רחמים נסימי
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-07-23 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
| |
 | |
| לידה |
1 בספטמבר 1957 (בן 65) אלול תשי"ד שדרות, ישראל  |
|---|---|
| השכלה | |
  | |
הרב רחמים נסימי (נולד ב-1 בספטמבר 1957, אלול תשי"ד) הוא יו"ר רשת גרעינים תורניים ומוסדות חינוך "שעלי תורה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נסימי נולד במעברה בשדרות להורים עולי איראן. הוא הילד השלישי מתוך שמונה. האם הייתה עקרת בית והאב עבד כשומר ואחר כך כירקן.
למד בבית הספר הממלכתי-דתי הרא"ה בשדרות ואחר כך במרום ציון. היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא. בצה"ל שירת בגרעין נח"ל שהלך לעין הנצי"ב, וכמפקד טנק בחיל השריון הישראלי. בעל תואר ראשון במינהל חינוכי וארץ ישראל מאוניברסיטת בר-אילן.
אחרי לימודיו חזר לשדרות והיה מנהל אגף החינוך ושיקום שכונות במשך ארבע שנים.
בגיל 28 למד בישיבת אור עציון ובישיבת ההסדר שעלבים וקיבל סמיכה לרבנות.
הקים את רשת הגרעינים התורניים "שעלי תורה". הגרעין הראשון של 'שעלי תורה' הוקם בבית שמש[1], הסמוכה לשעלבים הגרעין השני של הרשת, היה בשדרות וכיום הינו אחד הגרעינים הגדולים[2]. כיום ישנם עשרות גרעינים תורניים שהוקמו על ידה הפרוסים ברחבי הארץ, בעיקר בערי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, ומונים מאות משפחות ומתנדבים. המפעילים בין היתר גם מוסדות חינוך וחסד, כפרי סטודנטים ופרויקטים שונים למען הקהילה ובכללם עבור ילדים בסיכון וילדים בעלי צרכים מיוחדים. הרב נסימי טבע לראשונה את המינוח "גרעין תורני" ועל ידו נוצר המודל הנוכחי של הגרעינים התורניים שהוקמו על ידו ועל ידי גופים אחרים.
בשנת תשע"ט (2018) הוענק לו אות "המחנך למופת" על מפעל חיים במסגרת הענקת "עיטור יקיר מפעל חיים לראשי ציבור" מטעם ארגון הקהילות ובתי הכנסת בארץ ובעולם[3].
בשנת תש"פ, (2019) הוענקה לו תעודת הוקרה בידי הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו והרב רצון ערוסי בכנס העולמי ה-28 לדיני ממונות ומשפט עברי על פועלו[4].
התמודד בפריימריז לרשימת הבית היהודי לקראת הבבחירות לכנסת התשע עשרה[5] ושובץ במקום ה-16.
השתתף בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות ונדון לשלושה חודשי מאסר בפועל במסגרת עסקת טיעון על חסימת כביש. לטענת מקורביו של נסימי הוא הודה בעבירות שלא ביצע[6][7]. עונשו היה גזר הדין הראשון הנוגע להפרות סדר של התנועה נגד ההתנתקות - שהסתיים במאסר בפועל, למעשה עד לאחר תקופת ההתנתקות[8].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעייתו הראשונה גילה נפטרה בגיל 40 ממחלה, ולהם חמישה ילדים. התחתן בשנית עם אסתר, ונולדו להם שבעה ילדים. הם מתגוררים בקטמון.
בתו יסכה נשואה לרב נעם ולדמן, ראש ישיבת ניר קריית ארבע.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלישיב רייכנר, דווקא שם: סיפורם של אנשי ההתיישבות החברתית, הוצאת ידיעות ספרים, 2013.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחמים נסימי, כנס רבני קהילות בנושא תפיסת תפקיד הייחודיות בהשפעת הרבנים בעבודת הגרעין, ט"ו בתמוז, תשס"ט (2009), באתר ישיבה.
יפעת ארליך | צילום: אלעד גרשגורן, מתקומם נגד הפער הדתי, באתר "ידיעות אחרונות", 30 במרץ 2017- עפרה לקס, עניין אישי והפעם עם הרב רחמים נסימי, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2017
- פרס מפעל חיים לרב רחמים נסימי, באתר כיפה, 20 בדצמבר 2018
הרב רחמים נסימי- כנס כלכלה טובה כהלכה, סרטון בערוץ "הבית לכלכלה יהודית", באתר יוטיוב (אורך: 08:44)- רחמים נסימי, איך משמחים את מרי הנפש?, כנס לקראת חג הפסח תשפ"א (2021) באתר ישיבה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יאיר שלג, מתנחלים בלב המצוקה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2005
- ^ עשרים לגרעין שדרות, אלישיב רייכנר, 19 בספטמבר 2014 בעלון מצב הרוח.
- ^ פרס מפעל חיים לרב רחמים נסימי, באתר כיפה, 20 בדצמבר 2018
- ^ הענקת תעודת הוקרה לרב רחמים נסימי I הכנס העולמי ה-28 לדיני ממונות ומשפט עברי, סרטון בערוץ "ערוץ חוק ומשפט - המשפט העברי Hokumishpat - channel", באתר יוטיוב (אורך: 24:46)
- ^ תומר ניר, הרב רחמים נסימי מצטרף לפריימריז בבית היהודי, באתר "סרוגים", 12 בספטמבר 2012
- ^ עפרה לקס, אין דין ואין רחמים, באתר ערוץ 7, 24 ביולי 2005
- ^ דודי בן חמו, הרב נסימי שנעצר בהתנתקות בשיחה עם ערוץ 7: כמו בגירוש - המערכת מגוייסת נגד רפורמת המשפט, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2023
- ^ אלי סניור, חסם כבישים - ונשלח ל-3 חודשים בכלא, באתר ynet, 19 ביולי 2005