פריווילגיה נשיתכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-06-24 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

פריווילגיה נשית היא מושג המתאר יתרונות או זכויות חברתיות, כלכליות ופוליטיות הזמינות לנשים בלבד על בסיס מגדר. הגישה של נשים להטבות אלו עשויה להשתנות בהתאם למידת התאמתם לנורמה הנשית האידיאלית של החברה. אין לבלבל מושג זה עם המושג אפליית גברים אשר מתייחס לחוסר שווין כלפי גברים ולא לזכויות יתר הנובעות מהיותה אישה אישה.

סקירה כללית

בדרך כלל גברים יותר פריווילגים מאשר נשים ראה ערך פריווילגיה גברית אך קיימים גם פריווילגיות לנשים על בסיס מגדר, וגם בצד הזה עדיין לא קיים שוויון מלא. בחברה ישנה תחושת ביטול לפריווילגיות אלו בגלל המחשבה כי יתרונות מועטים אלו בטלים לעומת חוסר השוויון בין נשים ביחס לגברים לרעת הנשים. כך לדוגמה יום הגבר הבינלאומי כמעט ואינו מצוין לעומת יום האישה שמצוין בהרחבה בתקשורת ובשיח הציבורי. וכן לדוגמה קיימת ועדה בכנסת אשר כל תפקידה לדאוג למעמדה של האישה ולא קיים ועדה למען קידום הגבר.

ישנה גישה המסבירה את הדברים כי מחמת שרוב החברה ממילא נשלטת על ידי גברים ומבוססת על דיכוי נשים אם כן לא נדרש ארגונים או ועדה מיוחדת אשר תדאג למעמדו של הגבר וכי כל האפליה כלפי גברים היא תוצר כללים שנקבעו על ידי גברים עצמן.

קיימת טענה נוספת כי רוב הפריווילגיות אשר קיימות לנשים הם אינם מחמת היותן בעלי זכויות יתר אלא להפך מחמת היותן כח מוחלש והיחס המפלה כלפיהן.

נכון לשנת 2026 קיימים מספר מועט של ארגונים למען זכויות הגבר. וקולם כמעט שלא נשמע בהשוואה לארגוני זכויות הנשים.

דוגמאות לפריווילגיה נשית

• האפשרות לא לעבוד או לעבוד בעבודות שאינם מרוויחות. במחקר שפורסם נמצא כי ישנו מתאם ברור בין גברים שלא מפרנסים לבין פרידה מהם על ידי בת זוגם. כך גבר שלא מרוויח יהיה הרבה פחות אטרקטיבי במציאת בת זוג מאשר אישה שלא תעבוד או תעבוד בעבודה שאינה מרוויחה.
• נשים רשאיות להשמיץ גברים ואת הגבריות ככל ללא שימת לב כי הגברים אשר אינם ראויים הוא מיעוט קטן מכלל החברה. כמו כן הסתכלות על הגבריות מצטמצמת לשטח צר של יחסי מדכא ומדוכא בלי שימת לב לעובדה שהגבריות יש לה מאפיינים חיובים של גבורה והקרבה. כך קיים הביטוי "כל הגברים אנסים", ואף יצא ספר אשר זכה להצלחה גדולה: "גברים אני שונאת אותם".
• נשים אינם נדרשות להסתכן בשדה הקרב. או בכל דבר הדורש מאבק פיזי. ברוב מדינות העולם אף במדינות אשר קיים גיוס חובה אין גיוס חובה לנשים. וגם במקומות שיש הם אינם משרתות בשירות קרבי על בסיס חובה אלא רק על בסיס התנדבות. כמו כן משך השירות של גברים ארוך באופן משמעותי מאורך שירותן של נשים. תחושה זו של הגנה יתירה לנשים באה לידי ביטוי כי במהלך עסקאות החטופים השונות אשר נעשו לאחר פרעות שמחת תורה שוחררו הנשים לפני הגברים והדבר אף בא לידי ביטוי בקמפיין לשחרור החטופים שנעשה על ידי מטה משפחות החטופים.
• חוסר אמון ביכולתם של גברים לגדל ילדים. גברים בישראל זכאים פחות לקבל משמורת על ילדהם. ותמיד ישנה העדפה אוטומטית לחזקת הגיל הרך המשאיר ילדים אצל אימותיהם. בהקשר זה גברים אשר יבחרו לשמש כמטפל או עובד בגן ילדים יזכו מבט מזלזל מהחברה או לכל הפחות מתפלא ולעיתים אף יחשדו בו בפדופיליה.
• יחס סלחני לאלימות כלפי גברים. על אף שהמחקר קובע כי אלימות נגד גברים קיימת במידה שווה גם ביחס לגברים [אומנם בממוצע אלימות המכוונת כלפי גברים היא חלשה יותר כך לדוג' על כל ארבע נשים שמותקפות בתקיפה חמורה קיים גבר אחד] אלימות זו זוכה להתעלמות ובישראל לא קיים אפילו מרכז אחד לקליטת גברים מוכים. ידוע גם על גברים אשר לא מתלוננים עקב בושה להיות גבר מותקף.

ראו גם

• פריווילגיה גברית
• אפליית גברים
• שירות נשים בצה"ל

קישורים חיצוניים

• תומר קמרלינג, לא רוצה לאנוס אף אחת, מה תעשו לי?, באתר מאקו, 15 בספטמבר 2016