פה שלישי לאליהו
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-03-04 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

פה שלישי לאליהו - כינוי כבוד שניתן לראשוני המקובלים בחוגי הקבלה בפרובנס ובספרד, המהווה סממן לאחד ממקורות הסמכות של הקבלה; בהמשך, הושאל כינוי זה ליחידי סגולה מקרב תלמידי-תלמידיו של הגאון מווילנא.

בחוגי המקובלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של כינוי זה בחוגי המקובלים הראשונים בפרובנס במאה הי"ג, והוא מבוסס על המסורת שמקורה של הקבלה הספרדית בגילוי אליהו, כדבריו של המקובל הספרדי, בן המאה הט״ו, ר׳ שם טוב אבן שם טוב:

"קבלה ביד המאמינים שאליהו יתגלה בכל דור ודור לראויים אליו, ובעוונות הדורות האלו שאין בהם ראוי לו אינו מתגלה, ויש קבלה במקצת האחרונים ז"ל שהיה מתגלה לרב הגדול רבי אברהם אב בית דין החסיד ז"ל, והיה מקובל ממנו, וממנו קבל הרב הגדול ראב"ד חתנו רב פעלים, והרב החסיד רבי יצחק ז"ל שקבלתו סלת נקיה".^[1]

'שלשלת הקבלה' הנזכרת במסורת זו פותחת בראב"ד השני מנרבונה, ממשיכה בחתנו ראב"ד השלישי מפוסקייר, ומסתיימת בבנו ר' יצחק סגי נהור המכונה החסיד. לאור מסורת זו היה ר' יצחק פה שלישי לאליהו. מסורת אחרת רואה בר' יצחק סגי נהור רביעי לאליהו:”החסיד רבי יצחק סגיא נהור בן הראב"ד ז"ל שהיה רביעי לאליהו”.^[2] על-פי מסורת זו, ראשון המקבלים מאליהו היה ר' יעקב הנזיר, רבו של הראב"ד השני,^[3] לפיכך נחשב ר׳ יצחק דור רביעי בשושלת הקבלה וכך גם הייתה המסורת הלוריאנית.^[4]

מסורת מעט שונה, קדומה ומפורטת יותר, מובאת בפיו של המקובל האיטלקי בן המאה הי״ג, ר׳ מנחם רקנאטי: ” החסיד ר' יצחק בן הרב ז"ל, שהיה נגלה לו אליהו ז"ל, כי נגלה לרבי דוד אב ב"ד ולמד לו חכמת הקבלה, ומסרה לבנו הראב"ד וגם לו נגלה, והוא מסרה לבנו ר' יצחק סגי נהור […] והוא מסרה לב' תלמידיו, האחד ר' עזרא שפירש שיר השירים והאחד ר' עזריאל, ואחריהן נמשכה להרמב"ן ז"ל”.^[5] מסורת זו רואה בר' דוד, אביו של הראב"ד השלישי, את ראשון המקבלים מאליהו, ושלשלת זו ממשיכה עד לרמב"ן, באמצעות רבותיו ר' עזרא ור' עזריאל בן שלמה. אכן, המקובל הספרדי המגורש, ר' אברהם בן אליעזר הלוי קובע, כי: "קבלה בידינו שהרמב"ן היה שלישי לאליהו".^[6]

האזכור הקדום ביותר של כינוי זה, מופיע בדבריו של החכם והמקובל הספרדי, בן המאה הי״ד, ר' שם טוב אבן גאון, בספרו כתר שם טוב: "ואחרי שידעת זה סוד הנגלה והנסתר [...] חייב אני למסור לך כלל הברכות והתפלות שקבלתי איש מפי איש עד הר' יצחק בן הרב ז"ל, מפי רבותי, שהיה שלישי לאליהו ז"ל".^[7] כינוי זה נזכר גם בידי המקובל הספרדי, בן המאה הט"ו, ר' מאיר אבן גבאי: "מצינו לרב המקובל רבי עזריאל תשובת שאלה זו שקבל מפי הרב הגדול המקובל החסיד רבי יצחק סגי נהור ז"ל [...] שהיה שלישי לאליהו".^[8]

