ריבונות מיוחדת
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-06-19 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
שגיאות פרמטריות בתבנית:פוליטיקה
פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים {{{2}}}, פוליטיקה {{{3}}}
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
ריבונות מיוחדת הוא מושג מדיני שהתפתח בישראל בשנות ה־2020, בעיקר ביוזמת תנועת הביטחוניסטים. הוא מתאר מודל חדשני להחלת ריבונות מדינתית באזורים רגישים מבחינה ביטחונית, משפטית או דמוגרפית, באופן חלקי או מדוד.
היסטוריה והתפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושג נטבע במסמך מדיניות של תנועת "הביטחוניסטים" שפורסם בשנת 2023, ביוזמת עו"ד אלי קירשנבאום וחוקרים נוספים[1]. הרקע לכתיבת המסמך היה רצון למצוא פתרון מדיני־אסטרטגי לבעיית הסיפוח והחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון מבלי לגרור תגובות בינלאומיות שליליות או לשנות את מאזן האוכלוסייה בישראל.
עקרונות המודל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריבונות המיוחדת מושתתת על הבחנה בין סוגי ריבונות שונים, ומאפשרת החלה סלקטיבית ומדורגת:
- ריבונות ביטחונית – שליטה בלעדית של כוחות צה"ל.
- ריבונות מוניציפלית – ניהול שירותים עירוניים על ידי מוסדות ישראליים.
- ריבונות משפטית – החלת המשפט הישראלי במידה מסוימת בלבד.
- ריבונות אזרחית – ללא החלה אוטומטית של אזרחות על תושבי האזור.
רעיון דומה הובע על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שאמר:
- "לפלסטינים צריכות להיות כל הסמכויות לשלוט בעצמם, אך לא הסמכות לאיים עלינו. במילים אחרות, כל הסמכויות יינתנו להם, פרט לאלה שמסכנות את ביטחונה של ישראל"[2].
הצעות ליישום
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסמך הוצגו מספר אזורים ביהודה ושומרון שבהם ניתן להחיל ריבונות מיוחדת:
- גושי התיישבות מרכזיים.
- אזורים בעלי ערך ביטחוני מובהק.
- שטחים בעלי חשיבות היסטורית ולאומית.
החלת הריבונות תיעשה באופן הדרגתי, תוך שמירה על חופש פעולה ביטחוני והימנעות מהחלת זכויות תושבות או אזרחות על האוכלוסייה הפלסטינית המקומית.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוסר הגדרה במשפט הבינלאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבקרי המודל טוענים כי אין כל אזכור למושג "ריבונות מיוחדת" במקורות הקלאסיים של המשפט הבינלאומי, כגון מגילת האומות המאוחדות, אמנת וינה או פסיקות של בית הדין הבינלאומי לצדק. לדעתם מדובר ביצירה ישראלית פוליטית ולא עיקרון מוכר במשפט הבינלאומי.
השוואה למונחים אמריקאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המצביעים על דמיון לשוני בין "ריבונות מיוחדת" לבין ביטויים המשמשים במחלקת המדינה של ארצות הברית, כגון:
- Areas of special sovereignty
- Dependencies and possessions
ביטויים אלו מתארים טריטוריות שאינן מדינות ריבוניות אך נמצאות תחת שליטה חלקית של מדינה ריבונית אחרת[3].
ביקורת פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים מהשמאל המדיני רואים ברעיון "הריבונות המיוחדת" דרך לעקוף את ההתנגדות העולמית לסיפוח ולמעשה למסד שליטה קבועה על שטחים ללא הענקת זכויות פוליטיות שוות לתושביהם. מנגד, תומכי הרעיון טוענים כי מדובר בפתרון ריאלי שנועד לשמור על ביטחון ישראל תוך מענה ללחצים מדיניים.