עדי שרצר
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-12-04 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| ענף מדעי | לימודי ישראל, היסטוריה |
|---|---|
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט | עופר שיף, אבי בראלי |
| מוסדות | |
|
adisherzer | |
  | |
עדי שרצר (שרצר-דרוקמן) הוא היסטוריון ישראלי העוסק בחקר החינוך, התרבות והמרחב הציבורי בישראל תוך מיקוד במושג הממלכתיות, חבר סגל בבית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס ובמרכז מלטון לחינוך יהודי שבאוניברסיטה העברית. מחקריו עוסקים ביחסי ישראל-תפוצה, חגים וסמלים לאומיים בישראל והתפתחותה של מערכת החינוך הצבאית ויחסיה עם החברה האזרחית
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרצר נולד בפתח תקווה ולמד בישיבה התיכונית בכפר גנים אותה ניהל שי פירון. במהלך התיכון החל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. עם תום לימודיו התגייס לצה"ל כעתודאי ושירת במפקדת קצין חינוך ראשי. בין היתר, כתב את תכנית החינוך וחוברת ההכנה לבה"ד 1 (מקראות ישראל) ושימש כקצין חינוך בזרוע היבשה. בשירות המילואים שלו היה מעורב בהסדרת היחסים בין חיל החינוך והנוער והרבנות הצבאית הראשית ובכתיבת תפיסות ההפעלה ותפיסת ההסברה בחירום של חיל החינוך.
במהלך שירותו הצבאי השלים בהצטיינות יתירה תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שחרורו החל בלימודי תואר שני ודוקטורט במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון, תחת הדרכתם של עופר שיף ואבי בראלי. עבודת הדוקטורט שלו התמקדה במושג הממלכתיות ובתרגומו לטקסים וסמלים בימי העצמאות הראשונים וניתחה מודלים זהותיים שונים העולים מהם ואת המתח בין לאומיות אזרחית לתפיסות אתניות דתיות. במהלך כתיבת הדוקטורט זכה במלגת נגב-צין מטעם אוניברסיטת בן-גוריון ובמלגת רוטנשטרייך מטעם המועצה להשכלה גבוהה.
במקביל הוא לימד בתכנית הבין-לאומית ללימודי ישראל ע"ש וודמן-שלר וערך את כתב העת "ישראלים". יחד עם עופר שיף יסד מעבדת מחקר שהתמקדה בהשפעתו של העולם היהודי על ישראל ויזם שיתוף פעולה מחקרי עם התנועה הרפורמית שעסקה בחקר היבטים היסטוריים של התחדשות יהודית ומקומה של היהדות הליברלית בישראל.
עם סיום הדוקטורט שלו שהה כחוקר אורח במרכז מקס ובר ללימודים מתקדמים (אנ') שבאוניברסיטת ארפורט שם היה חבר בקבוצת מחקר שבחנה ריטואלים יהודיים בהקשר פלורליסטי. הוא זכה במלגת פולברייט לבתר דוקטורט לביצוע מחקר על הרבנות הראשית לישראל במרכז הלן דילר ללימודי ישראל ומשפט עברי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
החל משנת 2022 משמש כחבר סגל בבית-הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס שבאוניברסיטה העברית ומלמד בתכנית המוסמך לחינוך יהודי במרכז מלטון.
נשוי לדקלה שרצר-דרוקמן ואב ל-3 ילדים, מתגורר בירושלים.
פעילות מקצועית וציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרצר שימש כיועץ האקדמי של מרכז ההסברה ומזכיר הוועדה לבחירת מדליקי המשואות וכהיסטוריון של המכון למורשת בן-גוריון וצריף בן-גוריון. יחד עם פולה קבלו ועדי פורטוגז אצר את תערוכת הקבע בארכיון בן-גוריון, פרויקט מחקרי-ציבורי עליו זכה בפרס נשיא המדינה וראש הממשלה להנצחת זכרו של בן-גוריון.
זכה בפרס דן שומרון של אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל על כתיבתו על החינוך הצבאי בישראל.
כנער זכה במגן שר העבודה והרווחה למתנדבים מצטיינים על פעילותו בארגון החסד "טל חיים"[1].
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו של שרצר עוסקים במושג הממלכתיות, יישומו בתרבות ובחינוך הישראליים, השפעתו על יהודי התפוצה וההבנה המשתנה שלו. בנוסף הוא עסק בתפיסת עולמו של בן-גוריון, במערכת היחסים שבין הזהות הישראלית לעבר ולתפוצה היהודיים, בטקסים וסמלים לאומיים בישראל ובחינוך צבאי. הוא פרסם את מחקריו בכתבי-עת מובילים, מפרסם מעת-לעת טורים בעיתונות היומית ומרצה במסגרות שונות (ראו #פרסומים מרכזיים להלן).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר אישי
- דף באתר האוניברסיטה העברית
- טורים שפרסם במקור ראשון
- ריאיון בפודקאסט היסטוריה גדולה בקטנה על החינוך הצבאי
- הרצאה מתודולוגית על שימוש בארכיונים במיזם CODO
פרסומים מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהדות אמריקה בישראל: אתגר, דימוי והשפעה (גליון נושא של כתב העת עיונים, 2023), עם עופר שיף.
- מערכת החינוך הממלכתית וזכות ההורים לעצב את חינוך ילדיהם, שיח.זכויות@מינרבה (2023)
- הממלכתיות כיסוד חינוכי-אזרחי נדרש בעת הזאת, בתוך: כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית (עורכים: תמר הרמן ועופר שיף), רעננה: למדא (2023), 143-154, עם גילת גופר ואיתן דוניץ
- צמיחתו ההיסטורית של החינוך הצבאי ומקומו של קצין החינוך בצה"ל, מערכות (2019)
אנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Place of Israel’s Palestinian Citizens in Mamlakhti Culture, Israel Studies (2022)
- Israeli Military Education: Historical Overview of a Unique Phenomenon (1941-2004), British Journal of Middle Eastern Studies (2021)
- The Chief Rabbinate and Israel's Independence Day Religio-National Rituals During the 1950s, Journal of Religious History (2021)
- Exporting Israel to the Diaspora: The Attempt to Make Israel's Independence Day into a Worldwide Jewish Holiday, Israel Studies (2020)