מקור מאוחר יותר הסוקר את תולדות ראשית הקבלה, מופיע באיגרת ששלח ר' ישראל משקלוב תלמיד הגר"א לבני עשרת השבטים, ומייחס לר' יצחק סגי נהור את הכינוי 'פה שלישי לאליהו'. במקור זה מונה ר' ישראל את שלשלת הקבלה באמצעות חמש דמויות מכוננות, מרשב"י, דרך ר' יצחק סגי נהור ורמב"ן, עד האר"י והגר"א:”ואחריו סתרי סודות התורה בקבלה דור אחר דור, עד הרב החסיד ר' יצחק סגי נהור בן הראב"ד שהיה פה שלישי לאליהו”.^[9]

בבית מדרשו של הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת המאה הי"ט נעשה שימוש במושג פה שלישי לאליהו ככינוי כבוד לבחירי תלמידי-תלמידיו של הגר"א, בייחוד אלו שהשתייכו לחוג האזוטרי של 'מעתיקי השמועה' בקבלת הגר"א ותורת הנסתר. בהקשר זה עבר השם 'אליהו' שינוי צורה, מייחוס לאליהו הנביא לייחוס למורשת ר' אליהו מווילנא. האזכור הראשון העושה שימוש בכינוי זה מופיע במאמר ההספד של ר' יעקב ספיר על ר' יוסף זונדל סלנט: ”ועליו אמרו המושלים כי היה פה שלישי לאליהו”.^[10] עד כמה היה נפוץ כינוי זה, ניתן לראות בזכרונותיו של הרב יהודה לייב פישמן מימון מביקורו בארץ-ישראל בשנת תרס״ח, 1908,^[11] מה ששמע מר' שמואל סלנט על אודות ר' יוסף זונדל מסלנט:

"פעם אחת, זוכרני, בקרתי את רבי שמואל סלנט בהיותו כבר חולה ושוכב על מטתו, וכשהזכרתי לפניו בתוך השיחה את רבי יוסף זונדל, נזדעזע כל גופו. הוא התחזק והרים את ראשו מעל הכר ואמר לי בזה הלשון: הכל יודעים כי הוא היה פה שלישי לאליהו".^[12]

