שביתת ארגון המורים (תשפ"ה)כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-09-13 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

רן ארז, יושב ראש ארגון המורים ומנהיג השביתה

שביתת ארגון המורים בשנת הלימודים תשפ"ה החלה ב-1 בספטמבר 2024, ובה ארגון המורים בראשות רן ארז השבית בחינוך העל-יסודי בישראל לאחר שמשא ומתן בינו לבין משרד החינוך ומשרד האוצר לא צלח. זוהי הפעם הראשונה מזה 26 שנים שמערכת החינוך בישראל שובתת ביום הראשון ללימודים.

בערב 8 בספטמבר 2024 הכריז ארגון המורים כי השביתה תושהה, אך ימשיכו העיצומים בתיכונים אשר מונעים נתינת ציונים ופעילויות מחוץ לבתי הספר. עם זאת, יושב ראש ארגון המורים רן ארז אמר כי תחודש השביתה אם לא תחול התקדמות בזמן הקרוב.

הרקע לשביתה

שביתת המורים בשנת הלימודים תשפ"ה באה בעקבות משא ומתן ממושך ומתוח בין ארגון המורים למשרד החינוך ומשרד האוצר. המורים דרשו שיפור משמעותי בתנאי העסקתם, כולל העלאות שכר משמעותיות, שיפור תנאי עבודה והגדלת מצבת המורים. הם טענו כי עומס העבודה הכבד פוגע באיכות ההוראה וברווחתם האישית, וכי חשים חוסר הערכה מצד משרד החינוך והציבור הרחב.^{[דרוש מקור]}

המשא ומתן בין הצדדים נמשך חודשים ארוכים, אך ללא פריצת דרך משמעותית. ארגון המורים איים שוב ושוב להשבית את פתיחת שנת הלימודים אם לא ייענו דרישותיו. למרות ניסיונות אחרונים להגיע להסכם, השביתה יצאה לפועל ב-1 בספטמבר, כפי שהוזהר מראש.

השביתה הזו התרחשה על רקע של מספר גורמים נוספים:

• השלכות מלחמת חרבות ברזל: מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה על מערכת החינוך הוסיפו מורכבות למצב והדגישו את הצורך בשיפור תנאי העבודה של המורים.
• חוסר אמון: חוסר האמון בין ארגון המורים למשרדי האוצר והחינוך הוביל לקשיים במשא ומתן והגדיל את הסיכוי לשביתה.

השביתה גרמה להשבתת הלימודים בתיכונים בכל רחבי ישראל. חלק מהציבור תמך במידה רבה בדרישות המורים, והפעיל לחץ על הממשלה להגיע להסכם, בעוד חלק נלחמים לפתיחת מוסדות החינוך העל-יסודיים.

עמדות הצדדים

עמדת ארגון המורים

• שיפור תנאי העסקה: ארגון המורים דרש שיפור משמעותי בתנאי העסקה של המורים, כולל העלאות שכר משמעותיות, שיפור תנאי עבודה והגדלת מצבת המורים.
• הקלת עומס העבודה: המורים התלוננו על עומס עבודה כבד הפוגע באיכות ההוראה וברווחתם האישית, ודרשו צעדים להקל על העומס הזה.
• חוסר הערכה: המורים הביעו תחושה של חוסר הערכה מצד משרד החינוך והציבור הרחב, ודרשו הכרה במעמדם.
• השקעה בחינוך: ארגון המורים הדגיש את הצורך בהשקעה משמעותית יותר בחינוך, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת מדיניות.

עמדת משרד החינוך

• מגבלות תקציביות: משרד החינוך טען כי המשאבים המוקצים לחינוך מוגבלים, וכי קשה לעמוד בכל הדרישות של ארגון המורים.
• שיפור הדרגתי: משרד החינוך הציע שיפור הדרגתי בתנאי העבודה של המורים, תוך התחשבות במגבלות התקציב.
• אחריות משותפת: משרד החינוך הדגיש את האחריות המשותפת של המורים לשיפור מערכת החינוך, ודרש מהם לקחת חלק פעיל בתהליכי השינוי.

