פנחס ברורמןכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-09-13 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פנחס ברורמן

פנחס (פיניה) ברורמן (1909 – 1994) חלוץ, ממקימי מושב בצרון, מראשוני מפעילי התחבורה הציבורית בדרום הארץ ומותיקי חברת "אגד".

ביוגרפיה

שנותיו המוקדמות ברוסיה

פנחס נולד בשנת 1909 בעיר אודסה שבאימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) לצבי ולרעייתו. בן הבכור במשפחה בת שלושה ילדים (אח ואחות צעירים ממנו). אביו שימש כדיין בקהילה היהודית המקומית, ונודע בכינוי "הדיין השחור" לצד דיין נוסף שכונו על פי צבע שערם "הדיין השחור" ו"הדיין האדום".

בצעירותו קיבל חינוך מסורתי ולמד ב"חדר". עם התבגרותו עמד בפני חובת גיוס לצבא האדום. כדי להתחמק מגיוס זה, כפה על עצמו דיאטה קיצונית שהתבססה בעיקר על אכילת גרעיני חמנייה, עד שהגיע למצב של תת-משקל וקיבל פטור מטעמים רפואיים.

פעילות ציונית ותקופת ההכשרה

בצעירותו נטה ברורמן לרעיון הציוני, זנח את אורח החיים הדתי והצטרף לתנועת "החלוץ" בעיר הולדתו אודסה. במסגרת זו חבר להכשרת "תל-חי – קרים", אשר ריכז צעירים חלוצים שנועדו להעלות ולבנות יישוב חקלאי בארץ ישראל.

כחלק מפעילות הגרעין יצא פנחס לתקופת הכשרה בחווה חקלאית בחצי האי קרים. החוות החקלאיות פעלו במסגרת מפעל ההכשרה החקלאית של תנועת "החלוץ" בברית המועצות בשנות ה-20 . מטרת החוות הייתה להקנות לצעירים היהודים מיומנויות חקלאיות, הרגלי עבודה פיזית ואורח חיים שיתופי לקראת עלייתם.

במהלך תקופת ההכשרה בקרים, בלט כמדריכו של ברורמן פנחס גוזנר, אשר נמנה עם הפעילים המרכזיים ומפעילי התנועה באזור. היכרות זו הניחה את היסוד לקשר המשפחתי המאוחר יותר בין השניים בארץ ישראל.

עלייה לארץ ישראל והכשרה במושבות

פנחס עלה לארץ ישראל יחד עם חברי גרעין "תל-חי – קרים". בני משפחתו הגרעינית (הוריו ואחיו) נותרו באוקראינה (פנחס זכה לבקרם רק פעם אחת נוספת, בשנות ה-70, עקב פתיחה זמנית של גבולות ברית המועצות).

עם הגעתם לארץ עברו חברי הגרעין תקופת הכשרה נוספת בקיבוץ דגניה, ולאחריה יצאו לעבוד כפועלים חקלאיים במושבה רעננה. בעקבות סכסוך עבודה עם ותיקי המושבה על חלוקת ימי העבודה, עזבו חברי הגרעין את המקום ועברו לעבוד במושבה המתהווה גן יבנה, מתוך הבטחה כי בעתיד תינתן להם הקצאת קרקע להקמת יישוב עצמאי.

הקמת בצרון וראשית התחבורה בדרום

בשנת 1935 היו ברורמן וחבריו לגרעין מקימיו של מושב העובדים בצרון שבדרום.

בעוד מרבית המייסדים התמקדו בעיבוד חקלאי של המשקים, ברורמן ושותפו שלמה ישראלי רכשו משאית ראשונה (ממשפחת פרבר, ממתיישבי המושב) והקימו את קו ההובלה וההסעות "בצרון – גן יבנה". הקו שימש להובלת תוצרת חקלאית, משאות והסעת תושבים.

בשנת 1936 התמזגה פעילותם אל תוך קואופרטיב התחבורה המתהווה "דרום יהודה", אשר הפעיל קווי תחבורה ציבורית ברחבי יהודה והדרום. לימים (1951), הייתה חברה זו אחת משלושת הארגונים (לצד "אגד" ו"שחר") שהתאחדו והקימו את חברת התחבורה "אש"ד", ששינתה בהמשך את שמה בחזרה ל"אגד".

פעילות ביטחונית ומלחמת העצמאות

בצד עבודתו כנהג, נטל ברורמן חלק בפעילויות ביטחוניות והעפלה. ב-1947 השתתף במבצע ההורדה והמילוט של מעפילי הספינה "שבתאי לוז'ינסקי", אשר עלתה על שרטון מול חוף ניצנים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948, פונו נשות המושב והילדים לתל אביב עקב סכנת הפלישה של הצבא המצרי, שהגיע עד אזור גשר עד הלום מרחק ק"מ בודדים מבצרון. ברורמן נמנה עם קבוצת הגברים שנשארה בבצרון להגן על היישוב וקו החזית.

שנותיו המאוחרות

בתום המלחמה הצטרף ברורמן למשפחתו בתל אביב, שם קבעו את ביתם. הוא המשיך לעבוד כחבר וכנהג באגד בסניף "הגדוד העברי" בעיר עד יציאתו לגמלאות. על אף מגוריו העירוניים, שמר לאורך כל חייו על זיקה עמוקה להתיישבות העובדת ולעבודת האדמה.

חיים אישיים

לאחר העלייה לארץ ישראל הכיר פנחס את חנה גוזנר, אחותו של פנחס גוזנר (מראשי ההגנה בשכונת ארנונה בירושלים, שנפל במלחמת העצמאות בקרב על הגנת השכונה, והיה מדריכו של ברורמן בתקופת ההכשרה בקרים).

משפחת גוזנר עלתה ארצה ללא האב שנרצח בידי הצבא הרוסי, וללא שני אחים נוספים (אחד נשאר ברוסיה והשני עבר לדרום אמריקה).

לחנה ופנחס נולדו שלושה ילדים: צבי, עדנה ונעמי.

ראו גם

• בצרון
• תנועת החלוץ
• דרום יהודה
• אגד
• שבתאי לוז'ינסקי (ספינת מעפילים)

קישורים חיצוניים

• סיפורו של קואופרטיב "דרום יהודה", באתר ישראליאנה.
• תולדות אגד ומיזוג החברות, באתר הרשמי של אגד.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פנחס ברורמן".