את הכינוי 'פה שלישי' קיבל ר' יוסף זונדל בזכות היותו תלמיד מובהק של ר' חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א.^[13] תלמידים נוספים מבית מדרשו של הגר"א שזכו לכינוי כבוד זה, הם: ר' יצחק אייזיק חבר ור' שמואל מועד אב"ד ושילקובה,^[14] תלמידיו של ר' מנחם מנדל משקלוב תלמיד הגר"א; ר' יוסף פיימר מסלוצק;^[15] ר' דוד לוריא מביחוב; ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשם שלום, הקבלה בפרובנס - חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור, ירושלים תשל"ט
יוסף דן, מתכונת החוגים של המקובלים הראשונים: בחינה היסטורית בקורתית, בתוך: אסיף ליסיף - מחקרים בפולקלור ובמדעי היהדות, תל אביב תשע"ז, עמ' 171–185, באתר אוניברסיטת תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הרא"ש: ר' אשר בן דוד, העתקה מכת"י, באתר אוצר החכמה
עודד ישראלי, למי התגלה אליהו? לגלגוליה של מסורת קבלית מכתבי היד אל הדפוסים, באתר Academia
הספדו של ר' יעקב ספיר על ר' יוסף זונדל מסלנט, הלבנון 17 בנובמבר 1865, באתר הספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ספר האמונות, פירארה שיז, 1557, דף לו ע"ב
^ ר' יהודה חייט, מנחת יהודה על מערכת האלהות, מנטובה שיח, 1558, דף קצח ע"ב
^ ראו: עודד ישראלי, 'למי התגלה אליהו? לגלגולה של מסורת קבלית מכתבי היד אל הדפוסים', בתוך: דרך ספר - שי לזאב גריס, כרמל, ירושלים, 2021, עמ' 92-77
^ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, ב, ערך קמ״ח
^ פירוש רקנאטי על התורה, פרשת נשא
^ נבואת הילד, מהד' תשס"ה, עמ' קעה; ביטוי דומה כתב המקובל ר' משה הגולה מקיוב, שיר בראש ספרו שושן סודות, קורץ תקמ"ד, 1884: "עֶשֶׂר קַבִּין יָרַד שֵׂכֶל עַל כָּל חוֹקֵר מֵבִין חִידוֹת / רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בַּר נַחְמָן נָטַל מֵהֶם תֵּשַׁע יָדוֹת / כִּי הוּא שְׁלִישִׁי מִתִּשְׁבִּי קִבֵּל סִתְרֵי עֶשֶׂר מִדּוֹת". על השיר, ראו: חיים דוב שעוועל, רמב"ן: תולדות חייו זמנו וחיבוריו, ירושלים תשס"ט, עמ' כז
^ כתר שם טוב, בתוך מאור ושמש לר' יהודה קוריאט, ליוורנו תקצ"ט, 1839, דף לה ע"ב; עמודי הקבלה, ירושלים תשע"ח, עמ' לח
^ דרך אמונה, מהד' ירושלים תש"ף, עמ' 14; השוו: עבודת הקדש, מהד' ירושלים תש"ע, חלק היחוד, א, ח:"וזה לשון החכם הרב המקובל רבי עזריאל ז"ל שקבל מפי הרב החסיד רבי יצחק סגי נהור, בן הראב"ד ז"ל, שהיה שלישי לאליהו"
^ אגרת השלוחה, אמשטרדם תקצ"א, 1831, עמ' 4
^ 'הוי יוסף איננו', הלבנון, 17 בנובמבר 1865, עמ' 339
^ גאולה בת יהודה, הרב מימון בדורותיו, ירושלם 1979, עמ׳ 142-134, על הביקור אצל הר"ש סלנט, שם, עמ' 138
^ סיני כרך מב, חוברות א-ו, תשי"ח, עמ' ע; זכר צדיק לברכה - רשומים וזכרונות, תל-אביב תשי"ט, עמ' 21
^ על יחסו המיוחד של ר' חיים מוולוז'ין לתלמידו רי"ז מסלנט, ראו: אליעזר ריבלין, הצדיק ר' יוסף זונדל ורבותיו, ירושלים תרפ"ז, 1927, עמ' 131: "הגאון רבינו שמואל סלנט ז"ל סיפר: בעת עלייתו לארץ ישראל ביקר את הגאון רבי יעקב קרלינר בעל משכנות יעקב [...] ויאמר הגרי"ק: רבינו, רבי חיים, אהב את תלמידו הצריז"ס יותר מאשר אהב את כולנו, שאר תלמידיו, אף כי אמנם אנחנו התלמידים לא ידענו הטעם"
^ ראו דבריו של הרב שמואל אויערבאך במכתב ברכה להוצאת הספר בית שמואל הקטן, תש"ע, 2020: "עוד בימי חייו פקע שמיה כצדיק מושל ביראת אלוקים ובעל מופת, זכה לקבל בנסתרות התורה מפי הגאון הקדוש רבי מנדל משקלוב זיע"א שהיה מגדולי תלמידי אדונינו הגר"א זיע"א והיו קוראין אותו פה שלישי לאליהו"
^ רד"ב ליבשיץ, מעין חיים, וילנא תרל"ד, 1874, ח"ב, עמ' 45: "היה תלמיד מובהק ושימש את הגאון הצדיק ר' חיים מוולאזין זצוק"ל והיה פה שלישי לרבנו הגר"א"

