שגיא בלשה
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-02-07 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. |
 | |
| לידה |
22 ביולי 1972 (בן 51) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| שם לידה |
שגיא שמחה בונם בלשה |
| מדינה |
ישראל |
| מקום מגורים |
כפר אוריה |
| השכלה |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| תפקיד | מנכ"ל עוגן |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
שגיא בלשה (נולד ב-22 ביולי 1972) הוא מנהל, כלכלן ויזם חברתי ישראלי, שמכהן כמנכ"ל עוגן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלשה נולד וגדל בחיפה. הוא בנם הבכור של דורון בלשה, מהנדס ומנהל בכיר בתחום התנועה והתחבורה, וחוה לבית שרייבר, מורה ואשת חינוך. שמו המלא של בלשה הוא שגיא שמחה בונם על שמו של סבו מצד אמו, צאצא ישיר של החתם סופר. אחריו נולדו לזוג גם שני אחיו – ארז ותמיר.
בשנת 1990 התגייס לנח"ל כבן גרעין. לאחר סיום שירותו הצבאי, בין השנים 1994–1996, יצא לשליחויות שונות באוקראינה וברוסיה מטעם משרד החוץ והסוכנות היהודית. כך גם למד את השפה הרוסית. בין שליחויותיו באותן שנים הוא טייל רבות בעולם. תחביב שנשאר משמעותי בחייו עד היום ובמסגרתו ביקר ביותר מ-80 מדינות.
בשנת 1996, לאחר שובו לישראל, החל בלימודי תואר ראשון BA בכלכלה וגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מיד עם סיום לימודיו, בשנת 1999, יצא עם נטלי, אשתו לעתיד, לשליחות נוספת בת שנתיים מטעם הסוכנות היהודית ברוסיה. במהלך התפקיד הם התגוררו בסמרה וניהלו את פעילות הסוכנות באזור הוולגה.
משרד האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 חזר בלשה לארץ והחל לעבוד כרפרנט בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר. בשנים 2004-2006שימש כרכז ביטוח לאומי וקליטת עלייה במשרד האוצר. במסגרת עבודתו היה שותף לרפורמות שונות במשק הישראלי.
במקביל, בין השנים 2003–2005, למד בלשה תואר שני MA מחקרי בתוכנית למצטיינים של בית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית, שבירושלים. עבודת התזה שלו עוסקת בהתפתחות ההשפעה הפיזקאלית של עולי אתיופיה על ציר הזמן.
בית התפוצות ("אנו")[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 החל בלשה לכהן כסמנכ"ל הכספים והפיתוח של מוזיאון בית התפוצות (שנקרא כיום "אנו"). עת גויס לתפקיד, היה המוסד על סף סגירה, כשהוא שרוי במשבר כלכלי עמוק. בלשה הוביל את תוכנית ההבראה של הארגון ושיקומו הפיננסי והיה בין יוזמי בנייתו מחדש. הוא כיהן בתפקיד במשך כחמש שנים.[1]
ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (IAC)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2011–2015 התגורר בלשה עם אשתו וילדיו בארצות הברית וכיהן כמנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (באנגלית: Israeli-American Council, ובקצרה IAC). בתקופת כהונתו עבר הארגון תהליך פיתוח וצמיחה, והפך מארגון קטן עם סניף בודד בלוס אנג'לס לארגון גדול שמורכב מ-10 סניפים מחוף לחוף, שבפעילויותיו השתתפו כ-200 אלף איש.[2] בתקופתו השיק ה-IAC כנס פרו ישראלי שנתי בערים מרכזיות בארצות הברית, שהפך למסורת שנתית. עד היום עולים אליו לרגל אנשי ציבור אמריקאים וישראלים ואלפי משתתפים מדי שנה.[3]
ארגוני מאבק בדה-לגיטימציה של ישראל ובאנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015 בלשה ומשפחתו שבו לישראל. בשנת 2016 הוא הקים עם שותפים נוספים מהארץ ומהעולם ארגונים שונים במטרה להיאבק בדה-לגיטימציה של ישראל ובאנטישמיות, בהם: קשת דוד מחקרים ומידע, שבעשייתו הוא מעורב עד היום; ו"קונצרט – ביחד למען ישראל" (כיום נקרא הארגון "קולותיה של ישראל"), מיזם בשיתוף ממשלת ישראל ויהודי התפוצות. בלשה היה בעל המניות המייסד של הארגון ומנכ"לו הראשון.
עוגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2016 מכהן בלשה כמנכ"ל עוגן, גוף פיננסי-חברתי ללא מטרות רווח שעוסק בהעצמה כלכלית והנגשת אשראי לאוכלוסיות מוחלשות, עסקים קטנים ועמותות. מאז היווסדה העניקה עוגן אשראי בהיקף של מיליארדי ש"ח לעשרות אלפי עסקים קטנים, עמותות ובתי אב.[4]
בעת כניסתו של בלשה לתפקיד הייתה עוגן קרן להלוואות ללא ריבית, שגייסה את כל מקורותיה מפילנתרופיה. בלשה הגה והוביל יוזמה להגדלת היקפי האשראי שמעניק הארגון באמצעות גיוס כסף מהשקעות ופיקדונות לצד כספים ממקור פילנתרופי. יסוד הרעיון של בלשה היה הקמת גוף אשראי חוץ בנקאי חברתי, ללא מטרות רווח, שיהווה כלי משלים למערכת הבנקאית המסחרית, ויתמקד במתן אשראי לאנשים שמתקשים לקבלו מהמערכת הבנקאית. לצד יוזמה זו, קידם בלשה בעוגן תפיסת עולם המנגישה מתן ליווי פיננסי, במטרה להקנות לציבורים שונים כלים להתנהלות כלכלית נכונה ולסייע ללווים להפוך את האשראי שלקחו לבעל השפעה חיובית עבורם. כבר בשנה הראשונה לכהונתו של בלשה, יוזמתו להקמת גוף פיננסי שיעניק שירותי בנקאות חברתיים החלה לקרום עור וגידים.[4][5]
בין השנים 2016-2020, עברה עוגן בהובלת בלשה סדרה של מיזוגים ורכישות והקימה מספר חברות בת.[4] כך התרחב הארגון והפך לקבוצה פיננסית-חברתית בעלת תיק אשראי בהיקף של מאות מיליוני ש"ח,[6] וארגוני ליווי פיננסי ומנטורינג בתחומי הדיור, העסקים והמלכ"רים. בשנים 2020–2022 השיקה עוגן פיקדונות אימפקט ואג"ח מגובה נכסים בשכבות מימון, וכך הפכה לארגון פורץ דרך בתחום השקעות האימפקט בישראל.[7][8] האג"ח שהונפקה נחשבת לאג"ח ESG ראשונה בישראל.[8] בשנת 2023 הייתה עוגן המלכ"ר הראשון בישראל שהנפיק אג"ח שדורג (AA-) על ידי סוכנות הדירוג "מדרוג" ואף נסחר ברצף המוסדי של הבורסה לניירות ערך. בנוסף, עוגן החלה להפעיל מספר מיזמים בהיקף מצטבר של מאות מיליוני ש"ח בשיתוף ממשלת ישראל, בהם: "הזדמנות שווה" המנגיש אשראי וליווי פיננסי למודרי אשראי, "חוף מבטחים" המשקם חייבים בתהליכי הוצאה לפועל ו"אדיסו ביתא" המסייע לאלפי משפחות בנות העדה האתיופית לצאת ממרכזי הקליטה ולרכוש דירה ראשונה.
במקביל, הארגון בהובלתו של בלשה תפקד כמקור אשראי חברתי חוץ בנקאי יחיד בישראל וסייע לאוכלוסיות רבות בעתות משבר.[9] בתקופת הקורונה עבר הארגון צמיחה מואצת במטרה להציע שירותים והלוואות כתגובה למשבר הכלכלי שפרץ לצד המגפה.[10][11] בתקופה זו העניק הארגון מאות מיליוני שקלים באשראי לנפגעי המשבר.[9] כך היה גם במלחמת חרבות ברזל, כשהארגון פיתח וניהל תוכנית חירום לאומית לסיוע כלכלי.[12][13]
דירקטור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלשה משמש כדירקטור בארגונים הפרו-ישראלים ישראליז וסיינס אברוד, והוא בעל מניות בארגון Cyberwell.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלשה נשוי לנטלי קרבצ'נקו-בלשה, פרופ' לביופיזיקה של חקר הסרטן מהאוניברסיטה העברית, והם הורים לתאומים שחף ואלה, ילידי 2007. המשפחה מתגוררת בכפר אוריה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודה שרוני, כך הפך בית התפוצות ממקום על סף סגירה לעסק כלכלי מצליח, באתר מקור ראשון, 27 בדצמבר 2010
- ^ מאיר דורון, ראיון עם שגיא בלשה, באתר Israel Life USA, 25 בספטמבר 2015
- ^ שגיא בלשה, ארגון IAC מטביע חותם, באתר YNET, 4 בנובמבר 2014
- ^ 1 2 3 ארז רביב, מנכ"ל קבוצת עוגן: "אין בישראל אשראי נגיש לשכבות חלשות, אנחנו נמלא את החלל", באתר דבר, 24 במאי 2021
- ^ רחלי בינדמן, האם התחרות בבנקים תגיע מאגודה פילנתרופית?, באתר כלכליסט, 21 במאי 2018
- ^ חזי שטרנליכט, בדרך לבנק חברתי ראשון: "עוגן" קיבל רישיון למתן אשראי מרשות שוק ההון, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2019
- ^ שחר אילן, לראשונה: קרן להלוואות חברתיות תגייס 150 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 22 לדצמבר 2022
- ^ 1 2 אלמוג עזר, קבוצת עוגן הנפיקה אג"ח מגובה אשראי לעסקים קטנים, באתר כלכליסט, 14 פברואר 2022
- ^ 1 2 עמרי מילמן, מנכ"ל הקבוצה הפיננסית עוגן: "הבקשות להלוואות קפצו אצלנו במאות", באתר כלכליסט, 24 בספטמבר 2020
- ^ עמרי מילמן, האוצר: קבוצת עוגן - המלכ"ר הראשון שייחלק הלוואות בערבות מדינה, באתר כלכליסט, 9 באוגוסט 2020
- ^ עמרי מילמן, מנכ"ל הקבוצה הפיננסית עוגן: "הבקשות להלוואות קפצו אצלנו במאות", באתר כלכליסט, 24 בספטמבר 2020
- ^ רוני שקד, יוזמה: הלוואה של 100 אלף שקלים ללא ריבית לעסקים, באתר mako, 23 באוקטובר 2023
- ^ עוגן חווה ביקושי שיא - למעלה מ-320 מיליון שקל בבקשות אשראי חירום במהלך חודשיים, באתר וואלה!, 31 בדצמבר 2023
| בקרת זהויות |
|
|---|