024-04-30
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 49. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 50. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 50. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 51. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 54. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 55. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 57. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 58. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 76. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 53. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 75. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 71. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 72. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 75. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 77. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 78. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 79. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 80. (בעברית)
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (2000), עברית: מכתב לרב יעקב יוסף טברסקי האדמו"ר מסקווירא מהרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, נבדק ב-2024-04-30
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 83. (בעברית)
- ^ הרבי מליובאוויטש ארץ ישראל, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב, 2013-11-08
- ^ חדשות חבד | חב"ד אינפו, באתר old2.ih.chabad.info
- ^ תרופת הפלא של הרבי מלובביץ’ [29/04/1992 - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים], באתר ranaz.co.il
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 46. (בעברית)
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (1954), עברית: מכתב לרב אליהו אנגלנדר מהרב הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, נבדק ב-2024-04-30
- ^ שבע ברכות לנכדת הנגיד ר' אליש ענגלענדער | גלריה - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, 2013-02-02
- ^ צדיק בא לעיר: כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא בלונדון - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, 2012-01-26
- ^ שמחת האירוסין בחצרות לעלוב - זוועהיל - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, 2023-02-20
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 84. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 85. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 5 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 86. (בעברית)
- ^ בית הכנסת
- ^ כָּל הַחוֹסִים בָּךְ • הרבי מזאלאזיץ בקריאת המגילה בבית מדרשו
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 87. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 64. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 88. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 92. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 93. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 95. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 100. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 102. (בעברית)
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 95. (בעברית)
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 103. (בעברית)
- ^ ישיבת צאנז
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 105. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 106. (בעברית)
- ^ ה'שוויגער' של האדמו"רים • הרבנית מרים אונסדורפר ע"ה - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, 2011-05-10
- ^ 1 2 3 4 5 6 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 66. (בעברית)
- ^ 1 2 3 4 5 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 69. (בעברית)
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (1993), עברית: סדר לימוד משניות הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, נבדק ב-2024-04-30
- ^ 1 2 3 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 65. (בעברית)
- ^ הרב בן ציון מוצפי, האם ספרדי שלומד בכולל צריך לחבוש כובע בתפילה וכדומה אם הרב של הכולל (שאלה - 187932), באתר www.doresh-tzion.co.il
- ^ הרב יהונתן אדואר, תרועת מלך, מהדורה שלישית התשע"ט, עמ' 31
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 94. (בעברית)
- ^ הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 78. (בעברית)
- ^ שלמה זלמן אונסדורפר — JewAge, באתר www.jewage.org
- ^ בורו פארק: קהל רב השתתף בדינר השנתי לטובת קהל 'אור חיים' - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, 2013-05-05
- ^ 1 2 הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, הרב שלמה זלמן אונסדורפר (הנכד) (ע), נר שמואל, שפתי שמואל, כרך ראשון, פתח תקווה: היכלי התורה של עוז והדר, התשע"ד, עמ' 44. (בעברית)
- ^ מיקום הבית מדרש "מתיבתא ראשית חכמה"
- ^ דברי חיים צאנז - איגוד בתי הכנסת העולמי, באתר www.hagabay.net
- ^ רשת הכוללים – רצון צדיק
- ^ Khal Bris Avrom Zlozitz - in, Jewish Directory (באנגלית אמריקאית)
- ^ קהל ברית אברם זלאזיץ, באתר קהל ברית אברם זלאזיץ
- ^ שבע ברכות לנכד האדמו"ר מספינקא • גלריה - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, 2015-06-10
- ^ תקרא "צאנז וסאטמר" | הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1 - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, 2018-09-24
- ^ שמחת בית פאפא - סיגעיט - ראשית חכמה - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, 2016-03-30
- ^ Challenge | ThatsThem, ThatsThem.com (באנגלית)
- ^ בורו פארק: המונים בשמחה הגדולה בחצר הקודש סקאליע - חדשות JDN, באתר JDN - חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות - עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם, 2015-06-28
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (2015), עברית: מאיפה ניתן להשיג את סדרת הספרים "שפתי שמואל" שכתב הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר, נבדק ב-2024-04-30
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (2015), עברית: המלצה לסדרת הספרים "שפתי שמואל" שכתב הרב הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר מאת הרב צבי אלימלך הלברשטאם האדמור מצאנז, נבדק ב-2024-04-30
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (2015), עברית: המלצה לסדרת הספרים "שפתי שמואל" שכתב הרב הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר מאת הרב ישכר דוב רוקח האדמור מבעלזא, נבדק ב-2024-04-30
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (2015), עברית: המלצה לסדרת הספרים "שפתי שמואל" שכתב הרב הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר מאת הרב יצחק טוביה וייס העדה החרדית, נבדק ב-2024-04-30
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (2015), עברית: המלצה לסדרת הספרים "שפתי שמואל" שכתב הרב הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר מאת הרב שמואל הלוי ואזנר, נבדק ב-2024-04-30
- ^ אונסדורפר, הרב שמואל אלכסנדר (2015), עברית: המלצה לסדרת הספרים "שפתי שמואל" שכתב הרב הרב שמואל אלכסנדר אונסדורפר מאת הרב אלחנן היילפרין, נבדק ב-2024-04-30