[1] ספר האמונות, פירארה שיז, 1557, דף לו ע"ב

[2] ר' יהודה חייט, מנחת יהודה על מערכת האלהות, מנטובה שיח, 1558, דף קצח ע"ב

[3] ראו: עודד ישראלי, 'למי התגלה אליהו? לגלגולה של מסורת קבלית מכתבי היד אל הדפוסים', בתוך: דרך ספר - שי לזאב גריס, כרמל, ירושלים, 2021, עמ' 92-77

[4] נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, ב, ערך קמ״ח

[5] פירוש רקנאטי על התורה, פרשת נשא

[6] נבואת הילד, מהד' תשס"ה, עמ' קעה; ביטוי דומה כתב המקובל ר' משה הגולה מקיוב, שיר בראש ספרו שושן סודות, קורץ תקמ"ד, 1884: "עֶשֶׂר קַבִּין יָרַד שֵׂכֶל עַל כָּל חוֹקֵר מֵבִין חִידוֹת / רַבֵּנוּ מֹשֶׁה בַּר נַחְמָן נָטַל מֵהֶם תֵּשַׁע יָדוֹת / כִּי הוּא שְׁלִישִׁי מִתִּשְׁבִּי קִבֵּל סִתְרֵי עֶשֶׂר מִדּוֹת". על השיר, ראו: חיים דוב שעוועל, רמב"ן: תולדות חייו זמנו וחיבוריו, ירושלים תשס"ט, עמ' כז

[7] כתר שם טוב, בתוך מאור ושמש לר' יהודה קוריאט, ליוורנו תקצ"ט, 1839, דף לה ע"ב; עמודי הקבלה, ירושלים תשע"ח, עמ' לח

[8] דרך אמונה, מהד' ירושלים תש"ף, עמ' 14; השוו: עבודת הקדש, מהד' ירושלים תש"ע, חלק היחוד, א, ח:"וזה לשון החכם הרב המקובל רבי עזריאל ז"ל שקבל מפי הרב החסיד רבי יצחק סגי נהור, בן הראב"ד ז"ל, שהיה שלישי לאליהו"

[9] אגרת השלוחה, אמשטרדם תקצ"א, 1831, עמ' 4

[10] 'הוי יוסף איננו', הלבנון, 17 בנובמבר 1865, עמ' 339

[11] גאולה בת יהודה, הרב מימון בדורותיו, ירושלם 1979, עמ׳ 142-134, על הביקור אצל הר"ש סלנט, שם, עמ' 138

[12] סיני כרך מב, חוברות א-ו, תשי"ח, עמ' ע; זכר צדיק לברכה - רשומים וזכרונות, תל-אביב תשי"ט, עמ' 21

[13] על יחסו המיוחד של ר' חיים מוולוז'ין לתלמידו רי"ז מסלנט, ראו: אליעזר ריבלין, הצדיק ר' יוסף זונדל ורבותיו, ירושלים תרפ"ז, 1927, עמ' 131: "הגאון רבינו שמואל סלנט ז"ל סיפר: בעת עלייתו לארץ ישראל ביקר את הגאון רבי יעקב קרלינר בעל משכנות יעקב [...] ויאמר הגרי"ק: רבינו, רבי חיים, אהב את תלמידו הצריז"ס יותר מאשר אהב את כולנו, שאר תלמידיו, אף כי אמנם אנחנו התלמידים לא ידענו הטעם"

[14] ראו דבריו של הרב שמואל אויערבאך במכתב ברכה להוצאת הספר בית שמואל הקטן, תש"ע, 2020: "עוד בימי חייו פקע שמיה כצדיק מושל ביראת אלוקים ובעל מופת, זכה לקבל בנסתרות התורה מפי הגאון הקדוש רבי מנדל משקלוב זיע"א שהיה מגדולי תלמידי אדונינו הגר"א זיע"א והיו קוראין אותו פה שלישי לאליהו"

[15] רד"ב ליבשיץ, מעין חיים, וילנא תרל"ד, 1874, ח"ב, עמ' 45: "היה תלמיד מובהק ושימש את הגאון הצדיק ר' חיים מוולאזין זצוק"ל והיה פה שלישי לרבנו הגר"א"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

	על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
	הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.

על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.