פרשת כניסתו של זאב ארליך ללבנון
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-01-07 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
ב-20 בנובמבר 2024, במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הצטרף זאב חנוך ארליך בן ה-71 לכוח של חטיבת גולני שלחם ליד הכפר שמע. במהלך סריקה של מבצר קלעת שמע (ער'), נהרג ארליך על ידי מחבלי חזבאללה. סמל גור קהתי, שחש לטפל בפצועים בתפקידו כחובש, נהרג אף הוא. אלוף-משנה יואב ירום נפצע באורח בינוני וכן נפצע מפקד הפלוגה.[1] בדיעבד ארליך חויל והוכר כחלל צה"ל.[2]
האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותו יום יצא כוח מגדוד 13 ונע לעבר קלעת שמע, מסגד ומבצר עתיק בגזרה המערבית של דרום לבנון[3] הכוח הובל על ידי מפקד הפלוגה כשלצידו ראש מטה חטיבת גולני, אלוף-משנה יואב ירום. כמו כן היו בכוח מפקד כיתה, קשר ומספר חיילים. אליהם הצטרף ארליך, שלא חויל (ועל כן היה אזרח) שהגיע לבוש במדי צה"ל ועם ציוד צבאי[2]. הוא נכנס עם שיירה שהביאה עיתונאים לגזרה שכנה באותו הבוקר.
נכון לינואר 2025 קיימת חוסר הסכמה לגבי נסיבות כניסתו של ארליך לשטח. על פי גרסתו של ירום, ארליך נכנס לשם סיוע מבצעי במיפוי מתחם תת-קרקעי, בשל ידיעותיו הרבות הנוגעות לארץ ישראל ולמבנים עתיקים בה. מנגד, נטען כי ארליך נכנס ללבנון כדי לבצע מחקר עצמאי בשטח כשכח גולני נשלח במיוחד לשם אבטחתו. על פי עדויות של חיילים שנכחו בקרב, המשימה לא אופיינה בצורך מבצעי, לא כללה כלל את סקירת המבצר וכן התנהלה באופן לא מבצעי. בנוסף, נטען שעם פציעתו ירום נטש את הזירה.
חקירת האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצ"ח פתחה בחקירת הנסיבות להכנסתו של ארליך ללבנון. העבירות המרכזיות שנחקרות הן חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים ואי-קיום פקודות.[4][2] לפי ממצאי התחקיר, הכוח היה אמור לסייר במסגד מסוים בלבד ולא להגיע למבצר הצלבני שבו ארעה התקרית. בפועל לאחר סיום הסריקה במסגד המשיך הכוח למבצר שבו נפגעו ארליך, ירום ומפקד הפלוגה. סמל קהתי, שהיה בכוח אחר, רץ כ-100 מטר לעבר המבצר בעקבות קולות מצוקה בקשר, ושם נפגע מאש המחבלים.[5]
הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, הורה להקים צוות מומחים, בראשות אלוף במילואים מוטי ברוך, שיבחן את חיזוק "המשמעת המבצעית והתרבות הצבאית בלחימה".[6]
הצבא הודיע שיתקיים גם תחקיר פיקודי שעליו יהיה אחראי מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין.[6] צוות התחקיר מנה 11 קצינים במילואים ובקבע מתחום המשמעת והבטיחות. התחקיר גילה כי הכנסת אזרחים לאזורי לחימה בוצעו במלחמה מספר פעמים. ביניהם הכנסת האזרחים הרב צבי קוסטינר ראש ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, פעיל מפלגת הליכוד רמי בן יהודה, וכן תורם שבצה״ל מסתירים את שמו. לגבי פעילת הימין דניאלה וייס לא הוכח שנכנסה לשטח לחימה, למרות דבריה שנכנסה לרצועת עזה.[7] הרמטכ״ל, לא קיבל את תוצאות התחקיר שנעשה ודרש השלמות חקירה.[7]
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בארגון "עורי צפון - התנועה להתיישבות בדרום לבנון", פרסמו פוסט ברשתות החברתיות ובו הזכירו כי ארליך הכין מפה של אתרים בלבנון "שאותם צריך יהיה לחפור כאשר השטח יהיה ברשותנו". בארגון קראו להקים התנחלות במקום שבו נהרג.[6]
משפחת קהתי טענה שפרסום התחקיר בכלי התקשורת, הפרה את ההתחייבות שהתחקיר יוצג להם לפני פרסומו "מדובר במהלך ציני ומקומם שנועד לטייח את המחדלים והכשלים באסון ויש בו כדי לשבש את חקירת מצ״ח שנפתחה.[5]
ב-25 בדצמבר 2024, נערך כנס בשבי שומרון לזכרו של ארליך והשתתפו בו מפקדים בכירים מצה"ל בהם מפקד חטיבת שומרון אלוף משנה אריאל גונן.[8] משפחתו של קהתי התפרצה לכנס והתעמתה עם המפקדים. לטענתם "לא ייתכן שמפקדים בכירים יופיעו בכנס לזכרו של אדם שמתנהלת בעניין התנהלותו חקירת מצ"ח, ושהיה מעורב באירוע מותו של לוחם גולני".[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רביב דרוקר, המקור, עונה 24, פרק 1: ההיתקלות במבצר בלבנון, באתר חדשות 13, 31 בדצמבר 2024
- 2 תופעות חמורות בעקבות התחקיר על נסיבות נפילתו של גור קהתי ז״ל, 1 בינואר 2025, כלכליסט
- סמל גור קהתי ז"ל, צה"ל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ב ניסני, הותר לפרסום: גור קהתי, מניר בנים.., באתר כיכר השבת, 2024-11-21
- ^ 1 2 3 זיתון, יואב (2024-11-21). "מבצר המחבלים לא הושמד בגלל מעמדו ההיסטורי; ארליך זומן לסייע במיפוי - והופיע במדים". Ynet. נבדק ב-2025-01-06.
- ^
בר פלג, "זה היה כמו טיול": חיילים ששירתו עם גור קהתי סיפרו מה קרה במבצר בלבנון, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2024
- ^ זיתון, יואב (2024-11-21). "מבצר המחבלים לא הושמד בגלל מעמדו ההיסטורי; ארליך זומן לסייע במיפוי - והופיע במדים". Ynet. נבדק ב-2025-01-06.
- ^ 1 2 תחקיר מותם של גור קהתי וז'אבו ארליך: "אזרח נכנס ללא אישור" | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ 1 2 3 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0 - ^ 1 2 התחקיר המרושל של פיקוד צפון על מות גור קהתי הצעד הדרמטי של הרמטכ"ל, באתר www.maariv.co.il, 2025-01-01
- ^ 1 2 שאולוב, רוני גרין; זיתון, יואב (2024-12-26). "זעם משפחת החייל שנפל, אחרי שהתפרצה לכנס לזכר ז'אבו: "תחתית המוסר של צה"ל"". Ynet. נבדק ב-2025-01-06.
