רבי אריה לייב בלייך
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-05-13 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| לידה | האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | ג' בסיוון תרמ"ד, 1884 |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בקרקוב |
| תחומי עיסוק | רבנות, הלכה |
| אב | רבי אלחנן אשכנזי |
| ילדים | רבי צבי אלימלך בלייך |
| תפקידים נוספים | |
| אב"ד וואליע-מיכאווע; אב"ד לאבאווא; רב באוסטיצע | |
רבי אריה לייב בלייך היה רב גליציאני בן המאה ה-19, שכיהן כאב"ד וואליע-מיכאווע, כאב"ד לאבאווא וכרב באוסטיצע. הוא נודע במסורת החסידית כמי שהיה קשור לחצר צאנז, ובפרט לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אריה לייב בלייך נולד לרבי אלחנן אשכנזי מרוסיה. לפי מסורת משפחתית שהובאה במקורות חסידיים, המשפחה התייחסה בן אחר בן לרבי צבי הירש אשכנזי, ה"חכם צבי". על פי אותה מסורת, בעת בריחת המשפחה לגליציה בעקבות גזירת הקנטוניסטים, הוחלף שם המשפחה מ"אשכנזי" ל"בלייך".[1][2]
על פי מסורת נוספת, בלייך עבר בילדותו עם אמו לגליציה והגיע לרימנוב, לביתו של רבי צבי הירש מרימנוב. מסורת זו מסבירה את שם המשפחה "בלייך" בדברי הרבי מרימנוב על הילד שהיה "בלייך" — חיוור — אף כי הדברים מובאים כמסורת חסידית ולא כתיעוד היסטורי עצמאי.[3]
רבנותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלייך כיהן תחילה כאב"ד וואליע-מיכאווע, סמוך לדינוב. לאחר מכן כיהן כרב העיר לאבאווא, סמוך לצאנז, ולעת זקנותו כיהן ברבנות באוסטיצע הסמוכה לקרקוב. בנו, רבי צבי אלימלך בלייך, מילא את מקומו כרב בלאבאווא.[4][1]
קשרו לחצר צאנז
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקורות חסידיים נמסר כי רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל ה"דברי חיים", שלח שליח מיוחד לפרשבורג כדי ללמוד את אופן עשיית קשר תפילין של ראש על פי מסורת רבי נתן אדלר. לפי המסורת שהובאה בכמה מקורות חסידיים, השליח היה רבי אריה לייב בלייך, והרבי מצאנז החזיקו על חשבונו שלושה חודשים כדי שילמד את הקשר מרבי דניאל פרוסטיץ, ראב"ד פרשבורג.[5][6]
פטירתו וקבורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אריה לייב בלייך נפטר בג' בסיוון תרמ"ד, 1884. הוא נקבר בבית הקברות היהודי בקרקוב, סמוך לציונו של רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין, בעל ה"מאור ושמש".[1]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו, רבי צבי אלימלך בלייך, נולד בשנת תר"ג ונקרא על שם רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל ה"בני יששכר". הוא שימש כרב בלאבאווא במשך שלושים וארבע שנים עד פטירתו בפורים תרע"א.[2] רבי צבי אלימלך הוזכר גם בשו"ת מהרש"ם, חלק ב, סימן נט, בענייני מקוואות בלאבאווא.[7]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרך הנשר, עמ' מד
- כל הכתוב לחיים, סדר הנחת תפילין, אות יט
- פי צדיק, ציעשנוב, עמ' ש"ה
- קונטרס זיכרון אריה
- קונטרס זיכרון ש"י
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אריה לייב בלייך, אתר בית הוראה אביר יעקב.
- מחוברים – אור לישרים, גיליון פרשת במדבר תשפ"ב.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 הגה"ק רבי אריה לייב בלייך זצ"ל, אתר בית הוראה אביר יעקב.
- 1 2 הגה"צ רבי צבי אלימלך בלייך זצ"ל, אתר בית הוראה אביר יעקב.
- ↑ הגה"צ רבי צבי אלימלך בלייך זצ"ל, אתר בית הוראה אביר יעקב, פרק "מראש צורים אראנו – בלייך".
- ↑ מחוברים, אור לישרים, גיליון פרשת במדבר תשפ"ב, עמ' כא.
- ↑ מחוברים, אור לישרים, גיליון פרשת במדבר תשפ"ב, עמ' כא. המקור מציין את ספר דרך הנשר, עמ' מד; כל הכתוב לחיים, סדר הנחת תפילין, אות יט; ופי צדיק, ציעשנוב, עמ' ש"ה.
- ↑ הגה"ק רבי אריה לייב בלייך זצ"ל, אתר בית הוראה אביר יעקב, פרק "שליחו של הרה"ק מצאנז ללמוד קשר התפילין".
- ↑ שו"ת מהרש"ם, חלק ב, סימן נט, באתר ספריא.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "רבי אריה לייב בלייך".