השביתה

רן ארז הודיע ב-29 באוגוסט 2024 כי ארגון המורים ישבית את פתיחת הלימודים ב-1 בספטמבר, ואמר: "בשל סירובו העיקש של משרד האוצר לחתום עימנו על הסכם קיבוצי בדבר תוספת שכר ותנאי עבודה לציבור המורים, לפניכם הודעתנו – הנהלת ארגון המורים החליטה להשבית את תחילת שנת הלימודים תשפ"ה בחטיבות העליונות, כולל בכיתות י"ג–י"ד בכל מערכת החינוך".

"אני קורא לכם שלא להישמע להצהרות השקריות של שר האוצר שמנסה בכל מחיר לשבור את העבודה המאורגנת, להפריט את מערכת החינוך ולהחתים מורים על חוזים אישיים ובכך להפוך אותם לעובדי קבלן, נמשיך במאבק כל עוד יהיה בכך צורך. נדאג ונתמוך בציבור המורים והמנהלים במשך המאבק הזה".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה את המורים: "רגע לפני שאתם מקבלים החלטה קשה מאוד להשבית את שנת הלימודים, לפגוע קשות בתלמידים שאתם כל כך אוהבים ובמערכת החינוך שיקרה לכם ולי, ובסוף גם בכם ובפרנסה שלכם, אני מפציר בכם – תפתחו את השנה. עם ישראל זקוק לזה, התלמידים שלכם זקוקים לזה, בטח עכשיו בתקופת המלחמה. הם זקוקים למערכת חינוך חזקה, תומכת, שתסייע להם ולכולנו להתמודד עם תקופת המלחמה הקשה". הוא גם הודיע שכל מי שישבות לא יקבל משכורת על הימים שהוא שובת, בניגוד למה שהיה בעבר.

ב-1 בספטמבר 2024, כ-83 אלף מורי הארגון החלו בשביתה ולא התייצבו לעבודה, ובתי הספר העל יסודיים, בהם לומדים כ-550 אלף תלמידים הושבתו. רן ארז גם ציין ואמר כי השביתה לדעתו תימשך חודשיים, תקופת זמן שיכולה גם להפוך את השביתה הנוכחית לארוכה ביותר בהיסטוריה, ותעקוף את השביתה משנת תשס"ח.

במהלך השביתה התקיימו פגישות בין הצדדים, אך ללא הצלחה, כאשר כל פגישה מסתיימת מהר וללא הסכמות.

משרד האוצר ומשרד החינוך נענו לבקשת מועצת התלמידים ויוזמת השלטון המקומי לתקצב פעילויות בלתי פורמליות לנוער, לאורך ימי ההשבתה. בזמן שארגון המורים השבית את הלימודים בתיכונים החל מה־1 בספטמבר ועד להודעה חדשה, השלטונות המקומיים נערכו לקיום של פעילויות חלופית לבית הספר, במסגרות בלתי פורמליות. מסגרות אלו לא יצאו לבסוף אל הפועל.

הפסד כסף מצד המורים וחיסכון מצד האוצר

לפי מסמך פנימי של משרד החינוך, מחנכי או רכזי שכבה עם 28 שנות ותק יפסידו בשבוע של שביתה כ-3,887 שקלים משכרם. יועצי שכבה עם 18 שנות ותק יפסידו בשבוע אחד כ-3,533 שקלים, רכזי מקצוע עם שמונה שנות ותק יפסידו בשבוע כ-2,782 שקלים, ומורים עם חמש שנות ותק יפסידו סכום של כ-2,488 שקלים.

לרשות ארגון המורים עומדת קרן פיצויים שאמורה לדאוג לכסות את הפסדי המורים, אך באוצר מעריכים כי הפיצוי לא מספיק ליותר מכמה ימים ולא יפצה את כלל המורים. ההפסד בגינו יאלצו המורים להתמודד עם אי תשלום שכרם במהלך ימים אלו משמש מנוף לחץ עיקרי של משרד האוצר והחינוך על ארגון המורים, כדי להביא לתום השביתה וחתימה על הסכם.

לפי שר החינוך קיש, האוצר חוסך 20 מיליון שקלים על יום שביתה ותשלום למורים.

קישורים חיצוניים

• פירוט המחאה וסיבותיה באתר ארגון המורים
• אביגיל זית, ‏מסלול עוקף שביתה: מיום ראשון – פעילויות בלתי פורמליות בתיכונים, בעיתון מקור ראשון, 4 בספטמבר 2024